בתשובה לאפופידס, 11/03/02 0:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נמסך עור פנינו באור מסכים, תקתוקי המקלדת כקול הלמות לב, זורעים מבוכה בתלמי מלבנים, שמים מתג בפיכם. מלכנו - שעמום, מלכתנו - קלות דעת, רודים בנו כאשר נרדה בכם. מצג שווא לפניך, אחרון הנופלים, צבאנו הוא צל קרטונים אלקטרוני, על צלע גבעה, מחריד בני ישוב. בערוב היום נאווה וניקחם - נשלח יד גם אליך, אפופידס הנם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה!!! לדאבוני איני מבין כל כך בשירה, אך נראה לי שתפסת את הרעיון אותו הדגמתי (יתרון השם הבדוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי שיר ידוע מהתיכון, אך איני זוכר איזהו. רק 'ראה שמש' לאב"ג עולה לי לראש. ובכן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לאיזי שהזכיר לי, ע"י הלינק ב תגובה 88685 , שפעם הייתה בי איזושהי לחלוחית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |