|
||||
|
||||
צמחונית יקרה: כמה מהעובדות הידועות לי לגבי אייבי נתן, האיש, לא הדימוי הציבורי-תקשורתי. כמנהל ובעלים של קול השלום הוא שכב עם פקידה קטינה פחות מגיל 17. מוגדר כאונס ע"פ ספר החוקים במדינת ישראל. במיוחד שאייבי עצמו היה למעלה מ=60 באותה העת. לא בדיוק מושא חפץ מיני לגבי נערה בת טיפשרה. אבל אולי אני טועה בכללי. מעללי ברלוסקוני וכאלה...http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/886/840.html על קירות דירתו התגלו עשרות ציורים רבי ערך שנתרמו לצורכי מאבקיו ע"י היוצרים במרוצת שנות דור. כולם נשארו בחזקת רכוש פרטי. הסתבר כי במחסנים על שמו הצטברו כמויות עתק של מצרכים שנתרמו לצדקות שונות, אפריקה וכו'. למשל שוקולדים של עלית. טונות שלא הועברו לנזקקים אלא נשארו בחזקתו. וכפי שכתבתי בתגובתי שנמחקה בדיון המקורי - מעולם לא טיקבקטי בווינט. בברכה וזה |
|
||||
|
||||
למי שמתעצל לקרוא את הקישור הנ"ל: הוא מאשר את טענת המוס שלאייבי היה קשר עם צעירה שעבדה בתחנה, ושמהקשר הזה נולדה יסמין פיינגולד. הוא גם מאשר את היותו של אייבי נתן המנהל והבעלים של תחנת קול בשלום. לגבי שאר הפרטים: כלום. |
|
||||
|
||||
וזה בדיוק אותו קישור אליו קישרה הצמחונית למעלה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שזכרוני מגיע, גם בפרשות השחיתות של אהוד אולמרט טען אמנון דנקנר, לשעבר עורך מעריב (וגם הלשעבר לשעבר, דן מרגלית, עד שהתפכח מחברותו עם הבוס הפוליטי), כי מדובר בעלילת דם. ואף אחד מהם או דומיהם לא טרח לשאול עצמו הכיצד נבחר ציבור עם משכורת ידועה מצליח לגייס מיליוני דולר לעסקות נדל''ן. כך העוורון מדעת בהקשר אייבי נתן. השפחות ההודיות המתחלפות בביתו. האוצרות שצבר בכיסוי גמילות חסדים לאחרים. בעצם, מה איכפת לי, האיש בר מינן מזמן. אולי עיצבנה אותי האמירה של ארז ''איש דגול''. |
|
||||
|
||||
בתור מי שגדל ולמד כילד ואחר כך בגיל העשרה בתל אביב ברחוב פרישמן, לא רחוק מקפה קליפורניה של אייבי, המוס לא מגלה שום דבר חדש. זה שאייבי אהב את הרעבים באפריקה והיה אדם קשה לאלה שעבדו איתו, זה לא חדש, וגם היחס שלו לנשים היה ידוע. הבחורה פיינגולד היתה ישראלית-אמריקאית וזכורה לי בתור מישהי קצת יותר מבוגרת. אחרי שנים, אולי כשכבר היה אינטרנט, אמרו פתאום "קטינה בת 18". לך תדע מה מכל זה נכון. היחס של אייבי לנשים היה מחפיר אבל גם היא היתה רחוקה מלהישמע תמימה. היה לו גם איזה משרת הודי שעבד אצלו שנים ארוכות וכל פעם היה מחליט שהוא לא יכול יותר לסבול את השגעונות שלו, והיה נוסע להודו ואייבי היה מצליח לפתות אותו לחזור, היה ביניהם בכל זאת קשר חזק כמו שני אחים. זה הסיפור בערך. אין ספק שהוא היה רודף פרסומת והיה לו ששגעון גדלות, אבל הוא בכל זאת אירגן מבצעי צדקה ענקיים ואנשים רבים, בייחוד קבוצות יתומי ביאפרה מורעבים שהוא העביר אותם להולנד, חייבים לו את חייהם. אני זוכר שכשהייתי כבר מבוגר שמעתי את הרופא דוקטור יעקב אדלר שעבד איתו, מדבר עליו ברדיו בהערכה גדולה - והוא ידע עליו גם את הפרטים האישיים והלא יפים. |
|
||||
|
||||
חברים מספרים על אייבי. גם סיפורו של המשרת נזכר שם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |