|
||||
|
||||
בהבלחה נדירה של ביקורת על צביעות בשמאל, מהסוג שבו הצטיין פעם אך החליט לחדול ממנו במודע, מצביע יוסי גורביץ (בעקבות גדי אלגזי) על השוני בהצגה העברית והערבית של עמדת חד"ש כלפי המהומות בסוריה. בעוד שבעברית נמתחת ביקורת חריפה על אסד, בערבית העיקר הוא האשמה של החשודים הקולוניאליסטים הרגילים, והביקורת על המשטר הסורי היא חלבית ביותר. גם כאן ניתן לראות את נקודת השבר הקשורה ללאומנים הקומוניסטים, אשר עליה הצבעת. אפשר לעקוב אחר הסאגה ממאמרו האחרון של גורביץ בעניין (לא תורגם לעברית וכנראה לא יתורגם) |
|
||||
|
||||
אם היהודי מתעקש לא לכתוב בעברית, נראה לי שנזדקק הפעם לערבי: (ותיקון קטן: ד"ר יוסף אלגזי. לא גדי אלגזי) |
|
||||
|
||||
תודות. החלפתי בין הבן והאב. |
|
||||
|
||||
העיקר שלא ערבת את רוח הקודש. |
|
||||
|
||||
להשלמת הסדרה, החבר אורי וולטמן פרסם מאמר תגובה למאמרו של גורוביץ, והחבר יוסי גורוביץ פרסם מאמר התגובה למאמר התגובה. אבל דעתו של נפאע על המהפכה הסורית לא ממש מעניינת (לפחות לא אותי), ואפילו לא מייצגת את העמדה הרשמית של מק"י ו/או של חד"ש, שהן יותר מורכבות. יחד־עם־זאת, סדרת המאמרים ומאמרי התגובה גרמו לי לשים לב לנקודה שולית לכאורה, אך נקודה שולית המאירה מזווית אחרת את המאבק הפנימי במק"י. מק"י, מאז 1948, היא "המפלגה הקומוניסטית הישראלית" (וכך גם בערבית, "الحزب الشيوعي الاسرائيلي"). ב-1989 רק"ח שינתה את שמה למק"י, כשם המפלגה ממנה התפצלה ב-1965. אולם הגדרתה של המפלגה כמפלגה ישראלית חורה לחברים מהזרם הלאומני (ובכללם מוחמד ברכה, מוביל הקו הלאומני), והם מבקשים לשנות את שמה של המפלגה ל"המפלגה הקומוניסטית בישראל". ההצעה עלתה לאחרונה בוועידת מק"י ה-25, ומזכ"ל מק"י דאז, עסאם מח'ול (שהודח, יש לציין, באותה הוועידה ע"י מחנה ברכה), התייחס לנושא בסיכום הדיונים. להלן דבריו בקיצורים קלים: אחד הצירים הציע בהקשר הזה לשנות את שם המפלגה, מ"המפלגה הקומוניסטית הישראלית" ל"המפלגה הקומוניסטית בישראל". ברצוני לציין, שהצעה זו אינה חדשה ואין בה הברקה רעיונית או פוליטית אמיתית, מאחר שהצעה זו כבר עלתה בעבר בוועידה ה-19 של המפלגה, ו"ההנהגה ההיסטורית של המפלגה" סיכמה כבר את העמדה כלפי הצעה זו. היא הדפה כבר אז את הניסיון להציג את מפלגתנו, בשל ראייתה המעמדית והאינטרנציונליסטית, כ"מקלה ראש בסוגיה הלאומית" וכ"מתפשרת בעמדה כלפי הציונות" – אמירות הדומות לכמה מהוויכוחים הבודדים שהושמעו בוועידה ה-25. הרי השאלה איננה השם. השאלה היותר חשובה היא, מהי העמדה העומדת מאחורי ההצעה לשינוי השם. […] אנו קבענו, שמאבקנו כמפלגה קומוניסטית אינו נגד החברה הישראלית, אלא על החברה הישראלית ולמען שינוי פניה. […] סיכומי הועידה ה-19, היו חותכים וברורים. סיכומים אלה דחו את ההצעה לשינוי שם המפלגה בזמנו, כפי שאנו דוחים אותה היום; הם דחו את הניסיון להטיל ספק בעמדות המפלגה ובעקרונות היסוד שלה בסוגיה הלאומית, ואת הניסיון ליצור סתירה בין הגישה המעמדית לבין המערכה למען הזכויות הלאומיות הצודקות של המיעוט הלאומי הערבי ושל העם הפלסטיני. סיכומים אלה אף ראו בהצעות אלה לשינוי שם המפלגה פרובוקציה, המכוונת לפגוע במפלגה ובדרכה. אז עמדתה העקרונית של מק"י היא שהיא נשארת "המפלגה הקומוניסטית הישראלית", ולא "המפלגה הקומוניסטית בישראל" או "המפלגה הקומוניסטית של ישראל". ועתה לשאלת התרגום – כיצד יש לתרגם לאנגלית את "המפלגה הקומוניסטית הישראלית"? התרגום הנכון הוא "The Israeli Communist Party" (או ICP), כי המילה "ישראלית" היא שם־תואר של "המפלגה הקומוניסטית". שמות המפלגה האלטרנטיביים, "המפלגה הקומוניסטית בישראל" או "המפלגה הקומוניסטית של ישראל", יתורגמו שניהם כ-"The Communist Party of Israel" (או CPI). גם את השאלה האם מק"י באנגלית זה ICP או CPI אפשר לענות בהתאם לציר השבר בין הקומוניסטים והלאומנים. הקומוניסטים יתרגמו את השם ל-ICP (מהפלגה הקומוניסטית הישראלית). הלאומנים יבקשו לתרגם את שמה ל-CPI (המפלגה הקומוניסטית בישראל, או של ישראל). כאמור, שאלת השם בעברית ובערבית היא עוד זווית במאבק בין שני הזרמים, וכך גם שאלת תרגום השם לאנגלית. ב-+972 Magazine החברים וולטמן וגורוביץ קוראים לאותה המפלגה בשמות שונים. מק"י עצמה, באתר המפלגה, בוחרת להציג את התרגום השגוי לאנגלית – The Communist Party of Israel. שאלתי את אחד החברים לגביי סוגיית השם הרשמי באנגלית, ולהבנתו לא הייתה החלטה שמק"י נקראת דווקא CPI או ICP. זאת אכן שאלה מעניינת – בהנחה שרק"ח שינתה את שמה לשמה של מפלגת האם ממנה התפצלה, כיצד תרגמה מק"י ההיסטורית, ב-48, את שמה לאנגלית? טרם חפרתי בארכיונים של מק"י, אבל מצאתי את המחקר הזה מ-1950, בו מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, נקראת שם רשמית The Israeli Communist Party. אולם, מחקרים של ממשלת ארה"ב אינם מהווים מקור אמין. לכן – חברים – מישהו יכול לבדוק את התעתיק האנגלי בפרסומים ישנים של מק"י לפני הפיצול של 1965? ככל הנראה לאחר שרק"ח שינתה את שמה למק"י, לא נתקבלה החלטה רשמית על שם המפלגה באנגלית. ככל הנראה היה מי שהחליט על דעת עצמו כי המפלגה תקרא באנגלית CPI, ובכך קבע עמדה בוויכוח בין הלאומנים לקומוניסטים במק"י. עוד הפסד קטן לאגף הקומוניסטי, הפעם בזירה הסמלית של תעתיק השם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שצריך גם להתייחס לפורמט המקובל. רוב המפלגות הקומוניסטיות נקראות באנגלית בפורמט "the communist party of X" (ראה http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_communist_parti... - אם כי לא בלי חריגים, למשל הונגריה, פולין, ברזיל). בהחלט מתקבל על הדעת שבבואם לתרגם את השם, הם בחרו בפורמט המקובל ביותר לכינוי מפלגות קומוניסטיות בעולם באנגלית. בעברית הדוגמאות היחידות שאני מצליח לחשוב עליהן (המפלגה הליברלית הישראלית ומפלגת העבודה הישראלית) נוטות לכיוון הפורמט שנבחר גם במקרה של מק"י. כלומר, בהחלט יתכן שיש כאן נטייה לשונית לתצורה מסויימת, ולא שמלכתחילה הייתה משמעות פוליטית לבחירת הצורה "הישראלית" בשם של מק"י. עם זאת, זה שלא הייתה משמעות פוליטית לבחירה במקור, לא אומר שלא נוצקה משמעות לתוך הבחירה הזו מאוחר יותר, כפי שמדגים הדיון שהבאת. |
|
||||
|
||||
אתה מקל ראש באהבתם של הקומוניסטים להתפלפלויות ולהתדיינויות פוליטיות אינסופיות. לכל בחירה שנעשית במודע יש משמעות פוליטית שנשקלות לעומקן. השם ''המפלגה הקומוניסטית הישראלית'' נבחר לאחר מחשבה מרובה, ולאחר שברה''מ תמכה בהחלטת החלוקה ובהקמת מדינת ישראל. לכן המפלגה הוגדרה כמפלגה ''ישראלית'', ולא ''של ישראל''. |
|
||||
|
||||
חלילה לו מהקל ראש, דיון 274. |
|
||||
|
||||
יש לך קשר לטוקבקים האלה? גם שם מישהו נבר ארבעה דורות אחורה כדי להוכיח שיהודית ביאלר שמציגה את עצמה כאם שכולה היא קומוניסטית משנת 1943!! אז הכל ברור נו. בכלל עונג שבת לקרוא את התגובות, כמו נחיל שהגיע מרוטר והתיישב על הכתבה. חי נפשי, האנשים האלה עם ה"אלוקים" בפיהם הם כמו משהו מגעיל שנדבק לנעל. בינתיים יותר מ-60,000 איש חתמו על העצומה של יהודית ביאלר, נדמה לי שזה יותר משעל הקוטג'. |
|
||||
|
||||
לא. קבוצת החרם נגד הקוטג' בפייסבוק חצתה את ה-100,000 חברים. ואגב, גולשי רוטר, בניגוד לסטיגמה משמאל, לא בהכרח דוסים. ודווקא הציבור הזה עשוי לתמוך בהשארת ה"יזכור עם ישראל" על כנו. במיוחד שכמדומני טקס היזכור הצה"לי ממילא נתמך ב"אל מלא רחמים" ובקדיש. |
|
||||
|
||||
אני לוקחת את השורה השניה בחזרה. |
|
||||
|
||||
השורה השנייה ריקה! :-) טוב, הבנתי אני חושבת, לא מן הנמנע שרוב גולשי רוטר הם דתיים. |
|
||||
|
||||
ערב־שבת, מודה. אבל למה שיהיה לי קשר למשהו שמישהו כותב בטמקא? טמקא הפך לצהובון מזעזע, ולא ברור מה יותר נמוך – הכתבות או הטוקבקים. |
|
||||
|
||||
לא באמת חשדתי שדווקא אתה טקבקת לכתבה, אבל הרעיון לנבור שישים שנה אחורה כדי לנופף בדברים שאבד עליהם הכלח דומה. היתה "כתבה" אחרת באותו נושא והאווירה היתה הפוכה, אולי צנזורה. גם אני טקבקטי שם. |
|
||||
|
||||
ועידת מק"י ה-25 התנהלה ב-2007/8. המושב הראשון נערך לפני ארבע שנים בדיוק, והשני נערך לפני שלוש שנים בדיוק. זאת אינה היסטוריה עתיקה, אלא מחלוקות אקטואליות ששורשיהן עתיקים. לכן כדי להבין את המחלוקות הנוכחיות צריך להבין את ההיסטוריה שלהן. |
|
||||
|
||||
חייבת לציין, שיש לי בעיה עם הכתיבה באנגלית בלבד של 972, ושל אתרים רבים אחרים מסוגו. הם נותנים לי הרגשה ש"אין כוונתנו לשנות כאן, אלא לדווח החוצה. על הציבור בישראל ויתרנו מזמן". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |