|
||||
|
||||
חס וחלילה לסעיפים 1 ו-2. סעיף 3 נראה בסדר. |
|
||||
|
||||
אתה מתנגד גם לשימוש בגופן נטוי בטקסטים הכתובים אנגלית? |
|
||||
|
||||
לפעמים. אני חושב שכתיבה משובחת אינה נזקקת לאמצעים גרפיים כדי להעביר את הגוונים שהכותב מתכוון להעביר. אני תמיד מתאכזב כשאני קורא פרוזה ומוצא בה הטיות או הדגשות של הטקסט. באייל אנחנו לא כותבים ספר (למרות שיש כאן אנשים שאני בהחלט מתקנא ביכולת הניסוח שלהם). כאן, הסיבה להתנגדות שלי היא הרעש שסוגי כתב שונים ייצרו. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא כותבים טקסטים מדעיים אלא דיאלוג. בשפה המדוברת משתמשים בהדגשה שמשנה את משמעות המשפט. דוגמה לא במיוחד טובה או מעניינת, פשוט הראשונה שעולה לי לראש היא המשפט הבא: *אני* לא מסכים אתך לעומת אני לא מסכים אתך הנוסח הראשון רומז (או אומר) שאני מודע לעובדה שיש אנשים שמסכימים אתך, אבל אני לא ביניהם. הנוסח השני אומר פשוט שאיני מסכים אתך. כדי לעזור להתגבר קצת על המגבלה, יש שרוצים אפשרות להדגיש טקסט. שתי דרכים מקובלות הן זו שהשתמשתי בה - *מודגש*, וקו תחתי - _מודגש_. (הדרך השנייה לא נוחה לי, כי במצב עברי אין קו תחתי במקלדת שלי - איפה צפריר?) אני יכול להבין שהדגשה והטיה רצויות. אלו גם שתי האפשרויות שויקיפדיה מאפשרת בצורה קלה. אני גם חושב שאפשרויות עריכה מצועצעות יותר כמו צבעים, גודל, קו תחתי הן מיותרות. |
|
||||
|
||||
מה שעוד חסר לי הוא דרך לצטט. ר' לדוגמה תגובה 542079. |
|
||||
|
||||
אנחנו אכן מקיימים כאן דיאלוג, אבל לא באמצעים אוראלים. לצורה יש, וצריכה להיות, השפעה על התוכן. דיאלוג בע"פ מתאפיין במיידיות במחיר של דיוק והתעמקות. דיאלוג בכתב מתאפיין ברפלקסיביות שמסייעת לשיטתיות ועומק. הדוגמא שיצרת היא מעניינת. המשפט "אני מודע לעובדה שיש אנשים שמסכימים אתך, אבל אני לא ביניהם" הוא בעיניי משפט מנוסח היטב, מתאים למדיום הכתוב ומכבד את המתדיין ואת עמיתיו. המשפט "*אני* לא מסכים אתך" הוא קיצור שמתאים לדיאלוג המנוהל בעל-פה. בגלל שהוא אינו פורס את היריעה בצורה שיטתית, הוא מכיל פחות מידע מהמשפט הכתוב שהצעת (האם אני מודע לעובדה שיש אנשים שמסכימים איתך?) והוא מכבד פחות. ולעניין, *אפשר להדגיש טקסטים באייל*. אז מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
לא מזמן קראתי מאמר שבו נטען כי כתיבה עברית טובה אינה נזקקת לסימני פיסוק. ניסוח הדברים שם סיפק הוכחה נאה לטענה, בה בעת שהראה עד כמה נדירה כתיבה כזו. גם מרבית הכתיבה האינטרנטית אינה משובחת במיוחד. אך מכיוון שאין האתמה בין כתיבה טובה לתוכן מעניין, אני מעדיף הרבה תוכן שחלקו מסומן (אני *צועק*, אני מחייך :) אני מקיף ב"גרשיים" כי אני לא מכיר את המילה מרכאות) על דרישות סף גבוהות. |
|
||||
|
||||
כתיבה עברית טובה אינה נזקקת לסימני פיסוק? יש קישור למאמר הזה? הטענה פשוט נשמעת קצת מופרזת. |
|
||||
|
||||
<b>כיצד פוסקים</b> מאת אהרן מירסקי, למיטב זיכרוני. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתם גם מתכוונים לפנות למערכת החדשה בדרישה לבטל את הודעת האזהרה שמופיעה במקרה שהתגובה מכילה רצף של סימני קריאה. אין התאמה בין כתיבה טובה לתוכן מעניין, ובכל זאת הניסיון לכתוב היטב מחייב חשיבה מחדש ועריכה שיטתית של התוכן. אני חושב שהיעדר האפשרות להדגיש אינה דרישת סף, אלא מקרה שבו אילוצים משפרים את התוצר. בניגוד לליברטנים, אני מאמין שמקרים כאלו הם נפוצים מאוד (נישואין, חברות, עבודה וגו'). |
|
||||
|
||||
את האזהרה על שימוש מוגזם בסימני קריאה לא הכרתי. היא נאה, ומתאימה גם לשימוש מוגזם בהדגשות. |
|
||||
|
||||
אסף: אם אינך מכיר את המילה מרכאות, הרשה לי להרחיב מעט, בשם כל אֶחַי לנוקדנות ולניטפוק. בעברית קיימים גרשיים המשמשים בעיקר לציון ראשי תיבות (ר״ת) כמו תש״ע, שכ״ג, דצ״ך וכולי. העברית מכירה גם בקיומן הלגיטימי של מרכאות המשמשות "לציטוט". גופנים מסוימים מראים את שני הסימנים הללו כזהים, בעוד גופנים אחרים לא. (לנוחות הבדיקה: ״-") כולי תקווה שאתה קורא זאת בדפדפן וגופנים המראים את ההבדל, אבל אם לא, תיאלץ לקבל (או לא) את מילתי שהבדל כזה קיים. הגרשיים אינם "שם נכון יותר" למרכאות, הם סימן פיסוק אחר. בדומה יש הבדל בין גרש, שבדרך כלל מופיע מעל אות יחידה ומשמעותו שיש לקרוא את שם האות (ה׳ תש״ע, יום א׳) לעומת המרכאה היחידה ששימושה בעברית מוגבל. השימוש היחיד המוכר לי במרכאה יחידה הוא בהוראה אירונית, כגון: "שומרי המחנה ה'רחמנים' לא הרשו לי להפליץ"), אך גדולים ממני אולי ידעו להצביע על שימושים נוספים. (לנוחות ההשוואה: '-׳) בברכה. |
|
||||
|
||||
עיקר שכחתי: דיון 76. המאמר כמדומה לא מזכיר במפורש את המרכאות והגרשיים, אך הדיון בעקבותיו כן. |
|
||||
|
||||
תודה על ההסבר הווגג. בדיוק לזה התכוונתי - המרכאות שמשמשות בכתיבה מרושלת לסימון ''לא מצאתי מילה טובה יותר'' הן ''גרשיים''. |
|
||||
|
||||
שימוש נוסף - ציטוט בתוך ציטוט. המדריך: "אני מבקש לא לשאול כל הזמן 'מה השעה?' או 'מתי אוכלים?"' |
|
||||
|
||||
בפרוזה לא, אבל בהקשרים אחרים אני חושב שסימונים יכולים מאוד לסייע (בטקסטים מתמטיים יש אותם כל הזמן). |
|
||||
|
||||
אמת. ואכן, באייל משתמשים בסימונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |