 |
בתור מי שגדל ולמד כילד ואחר כך בגיל העשרה בתל אביב ברחוב פרישמן, לא רחוק מקפה קליפורניה של אייבי, המוס לא מגלה שום דבר חדש. זה שאייבי אהב את הרעבים באפריקה והיה אדם קשה לאלה שעבדו איתו, זה לא חדש, וגם היחס שלו לנשים היה ידוע. הבחורה פיינגולד היתה ישראלית-אמריקאית וזכורה לי בתור מישהי קצת יותר מבוגרת. אחרי שנים, אולי כשכבר היה אינטרנט, אמרו פתאום "קטינה בת 18". לך תדע מה מכל זה נכון. היחס של אייבי לנשים היה מחפיר אבל גם היא היתה רחוקה מלהישמע תמימה. היה לו גם איזה משרת הודי שעבד אצלו שנים ארוכות וכל פעם היה מחליט שהוא לא יכול יותר לסבול את השגעונות שלו, והיה נוסע להודו ואייבי היה מצליח לפתות אותו לחזור, היה ביניהם בכל זאת קשר חזק כמו שני אחים.
זה הסיפור בערך. אין ספק שהוא היה רודף פרסומת והיה לו ששגעון גדלות, אבל הוא בכל זאת אירגן מבצעי צדקה ענקיים ואנשים רבים, בייחוד קבוצות יתומי ביאפרה מורעבים שהוא העביר אותם להולנד, חייבים לו את חייהם. אני זוכר שכשהייתי כבר מבוגר שמעתי את הרופא דוקטור יעקב אדלר שעבד איתו, מדבר עליו ברדיו בהערכה גדולה - והוא ידע עליו גם את הפרטים האישיים והלא יפים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש