|
||||
|
||||
למה להחליט מה ללמד? יש אנשים שמומחים בנגינה בכינור, והשקיעו בכך את כל ימי ילדותם. בגיל 18 הם כבר יכולים להיות מאסטרו. למה הם צריכים ללמוד מדמ"ח בבית הספר? הם נגני כינור, או רקדנים, או ספורטאים, או מתכנתים מומחים (שגם כאלה יש בני 18, והם גם לרוב לא למדו את זה בבית הספר). גלישה באינטרנט ושימוש בסיסי במחשב הוא משהו שכיום כל ילד יודע, זה ממש לא תחום שצריך לטרוח וללמד. גם ככה העולם של היום הוא עולם מתמקצע, שבו כל אחד מומחה באיזה צ'ופצ'יק של מידע. אפילו בתכנות, אין דין תוכניתן ג'אווה כדין תוכניתן C++. |
|
||||
|
||||
מדמ"ח ותכנות הם לא בדיוק אותו הדבר. לדעתי האישית תכנות הוא אחד הכשרונות הבסיסיים הנדרשים בחברה: היכולת לחשוב כמו מחשב היא דבר חשוב בחברה שבה למחשבים יש מקום חשוב. אבל אני לא בטוח עד כמה הייתי רוצה להתעקש על דעתי. לעומת זאת, לא נראה לי שמדעי המחשב (אלגוריתמים, מבני נתונים, סיבוכיות וכל השאר) הם משהו שכל ילד צריך להכיר. גלישה באינטרנט ועבודה עם תמלילן אינה תכנות. אלו הם כישורים בסיסיים עוד יותר שנלמדים גם בבית ספר (למרות שמן הסתם רוב הילדים כבר מכירים אותם מהבית). גם בתכנות, תוכניתן ג'אווה דומה מאוד בהכשרתו לתוכיתן C++, ושניהם יכולים לשנות מקצוע כעבור חמש או עשר שנים לתת-סוג אחר של תכנות. |
|
||||
|
||||
מה עם היכולת לחשוב כמו מנוע בעירה פנימית? |
|
||||
|
||||
לחשוב כמו מנוע בעירה פנימית: אף אחד לא צריך. להבין איך מנוע בעירה פנימית וכל מיני רכיבים מכניים אחרים עובדים: זה די שימושי. |
|
||||
|
||||
איך זה שימושי? |
|
||||
|
||||
בהתחלה כתבתי שאני לא חושב שזה צריך להיות חלק מחומר הלימודים בבית ספר, עד שהבנתי שזה בעצם כן. אם כי ברמה נמוכה יחסית. חלק מלימודי "טבע" או פיזיקה וכימיה, בשלב מאוחר יותר. אני לא מכיר את חומר הלימודים היטב. לא נראה לי שמלמדים בדיוק איך עובדים כל רכיבי המכונית דווקא, אבל נראה לי שלומדים על דרך פעולתם של רכיבים דומים. לדוגמה: אם מישהו לא יצא מבית ספר עם הבנה שחשמל הוא משהו ש"זורם" במוליכים (כגון מתכות), הוא חסר השכלה בסיסית. |
|
||||
|
||||
את העובדה שיש מוליכים ויש מבודדים למדתי (אאל"ט) ביסודי, זה לדעתך מספיק? |
|
||||
|
||||
זה שימושי כי זה יפה ומעניין ומרחיב את ההשכלה ומעניק תובנות ורעיונות. זה שימושי במיוחד כשאתה נוסע לעבר, אתה יכול להביא את בשורת האבטומוביל. |
|
||||
|
||||
==>"זה שימושי כי זה יפה ומעניין ומרחיב את ההשכלה" כל הדברים האלו לא שימושיים ותקפים גם לנגינה בכינור. ==>"ומעניק תובנות ורעיונות" איזה רעיונות זה מביא לכנר? |
|
||||
|
||||
בסדר, אז לא |
|
||||
|
||||
כינור חשמלי. כמוכן לרוב הכנרים יש גם מכוניות ובתים עם נורות, תנורים ומחשבים. |
|
||||
|
||||
הכנרים חיים טוב, אבל החברה השוביניסטית שלנו שמה את הכנריות בכלובים. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא יכול להתיימר להבין איך כל הדברים שמסביבנו עובדים. זה נכון לחפצים כמו מכוניות וכינורות חשמליים, ועד למערכות כמו חקלאות תעשייתית, מפעלי פלדה ותעשיית הטקסטיל, והכלכלה הנלווית אליהם. כל הדברים האלו רלוונטים לחיים שלנו, וליכולת להחליט החלטות בנוגע לחיים שלנו, ובכל זאת לא מלמדים ילדים בבית הספר איך בונים בית, למשל. אני בטוחה שמישהו עם כינור חשמלי, שחשוב לו לדעת איך הוא פועל ויש לו קצת אינטיליגנציה, יוכל להבין איך הוא עובד, גם בלי רקע מתימטי ופיזיקלי עמוק. |
|
||||
|
||||
אני מצפה ממערכת החינוך לספק את הבסיס. את היסודות של המתמטיקה, הפיזיקה, הכימיה, ואיך הם באמת קשורים לחיי היום-יום. |
|
||||
|
||||
אנשים גם חיים בתוך חברה אנושית, מוקפים בבני אדם וכפופים למדינה עם שוק. שילמדו אותם סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדע המדינה וכלכלה. נראה לי שיעזור להם לא פחות אם לא יותר מאשר פיזיקה וכימיה. |
|
||||
|
||||
ר' תגובה 580561 (התגובה הראשונה בדיון הזה), פסקה ראשונה :-( |
|
||||
|
||||
המקצוע הכי שימושי הוא כלכלת בית, כמעט כולם בארץ עושים פעולות ביתיות. ואת זה לא מלמדים. |
|
||||
|
||||
מקרי קיצון תמיד יש, השאלה מה יועילו לנו הילדים (ואני מניח שהם יהיו הרוב) שישקיעו את מיטב שנותיהם בנסיון להתמחות בכדרוגל או במשחקי מחשב ולא בג'אווה או בכינור. ואז נקבל מישהו שהוא שחקן מעולה בFPSים, אבל לא יודע חשבון של כיתה ו'. ואני לא יודע אם יצא לך לעבוד עם אנשים שהם "משתמשים" פשוטים במחשב, הידע שלהם בדר"כ נמוך יותר מהידע שהיה משפר את חייהם בצורה ניכרת. |
|
||||
|
||||
השאלה היא מדוע הם הרוב? אני לא חושבת שרוב הילדים מגיעים לכיתה א' כשהם שונאים ללמוד, ובכל זאת רובם יוצאים ממנה כשהם לא רוצים להרחיב את השכלתם מעבר לנדרש ע"י בית הספר. מה קורה בכיתה א' שגורם להם להפסיק להתעניין בסביבתם? רוב הילדים בגילאי הגן מאד אוהבים כשמקריאים להם סיפורים. מדוע הם פתאום שונאים את הקריאה אחרי כיתה א'? יש משהו בקונספציה הבסיסית של בית הספר שמדכא את הסקרנות. אפילו אני, שאני אדם סקרן ואוהב ידע, זוכרת את עצמי כועסת על אבא שלי שניסה ללמד אותי שיטה לפתירת תרגיל במתימטיקה שהיתה שונה מזו שהמורה לימדה. בכלל לא עניין אותי להבין את המתימטיקה, אלא לדעת את האלגוריתם שהמורה לימדה לפתירת התרגיל, ולא לטרוח מעבר לזה. מה שאני רוצה להגיד, שיכול להיות שילדים נורמלים, בהיעדר הכוונה ל"מה צריך ללמוד", אבל עם גישה לכל מיני תחומי ידע ועניין, לא בהכרח יעדיפו לשחק במשחקי מחשב אלא כן יעדיפו למלא את זמנם בתוכן. |
|
||||
|
||||
אני, לעומת זאת, לא חושב שרוב הילדים יוצאים מכיתה א' כשהם שונאים ללמוד. לעומת זאת, ראיתי לא מעט ילדים ששונאים ללמוד (או בכלל לעשות דברים שהם חייבים לעשות) עוד לפני כיתה א'. |
|
||||
|
||||
לא שונאים ללמוד - שונאים שמלמדים אותם. |
|
||||
|
||||
משחקי מחשב, כדורגל, מונופול, אמת וחובה ושאר משחקים הן פעילויות (שעשויות להיות...) מלאות עניין ותוכן ולרתק כל ילד (או אדם בוגר), הן פשוט לא מלמדות מתמטיקה, אזרחות, הבנת הנקרא או נגינה בכינור. אני לא שנאתי את הקריאה אחרי כיתה א', אבל בכל מקרה, אני לא בטוח שרוב הילדים שאהבו שיקריאו להם סיפור, מתחילים גם לשנוא את הקריאה וגם שיקריאו להם סיפור. ילדים שמעדיפים לעשות פעילויות אחרות (טלוויזיה למשל) על פני קריאה זה מובן מאליו, קריאה היא פעולה מאמצת (יחסית לטלוויזיה) שעושים לבד. הקראה לעומת זאת, היא פעולה שמבצעים בזוג\קבוצה ודורשת הקשבה בלבד, וטלוויזה לא דורשת דבר ואפשר לצפות בה בקבוצות. ביסודי שלי הייתה בכיתות הנמוכות שעה (או יותר?) שבועית של הקראת סיפור, נדמה לי שזאת הייתה נחשבת שעה פופולרית. |
|
||||
|
||||
לא יודע איך עושים את זה במשפחות אחרות, אבל הילד שלי, כשהוא קורא, קורא יחד איתי, לא לבד. |
|
||||
|
||||
בן כמה הוא? |
|
||||
|
||||
תגובה 406267 |
|
||||
|
||||
הוא עדיין קטן, זה עדיין לא גיל שיש בו דרישה לקריאה ועמידה ביעדים, הכל נעשה למען הכיף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |