בתשובה לנועה ו, 23/07/12 16:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי התאוריה הקלאסית, המחיר של המוצר אינו תלוי בכמות הכסף בשוק, אלא בהיצע ובביקוש (ובמקרה של מוצרי מזון בסיסיים, הביקוש קשיח). חלוקת כסף לאנשים, תאפשר להם לשלם את המחיר של המזון. מכיוון שיש מספיק היצע לענות על כל הביקוש (וזו ההנחה במקרה הזה) בעיית הרעב לכאורה תיפטר. לא ברור לי כיצד העניין אמור לעזור לבעיית אי-הנגישות של המזון (שאינטואטיבית נראה לי שהיא שקולה למחסור לוקלי בהיצע), ולכן הרעיון שמוצג כאן בשמו של אמרטיה סן לא מובן גם לי. אבל מוגזם בעיני להניח שפרופסור לכלכלה בקיימברדיג' ובאוקספורד, וזוכה פרס נובל לכלכלה, לא עבר אף פעם את הקורס במיקרו א'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה יכול לעזור לנגישות, כי יותר קל לשנע כסף מלשנע אוכל. במזוודה אחת של כסף אפשר לשים מיליון דולר נניח. אתה יודע כמה משאיות של לחם צריך כדי לשנע לחם במיליון דולר? ואז בכסף שקיבלת בכפר אפשר לקחת מונית לסופרמרקט הקרוב... חשבתי שכל הרעיון בלהיות פרופסור זה שאתה כבר לא צריך להתייחס לקורס במיקרו א', אלא אם אתה מלמד אותו לצערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שיותר קל לשנע כסף מלשנע אוכל, אבל אוכל מזין יותר מאשר כסף. מה לעשות, כדי שאדם ישבע יש צורך להפגיש את פיו עם המזון. לשם כך שינוע כסף לא מעשי במיוחד. יש לשנע את האוכל (במלעיל או במלרע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בירושלים לפני כמה שנים החליטה העיריה לסבסד שכ"ד של סטודנטים במרכז העיר. השכ"ד הממוצע קפץ. נחש בכמה? _________________ בדיוק בסכום המוענק ע"י העיריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה, שמתן סחורות עונה על צורך מסויים. אני משערת שאפשר לשנע מזונות שאינם מיוצרים בארץ המצוקה על מנת שלא להתחרות בייצור המקומי1. אם יש רעב, גם אם נגרם ע"י השתלטות צבאות על המזון, שינוע מזון עשוי לסייע. אבל אם תשנע כסף - לכסף יש הרבה שימושים. כוחות הצבא שחומסים אורז יכולים או לצרוך אותו, או לחלק אותו לאנשי שלומם. עם 200$ הם יכולים לעשות עוד דברים. לרכוש נשק, למשל. 1 יש לזה מחיר. הביאו במאמר את דוגמת הפסטה. אני סבורה שאנשים רעבים יאכלו גם פסטה, אפילו אם אינם רגילים לזה, ובלבד שיסבירו להם איך לבשל אותה. התירס האינדיאני חולל הרבה נזק בזמן הרעב האירי הגדול, כי האירים לא הבינו שתירס יבש, כמו קטניות יבשות, צריך להשרות ולבשל הרבה זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרוש הדבר: שיפור מצבם של סטודנטים *ביחס* לאוכלוסיות אחרות. זה לא בלתי הגיוני, אם אתה מבין מה אתה עושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצבם של הסטודנטים לא השתפר. הם שילמו כמקודם. ומי שלא סטודנט נאלץ לשלם יותר. אני לא בטוחה, אבל יש מצב שזה הקרין על שכונות שאינן מרכז העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון: מצבם של הסטודנטים השתפר בעיקר *יחסית* לשאר האוכלוסיה, ופחות במונחים אבסולוטיים. מספרים דמיוניים: שכ"ד חודשי במרכז העיר לפני: 5000 ש"ח. הוספת לסטודנטים מימון של 1500 ש"ח, מתוכו 1000 העלה את שכ"ד באיזור. תוצאה: לסטודנטים יש 500 ש"ח מיותרים, ויש הרבה יותר סטונדטים במרכז העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני השכ"ד עלה בדיוק בסכום הניתן ע"י העיריה. מספרים דמיוניים: שכ"ד חודשי במרכז העיר, לפני - 5,000 ש"ח. אחרי - 6,500. מי שסיים ללמוד מוצא עצמו נאלץ לממן 6,500 (נניח. זה הרבה פחות בפועל), ועוזב את העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מפתיע. אם כך, זו דוגמה קיצונית לשוק לא משוכלל (שנובע כנראה מנטיה לקבוע מחירים לא לפי יחס היצע לביקוש אלא לפי ''סטנדרד'' חיצוני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מפתיע. העולם לא פועל כפי שמלמדים בחוג לכלכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בגלל שהסטודנטים היוו רוב מכריע באותם שכונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סיפור די יפה, כל כך יפה עד שהוא נשמע כאגדה אורבנית. שכר הדירה אמנם עלה1 אבל ספק אם הוא עלה בדיוק בסכום שניתן על ידי העירייה. 1 העליה נגרמה, כנראה, משלוש גורמים: המענק, העליה באיכות הדיור2 והעליה במחירי הדיור בארץ. 2 עליה שבאה בעקבות שיפור באיכות האוכלוסיה3. 3 שיפור שבא בעקבות המענק והאוכלוסיה שהוא משך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר הדירה לא עלה *בדיוק* בגובה המענק, אבל הייתה קפיצה משמעותית וברורה באזורים הרלוונטים. איכות הדיור, לעומת זאת, לא השתנתה במילימטר. מדובר על פרוייקט שנמשך שנים בודדות, הדירות שהיו שם קודם היו גם במהלכו, רק יקרות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדירות היו קודם, השכנים השתנו והשפיעו על איכות הדיור (שכוללת, כמובן, את השכנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בעובדה שכשגרתי בדירה באזור המענק לא זכורה לי ולו פעם אחת שבה דיברתי עם אחד הדיירים האחרים1 (סטודנטים וזקנים כאחד), קשה לי להגיד שזה נכון. 1 העליתי בפני עצמי את הטענה "אם לא דיברת איתם סימן שלא היו בעיות" ופסלתי אותה בגין חוסר רלוונטיות משווע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעומת זאת קל לך להגיד שזה לא נכון?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, ולכן לא זה מה שכתבתי (אבל אני נוטה לחשוב שזה לא נכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז מי היה זה שכתב ש"איכות הדיור, לעומת זאת, לא השתנתה במילימטר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי כשכתבתי את זה התייחסתי לאיכות הדיור מבחינה פיזית. בדירות ששכר הדירה בהן עלה בתקופת המענק לא היו שיפוצים, הוספת מזגן, התקנת חלונות כפולים ושאר השקעות שמצדיקות את עליית המחיר. התגובה השנייה שלי התייחסה לעניין השכנים והמימד האנושי בסביבת המגורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח, לצורך העניין, שהמחיר אכן עולה במקרה כזה בדיוק בסכום שהעירייה מסבסדת. אם כך, המשמעות היא שהשוכרים משתמשים בסובסידיה כאמת מידה לקביעת המחיר. אם זה נכון, כדי להוריד את מחירי הדיור בשכונה, על העיריה לקנות כמה נכסים ולהשכיר אותם במחיר זול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז היה אפשר לעשות את זה בלי לממן את המשכירים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שאם הדירה מבוקשת אז השכרתה בפחות ממחיר השוק תיצור מחסור - יהיו הרבה סטודנטים שירצו לשכור אותה, אך מעט מקומות בדירה. ואז צריך מנגנון שיחליט מי יקבל את הדירה. איזה יופי, בדיוק כמו מעונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וטוב שלאגודת הסטודנטים יש מנגנון כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקדמיה בה למדתי פתרה את זה בשיטה נפלאה: אין מעונות, אין צורך להחליט מי יקבל מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נקח את זה קצת הלאה: אפשר לפתור עוד בעיה בשיטה נפלאה: לסגור את האקדמיה שלך ולהפנות את הסטודנטים לעבודות טיפול בקשישים. כך נפתור בצורה נפלאה חלק גדול מבעיית העובדים הזרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לסגור את כל האוניברסיטאות ולהפנות את הסטודנטים לחקלאות ולבניין. כך נפתור בצורה עוד יותר טובה חלק גדול מבעיית העובדים הזרים. בטח יותר מהפניית הסטודנטים לעיצוב וארכיטרטורה לעבודות סיעוד. הרי מלכתחילה מביאים פיליפיניות כי רוב המשפחות לא יכולות לממן משכורת של מטפל/ת 24/7. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תקחי ברצינות מה שלא כתבתי ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. אם ככה, אספר על איך פתרו באותה הצורה את בעיית התאבדויות הסטודנטים. פעם, בשנות ה-80 העליזות, כשבצלאל ישב במרכז העיר, היו מעונות. ההנהלה היתה שוכרת מבנים, והם שימשו מעונות לסטודנטים. כשעברו להר הצופים, האוניברסיטה להלכה היתה צריכה לחלוק את הקצאת המעונות עם הבצלאלים, ולא ששה לעשות כן. באותו הזמן התאבד סטודנט במעונות האוניברסיטה1. נשיא האקדמיה קפץ על המציאה, הכריז שאין שום צורך במעונות, חסך לעצמו כאב ראש ואחריות וגרם כאב ראש לסטודנטים. 1 סטודנט קונבנציונל של האוניברסיטה, כן? לא בצלאלי עם בעיות נפשיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה משחרר את השוק מעוד כמה סטודנטים חפצים, ועשוי להוביל לירידת מחירים גם לאלה שלא שפר מזלם לשכור במחיר מופחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמעונות זה דבר נפלא. זה פשוט לא פיתרון קסם. כמה יתרונות של מעונות על דיור ציבורי: 1) מוגבל בזמן. 2) אוכלוסייה מצומצמת (סטודנטים של אוניברסיטה מסוימת). 3) צרכים צפויים (קרוב לאוניברסיטה, דירות קטנות, ללא רכב). כל אילו מקטינים את כמות הדירות שצריך על מנת לדאוג לאוכלוסייה. אפשר לבנות בניין אחד עם דירות של חדרים קטנים ו2 אנשים בחדר, ללא חנייה. רק צריך לשים את הבניין קרוב לאוניברסיטה וזהו. זה מקרה יחסית פשוט בו קל לצפות את צורכי המשתמשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך לא חשבו על הרעיון שלך קודם??!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בירושלים יצא לי לשכור דירה שהיתה בבעלות האוניברסיטה העברית. הם השכירו במחיר השוק, לא במחיר נמוך יותר. ולאו דווקא לסטודנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה: בזמן לימודיי לתואר הראשון, מישהי ערירית מתה ללא יורשים והורישה את דירתה הישנה בהדר לטכניון (בתנאי שתשמש לדיור לסטודנטים). לטכניון לא היה מה לעשות עם הדירה והוא העביר אותה לאגודת הסטודנטים. אגודת הסטודנטים שיפצה את הדירה וניסתה להשכיר אותה לסטודנטים ללא הצלחה. זה הגיע למצב שהציעו לשכור את הדירה בחינם תמורת תשלום הארנונה והחשבונות בלבד, ואף אחד לא רצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהיה משהו מאוד פגום בדירה או בשכנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז? מה זה בא להוכיח? שיש מקומות שבהם אנשים לא יגורו אפילו תתן להם דירה בחינם? ____________________ הלוואי שהייתי מוצאת את הקישור, לפני זמן קראתי על אנשים שגרים באתר קראוונים, ספיח מאתרי הקראוונים של שנות ה-90. לכאורה הם אמורים לקבל דירה. הציעו להם דירה בשכונת הרכבת בלוד. סירבו. "כאן", אמרו, "אין כלום. לטוב ולרע. הילדים מסתובבים חופשי, אין סמים, אין אלימות. שם מי יודע לאיזה פשע הם יתדרדרו". ונשארו לגור באתר הקראוונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בא להוכיח כלום. כפי שכתבתי זו אנקדוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין לסיפור הזה. שכונת הרכבת היא שכונה שכולה בניה לא חוקית ולא נראה לי שגוף רשמי היה מציע שם דיור למישהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם גם בניה חוקית. וגם שיכוני רכבת. זו לא שכונה פיראטית. משרד השיכון מפנה לשם (או הפנה, בעבר) זכאי דיור ציבורי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |