בתשובה למלאכי, 26/08/13 0:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה האחוז של מתפקדי או מצביעי מרצ שאי פעם שמע על אלסוורת' טוהיי - כתב "ניו יורק באנר" לענייני אדריכלות (!), ועל כמה מהם זה משפיע? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משווה דמות פיקטיבית מספר שכל נער-ונערה-שדרכם-לקרוא קורא/ת בגיל ההתבגרות, לכתבת "הארץ" לענייני אדריכלות, שאותה קורא רק מי שמתעניין באדריכלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הופתעת לראות שזנדברג בצד של טוהי. (כמה שטחי, אני היכרתי דווקא את הראשונה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הכרתי את שניהם, אבל להבדיל מטוהיי, זנדברג היא אמיתית והיא לא רק כתבת לענייני אדריכלות - גם אם זו הגדרתה הרשמית בהארץ. היא בעלת מודעות פוליטית גבוהה (או בלשון העם - שמאלנית), עוררה ביקורת רבה כשהצהירה שתסרב לכתוב על בית הספר לאדריכלות באריאל, ובאופן כללי היא כותבת מזוית תרבותית-חברתית, הגם שמדובר באדריכלות. אני די בטוחה שישנם רבים בשכבת הגיל הלא-צעיר שלי שאדריכלות איננה תחום העניין העיקרי/מקצועי שלהם, ובכל זאת, בדומה לי - הם קוראים אותה כבר שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאת טרולית ,מודעת פוליטית גבוהה= שמאלנית?! כמה פטתית אפשר להיות? בכל מקרה אני אשתמש בקולב שנתת ללנקק למאמר מעולה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רדלר אנחנו מכירים מצויין כבר שנים, כך שאם כל מה שיש לך לתרום לדיון זה משהו על "פתטית", אפשר להסתדר בלי שירותיך החשובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר אותו?? ואו,סליחה לא התכוונתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רדלר הוא אייל לשעבר. מכירים אותו כאן. די והותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להנאתך. רדלר בשפע. המערכת מאפשרת רק 250 תגובות בחיפוש אבל אם הופכים את החיפוש ל"תוצאות ישנות קודם" מקבלים עוד 250. כמובן, שמן הסתם היו עוד תגובות, בין נובמבר 2004 ליוני 2005 שנפלו להן בין הכסאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר חברים,לא הפנתי לרדלר,הפנתי למאמר שהוא כתב (שלדעתי מעולה ומדוייק) מה זה רלוונטי שהוא כתב פה עוד דברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יורשה לי לחזק את אישקש - גם לדעתי המאמר הזה נוגע בדייקנות בבעיה אמיתית, בלי קשר לזהות מחברו. (ואת זה אני אומר כמי שבילה את רוב חייו בחלק השמאלי של המפה הפוליטית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי ל"אתה מכיר אותו?? ואו,סליחה לא התכוונתי". תגובה 619507 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי תודה. ("האתה מכיר אותו?" הייתה כמובן תגובה צינית לגבי אותו אייל ותיק וממורמר שפעם בכמה זמן צף מוציא איזו שטות וחוזר לישון על האף. וכל גאוותו בחיים שהוא נמצא באייל תקופה ארוכה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הותיק לא ממורמר ולא פולט שטויות ואתה גם לא קראת שום תגובה שלו כי אתה נמצא כאן רק שנה+ והוא לא הגיב כבר הרבה זמן. הנה, מצאתי לך פתיל עם תגובות שלו, שתוכל לקבל מושג על מה אתה מדבר: תגובה 582841 והלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה,בהחלט דמות מרשימה וראויה לחיקוי.חבל שלאחרונה הוא לא מתמקד בתחומים הללו,כי אני נתקל בו(או בבן דמותו,הסגנון ממש דומה-שטות שמעידה על חוסר הבנה+הצהרה על זה שהוא קיים באייל מבריאת העולם) כבר פעם שלישית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שלדעתך אנשים בעלי השקפת עולם ימנית הם בעלי מודעות פוליטית נמוכה? כמה כיעור, כמה שחצנות וכמה התנשאות נחשפים במחי מקלדת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא זה העניין, אם כי זנדברג היא באמת שמאלנית. אבל התכוונתי לזה שעיתונאי שיש אצלו יותר אזכורים פוליטיים שמופיעים גם תחת כותרות לא פוליטיות, בדרך כלל מייחסים לו שמאלנות, אני לא נזכרת כרגע בדוגמאות אבל הן לא חסרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה נקרא, "בצד של טוהי", שהיא לא מתפעלת יותר מדי מ"כמעיין המתגבר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויבת של רוארק (כרמוז, לא קראתי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "בצד של טוהיי"? היא כמעט התגלמותו בשר ודם של טוהי. (ההבדל היחידי הוא שהיא לעולם לא תפוטר מהמערכת. את החלק הזה דווקא מגלם חגי מטר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האסוציאציה היתה מפתה מדי בכדי לעבור עליה לסדר היום :) (ודרך אגב, לצערי אני נחשפתי לספר לראשונה שנים רבות לאחר גיל ההתבגרות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי החמצתי לחלוטין את האזכור. מי הוא טוהיי המדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלסוורת' מונקטון טוהיי, האנטגוניסט העיקרי ב''כמעיין המתגבר'', מבקר הארכיטקטורה של ה''ניו יורק באנר'', בעל מודעות פוליטית גבוהה ונאלח באופן כללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא זכור לי, קראתי את הספר לפני שנים רבות, אבל הספר הזה הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות להבדל בין מה שאפשר להאכיל אותך בגיל 18 למה שאי-אפשר להאכיל אותך בגיל יותר מכפול. בייחוד מבחינת הערכים שהוא מקדם, שלא לומר סוגד להם. אי לכך אני תוהה האם אכן מי שנחשב נאלח על ידי הסופרת היה זוכה לאותו ציון בימינו. לאחר שנים, כשגיליתי שאלן גרינספאן - יו"ר ה'פד' ומועמד רציני בראש טבלת האחראים/הגורמים למשבר הכלכלי של 2008 - היה במעגל הפנימי של מעריצי איאן ראנד ומשנתה הכלכלית-חברתית, זה נראה לי יותר ממתאים. הייתי אומר שנפל לי האסימון, אלא שבשום קזינו עוד לא המציאו אסימון1 במחיר ההפסדים של המשבר הזה. 1 אני מתרגם 'ז'יטון' לאסימון בתרגום חופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאומים אסימון וז'יטון הם הבנים של ד''ר מלכיאל זוארץ ז''ל ומתוקה נופך-זוארץ. אישתם של התאומים היא פועה דב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היפה שב"כמעיין המתגבר", הוא שכו-לם נאלחים. אויביו של רוארק נאלחים. המסייעים לו נאלחים. וגם רוארק עצמו הוא אנס נאלח1. והדמויות שטוחות כמו בלטה. אם כבר, "מרד הנפילים" הוא הספר היותר מוצלח. וגם שם - המודל של איין ראנד לעולם תקין לא מחזיק מים. 1 אולי לא לדידה של הגברת ראנד שכנראה מחבבת אונס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גם לא לגבי דידה של הגב' רוארק עצמה (Ne פרנקון) 2. את "מרד הנפילים" קניתי אך טרם הספיקותי לעיין בו (התרגום המחודש יצא רק בשנה שעברה, ויש לי ברוך השם הרבה עבודה). אני שמח לדעת שהוא אפילו מוצלח יותר מאשר "כמעיין המתגבר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.אכן. אני תוהה לכמה אנסים-שחשבו-שבעצם-נשים-נהנות-מאונס אחראית איין ראנד. 2. אם טרם קראת, צפויה לך הנאה רבה מדמויותיהן של האנק רירדן ודאגני טאגארט, שמכניסים שניהם לכיס הקטן מבחינת עומק דמות והתנהגות סבירה את מר רוארק. אגב, שתדע - עשו סרט ב-3 חלקים ממרד הנפילים. חלק 1 ו-2 כבר יצאו לאקרנים, השלישי יצא ב-2014. הוא לא משהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |