|
||||
|
||||
להבנתי, החוק הצרפתי לא חוסם הורדות אלא קונס מורידים. |
|
||||
|
||||
אבל איך אפשר לקנוס אותך אם אתה מוריד מהאינטרנט דרך חיבור אנונימי (כגון נקודות חמות) ? לדעתי בעניין הורדת שירים היום המלחמה של חברות התקליטים נגד פירטיות היא *מלחמה אבודה*. למעשה את המוסיקה שמעניינת אותי אני מוריד מ- YOUTUBE ,כביכול הורדה לא פירטית. לגבי סרטים עדיין המלחמה לא אבודה, אבל בסופו של דבר (נאמר תוך 10 שנים) גורל הסרטים יהיה כגורל השירים היום. רוחב הפס והאיכסון הדיגיטלי הזול הופך את הפירטיות לעניין קל ביותר. אתה יודע שזה פירטי לצלם מאמר ? למרות זאת אי אפשר לאכוף את זה משיקולי עלות של אכיפה. אותו דבר יקרה לסרטים כאשר מחירי פס רחב או איכסון דיגיטלי ירדו. |
|
||||
|
||||
לצלם מאמר? הנה ברנש חביב1 שקורא לציבור לעזור לעזור לחברת Time Warner המסכנה לאכוף את זכויותיה בשיר Happy Birthday. 1 כן, יצא לי כבר לפגוש אותו. לצערי לא יצא לי לקבל ממנו חתימה2. למרות שמו, אין קשר בינו לבין המחברות של השיר המקורי. 2 חתימה על מפתח PGP, מה חשבתם? |
|
||||
|
||||
אלעד''צ אבל ניתן לקנוס את בית הקפה. |
|
||||
|
||||
לא ניתן לקנוס את הנקודות החמות, כי הן לא יכולות לחסום תכנים (יותר מדי מסובך), אפילו ספק אינטרנט מתקשה מאוד בזיהוי שרתי שיתוף קבצים שצצים ונעלמים כל הזמן, חלקם של השרתים מוסווים על ידי REDIRECTION . |
|
||||
|
||||
שוב, אני לא ממוחה לחוק הצרפתי אבל אני לא חושב שהטענה שלך רלוונטית במיוחד כי אתה מתייחס לצד הטכני הצר. |
|
||||
|
||||
הצד הטכני _מהותי מאוד_ לגבי האפשרות שניתן לאכוף חוק. הבאתי במקום אחר את הדוגמא של צילום מאמרים (מוגנים על ידי זכויות יוצרים) שהוא עבירה לא פחות מהורדת שירים פירטית, מעולם לא היה ניתן להעניש עבריינים (על צילום מאמרים) בגלל הקלות של ביצוע העבירה. הקלות שבה ניתן להעתיק תכנים פירטיים (היום שירים, מחר סרטים) היא שמונעת אכיפה. כפי שציינתי, הדרך היחידה לצמצום הורדת תכנים פיראטית היא על ידי הורדת העלות של מחירם לצרכן על חשבון הוזלת עלות ההפצה המסורתיות דרך חנויות פיזיות (הפצה כזו מנפחת מחיר מוצר פי כמה מעל המחיר של הייצור). האינטרנט והכבלים מאפשרים מאפשרים הורדה דרסטית של מחיר ההפצה. ברגע שמחיר מוצר יהיה "נוח" לצרכן הצרכן יעבור לצריכה חוקית. |
|
||||
|
||||
שהסיבה שהאיסור לא נאכף היא שהספקיות לא רוצות לאכוף אותו כי אם הן רוצות הן יכולות. כמובן שספקיות אינטרנט הוא קונספט רגולטורי לחלוטין כך שאם החוק ישונה ספקי התשתיות יהוה אחראיות ויוכלו לטפל במורידי קבצים. מעבר לזה יש כמובן רשתות סגורות ומכשירים סגורים כמו האייפד . |
|
||||
|
||||
לא חושב שספקיות אינטרנט יכולות להתערב ביעילות בסינון תכנים. יתכן שהרשת יכולה להתערב כאשר היא יכולה לזהות שרתים ולזהות פרוטוקולים, אבל ביזור שרתי קבצים הוכיח עצמו כקשה מאוד לחסימה. לפי הערכה מאוד גסה שלי , היום יש לפחות 100 שרתים _גדולים_ של קבצים (בסגנון RAPIDSHARE) והמספר הזה ילך ויגדל. שלא לדבר על ביזור בסגנון רשת טורנט שהשרתים העיקריים שלה (מן הסתם) פרושים על מחשבי הקצה ללא שרתים מרכזיים גדולים (משהו בסגנון נאפסטר, קאזה, אמיול). שרתים מרכזיים לרשת זו (אם יש בכלל) מעבירים רק אינפומציה מצומצמת מבחינת הנפח של קבצים לכן קשה להשבית אותם. חסימה של הורדת קבצים רק בגלל שהם משתמשים בפרוטוקולים נפוצים תגרום להורדת איכות שירות כללית של האינטרנט, לכן אנשים לא ירצו לשלם עבור פס רחב שבפועל אינו רחב. נדמה לי שחלק משרתי קבצים מציעים פרוטוקולים יחודיים להעברת קבצים מהשרת (על ידי שתתקין תוכנה יעודית מטעם השרת במחשב), זה עוד יותר מקשה על חסימה לפי פרוטוקולים. בנוסף, איך אפשר להטיל אחריות על ספק אינטרנט אם הוא לא מסוגל לעקוב ביעילות אחר התכנים שהוא מעביר ? אני בטוח שכל ספקי האינטרנט בישראל שהתפרסם עליהם שהם מאיטים במכוון הורדת קבצים ישלמו על כך באובדן לקוחות. אגב, ב- YOUTUBE יש להערכתי הרבה חומר פיראטי, כנראה שלא משתלם לרשת לסנן אותו. |
|
||||
|
||||
אם ספקית רוצה לסנן את rapidshere היא פשוט צריכה לחסום אותו לגבי פרוטוקולים יותר מתוחכמים היא צריכה לגבות על פי תעבורה. האחריות שאני מטיל היא לגבי הדברים שהספק מסוגל לעשות. צריך להבדיל בין מה שמותר למה שמשתלם. לספק אסור לחסום את youtube אלא אם כן יש לו צו. לגבי מה שמשתלם הוט בדילמה מצד אחד גונבים לה חומר מצד שני, כמו שאמרת, היא רוצה למכור פס רחב. |
|
||||
|
||||
אם מדברים על רוחב פס ומה שמשתלם לספקים, פתאום מתחילים להבין שביט טורנט הוא פרוטוקול משתלם: עם קצת שימוש נבון (נדמה לי שיש כבר את ההתאמות הללו, אבל עדיין לא בשימוש נרחב) אפשר לגרום להעדפה של הורדות ממשתמשים קרובים (לדוגמה: מאותו הספק). זה יחסוך לספק רוחב פס יקר יותר אל מעבר לים. כמובן שכל עוד הספקים נלחמים נגד המורידים זה לא יקרה. |
|
||||
|
||||
ל RAPIDSHARE אין כבר מעמד יחודי, יש להערכתי עוד מאות שרתי קבצים שפועלים באותה מתכונת כמו RAPIDSHARE אז יחסמו את כולם ? חוץ מזה שרתי שיתוף קבצים נותנים גם שירות חוקי למהדרין (למשל: גוף מסחרי או אקדמי, רוצה להפיץ סרט מיוזמתו לכן הוא מעלה את הסרט לשרת קבצים חיצוני כי אין לו שרתים חזקים משלו). אם אתה חוסם שרת שיתוף קבצים אתה פוגע בפעילות הגונה ומבורכת של הרשת. אגב. בישראל מתוכנן להקים תשתית של סיבים אופטיים לאינטרנט הישר לבית הגולשים, התשתית תסתייע בתשתית ותחזוקה של "חברת חשמל" (זו שמספקת לנו חשמל ביתי), זה ירחיב פי 10 (נאמר) את רוחב הפס המצוי בתקשורת פנימית בישראל. כרגע, בזק וחברות הכבלים מנסות לעכב את הביצוע כי הן חוששות מתחרות. כפי שאמרתי, הגדלת רוחב פס מצוי מגדילה את האפשרות של פירטיות כי אין אפשרות מעשית לפקח על תכנים כאשר יש כמות תעבורה ענקית. |
|
||||
|
||||
1) למה לא? מעבר לזה ברשימה לבנה אתה לא צריך לחסום אתה צריך לא להכניס. 2) אתה טענת שאי אפשר לחסום עכשיו אתה טוען שזה לא בסדר לחסום. ההתנהגות של זירה כבר הוכיחה שהיא לא רואה את עצמה כמגינת האינטרנט החופשי כך שזה לא טיעון שיעבוד עליה. 3) אם באמת המדינה תקים רשת היא תמצא בדיוק באותו מצב כמון של הוט ויס כי היא גם מוכרת פלטפורמת שידורים (עידן +). אין בעיה לפקח על תכנים כשאתה הספק. |
|
||||
|
||||
לעניין הרשת הפרטית: ר' תגובה 592179. כמוכן, אם המדינה תקים בעצמה רשת זה פתרון אפשרי, אבל בבקשה אל תקרא לזה אינטרנט. גם צפון־קוריאה ולהבדיל צה"ל לא קוראים לרשתות הפרטיות שהם מחזיקים "אינטרנט". |
|
||||
|
||||
1. אין הבדל בין חסימה ל"אי כניסה". 2. אין סתירה בין מה שאמרתי קודם לבין מה שהוספתי (הוספתי: שרתי קבצים גדולים, נועדו בין השאר להקל הפצת תכנים לגיטימיים, זה סוג של מיקור חוץ בהפצות של קבצים גדולים). הוספה זו נועדה להסביר מדוע חסימה טוטלית של גישה לשרתי קבצים גדולים היא עניין מזיק שיכשל. מאידך, אי אפשר לעשות מעקב וסינון של תכנים לאותם שרתים (בעיקר בגלל הכמות העצומה של הקבצים). 3. המדינה כנראה רק תספק את התשתית לרשת סיבים אופטיים. כנראה, המדינה תימכור לקבלנים את הזכויות לשימוש בתשתית זו, קשה לי להאמין שהמדינה תיכנס לתחומים מעבר לתשתית, זה בניגוד למדיניות ההפרטה. גם השידורים הדיגיטליים טלוויזיה (ורדיו בעתיד) הם תשתית בלבד, שמנוהלת על ידי קבלן חיצוני (עידן). |
|
||||
|
||||
אתה רציני? "אי כניסה" משמעה שכל אתר חדש שיקום יצטרך לבקש להכנס לרשימה הלבנה כדי שצרכני הרשת יוכלו לגשת אליו. לצורך העניין, כל בלוגר שפותח אתר על דומיין פרטי יאלץ להגיש בקשה למדינה לפתוח את הגישה אליו לגולשים. שלא לדבר על אתרים בחו"ל שלא מעניין אותם הגולשים הישראלים, אבל שגולשים ישראליים עשויים לרצות לגשת אליהם. |
|
||||
|
||||
לא זוכר בדיוק למה התכוונתי כאשר אמרתי "אותו דבר" לפני חודשיים וחצי. בכל אופן, דעתי היא שכל סוגי החסימות (כגון רשימה שחורה או רשימה לבנה) לא יעילות כי הן פוגעות במשתמשים שאין להם כוונה לפעול פירטית. אגב. היום כחודשיים וחצי לאחר שהאתר TOPDOWN.ME נחסם בקול תרועה על ידי זירה , האתר החילופי NAKO.ME גדול יותר מהאתר שהורד. כנראה שזירה לא תצליח לסגור אתרי הורדות, בגלל כושר התאוששות מהיר שלהם. |
|
||||
|
||||
^ אותו דבר = אין הבדל (במקור) |
|
||||
|
||||
מה זה יועיל? אפילו בצרפת לא נראה (ר' התגובה שלי למחקר שבכותרת פתיל זה) שחברות המדיה מצליחות להראות שהחוק הזה משיג את מטרתו. עשר שנים של נסיונות לחימה דומים לא ישנו את המצב בצורה מהותית. שלא לדבר על הפגיעה ביצירת התוכן. כבר היום יש למספר חברות גדולות אצבע על השלטר של יוטוב ויכולת לצנזר משם תכנים עם הטענה הערטילאית של פגיעה בזכויות יוצרים. אתה רוצה להרחיב את זה לכל האינטרנט? |
|
||||
|
||||
אני לא מרחיב כלום, עד כמה שאני מבין זה המצב הקיים. ספק האינטרנט לא חייב למכור לך כלום, אם הוא רוצה הוא יכול למכור לך אינטרנט עם שתי אתרים. |
|
||||
|
||||
תזכורת: לפני שספקי אינטרנט מכרו "אינטרנט" היו כמה רשתות נפרדות: באר"ב: AOL, Compuserve, MSN, בצרפת: מיניטל. משום מה זכור לי שגם החברה שהקימה את וואלה ניסתה להקים רשת דומה בארץ. יותר מאוחר היו "פורטלים סלולריים" שהיו פופולריים יחסית כל עוד למשתמשי הטלפונים הסלולריים לא היתה ברירה. אז כן, הספק יכול לנסות להקים רשת פרטית משלו. השאלה היא עד כמה הרשת הזו תצליח. האינטרנט מצליח בגלל הזמינות של מגוון תכנים. לדוגמה: איך מנוע החיפוש של גוגל יודעת שמשהו הוא "טוב"? בגלל שהרבה אנשים באינטרנט מצביעים עליו. אתה רוצה אינטרנט עם שני אתרים ועם מצעד הפזמונים של רשת ג'? |
|
||||
|
||||
האמת היא שכן, בזמנו לפחות, הרבה אנשים אהבו את ה"הגנה" של AOL (מפני תכנים לא רצויים וגם מפני "הליכה לאיבוד" ברשת). לפני 10 שנים היו הרבה יותר משתמשי אינטרנט שאפשר לכנות Newbies, חסרי ניסיון וחסרי ביטחון, ולאלה הרשתות הסגורות התאימו מאוד. ולפני 10 שנים הרשת היתה קטנה יותר ועדיין היתה יכולת, או אשליה של יכולת, שאפשר לתפוס את כולה באינדקסים. אנשים נעזרו בהם מאוד, במיוחד כשמנועי החיפוש לא הניבו תוצאות טובות מספיק. צרכן האינטרנט המתוחכם של היום יודע לנווט (אם כי גם היום, רוב התנועה היא לאותם 5-6 אתרים ועל-אתרים1 רלוונטיים פר משתמש, והשאר קפיצות זמניות או אקראיות. רשתות כמו פייסבוק ואחרות נותנות בעצם קישורים "בטוחים" - מישהו המליץ עליהם, אתה "יוצא" אליהם ואז חוזר חזרה לרשת החברתית. כשיש קישורים מוטמעים מיו-טיוב למשל, אפילו לא יוצאים החוצה. מהבחינה הזו, של דפוסי הגלישה - בילוי של כמה שעות ביום בפייסבוק, שמאפיין אנשים רבים, במה הוא שונה מהותית מהגלישה הבטוחה שסיפקה AOL? (כמובן, בפייסבוק יש הרבה יותר חשיפה לתכנים למבוגרים, תכנים פוליטיים וכולי, דברים שברשת סגורה לא היו מסתננים פנימה. וכמובן שפייסבוק היא כבר ווב 2.0, עם תוכן גולשים כמאפיין מהותי. אבל אני מדברת על חוויית הקביעות והביטחון של המשתמש, כמי שנעזר במין "מטרייה", חוזר אליה שוב ושוב, ושואב ממנה את הרוב המכריע של התכנים שהוא צורך). (כמובן, זה לא קשור ישירות לדיון אלא הרהורים מפליגים שלי). 1 על אתרים = למשל, פלטפורמת בלוגים, קהילות בפורומים ועוד. |
|
||||
|
||||
אבל כמה מהתוכן באותם "חמישה אתרים ועל־אתרים" מגיע בפועל (לפעמים אחרי עריכה אנושית) מאתרים אחרים באינטרנט? |
|
||||
|
||||
ברור שהוא מגיע מ"בחוץ". אבל בפועל, כמו שאדם לא יכול לאכול 2 סטייקים ביום, ככה הוא לא יכול לצרוך 1000 אתרי אינטרנט ביום. יש לי הרגשה שמבחינת כמות החומר הנצרך (לא כמות החומר הזמין) של כל משתמש, היה שינוי די קטן בצריכה בעשר השנים האחרונות. אולי החומר נבחר ומסונן באופן טוב יותר, אולי הוא מגיע דרך המלצות של "חברים", אבל לאנשים אין סבלנות, כאז כן היום, ליותר מאשר קריאת מאמר קצר, רפרוף על קריקטורה, כותרות החדשות, הבלוגים של החברים שלהם ואולי איזה פרק מסדרת טלוויזיה. (מבחינת *סוגי* התכנים, השינוי הכמעט יחיד בווב 2.0 הוא יותר שימוש ברשת לצורכי קריאה לפעולה חברתית - ארגון הפגנות, התנדבויות וכולי). |
|
||||
|
||||
נכון, אבל לא כל אחד קורא בדיוק את אותם דפים. אם תבדקי את סך הדפים שאנשים קוראים ואת מקורותיהם (שוב, כולל לפני עריכה אנושית), פתאום תגלי שהגבלת האינטרנט לאותם חמישה אתרים היתה הופכת אותו לדבר הרבה פחות עשיר, במקרה הטוב. |
|
||||
|
||||
הורדתי את הקישור המעצבן מכותרת התגובה - גורם לכך שבלחיצה על התגובה, במקום שהיא תיפתח נפתח הקישור לחברה ההיא. ממש מיותר. חוץ מזה, ברור שאינטרנט עם פחות אתרים הוא פחות עשיר. התייחסתי לתחושת המשתמש ברשת סגורה מול רשת פתוחה. לדעתי, עם כל הגיוון והכמות הבלתי נתפסת, אנשים מרגישים בנוח יותר בנמלי בית, ונוטים להישאר בהם ולחזור אליהם. (האינטרנט של שנות התשעים מבחינתי מאופיינת בשיטוט הבלתי פוסק הזה ברשת, קפיצה מאתר לאתר בלי לדעת לאן נגיע, חיטוט באינדקסים במטרה לגלות אוצרות פחות מוכרים. היה גם מאמר זר שתורגם ל"הארץ" לא מזמן, שדיבר על פייסבוק/טאמבלר ודומיהן כאחד הכוחות שחיסלו את השיטוט ברשת). |
|
||||
|
||||
האם זה מצב תקין לדעתך או שאתה רוצה לאסור על הקמתם של "פורטלי אינטרנט"? בהנחה שענית כן לשאלה הראשונה: האם זה תקין שאחנו מחייבים את ספקי התקשורת למכור רוחב פס לספקי האינטרנט בלי לחשב את הנזק שנגרם להם מהעובדה שהספק מוכר אינטרנט פתוח? |
|
||||
|
||||
ברור שאני לא רוצה לאסור עליהם הקמה של פורטלי אינטרנט. מהו בדיוק הנזק שנגרם להם מהעובדה שהם מוכרים אינטרנט פתוח? |
|
||||
|
||||
יש אנשים שמסתפקים בהורדות ולא מתחברים לכבלים/לווין. |
|
||||
|
||||
כלומר: ספקי התוכן בארץ ובעולם לא השכילו לספק את הביקוש לכך (לצרכנים בארץ) דרך האינטרנט ולכן הם מצפים מהצרכינם להיות צרכנים שבויים שמשתמשים במדיום האנכרוניסטי. האם לדעתך צריך לפצות את הספקים הסלולריים על כך שהמשתמשים לא מוכנים להשתמש בפורטלים הסלולריים שלהם ובמקום זה קוראים אתרי חדשות בחינם? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את התשובה שלך. האם לדעתך גם צריך לחייב את הספקים למכור אינטרנט? אולי גם לחייב אותם לשדרג אותו? |
|
||||
|
||||
מי מחייב אותם למכור "אינטרנט"? הם לא רוצים, שלא ימכרו. אבל אם הם רוצים להיות חלק מרשת האינטרנט הם צריכים לעמוד בכללים. אם הם רוצים שהמשתמשים שלהם יתחברו לאינטרנט ויחוברו לאינטרנט ושהשרתים בחוות האירוח שלהם יחוברו לאינטרנט, הם צריכים להתנהג כמו ספקי חיבור אחרים לאינטרנט. |
|
||||
|
||||
דיברתי על ספקי התקשורת, אותם מחייבים למכור פס לספקי האינטרנט באותו מחיר בלי שהם יוכלו לדרוש שזה יהיה פורטל או לגבות על פורטל מחיר שונה. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על בזק והוט? |
|
||||
|
||||
אכן. |
|
||||
|
||||
אם אחוז ניכר מלקוחותיהן יעברו לכך, אולי יהיה טעם לבטל את ההפרדה בין ספקי תשתית (בזק, הוט, סלקום(?)) לספקי גישה לאינטרנט. |
|
||||
|
||||
אם אחוז ניכר מהלקוחות יעברו לכך יהיה אפשר לבטל את ההפרדה בין הערבים לארצות ערב. במילים אחרות לא הבנתי מה ניסית להגיד. |
|
||||
|
||||
על בזק והוט מוטלות מגבלות בשל העובדה שהן מונופולים בתחומי התקשורת. אם המצב ישתנה, אולי יהיה טעם לבטל את המגבלות ולאפשר להן להתמודד מול שאר ספקיות החיבור לאינטרנט / חו"ל (ולהפעיל גם חוות שרתים משלהן). בדרך זו הן יוכלו להרוויח מאספקת חיבור לאינטרנט כמו שאר המתחרות ולא יהיה להן טעם להתלונן על כך שהלקוחות השבויים שלהן כבר אינם לקוחות שבויים. |
|
||||
|
||||
הספק השלישי הוא יס. הוט ויס מספקים גם שידורי טלויזיה ושייכים לזיר"ה,בזק לא. לדעתך אם כן יש לחייב את הוט ויס (כל עוד הם מונופול) לספק פס לספקי אינטרנט ולעשות זאת באותו מחיר כמו לספקי פורטלים, אני צודק? |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מיהם מבחינתך ספקי הפורטלים. יס לא מספקים (כמעט?) חיבור אינטרנט: איכות חיבור האינטרנט שהם יכולים לספק נחותה בהרבה מזו של המתחרים. |
|
||||
|
||||
רימון וגלדיס הם הכי מפורסמים אבל כל ספק אינטרנט מספק (או לפחות יכול לספק) פורטלים. אתה צודק, yes באמת לא מספקים חיבור אינטרנט. |
|
||||
|
||||
מישהו עוד משתמש בפורטלים הללו? אני לא חושב שהם מי שגוזלים את התעבורה של בזק ויס. להבדיל, גם וואלה ו־yNet הם פורטלים, והם לא ספקי חיבור. |
|
||||
|
||||
רימון הוא ספק אינטרנט כשר [ויקיפדיה] ככל הנראה די פופולארי, גלדיס היא פסיכופטית וynet הוא אכן לא ספק. בכל מקרה הפס של רימון עולה כמו פס של אינטרנט. _______ אתה זה שלא רצה לקרוא לאינטרנט מסונן אינטרנט, אז אני קורא לו פורטל. |
|
||||
|
||||
רימון נקנתה על ידי נטוויז'ן. כל ספק כמעט מאפשר גם אינטרנט מסונן. |
|
||||
|
||||
רימון לא מסננים לפי אילוצי זכויות יוצרים. הם גם לא מסננים לפי רשימות לבנות. כמוכן, הם לא הספק היחיד במדינה. אם כל הספקים במדינה היו כמוהם, היתה בעיה רצינית של גישה לאינטרנט וחופש ביטוי. |
|
||||
|
||||
טוב,נמאס לי, שאלתי שאלת כן/לא פשוטה ונגררתי לפתיל שלא מעניין אותי, אני פשוט אסביר את שתי האופציות. אם אתה חושב שצריכים לחייב ספקי תקשורת למכור פס לאינטרנט לא מסונן באותו מחיר כמו אינטרנט מסונן אזי הבעיה היא לא טכנולגית אלא חוקית, אתה מכריח אנשים למכור לך אינטרנט. אם אתה חושב שלא צריך אז הוט בדילמה בין הכובע שלה כספקית תקשורת לכובע שלה כספקית תוכן. העמדה שלי (וזה נראה לי תהיה עמדת המחוקק כשהוא ילמד את הנושא לעומק) שלא רק שמותר לה אלא שאם היא לא תעשה את זה יש לה אשם תורם. |
|
||||
|
||||
אתה מכניס כאן אוסף שלם של משמעויות למונח ''מסונן''. רימון מסננים לפי תכנים. לא לפי הפרת זכויות יוצרים ולא לפי רוחב הפס. סינון לפי רוחב פס קיים בפועל בדלת האחורית. קוראים לזה ''חבילות גיימר'' ושמות דומים. גם בזק מוכרת חבילות שונות במחירים שונים. כל הזמן אומרים לה נו-נו-נו ובזה זה מסתיים. הסינון הזה פוגע בלקוחות והוא לא מושלם. אבל הוא עוזר להתגבר על העובדה שהיא מוכרת יותר רוחב פס ממה שיש לה. סינון לפי שיקולי זכויות יוצרים לא קיים כמעט. להרבה גופים יש אינטרסים להמנע ממנו. |
|
||||
|
||||
אני רואה שאתה ממש רוצה לדבר על המדיניות הנוכחית של רימון. אז אני אסכם את העמדה שלי ברפרנס לדיון שהיה בועדת הכלכלה: רשות השידור: אנחנו רוצים לגבות אגרה על האינטרנט, עוד עשור רבים יצפו בטלוויזיה דרכו. הועדה: טוב, תבואו עוד עשור. |
|
||||
|
||||
עדיין לא ברורה לי שאלתך. האם אתה שואל לגבי מחיר הגישה לאינטרנט, או לגבי היכולת להשית מגבלות על מה שעובר שם? |
|
||||
|
||||
להשית הגבלות או לתמחר גישה לא מוגבלת. |
|
||||
|
||||
אבל הרי כבר כתבתי (תגובה 592262) שזה המצב בפועל היום. אבל בגלל זה ביקשתי להפריד בין שיקולי עלות רוחב פס ושיקולי מגבלות תוכן. נראה שאתה בינתיים מתייחס רק לשיקולי העלות ולא לשיקולי התוכן. אם כך, נראה שאין בינינו מחלוקת. |
|
||||
|
||||
ברור ששאלתי על התוכן. |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שגישה לא מוגבלת צריכה לעלות יותר (אם הוצאנו מהתמונה את שיקולי עלות רוחב הפס)? הרי הסינון הוא דבר שעולה כסף. |
|
||||
|
||||
כי זה מתחרה במוצר אחר שלהם, הטלוויזיה. אני די בטוח שכבר כתבתי את זה. |
|
||||
|
||||
איך אתה בדיוק מגביל "רק מה שלא מתחרה בטלוויזיה"? את יוטיוב אתה מגביל? מה בקשר לסרטים שנשלחים דרך הדואר האלקטרוני? מה לגבי סאמיזדאט [ויקיפדיה]? האם נאסור על הפצת תצלומי רנטגן, מכיוון שהם יכולים לשמש עזרים להעתקה בלתי־חוקית של מוזיקה? |
|
||||
|
||||
רשימה לבנה והגבלת מהירות למה שמחוץ לה. וגם את זה כבר כתבתי. |
|
||||
|
||||
וכמו שכבר כתבתי: ספקי הסלולרי ניסו את זה כבר. לא הלך להם. ברגע שהמכשירים קיבלו אפשרות להציג דפים רגילים, הרעיון הזה קרס. יכול להיות שהם יצליחו "למכור" חיבור כזה בחינם. גם אז לא ברור לי אם זה מעשי. |
|
||||
|
||||
תגובה 592181 כשהתשתית לאינטרנט רגיל תעלה (נניח) 200 שקל יותר לחודש אז כן, חלק מהאנשים יבחרו במסונן. |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן להצהיר כאן על רשימה של אותם אתרים. שים לב שאנחנו צריכים להימנע מפגיעה בטלוויזיה, ולכן ג'מייל ויוטיוב אינם ברשימה. מי ברשימתך? |
|
||||
|
||||
כל האתרים הטקסטואליים (לדוגמה אתר זה). |
|
||||
|
||||
בתור תומך היסטורי של השונר, אני מתחיל להיות בעדך. |
|
||||
|
||||
או.קי. ניקח את השונר, למה לא?! |
|
||||
|
||||
אני פשוט חושב על הפנדה וכל השאר שיודעים גם להראות דברים שאינם רק טקסט. הגבלות האתרים שלך יהיו קצת מתסכלות. (אני אישית כרגע לא בדיוק עם הפנדה אלא עם סמור השלג. אבל זה מתאים לרשימה לבנה: הוא יצליח להסתוות שם) |
|
||||
|
||||
יש שתי נקודות עקרונית 1) אינטרנט הוא סוג של טלוויזיה. זה נכון כבר היום, יש אתרים(שאני לא אקשר אליהם כי הם ככל הנראה לא חוקיים) שמראים לך בסטרימינג את מה שמשודר כרגע בערוצים השונים, וזה יהיה יותר ויותר בולט בעתיד. המצב החוקי היום שאינטרנט לא נחשב טלוויזיה כלומר אם למחשב שלך יש אינטרנט אין לך טלוויזיה אבל אם יש לו כרטיס טלוויזיה אז יש לך טלוויזיה. גם מבחינה עסקית אינטרנט לא נחשב לטלוויזיה כלומר אינטרנט בלי טלוויזיה עולה פחות מאינטרנט עם טלוויזיה. בסופו של דבר(להערכתי תוך פחות מעשור) יהיה ברור לכולם שאינטרנט זה סוג של טלוויזיה ואז תצטרך לשלם עליה אגרה ומפעילי האינטרנט יצטרכו לממן יצירה מקורית (כיום 8 אחוז מהכנסות הכבלים חייבים ללכת ליצירה מקורית) אפשרות שניה היא כמובן שהטלוויזיה תושווה לאינטרנט ואז לא תצטרך לשלם עליה אגרה והמפעילים לא יצטרכו לממן יצירה מקורית. מה שיקרה באמצע הוא שבעלי העסקים יתחילו להתייחס לאינטרנט כמו לטלוויזיה( וזה כמובן מתחיל לקרות כבר עכשיו) ויתחילו לגבות מחיר בהתאם. 2)הממע"ה. ברגע שאתה משתמש ברכוש של אחרים אתה זה שצריך להסביר למה זה מגיע לך. |
|
||||
|
||||
ההנחה שלך היא שספקי התוכן יכולים להפוך את האינטרנט לטלוויזיה. אבל כבר היום יש לך כל מיני מכשירים שהופכים את הטלוויזיה למחשב ולאינטרנט. המכשירים הללו משתלבים יותר ויותר בתוך הטלוויזיה עצמה. לכן ההיגד הוא הפוך: טלוויזיה זה סוג של אינטרנט. אם ספקי התוכן של היום לא יודעים איך להרוויח כסף, הם יעלמו. אבל הניחוש שלי הוא שתימצא דרך. |
|
||||
|
||||
אתה מחזק את דבריי. אם יש לך מכשיר שנראה כמו מכשיר טלוויזיה של היום ומכיל מחשב ממיר וראוטר אזי אם אתה קונה מהוט ערוצי טלוויזיה ורואה אותם דרך הממיר אזי יש לך טלוויזיה אבל אם אתה קונה רק אינטרנט ורואה אותם ערוצים אז לכאורה אין לך טלוויזיה. כמובן שזה לא ממש משנה אם אינטרנט הוא סוג של טלוויזיה או להיפך, אינטרנט וטלוויזיה הם דברים מספיק דומים בשביל שהחוקים וההתייחסות העסקית אליהם תהיה זהה. |
|
||||
|
||||
בהתחשב בזה שחברות הכבלים החלו לפעול בארץ רק שנים ספורות לפני כניסת חיבור האינטרנט המסחרי, לא ברור לי איזו זכות טבעית יש להם לא להסתגל לשינויים בטכנולוגיה. אינטרנט וטלוויזיה אינם דברים מספיק דומים. גופים מסויימים שפועלים דרך האינטרנט נחשבים "עיתונים" לצרכים מסויימים. הרבה מגבלות אחרות לא חלות עליהם. בפרט: אין כמעט מגבלות רגולטוריות של פרסום. |
|
||||
|
||||
מבחינה חוקית רגלוטורית ועסקית אלא דברים שונים, מבחינה מהותית: לא. ככל שהטכנולוגיה תתקדם כך זה יהיה יותר ברור ויהיה צורך להשוות בין השניים. |
|
||||
|
||||
הטלוויזיה תהפוך לאינטרנט. שהרי כבר היום אפשר לעשות עם מכשיר טלוויזיה כל מה שאפשר לעשות עם מעצור לדלת. אבל אנחנו מתייחסים לטלוויזיה בתור טלוויזיה ולא בתור מעצור לדלת. |
|
||||
|
||||
אם באמצעות האינטרנט ניתן לעשות כל מה שנעשה עם טלוויזיה אז (בהגדרה שלי) האינטרנט נהפך לטלוויזיה. אתה יכול להגדיר אחרת אבל בכל מקרה הטלוויזיה לא נהפכת לאינטרנט (אולי למסוף) כי בלי חיבור לאינטרנט אתה לא יכול לשלוח אי מייל. |
|
||||
|
||||
לפני 30 שנים התחילו לחבר לטלוויזיה מכשיר בשם "מקליט סרט וידאו". רבים בתעשיה חשבו שהיכולת להקליט תוכניות ולהפיצן בצורה עצמאית תהרוס את תעשיית הקולנוע. בפועל זה רק יצר לתעשיית הקולנוע ערוצי הפצה נוספים. במקרה הכי גרוע הכבלים (כספק חיבור) יפשטו את הרגל ונישאר "רק" עם בזק וסלקום. ועם חברת חשמל. |
|
||||
|
||||
נקודה חשובה ששכחתי: יס היא חברת בת של בזק (לפי ויקיפידיה היא מחזיקה 49%) כלומר כל לקוח שעוזב את הטלוויזיה של יס גורם נזק לבזק. המדינה (כפי שאמרתי) גם מוכרת תשתית לטלוויזיה וגובה עליה אגרה אזי כל מי שרואה טלוויזיה לא דרך טלוויזיה פוגע בה. |
|
||||
|
||||
אתה שוב ושוב חוזר רק על חישוב ההפסדים. כל לקוח של בזק הוא פוטנציאל רווח לבזק. אם הוא עזב את יס ועבר לכבלים, עכשיו הכבלים מרוויחים יותר (איך אתה יודע האם הם מרוויחים? שאל את מחלקת שימורי הלקוחות שלהם אם הם מוכנים לוותר על הלקוחות הללו). |
|
||||
|
||||
(מצטער שאני נשמע קצת כמו עובד הוט,אני לא, פשוט אצלהם הסיפור הכי פשוט) הטריפל הכי יקר של הוט עולה 200 שקל יותר מהאינטרנט הכי יקר שלהם. הנחת העבודה שלהם היא שהטריפל שווה יותר מהאינטרנט. ברגע שזה לא יהיה נכון הם יגבו על האינטרנט כמו על הטריפל. במצב הזה האינטרנט לא ישאר באותו מחיר כי לאינטרנט ולטלוויזיה יש עלות משותפת. |
|
||||
|
||||
אז יעברו למתחרים. למה זה אמור להפריע לי? יש לך הנחה מוזרה שהמדינה בכלל רוצה להגביל את הגישה לאינטרנט. הרווח למדינה מקיום האינטרנט (להשכלה, לתרבות, ואפילו לעסקים) כ"כ גדול, שזה פשוט לא יקרה. |
|
||||
|
||||
המדינה אכן מתנהגת בצורה מטופשת אבל זה לא (רק) כי היא לא יודעת מה זה סטירמר או גוגל טי.וי. אלא בעיקר כי יש לה הרבה כוח. אם היא תתחיל להפסיד על עידן+ ולאבד צופי טלוויזיה היא תעלה את האגרה או תשים אגרה על האינטרנט (כמו,דרך אגב,גרמניה) או תעלה מיסים או תיקח כסף ממקום אחר. כמו שנאמר: ידע זה כוח אבל כוח זה עוד יותר כוח. |
|
||||
|
||||
כשהמדינה תתחיל ברצינות לנסות משהו כזה, אני אתחיל אולי לדאוג (אבל קודם לכן: לפעול בנידון). עד אז, אנחנו מדברים על משהו תאורטי. שלא לדבר על כך שהוא לא קשור לכותרת (HADOPI הצרפתי). |
|
||||
|
||||
לא הגבתי על החוק הצרפתי אלא על התרחיש של אמ (נניח תגובה 592056). עם התרחיש הטכנולוגי אני מסכים (הפס יהיה יותר רחב ויותר זול) על התוצאה אני חולק. |
|
||||
|
||||
נראה לי שמבחינתי זה הזמן לסיים באי־הסכמה: כמו שכבר כתבתי למעלה, ההפסד של המדינה מהגבלות דראקוניות על האינטרנט יהיה פשוט גדול מדי, גם אם זה יהיה מעשי (הניחוש שלי: זה לא. פתאום תמצא כל מיני דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות). |
|
||||
|
||||
טוב, נחיה ונראה. |
|
||||
|
||||
נראה לך ש8% מהכנסות הכבלים זה מה שמממן את הוליווד? זה פשוט סוג של צדקה לתלמידי קולנוע ולסקטי דוקו, אין לזה באמת השפעה על תעשיית הטלויזיה, לא מזה הם חיים. |
|
||||
|
||||
וואו, אני ממש מקוה שלא. מדובר בכסף שלהוליווד אסור לקבל אז זה יהיה קצת מביך בשבילם אם הם תלויים בו. הכסף שהטלוויזיה (על שלל ערוציה) מחויבת לתת הוא אכן חלק משמעותי מתעשיית הבידור בארץ. אתה אכן יכול לוותר להם על החובה הזאת בלי שום חובה בתמורה, אני בטוח שהם ישמחו. |
|
||||
|
||||
אה, בארץ. עדיין, סדרה פופולרית בארץ שווה לעשות גם בלי ה-8%. דודו טופז לא קיבל את המשכורת בזכות השמונה אחוז, וגם לא הרצים למליון. ה-8% זה יותר צדקה ליוצרים קטנים יותר, שאף אחד גם לא טורח להוריד את היצירות שלהם מהאינטרנט. |
|
||||
|
||||
החדשות לדוגמא נובעות מחיוב אבל זה לא ממש משנה יכולת להחליף את זה בתמיכה בענף הפיסטוקים או בהגדלת הכסף שהטלוויזיה משלמת למדינה. הנקודה העיקרית היא שהמדינה מחייבת אותם לשלם את הכסף הזה ולא מחיבת את האינטרנט. |
|
||||
|
||||
בוודאי שיש מיסים שספקי האינטרנט משלמים למדינה ולמשרד התקשורת, על רשיונות וכו'. למה נראה לך שזה שונה? |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו. כנראה שהשוואה יותר חדה תהיה בין אתרים לערוצי טלוויזיה להקמת אתר לא צריך רשיון והוא גם לא עולה כסף לעומת ערוץ טלוויזיה. וגם זה חידוש כי עד עכשיו כמות ערוצי הטלוויזיה היתה מוגבלת. |
|
||||
|
||||
אולי התכוונת בין אתרים שמשדרים בעיקר וידאו, למחלקה בחברת הכבלים שמוכרת VOD. אז כן, זה דומה, אבל יש כל כך מעט אתרים לשידור וידאו, ו-VOD זה גם תחום די צר, שאני לא בטוח עד כמה כדאי לטרוח ולעשות להם רגולציה. |
|
||||
|
||||
בין השאר בגלל שיו-טויב מצליח יותר מדי ו''סילק מהשוק'' הרבה מהאלטרנטיבות. אני מקווה שעם הורדת העלויות המצב הזה ישתנה. אני גם מקווה שטכנולוגיות של צפיה בתכנים מביטטורנט ודומיו יהפכו לנוחות יותר, מה שיוריד עוד יותר את מחיר ההפצה הויראלית. |
|
||||
|
||||
קודם כל מה שצפריר אמר. וכדי להשלים את התשובה: ...ואז יהיה יותר משתלם לעשות רגולציה. |
|
||||
|
||||
תיקח בחשבון שככל שיהיו יותר מגבלות על יוטיוב, תהיה מוטיבציה גדולה יותר ליצור לו חלופות. |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל זה נכון גם לערוצי הטלוויזיה ובפרט לvod. |
|
||||
|
||||
נכון. לא סיכמנו כבר שהטלוויזיה הופכת לאינטרנט? :-) |
|
||||
|
||||
כן, אבל מצד שני, למה לא עושים היום רגולציה נפרדת על Vod, או על ספריות להשאלת וידאו? נראה שהשוק של ה-Vod קטן מדי כבר היום. זה לא כזה משנה שהוא יעבור לאינטרנט, לא נראה שהעוגה שלו תגדל בגלל זה משמעותית. |
|
||||
|
||||
יש היום רגולציה על הvod בידי אותם רגולטורים של הכבלים והלוויון. מה שמעניין שמסתבר שכבר ב2010 נפל להם האסימון. הכתבה מדברת בדיוק על ההפרדה הדמיונית בין אינטרנט לטלוויזיה מההיבט הרגולוטרי. |
|
||||
|
||||
להשלמת התמונה ועדת הניו מדיה המליצה לפקח על שידורי טלוויזיה באינטרנט (נראה לי שזו אותה ועדה שהכתבה הקודמת דיברה עליה). כמו כן המלצות ועדת חייק שיבטלו את ההפרדה המבנית בין טלוויזיה אינטרנט וטלפון מתקדמות. |
|
||||
|
||||
כן, אבל למה אין את אותו פיקוח על חנויות הוידאו והוידאומטים? נראה שזה סתם בגלל שחברת האב כבר ממילא מפוקחת (אגב, נראה לי שאין מחלוקת על כך שאם מישהו משדר תוכנית סדירה דרך האינטרנט הגיוני שיהיה מפוקח. אבל זה לא קשור לאינטרנט, גם אם הוא היה עושה את זה דרך הטלפון זה היה אותו דבר). |
|
||||
|
||||
==>"אגב, נראה לי שאין מחלוקת על כך שאם מישהו משדר תוכנית סדירה דרך האינטרנט הגיוני שיהיה מפוקח. אבל זה לא קשור לאינטרנט, גם אם הוא היה עושה את זה דרך הטלפון זה היה אותו דבר". זאת, בגדול, היתה הטענה שלי. מהרגע שהשידורים באינטרנט יהיו מספיק דומים לטלוויזיה (נניח תכנית סדירה) הגיוני שהפיקוח עליו (או על חלקו) יהיה כמו של הטלוויזיה. לגבי המחלוקת, דומני שצפריר חולק. |
|
||||
|
||||
יש כבר היום לא מעט תוכניות סדירות דרך האינטרנט והן אינן מפוקחות, למיטב ידיעתי. |
|
||||
|
||||
ולשיטת שייגץ זה לא הגיוני. אני בטוח שהוא יכול להסביר למה אם הוא רוצה. כמובן העובדה שבארץ קורים דברים לא הגיוניים דווקא מאוד הגיונית. |
|
||||
|
||||
סדירות? שאתה פותח את הערוץ ויש תוכן כמו טלוויזיה? כנראה שהם מספיק לא פופלריות, ולא שווה לפקח עליהם. תוכן סדיר שמופיע ב"ערוצי" יוטיוב יותר דומה לחנות וידאו מאשר לטלויזיה, ועדיין לא מפקחים על חנויות הוידאו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |