בתשובה ליואב, 22/07/12 12:53
אם אני זוכר נכון 600209
כמה חבל שלא יישמו את האידיאולוגיה הנחמדה הזאת על ראשי הבנקים והחברות הפיננסיות ב-‏2008 בארה"ב. אבל כמובן, קל להיות גיבורים על חלשים.
אם אני זוכר נכון 600240
למעשה, יש הערות דומות מאמרטיה סן (נובל לכלכלה, הודי). הוא טען עוד בשנות השבעים שסיוע במזון הוא סיוע מזיק, בדרך כלל. יש יוצאים מן הכלל, אבל כמעט תמיד, כמות המזון איננה הבעיה, אלא היכולת של האוכלוסיה להגיע אליו. כאשר אתה מחלק מזון, בשיתוף בלתי נמנע של מי ששולט צבאית באיזור הפגוע, אתה פוגע במעט החקלאים שעדיין מצליחים להתקיים, ותורם תרומה מכרעת לארגונים (ולממשלות) שמנהלים את האיזור מוכה הרעב ושאחראיים מלכתחילה למצב הביש בו.

ההמלצה שלו היתה לחלק כסף - כסף ממש - לאזורים מוכי הרעב. לעבוד מלמטה - לחזק את האזרחים בשטח ולא את השלטונות.
אם אני זוכר נכון 600241
כסף ממש פשוט יצור עליות מחירים.
אם יש לך פתאום 200$ והמוכר יודע שיש לך 200$, קילו אורז לא יעלה 5 סנט, הוא יעלה 10$.
אם אני זוכר נכון 600242
כל הכבוד.
אם אני זוכר נכון 600243
האמת היא שמישהו אחר ישתמש במטבע החוץ שהומר למטבע מקומית כדי לייבא את המוצרים.
אם אני זוכר נכון 600244
והשקעות למטרות רווח (תגובה 600132) שהתחילה את הדיון הזה לא יכניסו גם הן כסף למערכת וייצרו השפעה דומה?
אם אני זוכר נכון 600246
לא קראתי בזמן האחרון באייל, ואני לא כל כך יודע את ההקשר.

את התגובה של נועה ראיתי מפני שבמקרה הייתה אחרונה, והתגובה מצאה מאוד חן בעיני. מצאתי בה ניצוץ של הבנת החשיבות של כלכלה ריאלית, וכל זאת בהקשר של מה שאני זוכר מדיוני האייל בזמן המחאה החברתית בשנה שעברה, ולמרות השקפת העולם החברתית של נועה.

השקעות למטרת רווח הן תמיד טובות, בהנחה שהן מוצלחות ואכן מייצרות רווח. רווח הוא מדד טוב לתרומה של פרוייקט לחברה. הרווח מודד את הפרש הערך בין הפלט והקלט של הפרוייקט - כפי שהפרטים בחברה מודדים ערכים אלה. בנוסף, אם הכסף נכנס מבחוץ, הוא יוצר כח קנייה שאפשר לממש אותו רק באמצעות יבוא מוצרים כפי שאתה טוען.
אם אני זוכר נכון 600248
איפה טענתי שאפשר לממש אותו רק בעזרת ייבוא מוצרים?
אם אני זוכר נכון 600249
כתבת ''השפעה דומה''. לכך אני התכוונתי, וחשבתי שגם אתה התכוונת לכך. טוב, אז גם לא קראתי את הדיון ואני לא יודע על מה מדברים, וגם לא הבנתי מה אתה רוצה.
אם אני זוכר נכון 600256
איכשהו נתקעת בשנות ה-‏80. השקעות למטרות רווח הן תמיד טובות למי שמשקיע בתנאי שבסוף התהליך יש רווח. באשר לתרומה לחברה? ממש לא בהכרח. קח למשל את אילן בן דב שהשקיע למטרות רווח ועוד השקעות עתירות מינוף. אלו השקעות שמוסיפות מעט מאד והרבה פעמים הן עתירות סיכון-השקעות נדל"ן בלאס וגאס. השקעות רבות אינן מעלות את כוח הקניה. יש השקעות לטווח קצר שפוגעות במשרות או בהגדלת הייצור כדי לממש רווחים מהירים או למשוך דיווידנד שמחליש את הארגון. זה על קצה המזלג.
אם אני זוכר נכון 600262
השקעה פרושה יצירת מוצרי הון חדשים. דוגמאות: יצירת מכונות חדשות, מבנים חדשים, יצור למלאי. השקעה בפרוייקט חדש פרושה הקמה פיזית של עסק חדש, או הרחבה פיזית של עסק קיים.

רכישת בעלות על עסק או על נכס שכבר קיימים פרושה רכישת הזכות להנות מרווחי העסק או מריבית על השימוש בנכס. אנשים שעוסקים בפיננסים קוראים לרכישות כאלה "השקעות", אבל מבחינה כלכלית הן אינן נחשבות להשקעות מפני שלא נוצר מרכישות כאלה שום אמצעי יצור חדש.

הדוגמאות שנתת לא רלוונטיות בין משום שלא מדובר בהשקעה, ובין משום שלא מדובר בעסק רווחי. קשה לדעת מפני שסיפקת דוגמאות "על קצה המזלג" בלבד.

הטענה היסודית שרווחיות עסק היא מדד טוב לתרומה שלו לחברה נובעת מכך שללקוחות העסק יש אינטרס לא להפריז בערך המוצרים, ולספקים יש אינטרס לא להמעיט בערך התשומות. לכן הערכות השווי שלהם הוגנות. אם העסק רווחי פרוש הדבר שהשוק מעריך שהעסק מיצר ערך חיובי לחברה. "זה על קצה המזלג".
אם אני זוכר נכון 600270
אינני בטוח שההגדרה שלך להשקעה מקובלת בכלכלה. מבחינת התוכן אני כמובן מסכים איתך. אחת הבעיות המרכזיות במשבר המתמשך בעולם הוא חלקן הגדול של ההשקעות הפיננסיות מכלל ההשקעות. נדמה לי שראיתי במקום כלשהו נתון על פיו בשנות ה-‏60 היה חלק רווחי הפיננסים מכלל הרווחים-‏16% . בשנת 2008 -40% . זהו המשבר המתמשך.
אם אני זוכר נכון 600276
השקעה בעסק חלש יכולה להיות לצורכי מינוף. העסק יכול להיות חלש רק משום שלבעלים שלו אין מספיק כסף כדי לפתח אותו, או משום שאין כוח אדם לעשות כך (למשל הבעלים כבר זקן ואין בני משפחה שיכולים להמשיך את הרצת העסק).

משקיע עשיר שקונה עסק חלש ומשקיע בו --- מנצל את מה שיש בעסק הקיים (למשל קוו מוצרים לא רעים, או מאגר לקוחות טובים, או מיקום טוב, או זכיונות שונים, וכדומה). הזרמת כסף נוסף יכולה להפוך אותו מעסק חלש לעסק חזק.
אם אני זוכר נכון 600303
או יכול להיות שה"משקיע" קיבל הלוואות גדולות , קונה עסק מצליח ועכשיו לוקח ממנו המון דיווידנדים בלי להשקיע בעסק.
אם הכל טוב 0 יופי, מחזירים את ההלוואות.
אם יש בעיה, אז בגלל שההלוואות נתנו לחברה בע"מ, אז החברה פושטת רגל ואין את מי להאשים. למרות שבעל החברה בע"מ לקח משכורת נכבדה על "כישורי הניהול" שלו בעקבות ה"רווח" מהדיוידנדים.
אם אני זוכר נכון 600306
אני דיברתי על עסקים קטנים ובינוניים שבהם נגד הלוואות (מהבנק בדרך כלל) המלווה נותן בטחונות שגדולים מגודל ההלוואה, אם הנוכל מפרק את החברה בע''מ הבטחונות משועבדים עדיין לבנק והם משמשים לפרעון החוב. (גם עסקים גדולים יכולים להלוות כסף זה לזה תמורת בטחונות, אבל הלוואה כזו היא פרוצדורה מסובכת).

מה שאתה מתאר (נוכל שקונה עסק על מנת לרוקן אותו) מבוצע בדרך כלל בדרך של מלוות לציבור, להלוואות אילו אכן אין בטחונות לכן המלווה שם כספו על קרן הצבי.
אם אני זוכר נכון 600330
המלווה שם כספו על קרן הצבי? רחמנות על תשובה, איזה סיכון נוראי הוא לקח כשהוא הוביל את הפנסיה שלי למספרה.
אם אני זוכר נכון 600359
אתה מתבלבל, אתה המלווה (אתה, דרך קרנות הפנסיה). תשובה הוא הלווה.
אם אני זוכר נכון 600360
כמה מההשקעה מתבצעת על עסקים קטנים, וכמה על עסקים גדולים?
אם אני זוכר נכון 600245
לפי התאוריה הקלאסית, המחיר של המוצר אינו תלוי בכמות הכסף בשוק, אלא בהיצע ובביקוש (ובמקרה של מוצרי מזון בסיסיים, הביקוש קשיח). חלוקת כסף לאנשים, תאפשר להם לשלם את המחיר של המזון. מכיוון שיש מספיק היצע לענות על כל הביקוש (וזו ההנחה במקרה הזה) בעיית הרעב לכאורה תיפטר.

לא ברור לי כיצד העניין אמור לעזור לבעיית אי-הנגישות של המזון (שאינטואטיבית נראה לי שהיא שקולה למחסור לוקלי בהיצע), ולכן הרעיון שמוצג כאן בשמו של אמרטיה סן לא מובן גם לי. אבל מוגזם בעיני להניח שפרופסור לכלכלה בקיימברדיג' ובאוקספורד, וזוכה פרס נובל לכלכלה, לא עבר אף פעם את הקורס במיקרו א'.
אם אני זוכר נכון 600247
אבל אם יש רעב הביקוש לא קשיח.
אם אני זוכר נכון 600250
אולי זה יכול לעזור לנגישות, כי יותר קל לשנע כסף מלשנע אוכל. במזוודה אחת של כסף אפשר לשים מיליון דולר נניח. אתה יודע כמה משאיות של לחם צריך כדי לשנע לחם במיליון דולר?
ואז בכסף שקיבלת בכפר אפשר לקחת מונית לסופרמרקט הקרוב...

חשבתי שכל הרעיון בלהיות פרופסור זה שאתה כבר לא צריך להתייחס לקורס במיקרו א', אלא אם אתה מלמד אותו לצערך.
אם אני זוכר נכון 600279
נכון שיותר קל לשנע כסף מלשנע אוכל, אבל אוכל מזין יותר מאשר כסף. מה לעשות, כדי שאדם ישבע יש צורך להפגיש את פיו עם המזון. לשם כך שינוע כסף לא מעשי במיוחד. יש לשנע את האוכל (במלעיל או במלרע).
אם אני זוכר נכון 600253
בירושלים לפני כמה שנים החליטה העיריה לסבסד שכ"ד של סטודנטים במרכז העיר.
השכ"ד הממוצע קפץ. נחש בכמה?

_________________
בדיוק בסכום המוענק ע"י העיריה.
אם אני זוכר נכון 600254
חוץ מזה, שמתן סחורות עונה על צורך מסויים. אני משערת שאפשר לשנע מזונות שאינם מיוצרים בארץ המצוקה על מנת שלא להתחרות בייצור המקומי‏1.
אם יש רעב, גם אם נגרם ע"י השתלטות צבאות על המזון, שינוע מזון עשוי לסייע. אבל אם תשנע כסף - לכסף יש הרבה שימושים. כוחות הצבא שחומסים אורז יכולים או לצרוך אותו, או לחלק אותו לאנשי שלומם.
עם 200$ הם יכולים לעשות עוד דברים. לרכוש נשק, למשל.

1 יש לזה מחיר. הביאו במאמר את דוגמת הפסטה. אני סבורה שאנשים רעבים יאכלו גם פסטה, אפילו אם אינם רגילים לזה, ובלבד שיסבירו להם איך לבשל אותה. התירס האינדיאני חולל הרבה נזק בזמן הרעב האירי הגדול, כי האירים לא הבינו שתירס יבש, כמו קטניות יבשות, צריך להשרות ולבשל הרבה זמן.
אם אני זוכר נכון 600258
פרוש הדבר: שיפור מצבם של סטודנטים *ביחס* לאוכלוסיות אחרות. זה לא בלתי הגיוני, אם אתה מבין מה אתה עושה.
אם אני זוכר נכון 600261
מצבם של הסטודנטים לא השתפר. הם שילמו כמקודם. ומי שלא סטודנט נאלץ לשלם יותר.
אני לא בטוחה, אבל יש מצב שזה הקרין על שכונות שאינן מרכז העיר.
אם אני זוכר נכון 600271
נכון:
מצבם של הסטודנטים השתפר בעיקר *יחסית* לשאר האוכלוסיה, ופחות במונחים אבסולוטיים.
מספרים דמיוניים:
שכ"ד חודשי במרכז העיר לפני: 5000 ש"ח. הוספת לסטודנטים מימון של 1500 ש"ח, מתוכו 1000 העלה את שכ"ד באיזור. תוצאה: לסטודנטים יש 500 ש"ח מיותרים, ויש הרבה יותר סטונדטים במרכז העיר.
אם אני זוכר נכון 600274
כמדומני השכ"ד עלה בדיוק בסכום הניתן ע"י העיריה.
מספרים דמיוניים:
שכ"ד חודשי במרכז העיר, לפני - 5,000 ש"ח.
אחרי - 6,500.
מי שסיים ללמוד מוצא עצמו נאלץ לממן 6,500 (נניח. זה הרבה פחות בפועל), ועוזב את העיר.
אם אני זוכר נכון 600285
זה מפתיע. אם כך, זו דוגמה קיצונית לשוק לא משוכלל (שנובע כנראה מנטיה לקבוע מחירים לא לפי יחס היצע לביקוש אלא לפי ''סטנדרד'' חיצוני).
אם אני זוכר נכון 600287
זה לא מפתיע. העולם לא פועל כפי שמלמדים בחוג לכלכלה.
(-: 600294
(-: 600302
או בגלל שהסטודנטים היוו רוב מכריע באותם שכונות.
(-: 600309
הסטודנטים לכלכלה.
אם אני זוכר נכון 600311
זה סיפור די יפה, כל כך יפה עד שהוא נשמע כאגדה אורבנית. שכר הדירה אמנם עלה‏1 אבל ספק אם הוא עלה בדיוק בסכום שניתן על ידי העירייה.

1 העליה נגרמה, כנראה, משלוש גורמים: המענק, העליה באיכות הדיור‏2 והעליה במחירי הדיור בארץ.
2 עליה שבאה בעקבות שיפור באיכות האוכלוסיה‏3.
3 שיפור שבא בעקבות המענק והאוכלוסיה שהוא משך.
אם אני זוכר נכון 600313
שכר הדירה לא עלה *בדיוק* בגובה המענק, אבל הייתה קפיצה משמעותית וברורה באזורים הרלוונטים.
איכות הדיור, לעומת זאת, לא השתנתה במילימטר. מדובר על פרוייקט שנמשך שנים בודדות, הדירות שהיו שם קודם היו גם במהלכו, רק יקרות יותר.
אם אני זוכר נכון 600314
הדירות היו קודם, השכנים השתנו והשפיעו על איכות הדיור (שכוללת, כמובן, את השכנים).
אם אני זוכר נכון 600331
בהתחשב בעובדה שכשגרתי בדירה באזור המענק לא זכורה לי ולו פעם אחת שבה דיברתי עם אחד הדיירים האחרים‏1 (סטודנטים וזקנים כאחד), קשה לי להגיד שזה נכון.

1 העליתי בפני עצמי את הטענה "אם לא דיברת איתם סימן שלא היו בעיות" ופסלתי אותה בגין חוסר רלוונטיות משווע.
אם אני זוכר נכון 600333
ולעומת זאת קל לך להגיד שזה לא נכון?!
אם אני זוכר נכון 600342
לא, ולכן לא זה מה שכתבתי (אבל אני נוטה לחשוב שזה לא נכון).
אם אני זוכר נכון 600349
רגע, אז מי היה זה שכתב ש"איכות הדיור, לעומת זאת, לא השתנתה במילימטר"?
אם אני זוכר נכון 600350
כי כשכתבתי את זה התייחסתי לאיכות הדיור מבחינה פיזית. בדירות ששכר הדירה בהן עלה בתקופת המענק לא היו שיפוצים, הוספת מזגן, התקנת חלונות כפולים ושאר השקעות שמצדיקות את עליית המחיר.
התגובה השנייה שלי התייחסה לעניין השכנים והמימד האנושי בסביבת המגורים.
אם אני זוכר נכון 600315
נניח, לצורך העניין, שהמחיר אכן עולה במקרה כזה בדיוק בסכום שהעירייה מסבסדת. אם כך, המשמעות היא שהשוכרים משתמשים בסובסידיה כאמת מידה לקביעת המחיר. אם זה נכון, כדי להוריד את מחירי הדיור בשכונה, על העיריה לקנות כמה נכסים ולהשכיר אותם במחיר זול.
אם אני זוכר נכון 600318
אז היה אפשר לעשות את זה בלי לממן את המשכירים, לא?
אם אני זוכר נכון 600361
הבעיה היא שאם הדירה מבוקשת אז השכרתה בפחות ממחיר השוק תיצור מחסור - יהיו הרבה סטודנטים שירצו לשכור אותה, אך מעט מקומות בדירה. ואז צריך מנגנון שיחליט מי יקבל את הדירה. איזה יופי, בדיוק כמו מעונות.
אם אני זוכר נכון 600362
וטוב שלאגודת הסטודנטים יש מנגנון כזה.
אם אני זוכר נכון 600382
האקדמיה בה למדתי פתרה את זה בשיטה נפלאה: אין מעונות, אין צורך להחליט מי יקבל מקום.
אם אני זוכר נכון 600395
אם נקח את זה קצת הלאה: אפשר לפתור עוד בעיה בשיטה נפלאה: לסגור את האקדמיה שלך ולהפנות את הסטודנטים לעבודות טיפול בקשישים. כך נפתור בצורה נפלאה חלק גדול מבעיית העובדים הזרים.
אם אני זוכר נכון 600402
אפשר לסגור את כל האוניברסיטאות ולהפנות את הסטודנטים לחקלאות ולבניין. כך נפתור בצורה עוד יותר טובה חלק גדול מבעיית העובדים הזרים.
בטח יותר מהפניית הסטודנטים לעיצוב וארכיטרטורה לעבודות סיעוד. הרי מלכתחילה מביאים פיליפיניות כי רוב המשפחות לא יכולות לממן משכורת של מטפל/ת 24/7.
אם אני זוכר נכון 600404
אל תקחי ברצינות מה שלא כתבתי ברצינות.
אם אני זוכר נכון 600408
הממ.
אם ככה, אספר על איך פתרו באותה הצורה את בעיית התאבדויות הסטודנטים.
פעם, בשנות ה-‏80 העליזות, כשבצלאל ישב במרכז העיר, היו מעונות. ההנהלה היתה שוכרת מבנים, והם שימשו מעונות לסטודנטים.
כשעברו להר הצופים, האוניברסיטה להלכה היתה צריכה לחלוק את הקצאת המעונות עם הבצלאלים, ולא ששה לעשות כן.
באותו הזמן התאבד סטודנט במעונות האוניברסיטה‏1.
נשיא האקדמיה קפץ על המציאה, הכריז שאין שום צורך במעונות, חסך לעצמו כאב ראש ואחריות וגרם כאב ראש לסטודנטים.

1 סטודנט קונבנציונל של האוניברסיטה, כן? לא בצלאלי עם בעיות נפשיות.
אם אני זוכר נכון 600383
אבל זה משחרר את השוק מעוד כמה סטודנטים חפצים, ועשוי להוביל לירידת מחירים גם לאלה שלא שפר מזלם לשכור במחיר מופחת.
אם אני זוכר נכון 600458
אני חושב שמעונות זה דבר נפלא. זה פשוט לא פיתרון קסם.

כמה יתרונות של מעונות על דיור ציבורי:

1) מוגבל בזמן.
2) אוכלוסייה מצומצמת (סטודנטים של אוניברסיטה מסוימת).
3) צרכים צפויים (קרוב לאוניברסיטה, דירות קטנות, ללא רכב).

כל אילו מקטינים את כמות הדירות שצריך על מנת לדאוג לאוכלוסייה. אפשר לבנות בניין אחד עם דירות של חדרים קטנים ו2 אנשים בחדר, ללא חנייה. רק צריך לשים את הבניין קרוב לאוניברסיטה וזהו.

זה מקרה יחסית פשוט בו קל לצפות את צורכי המשתמשים.
אם אני זוכר נכון 600321
איך לא חשבו על הרעיון שלך קודם??!!
אם אני זוכר נכון 600341
בירושלים יצא לי לשכור דירה שהיתה בבעלות האוניברסיטה העברית. הם השכירו במחיר השוק, לא במחיר נמוך יותר. ולאו דווקא לסטודנטים.
אם אני זוכר נכון 600328
אנקדוטה: בזמן לימודיי לתואר הראשון, מישהי ערירית מתה ללא יורשים והורישה את דירתה הישנה בהדר לטכניון (בתנאי שתשמש לדיור לסטודנטים). לטכניון לא היה מה לעשות עם הדירה והוא העביר אותה לאגודת הסטודנטים. אגודת הסטודנטים שיפצה את הדירה וניסתה להשכיר אותה לסטודנטים ללא הצלחה. זה הגיע למצב שהציעו לשכור את הדירה בחינם תמורת תשלום הארנונה והחשבונות בלבד, ואף אחד לא רצה.
אם אני זוכר נכון 600384
כנראה שהיה משהו מאוד פגום בדירה או בשכנים?
אם אני זוכר נכון 600400
באזור
אם אני זוכר נכון 600405
אז?
מה זה בא להוכיח? שיש מקומות שבהם אנשים לא יגורו אפילו תתן להם דירה בחינם?

____________________
הלוואי שהייתי מוצאת את הקישור, לפני זמן קראתי על אנשים שגרים באתר קראוונים, ספיח מאתרי הקראוונים של שנות ה-‏90. לכאורה הם אמורים לקבל דירה. הציעו להם דירה בשכונת הרכבת בלוד.
סירבו.
"כאן", אמרו, "אין כלום. לטוב ולרע. הילדים מסתובבים חופשי, אין סמים, אין אלימות. שם מי יודע לאיזה פשע הם יתדרדרו".
ונשארו לגור באתר הקראוונים.
אם אני זוכר נכון 600413
זה לא בא להוכיח כלום. כפי שכתבתי זו אנקדוטה.
אם אני זוכר נכון 600415
קשה לי להאמין לסיפור הזה. שכונת הרכבת היא שכונה שכולה בניה לא חוקית ולא נראה לי שגוף רשמי היה מציע שם דיור למישהו.
אם אני זוכר נכון 600417
יש שם גם בניה חוקית. וגם שיכוני רכבת. זו לא שכונה פיראטית.
משרד השיכון מפנה לשם (או הפנה, בעבר) זכאי דיור ציבורי.
אם אני זוכר נכון 600255
יש קמעונאי (מוכר במכולת), יש לו 10 קילו אורז ביום הוא מוכר אותם ב-‏10 סנט לקילו, איתם הוא יכול לקנות מהחקלאי שוב 10 קילו (ב-‏5 סנט לקילו) + לממן את מחיתו ולשים קצת לילד לקולג', פתאום הוא מקבל 10 דולר לקילו, אז החקלאים מוכרים לו קצת אורז שהיו מוכרים קודם לצבא או לממשלה או מייצאים או אוכלים בעצמם ב-‏10 סנט לקילו, אבל לחקלאים אין טון אורז למכור לו, הקמעונאי מתוסכל כי יש מלא אנשים רעבים בכפר עם הרבה דולרים, ולו אין אורז למכור להם, הוא מתחיל לחפש מקורות אחרים לאורז, הוא משחד איזה קצין בצבא (שם כידוע אין מחסור באורז) שמוכר לו כל קילו אורז בדולר או מזמין קצת אורז באי ביי או מהמדינה הקצת פחות מורעבת השכנה והופ, אין מחסור של אורז בכפר...

כל זה בהנחה שהמחסור מתקיים רק בחלקה קטנה מאוד של העולם ובגדול יש עודף של אורז בעולם...
אם אני זוכר נכון 600257
לצערי, אין לי זמן פנוי בשפע.
אבל הנה וויקיפדיה על סן:
אני לא מומחה לכלכלה. אבל בתורת משחקים אני מבין, ושם בהחלט היו לו תרומות משמעותיות וגישה ריאליסטית ובריאה. יש לו ספר על עוני ורעב, שלא קראתי, אבל נראה מעניין.
ציטוט ממישהו שכן קרא אותו:
I’ve just finished (the main text of) Amartya Sen’s ‘Poverty and Famines: An Essay on Entitlement and Deprivation’. Sen (famously) argues that, contrary to conventional belief, most famines aren’t created by food shortages. Harvest failures, reductions in food imports, droughts, etc, are often contributing factors – but far more important are the social systems that determine how a society’s food is distributed. Absolute scarcity – insufficient food to feed everyone – is extraordinarily rare. Vastly more common is for an adequate supply of food to be beyond the reach of those who need it most. Sen advocates shifting our attention from questions of food availability to questions of distribution, or to the social systems that guide this distribution. “If one person in eight starves regularly in the world, this is… the result of his inability to establish entitlement to enough food; the question of the physical availability of the food is not directly involved.” (p. 8).

http://praxisblog.wordpress.com/2008/01/02/amartya-s...
אם אני זוכר נכון 600259
אם חלק יותר מדי גדול מהכסף הלך לשיחוד קציני הצבא, לא השגנו כלום.

(וזה עוד בהנחה שהצבא לא יגבה מיסים מהכספים שהגיעו בתוקף סמכותו כתקיף סמכותי)
אם אני זוכר נכון 600260
הוא מוכר אותם ב-‏10$, לא עשרה סנט. מי שכשחילקו את ה-‏200$ בא עם מזלג או פשוט פספס - מוצא את עצמו מתקשה לממן אורז וגווע ברעב.
לו היה אפשר לייבא אורז בקלות ובחופשיות, באזור לא היה רעב מלכתחילה.
אם אני זוכר נכון 600267
הנקודה של סן היא זו: יש בעיה קשה באיזורים האלה עם חלוקת המזון, לא עם הכמויות שלו. במערב יש רשת בטחון שמאפשרת קיום מינימלי למי שהתרסק כלכלית. בארצות העולם השלישי אין רשת בטחון כזו, ולכן מי שאיבד את מקורות הפרנסה שלו מת מרעב. אם תחלקי מזון, אף אחד לא יטרח לקנות אותו, וגם מי ששרד, יתרסק. אם תחלקי כסף (למי שאין), מי שאיבד הכל יוכל לקנות את האוכל שלו.
אם אני זוכר נכון 600275
אם תחלק מזון שאינו גדל באזור האסון, מי ששרד לא יתרסק.
באתיופיה מעדיפים אינג'ירה מטף. אם יש להם כסף, יקנו טף ויאכלו אינג'ירה. אם אין להם, יקבלו פסטה ויאכלו פסטה אפילו שזה מגעיל.
מרגע שהם יוכלו לקנות טף - הם יקנו טף, אל דאגה. ומגדלי הטף לא יתרוששו.
אם אני זוכר נכון 600277
שטויות, את טוענת שאם יציעו לאתיופי שמרוויח דולר ליום, ש-‏90 סנט מהם הולכים על אוכל לשמור את ה-‏90 סנט ולאכול במקום האינג'ירה פסטה הוא יעדיף לבזבז את הכסף שלו על אינג'ירה ולא לחסוך קצת ליום סגריר? אדם כזה הוא בראש ובראשונה אדיוט, ואני לא מאמין שאפריקה מורכבת מאדיוטים.
אם אני זוכר נכון 600280
מהכתבה של נועה לימונה:
גל לוסקי מזכירה דוגמאות נוספות: "האיטלקים שלחו פסטה לסרי לנקה, למשל. הסרי לנקים לא אוכלים דברים כאלה".

לסרי-לנקים אין אוכל. הם רעבים. ואף על פי כן יש להם בעיות עם הפסטה.
ב"הייתי מסאית לבנה", אאל"ט‏1, אחרי אני לא יודעת כמה ימים שהם חיו על חשבון המסאים, הם אמרו "היום נבשל אנחנו!" ובישלו ספגטי ברוטב עגבניות.
תגובת המסאים: "מה זה, תולעים בדם?" וסירבו לטעום‏2.

1 אאל"ט זה הופיע בהייתי מסאית לבנה. יכול להיות שקראתי את זה במסע אחר, אבל אני בספק.
2 תגובה מעניינת, לאור העובדה שכל מה שבישלתי מהסקציה האפריקאית בספר הבישול של החלכאים והנדכאים נראה כאילו אכלו אותו כבר.
אם אני זוכר נכון 600284
אם אדם מסרב לאכול מאכל שהוא בבירור אינו רעיל, אחד משניים:

1) הוא לא גווע ברעב.
2) לא אכפת לו למות, העיקר לא לאכול את המאכל (מסיבות דתיות או מוסריות למשל).

המקרה של ה"מסאים" שאת מתארת הוא בבירור מקרה 1 (לא גוועים ברעב), ואין לי בעיה איתו, אני מכיר הרבה אנשים שלא אוכלים בשר, בצל או במבה, אבל ברור לי שאם הם היו באי בודד עם קופסאות של לוף בצל ובמבה הם היו אוכלים אותם בתיאבון.

אני מניח שלסרי לנקים יש מספיק לאכול או שמדובר באגדה אורבנית או במקרה נקודתי.

הטענה שלפיה קיים אוכל סביר וקיימת מדינה שאם תשלחי את האוכל הזה אליה תחלקי אותו בחינם, לא תמצאי מי שיאכל אותו. היא טענה פנטסטית, אפילו אם המדינה המדוברת היא מדינה מערבית בלי מחסור במזון, על אחת כמה וכמה כשעוסקים באנשים רעבים, תצטרכי עדויות מאוד חזקות כדי לשכנע אותי שזה המצב.
אם אני זוכר נכון 600278
אפילו בישראל, אם תתחילי לחלק אינג'ירה, אננסים ופירות יער חינם, אין ספק שזה יפגע במגדלי הפירות והמאפיות. איזה אחוז מהאוכלוסייה יגיע לסופר, ייראה שיש הקצבה של קילו אננס וקילו פירות יער חינם לאדם, ויבחר לקנות את אותה כמות פירות שקנה קודם לכן?
אם אני זוכר נכון 600282
פירות יער ואננסים אנשים מכירים, אוהבים, ולא קונים בד"ך כי ממש יקר להם. כך שזו לא האנלוגיה הנכונה.
מהאינג'ירות‏1 יהנו בעיקר אתיופים, שמאלנים רדיקלים שוחרי-טוב שגם הולכים למסעדות סודניות, והרפתקנים קולינריים. יכול להיות שאנשים יקחו כי זה חינם, אבל זה לא יאיים על המאפיות.
למעשה - כמה אינג'ירות שלא יחלקו, זה כולה יחליף ארוחה או שתיים. כך שהאיום הוא לא על המאפיות.

1 אתה מתכוון לאינג'ירות ממש? או לקמח שממנו הן עשויות (טף).
אם אני זוכר נכון 600283
ואני חשבתי שמטף עושים שמן תינוקות.
אם אני זוכר נכון 600288
שמן תינוקות עושים מתינוקות.
אם אני זוכר נכון 600290
זאת בדיוק היתה הנקודה שלי.
אם אני זוכר נכון 600292
אכן. טַף.
כוונתי היתה לטֶף.
אם אני זוכר נכון 600295
השאלה המעניינת כאן היא כיצד מוסיפים ניקוד באייל.
אם אני זוכר נכון 600296
ר' קצר, עבה וגבוה. ליתר דיוק, תגובות מאוחרות אליו, כגון תגובה 534199 ובנותיה ותגובה 560940.

באופן כללי: לא צריך משהו מיוחד באייל. אתה רק צריך לדאוג להגדיר את המקלדת שלך שתפיק סימני ניקוד (או ליתר דיוק: את המחשב לך שיתייחס להקלדות שונות מהמקלדת כסימני ניקוד). פרטים טכניים: שם, שם.
אם אני זוכר נכון 600297
כמו בכל מקום: לחץ על קפס-לוק בעודך בעברית, לחץ על שיפט ועל מספר מ~ ועד +, ושחק איתם עד שתמצא את סימן הניקוד הרצוי. לאחר זמן תצליח לזכור ש~ יוצר שְוָא ו+ יוצר דגּש.
אם אני זוכר נכון 600304
תוׁדָהּ רַבָּה!
אם אני זוכר נכון 600286
אם אנשים יתחילו לצרוך אינג'ירות‏1 (כי זה חינם) במקום חלק מצריכת הפיתות הלאפות והלחמים שלהם, זה ייפגע במידה מסויימת במאפיות, אנשים שצורכים לחם אחיד בגלל המחיר, יישמחו לעבור לאינג'ירה בחינם.

את מוזמנת להחליף אננסים ופירות יער (מי אוכל פטל טרי בארץ? איזה אחוז מהאוכלוסייה?) בפרי טעים אחר שיש בחו"ל ושאנשים לא מכירים.

1 את מוזמנת להחליף אינג'ירה בצ'פאטי
אם אני זוכר נכון 600289
אני לא חושבת שהארץ זו דוגמה טובה. ריבוי עליות ממקומות שונים בעולם גרמו לפתיחות די גדולה של הציבור בארץ לאוכל חדש.
אבל אם במקום פירות (סליחה, מי יסרב לפרי שאינו מכיר?) תביא קביות‏1 צלויות או מרק פרסות בקר מאקוודור, או לחילופין, נחש צלוי וחרגולים מקורמלים מדרום מזרח אסיה, אני לא בטוחה שיהיו לך קופצים רבים, ולא רק מטעמי כשרות.

1 קביה [ויקיפדיה]
אם אני זוכר נכון 600291
אולי הם לא יהיו קופצים כי הם מקורמלים, החרגולים.
אם אני זוכר נכון 600293
טוב. בדיחות מסוג זה מתאים לי להגיד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים