|
||||
|
||||
כל חמשת ההקטגוריות שהזכרת נגרמות ע"י התערבות יתר של המדינה בכלכלה בדיוק ההיפך ממה שאתה טוען. תעשה לעצמך תרגיל; בכל אחת מהקטגוריות דמיין שמדינה אינה קיימת, כלומר סלק את השפעת המדינה על הכלכלה מהמשוואה. תראה שהבעיה נפתרת כבמטה קסם. |
|
||||
|
||||
נכון. הכלכלות (סליחה, צבאות) השכנות יהרסו מייד את הכל והבעיה תעלם. למה לא חשבנו על זה קודם? |
|
||||
|
||||
אני לא מציע לבטל את המדינה. ניר הצביע על כשלים שלדעתי נגרמים כתוצאה מעודף רגולציה והתערבות של המדינה. לכן הצעתי לו לערוך ניסוי מחשבתי: "לשכוח" לרגע את המדינה, ואז הכשל פשוט לא קיים. לרוב הבעיות שהוא מצביע עליהן מצמידים אצלנו בדרך כלל את הכותרת "הון ושילטון", כלומר אנשי עסקים מנצלים קשרים פוליטיים לטובת העניינים העיסקיים שלהם. ניר חושב שבעיות אלה נגרמות ע"י מחסור ברגולציה, כלומר לא תופסים את המושחתים, ואני חושב שע"י עודף ברגולציה. אם השילטון היה פחות רלוונטי לעניינים העיסקיים הבעיה לא הייתה נוצרת מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
אתה מניח בבסיס דבריך שיש כלכלה ויש פוליטיקה-מדינה, ואלו שתי ישויות נפרדות. הפוליטיקאים מנסים להתערב בכלכלה (רגולציה למשל) ומשבשים את פעולתה. לדעתי הקשר הוא סימביוטי ומובנה. הכלכלה והפוליטיקה אינן שתי יישויות נפרדות. הון גדול מביא גם עוצמה פוליטית . כלומר, השלטון לא נוצר על ידי האלוהים או רק על ידי אוסף אנונימי של אזרחים. הוא נוצר ומתוחזק ''גם'' על ידי העסקים -בעיקר הגדולים. בקיצור, הטעות שלך היא ההפרדה המלאכותית בין עסקים למדינה. |
|
||||
|
||||
יש כשלים שהם מובנים בשוק. למשל, חברות תקשרות. ברגע שחברה אחת מספיק גדולה, אי אפשר להתחרות איתה ללא רגולציה (למשל השטיק האחרון שבזק ניסתה שלא יוכלו לטלפן מהוט לבזק וההיפך). למשל חברות חשמל - אני יכול לייצר חשמל, אבל לא להעביר אותו לאנשים אחרים. חברת החשמל לא מוכנה לתת לי למכור אותו. על ידי איגוד של פונקציות שונות (ייצור חשמל + העברת חשמל) אפשר בקלות לייצר מונופולים גדולים שמאוד קשה לשבור אותם - מערכי ייצור משולבים במערכי הפצה, למשל, במיוחד בתחומים עתירי ידע, סיכון והון. הניסיון מראה שללא רגולציה מונופולים כאלו נוצרים באופן טבעי - לדוגמא, לחברות תקשורת שווה להתאחד עי בסופו של דבר יהיה מונופול שיוכל לגבות מחירים גבוהים יותר ולא יוכלו לקום לו מתחרים. (אי אפשר לדבר בין רשתות, או רק בין רשתות גדולות) או חברת הפצה שקונה חברת ייצור הכרחית למוצר שהיא מייצרת ומונעת את קנייתו על ידי מתחריה - שוב נותן לה יתרון. וזה בלי בכלל להכנס לדברים שאי אפשר להוכיח והם לא חוקיים - כמו איש שבבעלותו בנק ועסקים אחרים ולכן מקבל הלוואות בתנאים נוחים במיוחד מה בנק שבבעלותו (הבנק מנהל כספים לא שלו). בשביל כל אילו צריך רגולטור. לפעמים הרגולטור יוצר הרבה מאוד בעיות, זה נכון, אבל לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. |
|
||||
|
||||
הולכת חשמל היא מונופול טבעי, כמו הרבה תשתיות פיזיות. ייצור החשמל צריך להיות בהתאם לצריכה. לכן לא מספיקה רגולציה צריך ממש שיתוף פעולה בין המתחרים. חח''י למשל רוכשת חשמל מיצרנים בהסדר ''השלת עומסים'', וספקי גנרטורים רבים ישמחו להציע לך תוכנית עסקית מתאימה. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שהתכוונת, אתה כנראה בנאדם רציני, אבל "המדינה אינה קיימת" מזכיר לי שני חברים ותיקים שלי, רובין וששת, שאצלם שום דבר לא יצא דווקא "כבמטה קסם". להיפך. מה לעשות, יש כאלה שאפילו כשהם מדמיינים - הם לוקחים בחשבון את הטבע האנושי. לא נעים. קשה לדעת מאיפה להתחיל. אפשר, נניח, מ תגובה 406129 ומשם הלאה לתגובה 406659 ולהמשך הדיון. רק אל תדלג בטעות על תגובה 406882 |
|
||||
|
||||
תודה, אני אשתדל לקרוא את המאמר ולעבור גם על הדיון. נראה מעניין. |
|
||||
|
||||
אם כבר הזכרת את תגובה 406882, זה מזכיר לי את הפישול הגדול ב תגובה 406889 מובן שהתשובה היתה צריכה להיות "היד הנעלמה". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |