|
||||
|
||||
מזון מנצח הוא זה שמאפשר גידול במספר האוכלוסין. עד התקופה החקלאית ההערכה היא שמספר האנשים בכל העולם היה בסדר גודל של 100 אלף, לאחר המהפכה החקלאית התאפשר לפני אלפי שנים קיום אוכלוסיה של מליונים. קשה לתאר החזקת משק חקלאי כאשר חיי בוגר (מי שעבר את מחלות הילדות) אינם של 30-40 שנה בממוצע, אם הערכה זו נכונה הרי מדובר במזון בריאותי תקין. אין לבלבל ערך בריאותי של "דגנים+חלבונים מהחי" כפי שנאכל עד לפני (נאמר) 100 שנה , עם המצב היום של מזון תעשייתי. המזון התעשייתי מזיק בלי קשר למרכיבים הטבעיים שלו, כי הוא מעודד אכילת יתר וכולל חומרי שימור שעלולים לפגוע בגוף. לגבי הסתגלות. לפי התרשמותי גם קטניות (במיוחד שעועית) דורשות הסתגלות למי שלא צרך אותן (לא פחות מההסתגלות לחלב) תופעת הגזים והרגשת כבדות לאחר האכילה מבטאות לפי התרשמותי בעיית הסתגלות לקיטניות. |
|
||||
|
||||
1. אתה לא באמת יכול לבודד שלל מרכיבים סביבתיים אחרים שהשפיעו על תוחלת החיים, ולטעון שהארכת תוחלת החיים נעוצה במזון בלבד. 2. כפי שאמרתי, השיקול הדמוגרפי לא קשור בהכרח לבריאות הפרט. אפשר להאריך ימים על פחמימות פשוטות. אז? 3. היתרון שאתה מונה להארכת תוחלת החיים היה נכון לזמן שלפני 100 שנה. להארכת תוחלת חיים בעולם המערבי, בעידן שלנו, כבר אבדה ההילה. כבר מזמן לא חוכמה לחיות עד גיל 90, כשרק חלק מהאיברים מתפקדים ובלי מודעות צלולה. אבל צריך גם להרגיש טוב, למנוע מחלות ולהשתלב בסביבה באופן מושכל, וזה כרגע האתגר שהציב לעצמו המערב (הדגש על מזון בריא וייצור בר קיימא שלו). |
|
||||
|
||||
הפסקה השניה לא מובנת לי: א. מזון תעשייתי מזיק כי הוא מעודד אכילת יתר? אבל אני יודע מה כתוב על האריזה. ב. חומרי שימור? בניגוד לכל מיני המזון החריף, בשר מעושן (ומיני מזון מעושנים אחרים), בשר מומלח, גבינה קשה וחצי קשה, משקאות אלכוהוליים (היום אנחנו שותים מים ללא חומר שימור), וריבה. הטעם של הזעתר והנענע מגיע מקוטלי חרקים. אבל הכל טבעי. כשזה מגיע ממפעל, יש לנו אפשרות לדעת פחות או יותר על מה מדובר. |
|
||||
|
||||
אל תחשוב שלפני 100 ו-150 שנה המזון היה יותר טוב. לאיכר שחי מהגידולים שלו - כן, בהחלט. אבל לכל היתר, המזון היה מהול ומזוהם לא פחות מהיום, ולמעשה אפילו יותר. נכון היום חלק מהלחם שנמכר כ"מלא" הוא בעצם לבן שהוסיפו לו מולסה? במאה ה-19 האנגלים גילו את הלחם הלבן. והעדיפו, כמובן, לחם מלא-צבוע-בעופרת, על פני לחם מלא טוב ופשוט. והנה קריקטורה של פאנץ' על זה: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |