|
||||
|
||||
אני תמיד חשבתי שזה יודעים כל כך יפה להתנועע אוּוּוּוּוּ לראות אותם רוקדים זה משגע. כלומר, שההברה הארוכה היא סתם מילוי (שנפוץ בפופ מזמר האנגלית יותר מבעברית). יש לך בסיס (דף מילים?) לחשוב שזה ו"ו החיבור עם שגיאה? |
|
||||
|
||||
תשמע, אתה מעלה תזה מעניינת שלא חשבתי עליה. להלן העובדות: - בדף המילים שמצורף ל"פוגי בפיתה", האלבום המקורי שממנו לקוח השיר, אכן מופיע "לראות אותם רוקדים זה משגע", בלי ו' החיבור. - דף המילים הנ"ל מחופף לגמרי ומכיל לא מעט שגיאות (למשל, באותו השיר כתוב "שני מרים ידו" במקום "השני מרים ידיו"). - בדף המילים של שמצורף ל"כוורת בפארק", שהוא הרבה יותר מושקע, כתוב "ולראות אותם רוקדים זה משגע". - גם ב"שירונט" כתוב "ולראות אותם רוקדים זה משגע". - כפי שאלון עמית ציין לאחרונה, דני סנדרסון כבר נתפס מנקד בשורוק שלא לצורך, בשורה "ולכבודה עם עיפרון". לאור הנ"ל ולאחר אנליזה בייסיאנית מעמיקה, אני מוכן להתערב עם כל המעוניין ביחס של 1 ל-4 שאכן מדובר בהגייה שגויה של ו' החיבור. יש קופצים? |
|
||||
|
||||
אשמח להתערב, בשביל הספורט, אבל איך תדע היום למה התכוון המשורר? נניח שתצליח להגיע לסנדרסון ולשאול, ונניח שהוא יזכור, האם אפשר לסמוך על זכרונו? אבל בסדר, מכיוון שזה ממילא רק ספורט, אם תגיע לסנדרסון והוא יתיימר לזכור, אני מוכן לקבל את מה שהוא יגיד. |
|
||||
|
||||
התערבנו. אני אנסה להשיג תשובה מוסמכת. |
|
||||
|
||||
ה- אוּוּוּוּוּ העלה לי רעיון נוסף. האם יש גם השפעה על מוזיקה בסגנון דו-וופ (doo wop) שהיתה מאד פופולרית בארה"ב של שנות ה 50-60? סגנון הדו-וופ, לפי ויקי, משתמש בהרמוניות קוליות ואחד המאפיינים שלו הוא שימוש בהברות חסרות משמעות. כשמו כן הוא. |
|
||||
|
||||
התכוונת לכתוב "השפעה של", ולא "השפעה על", נכון? בהנחה שכן, אז לא נראה לי. "הבלדה על ארי ודרצ'י" רחוקה מאד מלהיות בסגנון דו-וופ (למעשה, הרבה פעמים נותנים את השיר בתור דוגמא לאחד משירי הפרוגרסיב הראשונים בעברית, סגנון שהוא כידוע שונה מאד מדו-וופ). דני סנדרסון דווקא יודע לעשות יופי של דו-וופ כשהוא רוצה, למשל ב"בואי מותק". |
|
||||
|
||||
בזה הרגע התקבלה תשובה מדני סנדרסון: "אוווו (קריאת פליאה), לראות אותם רוקדים זה משגע". הפסדתי (בספורטיביות). |
|
||||
|
||||
הייתי אומר שאחת הזכויות - המעטות - שיש למשוררים על שאר בני תמותה, היא הזכות לשינוי, עיוות, הגמשת וחינטרוק השפה לכל צורך אשר משרת את שירתם, ויש דוגמאות רבות שחריגות יותר מהשרקת ה-ו'. אז גם אם זה מה שכתב המשורר, קצת צורמת לי הגדרת העניין כ'שגיאה' כפי שנרמז בפתיל זה. |
|
||||
|
||||
מסכים עקרונית, אבל לא במקרה הזה. כוורת כופפו הרבה את השפה העברית כדי לסדר חריזה או משקל ("באמצע כל ההוכחה נמס", "מה כוחו של הקרפדו", ועוד הרבה אחרים), אבל פה אני לא רואה מה מרוויחים מהשורוק על פני השווא. לדעתי, כאמור, שגיאה (קטנה) פרופר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |