|
||||
|
||||
אני לא חושבת שמדובר בפתרון שיאטום לחלוטין דליפות/הדלפות מידע. תיאורטית הרי יכול חייל לשבת עם בלוק צהוב ועט ולהעתיק מסמכים ותוכניות. מצד שני, זה כן יקשה עלייך להעתיק את המידע מה שאומר שלפחות את בעיית המידע שמודלף ברשלנות (למשל, חיילים שמצטלמים בחמ"ל) פתרת או צמצמת. מעבר לכך, נראה לי שאם קם הייתה צריכה להתאמץ בשביל להעתיק כל מסמך ומסמך, היא הייתה מעתיקה רק את המסמכים שנראו לה חשובים ולא עושה "קופי-פייסט" המוני (לכאורה). שוב - לא פתרת את הבעיה, אבל צמצמת אותה. אם חיילת חוזרת למשרד אחרי שעות העבודה, זאת אומרת שהמשרד פתוח. אם המשרד פתוח, זה אומר שמישהו נמצא שם ומורה לה להשאיר את הסלולרי בחוץ. אם המשרד סגור, זה אומר שיש לה מפתח. ברור שתמיד תהיה דרך. מחלקת בטחון שדה לא הוקמה בעקבות המצאת המצלמפון והאינטרנט. |
|
||||
|
||||
בעיית מידע שמודלף ברשלנות היא אכן בעייתית, אבל לא נראה לי שהיא מוקד הפרשה הזו. המשפט להלן גורם לי להרגיש קצת כמו יועץ שאומר הכל אבל בעצם כלום: במקרה שלנו זו שאלה של איזה אמצעים אנחנו מוכנים להחיל, עד כמה אנחנו מוכנים להקשות את העבודה היומיומית, עד כמה אנו מעריכים שיש סיכון שאנשים ימעלו בחובת האמון שלהם למערכת, וכמה אנחנו יכולים להשקיע ביצירת מערכות אשר יעקבו ו/או יגבילו גישה למידע. יכול להיות שעקב הפרשה האחרונה דברים ישתנו. |
|
||||
|
||||
דיון שמוסט לכיוונים אחרים באייל? לא יעלה על הדעת! (: אגב, אני לא חושבת שמניעת הכנסת סלולרים אזרחיים לחמ"ל תקשה על העבודה היומיומית. יש סלולריים צבאיים ויש טלפונים נייחים. מקסימום זה יקשה על בזבוז הזמן בזמן העבודה היומיומית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |