בתשובה לע', 11/04/10 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חולק על המסקנה ש:"ברור היום שהחקירה ומטרתה לא נועדו לסתום את פרצת אבטחת המידע שאפשרה לקם להדליף את המסמכים". עיתונאים יודעים שיש להם גיבוי של העיתון שלהם, כמו גם עיתונאים אחרים. אבל בכל הסיפור הזה, החיילת שהיתה בלשכה היא "החוליה החלשה" ביותר בשרשרת ביטחון המידע. אני חושב שהנופך הדרמטי שהוסף לעניין בהחלט נועד כדי להטיל אימה על החייל הפשוט הבא שישקול להדליף (וכן, אני מסכים שיש כאן איפה ואיפה בין חייל פשוט לקצין בכיר, למרות שפרשות כמו תא"ל במיל. יצחק יעקב מראות שזה לא תמיד כך). כמו שאני מבין, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לדעת מראש מי יהיה זה שידליף (אם בכלל), או לתפוס את ההדלפה בעיצומה. גם אם יסגרו את האפשרות להוציא מידע בצורה דיגיטלית או על נייר, אני יכול לחשוב על כל מיני דרכים להוציא את המידע (לצלם את המסך עם המצלמה של הטלפון הסלולרי למשל. אני לא רואה מישהו מחרים לכל חיילי צה"ל במפקדות, לא בשטח, את הטלפונים הסלולריים ומחזיר להם אותם רק כשהם יוצאים הביתה). אני בהחלט יכול להבין מי שמתכנן מדיניות ביטחון מידע שמשלבת בין חינוך לאחריות אצל מי שיש לו גישה למידע לבין שימוש במקרים כאלו לשם הטלת אימה על מי שמדליף ועל סביבתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה להחרים? בכנסת למשל אתה נדרש להפקיד לפני כניסתך למשכן אמצעי הקלטה וצילום. אמנם מאפשרים להכניס מכשירים סלולרים (ומציינים "אסור לך לצלם") אבל אין מניעה עקרונית לדרוש הפקדה גם של טלפונים שכוללים מצלמה. באותה מידה, קשה לי לראות למה אי אפשר (לוגיסטית) לדרוש מחיילים בכניסתם למפקדה/חמ"ל/משרד1 להפקיד מצלמות וסלולרים אזרחיים. זה גם יפתור את בעיית "חיילים מצטלמים בחמ"ל ומעלים לפייסבוק". 1דווקא בשטח זה נראה לי מסובך יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''להחרים'' התכוונתי אכן ל''להפקיד''. זה אכן קורה בכנסת, ואני יודע שגם במקומות כמו רפאל. אבל קשה לי לדמיין את זה קורה בכל צה''ל, בלי שתקום צעקה גדולה מכל מיני כיוונים (הורים, חיילי מילואים וכו'). זה היה מצליח אולי בצבא ממושמע יותר, עם מעורבות נמוכה הרבה יותר של אזרחים (אלו שמניתי קודם). אבל מי יודע, אולי אתבדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בסיסי צבא בהם הסוללות של הסלולרי נפרקות אצל הש''ג. לא ידוע לי על צעקה גדולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שאתה דורש מחיילים בכל צה''ל להפקיד מכשירי צילום, אולי אפשר להתחיל בחיילים שמשרתים במשרדים רגישים (חמ''לים, משרדי קצינים בכירים וכו'). אין מניעה שחיילת תדבר בסלולרי שלה בזמן הפסקת הצהרים (כשאז היא מחוץ למשרד) או אחרי שעות עבודתה (גם בהנחה שהיא נשארת לישון בבסיס, היא ישנה במגורים ולא במשרד עצמו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אותה חיילת תחזור למשרד לאחר שעות העבודה עם הטלפון הסלולרי ותצלם? ואם היא תהיה לבד במשרד? ואם לא בטלפון סלולרי, חיילים יכולים גם לתפור תחתית כפולה לתיק שלהם ולהבריח מסמכים מודפסים ככה אם הם מאוד רוצים. דרך טכנולוגית כמעט תמיד תימצא. ולכן לדעתי אין תחליף, ככל הנראה, למי שמנהל מדיניות ביטחון מידע, לשילוב של חינוך לביטחון מידע עם ניצול ארועים כאלו לשם הטלת אימה על מי שבוחר לעשות כן למען יראו וייראו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון אחר הוא למנוע ממסמכים כאלו בכלל להגיע לידיים של פקידות "סתם". עכשיו, בעידן האלקטרוני, איזה סיבה יש בכלל לפקידה לראות מסמך כזה? שהקצינים ידפיסו את זה בעצמם ויצלמו בעצמם. כל הפצה אלקטרונית יכולה להעשות באופן מוצפן, כולל שמירה בקובץ. העידן של הקלידנית היה צריך להסתיים לפני שנים יחד עם מכונות הסטנסיל ונייר הקופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הקצינים ידפיסו את זה בעצמם ויצלמו בעצמם'' נובמת אתה לא יכול לצפות את זה מאלוף פיקוד או מח''ט גזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, למה לא? אבל בוא נניח שהם באמת עסוקים מידי או בורים מידי, עדיין אפשר למצוא איזה שליש שיכול לעשות את זה. הנקודה שלי היא שזה כבר לא אמור להיות כל כך מסובך כמו פעם. אני עוד הספקתי להתנסות (פעם יחידה) בחוויה של כתיבת מאמר בכתב יד, העברה למזכירה, הוספת המשוואות, הגהה, החזרה למזכירה וחוזר חלילה. המעבר ללאטך היה טראומטי אבל שווה את המחיר. בצה"ל אפילו לא צריך משוואות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להניח, הם עסוקים! גם השליש לא יבזבז זמן ליד מכונת הצילום והמדפסת (שלא לדבר על הכבוד...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין אם אתה משחק אותה טרול או מה, אבל מה שאני מנסה להגיד הוא שהזמן להכתיב את המסמך הוא בערך אותו הזמן להקליד אותו- ואולי אפילו יותר מהיר להקליד מסמך מאשר להכתיב אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם חלק ניכר מהתעסקות עם מסמכים היא העברתם לעיון / אישור / ידיעת גורמים שונים? (אין לי מושג. סתם משער) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? אז אתה שולח אימייל מוצפן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה טריביאלי ולא על זה מדובר. קם הדפיסה אלפי עמודים כי המפקד שלה לא יכול לקרוא אותם על צג המחשב. תראה לי מח"ט או שלישו שעומדים כל יום כמה שעות ליד המכונה ומטעינים אותה בדיו וניירות? ולשאלה שלך: כתיבת מסמך לא נגמרת בהקלדה של המלים. צריך לערוך, לסגנן, להוסיף מכותבים, להצמיד מסמכים נלווים ועוד דברים שדורשים זמן ולא קשורים ישירות להקלדה פרופר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את דרגים האלו בצבא. מה הבעיה לשלוח להדפסה ואז ללכת להביא? הגברת קם הבריחה מסמכים בצורה *אלקטרונית*, לא עשתה לעצמה עותקים ספייר והוציאה אותם מלופפים סביב גופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה גדולה מאד, במיוחד של חוסר זמן. משרד המח''ט זה לא משרד של מנהל פרוייקט, וגם כמות המסמכים לפרק זמן לא דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך הרבה מאד נייר כדי לכסות את התחת של קצין בדגת אל''מ ומעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות ממה שראובן רוצה, אל"מ משרדי != אל"מ מבצעי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמח"ט גולני מסתער בראש(?) כוחותיו, לא רצה איתו כתבנית כדי שיכתיב לה מזכרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על הלשכה/משרד/קמבציה/חמל. אולי בשריון נהוג לשלוח מסמכים תוך הסתערות, גולני פשוט יורים קדימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הבעיה שבלשכה/משרד/קמבציה/חמל, גם אם זה של קצין קרבי, הקצין יקליד את מה שיש לו לכתוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח הצטרפת רק עכשיו. דלג במעלה הפתיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת חדש כאן. לאן לדלג? כמה למעלה? לתגובה 540014? לתגובה 540039? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו עדיין מדברים על הלשכה של אלוף הפיקוד, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הפסקתי להעביר מסמכים לכתבניות (כשעוד היו כאלה) כאשר התברר לי שלוקח לי יותר זמן ויותר עצבים לכתוב בכתב יד, להגיהה, להחזיר לתיקונים, להגיהה שוב (כולל טעויות שבגירסא הקודמת היו כתובות כהלכה). ____ זה היה בתקופתו של איינשטיין (לא אלברט, מעבד התמלילים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להגיהה" זה נחשב וישנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בההחלט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם קב''צים, קמ''נים. יכולים לרשום במחשב תוך כדי כמו שעושים רופאים. מצד שני בכל מקום יכול להיות קצין שיכה בו המצפון- אלא אם בעתיד לא ישארו רק קצינים אמוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שהעלית את נושא הרופאים. ההקלדה היא משהו נורא. גם ככה הם בקושי מתייחסים לחולים, ועכשיו, עם ההקלדה הזאת, הם אפילו לא *מסתכלים* עליך- רק במסך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל דור חדש כותב מהר יותר וזה בא לו בטבעיות. בהתחלה , הרופאים הותיקים היו כותבים באצבע אחת. אני מניח שגב בישיבה בחמל יכול מישהו מהיושבים לכתוב פרוטוקול בלפטופ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההקלדה גופא אולי היא לא הבעיה, אבל הדיפדוף האינסופי בתפריטים עד שהם מחליטים באיזה רובריקה אתה נמצא, זה יכול להוציא מדעתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדפדוף כמובן אינו מופיע אצל מי שרושם סטנוגרמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי באמת בעקבות פרשות כאלו בצה"ל ילכו לכיוון כזה. ועדיין, תמיד יהיה צורך בעזרה אדמינסטרטיבית, ואותם אנשים שעוסקים בכך יהיו בעלי גישה ליומן של מי שהם עוזרים לו, ואולי גם למסמכיו. יכול להיות שמספרם יקטן, ואז יהיה יותר קל לפקח עליהם. כמובן שכל זה לא פותר את הבעיה של הדלפה בידי מי שמוסמך לגשת למידע (כאמור, אני לא מאמין שיש פתרונות מוחלטים. where there is a will there is a way) אלא רק מקטין את גודלה של רשימת הנחשפים למידע, שזה גם צעד בכיוון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע האם היא עברה פוליגרפים סדירים במהלך השירות ? זה מאוד מקובל בתפקידים מסויימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שבעקבות פרשה זו, יפסיקו בצה"ל להתחכם לחוק ולמה שקובע בית המשפט. אנחנו דוחפים לאותה הסירה את מה שכונה על ידי מערכת הבטחון- תכניות מגננה. אלו קלסרים עבים ולא בהם מדובר.בקלות אפשר לאבטח אותם. אנחנו מדברים על המסמכים השוטפים שמתעדים החלטות. שצה"ל יחליט להוריד את הפיקנטיות מהמסמכים על ידי הקפדה על התנהגות. תאר לעצמך שיש שם מסמך שמתעד חקירה פנימית של ארוע כמו "התקיפה" עם הקילשונים של חיילי חטיבת כפיר והריגת שני הפלסטינאים. אם התחקיר מרמז שהחיילים תקפו את הפלסטינאים ואחר כך סיפרו סיפור והדבר נקבר בהוראת המח"ט או אלוף הפיקוד? זהו מסמך שמטריד את האלוף הרבה יותר מתכניות מגננה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הנחמד הוא, שאתה עושה מעשה הברון מינכהאוזן ומושך עצמך בשיער מהביצה: קודם מדמיין משהו, ואז מחליט על סמך אותו דמיון מה באמת קרה ומה צריך לקרות ומה נכון לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדמיון שלי איננו כל כך דמיוני אבל אינני חוקר כל יודע כמוך. ראיתי כבר מסמכים בצה''ל שהנזק הגדול שבחשיפתם היא המבוכה לבכירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שמדובר בפתרון שיאטום לחלוטין דליפות/הדלפות מידע. תיאורטית הרי יכול חייל לשבת עם בלוק צהוב ועט ולהעתיק מסמכים ותוכניות. מצד שני, זה כן יקשה עלייך להעתיק את המידע מה שאומר שלפחות את בעיית המידע שמודלף ברשלנות (למשל, חיילים שמצטלמים בחמ"ל) פתרת או צמצמת. מעבר לכך, נראה לי שאם קם הייתה צריכה להתאמץ בשביל להעתיק כל מסמך ומסמך, היא הייתה מעתיקה רק את המסמכים שנראו לה חשובים ולא עושה "קופי-פייסט" המוני (לכאורה). שוב - לא פתרת את הבעיה, אבל צמצמת אותה. אם חיילת חוזרת למשרד אחרי שעות העבודה, זאת אומרת שהמשרד פתוח. אם המשרד פתוח, זה אומר שמישהו נמצא שם ומורה לה להשאיר את הסלולרי בחוץ. אם המשרד סגור, זה אומר שיש לה מפתח. ברור שתמיד תהיה דרך. מחלקת בטחון שדה לא הוקמה בעקבות המצאת המצלמפון והאינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיית מידע שמודלף ברשלנות היא אכן בעייתית, אבל לא נראה לי שהיא מוקד הפרשה הזו. המשפט להלן גורם לי להרגיש קצת כמו יועץ שאומר הכל אבל בעצם כלום: במקרה שלנו זו שאלה של איזה אמצעים אנחנו מוכנים להחיל, עד כמה אנחנו מוכנים להקשות את העבודה היומיומית, עד כמה אנו מעריכים שיש סיכון שאנשים ימעלו בחובת האמון שלהם למערכת, וכמה אנחנו יכולים להשקיע ביצירת מערכות אשר יעקבו ו/או יגבילו גישה למידע. יכול להיות שעקב הפרשה האחרונה דברים ישתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון שמוסט לכיוונים אחרים באייל? לא יעלה על הדעת! (: אגב, אני לא חושבת שמניעת הכנסת סלולרים אזרחיים לחמ"ל תקשה על העבודה היומיומית. יש סלולריים צבאיים ויש טלפונים נייחים. מקסימום זה יקשה על בזבוז הזמן בזמן העבודה היומיומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מההנחה היא, שסומכים על חייל בצה''ל. וענישה חמורה לענת קם ודומיה, יכולה להבטיח שמקרים מסוג זה לא ישנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהעניין זה שסומכים. יהיה בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האימה שאתם מדברים עליה שצריך להטיל על החיילים כדי שלא יעשו את הפעולות שתארתם, צריכה להיות כוללת. לצורך זה גם הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד הם חיילים . מי יטיל אימה עליהם שלא יחרגו מהמסגרות בתוכן הם אמורים לפעול? המדינה מעניקה להם כוח עצום. האמצעי היחיד שיכול להבטיח שהם לא יפרצו את המסגרות היא האימה שמישהו עלול להדליף את מעשיהם. אינני מציע שלא יענישו את קם. אבל שלא ינקמו בה ויתייחסו אליה כאל מרגלת מסוכנת שמעבירה ידיעות לאוייב. נכון שאם מקשיבים לקצינים הבכירים, חלק מהם רואים בעיתונות אויב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו תמימות, אבל נראה לי שלרמטכ''ל או לאלוף הפיקוד יש טיפה ראייה מערכתית יותר מלפקל''שית שרוצה להיות עיתונאית, ולעזאזל עם החיילים שעלולים לההרג כתוצאה מהמסמכים שהיא גנבה, שמסתובבים השד יודע איפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן, אם הרמטכ"ל או אלוף הפיקוד יעבירו מידע מסווג לידיעת עיתונאי זה או אחר, נניח כי הם שקלו את הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מפרסום המידע האמור, ושקלו זאת תוך ראיה מערכתית ומקיפה, ותוך ידיעת יותר עובדות,ונקבל זאת כנסיבות מקלות.1 אבל אם הרמטכ"ל או אלוף הפיקוד משאירים מסמכים מסווגים, בין אם hard copy ובין אם מדיה מגנטיים, בצורה בלתי מאובטחת, ברכב, במשרד או בבית, וזאת בניגוד לפקודות הצבא, הרי זה חמור יותר מאשר אותה פעולה (או מחדל) עצמה לו היו נעשים בידי חפ"ש זה או אחר. ההפקרות בכל הנוגע לבטחון מידע בצה"ל מתחילה מלמעלה. ___ 1 תרשה לי להיות סקפטי ביחס לנכונות הנחה זאת, אבל הכל זאת נניח אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שיש להם ראיה מערכתית. למרות שהרמטכ''ל אינו מפספס אף הזדמנות, מהפעמים הנדירות שהוא מתבטא, מלהזכיר שצה''ל הוא צבא מוסרי. אבל באמת זה לא ממש מטריד אותו, הדרך היחידה שיכולה לשמור על הצבא שלא יבצע פשעים הוא שיהיה תמיד חשש שעלול לחדור מעט מאור השמש לפעילויות שלו. אם מישהו היה מצלם בוידאו את תקרית התקיפה בקילשונים או במזרק -היו נאלצים להתעסק בשפיטת החיילים ובעמידה מול מחאות ההורים השמאלנים של חיילי חטיבת כפיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך איזו הוכחה להאשמה הזו? ואתה יודע מה קורה לרמטכ"ל בראש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על התקיפה בקילשונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלא מעט חמ''לים באמת עושים את זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |