|
||||
|
||||
באופן מאד גס היועץ היום משמש כמבקר, כאשר מתבצע חשש לעבירה על החוק היועץ מתריע על כך ומנסה למנוע. החשש הוא שאחרי הפיצול היועץ יהפוך לסוג של עורך דין, זאת אומרת שאם יהיה חשש לעבירה על החוק הוא יסביר לראש הממשלה איך לבצע את העבירה בצורה שפחות תסכן אותו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. תוכל לתת דוגמה? |
|
||||
|
||||
נניח שהממשלה מחליטה להעניק מכרז לחברה מסיבות פסולות. היום היועץ יפסול את המכרז להבא (החשש הוא) שהוא פשוט יסביר להם איך לכתוב את הנימוקים כך שיראה שהחברה זכתה מסיבות הוגנות. |
|
||||
|
||||
איך הפיצול יגרום לשינוי הזה? |
|
||||
|
||||
קודם כל התהליך הזה כבר קורא והוא בא לידי ביטוי מאד חזק אצל אולמרט שגם בעצמו היה עורך דין וגם היו לו הרבה עורכי דין פרטיים שיעצו לו. ההשפעה של הפיצול מתחלקת לשתיים החלק הראשון הוא שליועץ המשפטי יהיה הרבה פחות כח, אם עד היום בתור ראש התביעה הוא היה יכול להורות על פתיחת חקירה להבא (בהנחה שהפיצול יתבצע) הוא לא יוכל. מה שיקל מאד על הממשלה למדר אותו להעניש אותו או סתם לא להתחשב בדעותיו. החלק השני הוא שהיום צריך לבחור בן אדם מאד מאד מוכשר והתפקיד כיום הוא מקפצה לכהונת שופט סביר להניח שאדם כזה יראה בשלטון החק (או כמו שקראתי פה שלטונהחק) ערך מרכזי. |
|
||||
|
||||
הטיעון הראשון שלך נשמע לי כמו הצדקה של גביית דמי חסות, או לפחות סוג של סחטנות. היועץ המשפטי נותן חוות דעת בעניין א', אבל אם לא ישמעו לו, הוא עלול להעלות את גובה הלהבות בחקירה ב', שאינה קשורה כלל לעניין א'. כלומר כדאי להיות בסדר עם היועץ המשפטי, מפני שהחוק גמיש, ליועץ יש מקום לשיקול דעת, ורצוי לממשלה שהיועץ יהיה במצב רוח טוב. בכלל יש כאן תופעה דמוקרטית מעניינת. הציבור הולך לבחירות, בוחר כנסת, הכנסת נותנת אמון בממשלה, הממשלה מקבלת החלטה, אבל ליועץ המשפטי יש זכות לבטל אותה. ככה, ללא צורך בבית משפט ודיונים פומביים ומיגעים. היועץ הוא סוג של נציב עליון עם זכות ווטו. |
|
||||
|
||||
אתה אומר סחטנות הם יגידו כח עמידה. תחשוב על מבקר המדינה, באמת היית רוצה שהממשלה תוכל לפטר אותו אם הוא יתן ביקורת גרועה. לגבי החלק השני, אין לי בעיה שליועץ יהיה כח השאלה היא מה הוא עושה עם הכח הזה אם הוא באמת היה משתמש בכח בצורה הנכונה ממילא כל הפיאסקו הזה היה נחסך. חוץ מזה אתה חייב לקרוא את תגובה 63 בקישור(http://www.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDet...), נראה לי שמדובר בסאטירה, אבל לא כזאת שמנותקת לחלוטין מהמציאות. |
|
||||
|
||||
רק רציתי לציין ש: א. הציבור לא הולך לבחירות. אזרחים הולכים לסניפי קלפי. ב. הם לא בוחרים כנסת. כל אחד נותן את קולו היחסי למפלגה מסוימת. ג. לאזרחים אין כל השפעה על נציגי המפלגות. ד. הסעיפים א-ג הם לא טרחנות לשמה, הם רק באים להשחיז את הקופיץ לפני שחיתת החיה המתקראת רצון העם. ה. עם או ציבור, לא רוצה, חושב, אוהב או שונא. רק אנשים בודדים מסוגלים לנ"ל. ו. סעיף ד' רלוונטי לרפובליקה המזרח תיכונית הנדונה. כל עוד אלו המתקראים נציגי הבוחרים אינם מקבלים אישית את אמונם, אין להם מה להלין על מיני פקידים משפטיים שכביכול חומסים את זכותם הטבעית למשול. |
|
||||
|
||||
קודם כל מה שאתה אומר נכון לכל דמוקרטיה מודרנית. אבל העובדה הפשוטה היא שבדמוקרטיה מי ששולט הוא הממשלה. מה שיפה הוא שניתן להמשיך את ההיגיון שלך לעובדה שגם הכנסת לא קיבלה את אמון העם ולכן גם החוקים לא, אם כן מדוע הפקידים המשפטיים מלינים על הפוליטיקאים הנחמדים שבסך הכל עוברים על חוק שמעולם לא זכה לאישור העם? |
|
||||
|
||||
אסביר בקצרה: בישראל ישנה שיטת בחירות יחסותית טהורה. בנוסף לכך, הממשלה מורכבת ברובה מחברי כנסת (כיום רבע מחברי הכנסת הם גם חברי ממשלה!). יוצא שנוצר לנו קומפלקס קואליציה-ממשלה, קרי הפרדת רשויות רפה ביותר בין הכנסת לממשלה. אף אחד מנבחרי הציבור אינו עומד לבחירה ישירה של המצביעים, מכאן שהאחריות האישית שלהם כלפי כלל הציבור נמוכה עד מאוד (הם הרי מתחלקים באחריות ביחד עם כל חברי המפלגה שלהם). לחור הזה נכנסה המערכת יועץ-בג"ץ. הטענה היא שכל מי שרוצה לתת יותר כוח לממשלה כלפי מערכת המשפט, חייב במקביל ליצור רשות מחוקקת חזקה יותר ועצמאית יותר, וחברי אותה רשות חייבת להיות להם אחריות אישית כלפי הבוחרים. זה לא שני דיונים נפרדים, זה אותו דיון. בנוגע לטענות היותר כללית. אני לא חושב שהממשלה כפופה לחוקי הכנסת מפני שהם מבטאים את "רצון העם". העקרון לפיו המלך כפוף לחוקיו הרבה יותר קרדינלי וחשוב מעקרון שלטון הרוב. אני גם לא בא לזלזל כאן בעקרון שלטון הרוב, רק באלו שמתייחסים אליו בפשטנות מחרידה ("העם רוצה...", וכיו"ב). |
|
||||
|
||||
קודם כל לטענות הספציפיות "בישראל ישנה שיטת בחירות יחסותית טהורה." מה שאומר שאנחנו קרובים למודל של דמוקרטיה ישירה כי מספיק ש2 אחוזים ירצו מפלגה מסוימת והיא תיכנס לכנסת (לעומת אנגליה לדוגמה שאתה צריך לשכנע חצי מחוז). "בנוסף לכך, הממשלה מורכבת ברובה מחברי כנסת (כיום רבע מחברי הכנסת הם גם חברי ממשלה!)." דבר הנובע ישירות מהשיטה שהממשלה חייבת לקבל את אמון הכנסת. ====>"אף אחד מנבחרי הציבור אינו עומד לבחירה ישירה של המצביעים, מכאן שהאחריות האישית שלהם כלפי כלל הציבור נמוכה עד מאוד" לא רק שזה לא נכון שהרי יש פריימריס גם אחת הסיבות החזקות לעובדה שיש שלושים שרים וכמעט כלם חברי כנסת היא הסיבה הזאת. לפני הפריימריס בתקופה של הוועדה המסדרת הנאמנות של החכ"ים היתה קודם כל למפלגה. היום הח"כים רק רוצים להיבחר לפרימריס לכן הם חייבים להיות בולטים הדבר בזה רק יחריף אם חלק מהח"כים יבחרו בשיטה ישירה ממש. ====>"לחור הזה נכנסה המערכת יועץ-בג"ץ" לא הבנתי אתה בעדם או נגדם? "הטענה היא שכל מי שרוצה לתת יותר כוח לממשלה כלפי מערכת המשפט, חייב במקביל ליצור רשות מחוקקת חזקה יותר ועצמאית יותר, וחברי אותה רשות חייבת להיות להם אחריות אישית כלפי הבוחרים. זה לא שני דיונים נפרדים, זה אותו דיון." קודם כל מערכת המשפט גם נלחמת בכנסת כך שמערך הכוחות שאתה מצייר לא נכון,דבר שני זה לא משנה כלום כי השלטון צריך להיות של הממשלה, ודבר אחרון והכי חשוב אם כבר הזכרת את הכנסת, הכנסת היא הבעיה המרכזית הרבה יותר ממערכת המשפט לכנסת יש כלי שנקרא אי אימון נובע משמו שהוא כלי שלילי כלומר צריך להשתמש בו אם הממשלה הולכת לעשות דבר גרוע במיוחד לעומת זאת הכנסת משתמשת בכלי הזה כאילו הממשלה עומדת כל פעם לבחירה מחדש. "בנוגע לטענות היותר כללית. אני לא חושב שהממשלה כפופה לחוקי הכנסת מפני שהם מבטאים את "רצון העם". העקרון לפיו המלך כפוף לחוקיו הרבה יותר קרדינלי וחשוב מעקרון שלטון הרוב." אבל מאיפה החוקים האלא הגיעו? ולמה אנחנו מחויבים להם? ואם אנחנו לא מחויבים להם למה דווקה נבחרי הציבור מחויבים להם? וחוץ מזה לשלטון בישראל יש חוקים אחרים לגמרי מאשר לאדם פרטי. בתור דוגמה אם בעל עסק רוצה לשכור קבלן הוא לא צריך מכרז ואם הוא לא עבר על החוק אי אפשר לקחת אותו לבג"ץ. |
|
||||
|
||||
יחסותית טהורה = יותר דמוקרטיה? הגדר דמוקרטיה. יותר חברי כנסת בממשלה ==> פחות כוח לכנסת חברי ממשלה לא יכולים להצביע נגד החלטות ממשלה. בעד\נגד? בקונסטולציה הנוכחית בעד. ואתה? מערכת המשפט נלחמת בכנסת << מערכת המשפט נלחמת בממשלה מספר החוקים שבוטלו על יד בג"ץ זעום. הכנסת = בעיה? נכון, השאלה מה הפתרון. "מאיפה החוקים האלה הגיעו?" תהליך היסטורי מורכב שמשתרע על פני אלפי שנים. "ואם אנחנו לא מחויבים להם למה דווקה נבחרי הציבור מחויבים להם?" 1. כל אחד בוחר באופן אישי למה הוא מחויב. רוב האנשים בוחרים להיות מחויבים. 2. נבחרי הציבור מחויבים להם פילוסופית מתוך עקרון שלטון החוק, ומעשית כי ישנם מנגנונים פוליטיים שכופים את זה עליהם (לדוג', היועץ המשפטי). איש פרטי != שר? כשהאיש הפרטי יתמנה לשר, החוק יאסור עליו להעסיק קבלן בלי חוזה. |
|
||||
|
||||
1) לא אמרתי שיחסתיות טהורה יותר דמוקרטית אלא שהיא יותר קרובה לדמוקרטיה ישירה, מכיוון שרצית לעשות שינוי שיקרב אותנו לדמוקרטיה ישירה הראתי לך שבמובן הזה אנו קרובים אליה. 4)הרבה מפסיקות בג"ץ סתרו את רצון הכנסת וחלק גדול היו החלטות ממשלה שהכנסת אישרה 5)אבל מאיפה נובע הכח של החוקים? 6) אם "שלטון החק" קיים הוא מחייב את כלם. 7) יופי, אז החוק לא טוב. |
|
||||
|
||||
1. בחירה ישירה = בוחרים בן אדם אישית (לא מפלגה). 1.4 רצון הכנסת? 2.4 החלטות ממשלה שהכנסת אישרה --> מראה על תלות הכנסת בממשלה. 1.5 אתה לא רוצה לסוע מהר. 2.5 אם תסע מהר יתפוס אותך שוטר. 6. בדיוק. 7. למה? |
|
||||
|
||||
1)אבל בשיטה של בריטניה אתה חייב לבחור מבין שלושה אנשים מקסימום ופה אתה יכול לבחור אדם שרק שתי אחוז רוצים לכן זה קרוב לדמוקרטיה ישירה. 1.4 לא הבנתי את השאלה. 2.4 בכל דמוקרטיה יש החלטות של הממשלה שהכנסת (או איך שקוראים לזה שם) מאשרת. 5.2 אבל מאיפה הכח של השוטר אם לא משלטון הרוב (מה גם שהשוטר הוא חלק מהרשות המבצעת כמו הממשלה). 6. יופי, לפחות על זה אנחנו מסכימים. 7) כי זה לא הגיוני לחלק. לדוגמה אם יש כיום אסיר שניזוק מהכלא שבו הוא מוחזק מותר לו לעתור לבג"ץ לעומת זאת בבית הכלא הפרטי שיקום לא.( האמת לא בטוח שלא כי מדובר כמו הרבה דברים בנושא לא ממש ברור). |
|
||||
|
||||
1. לא אדם, מפלגה. 1.4 לכנסת אין רצון. לחבר כנסת יש רצון. 2.4 שורש הדיון בסעיף היה שבג"ץ מתערב הרבה פחות בענייני רשות מחוקקת מאשר בענייני רשות מבצעת (מסכים\מתנגד?) 2.5 אקדח, אגרוף ומכשיר קשר. 1.7 הגיוני. נמשיל משרד ממשלתי לתאגיד שמחזיקי המניות שלו הם כלל הציבור, הדירקטוריון הוא הכנסת והשר הוא המנכ"ל. אם הדירקטוריון החליט שהוא רוצה מכרז על כל עבודה קבלנית, אז המנכ"ל מחויב להחלטת הדירקטוריון. 2.7 לכל תושב קיימת זכות העתירה לבג"ץ. אגב, מדובר בעקרון שקיים עוד מימי הביניים. לאדם חופשי קיימת הזכות לעתור למלך אם הוא חושב שנעשה לו עוול (בניגוד לצמית או סריס שיכול לפנות לווסל שלו בלבד). |
|
||||
|
||||
2.4 מתנגד 2.5 אבל מה מקור הסמכות? למה מותר לו לזרוק מכשירי קשר על אזרחים תמימים? 1.7 אף חברה פרטית לא תחליט החלטה כזאת (אלא אם כן היא מחליטה פתאום לשנות קונספט ולהתחיל להפסיד כסף). בגלל זה החוק טיפשי (אם כי לא טיפשי מספיק בשביל שאני אגיד שהוא לא תקף). 2.7 אבל לא כנגד גוף פרטי. |
|
||||
|
||||
2.4 הבא דוגמאות. 2.5 מאיזו בחינה? (חוק\אתיקה\מוסר\פילוסופיה\סוציולוגיה\פיזיקה\היסטוריה) 1.7 אתה רוצה לשפץ את הבית. אתה לא עושה סקר לראות מי האיש מקצוע הטוב ביותר לעבודה? 2.7 כנגד גוף פרטי את יכול להגיש תביעה אזרחית. כנגד מי ששכר אותו את יכול לעתור לבג"ץ. |
|
||||
|
||||
4.2 כמה דוגמאות מהשרוול חוק החמץ, השוואת המעמד של ידוע/ה בציבור לזוג נשוי, חוק טל. 2.5 מוסר 1.7 לא יודע מה זה סקר כשרוצים לשפץ את הבית מתקשרים לבעלי מקצוע לשמוע מחיר, מבררים אצל חברים והרבה פעמים פשוט לוקחים את מי שעשה אצלך שיפוץ אחרון כדי להראות נאמנות. כל הדברים האלא מאד מאד שונים ממכרז (בפרט הם מאד זולים). 2.7 זאת בהנחה שמי ששכר אותו הוא הוא גוף ממשלתי. חוץ מזה אתה מניח שיש בעיה עם מי ששכר אותו יתכן שהבעיה היא דווקא בגוף הפרטי ואז אי אפשר לעתור נגד אף אחד. בתור דוגמה אם ראית שיטת השקשושקה (או אפילו קראת את פסק הדין) אז מה שקרה שם הוא שהחברה לישראל הפעילה בריונות כדי לקבל חצי מלירד והממשלה נכנעה. בפסק הדין של בג"ץ נכתב שהכניעה היתה סבירה, האחים עופר הציגו זאת כהוכחה לצדקתם אבל בג"ץ כלל לא דן בבריונות עצמה כי החברה לישראל היא גוף פרטי. |
|
||||
|
||||
4.2 חוקים מסוימים של הכנסת סתרו חוקים אחרים של אותה הכנסת, ואז ביהמ"ש התערב. 5.2 למה מותר מבחינה מוסרית לשוטר לעבור על החוק, או לאכוף את החוק? (שתי שאלות שונות) 1.7 מטרת המכרז היא לדאוג שהקבלן שהציע את ההצעה הכי טובה יזכה. 2.7 אם אזרח נפגע מהבריונות, הוא לא צריך בג"ץ. ישנו בימ"ש רגיל. בג"ץ עוסק באופן ספציפי בעוולות של השלטון כלפי אזרחים. |
|
||||
|
||||
1)איזה חוק סתר חוק החמץ, או חוק טל, או העובדה שלזוג נשוי יש זכויות שאין לידוע/ה בציבור. 2) לאכוף, או אם להזכיר מאיפה הבעיה התחילה איך לחוקים יש יותר כח מוסרי מאשר לנבחרי הציבור. 3) אבל למה לעשות דבר שהוא כל כך לא הגיוני כלכלית. 4) אני נפגעתי (הממשלה נתנה חצי מילירד שהיו יכולים לשמש לדברים אחרים) אני לא יכול לפנות לב"ימש רגיל, והחברה לישראל שולטת על חיי בדיוק כמו הרבה חברות ממשלתיות. |
|
||||
|
||||
אני חושש שהדרדרנו לטרחנות. סלח לי אם אקטע את הרצף כדי לחזור לדון בבשר. הטענה שהעלתי הייתה: העובדה שליועץ המשפטי ולמערכת המשפט יש כוח רב היא מחוייבת המציאות מפני שלכנסת יש כוח כה מועט. המצב נובע לדעתי מן העובדה שחברי כנסת אינם נבחרים בידי כלל הבוחרים, מצב שיוצר חוסר אחריות. באופן ספציפי לגבי הפיצול טענתי שמי שמנסה לכפות רפורמות על הרשות השופטת* בלבד מבלי לשלב אותן ביחד עם רפורמות נוספות שישנו את מאזן הכוחות בין הרשות המחוקקת והמבצעת (יותר כוח ואחריות אישית למחוקקת), פועל ליצירת אוליגרכיה בתחפושת דמוקרטיה, דמוקרטיה שאינה מהותית ועל כן אינה דמוקרטיה כלל. *כן אני יודע שהיועץ משתייך לרשות המבצעת, אבל בפועל הוא מהווה נציג של הרשות השופטת בממשלה. |
|
||||
|
||||
לפני שאניעונה לך אודה לך אם תסביר מהי השיטה המועדפת עליך (או דוגמה לכזאת) ואיך זה ישפר את המבנה הפוליטי. כמו כן למה לפי דעתך אם נפחית את הכח לרשות השופטת בלי לשנות כלום תיוצר אוליגרכיה. |
|
||||
|
||||
דרך אגב, את מדינת ישראל צריך להשוות לא לסתם איש פרטי אלא לחברה ציבורית (כלומר: לחברה שחלק ממניותיה בידי הציבור: נסחרות בבורסה). |
|
||||
|
||||
למה? למה אם יש שלוש חברות אחת ממשלתית אחת אחת ציבורית ואחת פרטית הם צריכות שלוש מערכות חוקים שונות? הדבר הזה צורם במיוחד בהפרטות כשלאותה חברה פתאום משתנים החוקים וההסכמים של העובדים פתאום מאבדים תוקף. |
|
||||
|
||||
למה? אני לא יודע למה. אתה הוא זה שהעלה את הטענה שיש הבדל בין שני סוגים שונים. |
|
||||
|
||||
אכן טענתי שיש הבדל מציאותי כלומר חוקים שונים תקפים לאנשים שונים. אבל אני לא מבין למה ההבדל הזה נחוץ. |
|
||||
|
||||
כתבתי על ''חברה ציבורית'' ולא על ''חברה ממשלתית''. ''חברה ציבורית היא חברה שחלק מבעלותה הוא בידי ה''ציבור'', כלומר כל מיני אנשים. למדינה (ומכאן שגם לחברה ממשלתית) יש חובת דיווח לכלל האזרחים בשל היותם במידה מסוימת הבעלים. |
|
||||
|
||||
טוב, נסכים על חובת הדיווח (זה גם לא ממש הבעיה של החברות הממשלתיות). אבל למה הן מחויבות במכרז והפרטיות לא? למה נגדם יש זכות עמידה בב"גץ ונגד הפרטיות אין? |
|
||||
|
||||
דן מרידור יכול. "מאין נובע כוחו של היועץ המשפטי? מכך שהשרים והפקידים יודעים שהוא המפרש האחרון של החוק. במובן זה שבא אזרח ואומר: אתם גונבים את הרכוש שלי, לא משלמים, או אתם עוצרים אותי שלא כדין, והיועץ המשפטי יכול לומר לשר, 'אם תעשו את המעשה הזה, אני לא אגן עליך, כי האזרח צודק'. אז אין לשר ברירה. לכן, האיש שמייעץ לממשלה הוא גם האיש שצריך להגיד אם הוא ייצג אותה או לא. תאר לך שהיועץ המשפטי יגיד 'מותר לך', והתובע הכללי יגיד 'אני לא מוכן להגן עליך"'. בהמשך הוא מרחיב ומציג דוגמאות קונקרטיות. |
|
||||
|
||||
גם אהרון ברק, בספר השיחות שלו עם אריאל בנדור וזאב סגל. אאז''נ, בתחילה ברק אומר שיש הגיון בדרישה לפיצול אבל כשעוזבים את התאוריה ומסתכלים במציאות וגם בהסטוריה של התנהלות היועצים המשפטיים הוא מגיע למסקנה דומה למרידור, מתן עוצמה ביצועית לתפקיד כנגד עוצמת הביורוקרטיה והפוליטיקה. |
|
||||
|
||||
האם יועץ משפטי איננו ביורוקרט ופוליטיקאי? מדוע אנשים שיודעים להרצות על כך ש"האישי הוא פוליטי" ושהחוק הוא בסך הכול כלי של האליטה להנציח את עצמה, שוכחים את תלמודם ברגע ש"איש המקצוע" מגיע מהחוגים שלהם? באותו רגע הופך הביורוקרט לבלתי-תלוי, מקצועי, ומעבר לפוליטיקה. |
|
||||
|
||||
דן מרידור הוא יותר פוליטיקאי מאשר משפטן. |
|
||||
|
||||
אכן יש הגיון כשלא מחברים אותו להגיון הפנימי של התנהלות המערכת הפוליטית בישראל. באותה המידה ייחוס מניעים פוליטיים לבית המשפט העליון (השאיפה לצבור עוצמה פוליטית על פני "המערכת הנבחרת"). לי נראה שבית המשפט העליון נגרר לפעלתנות שלו על ידי המערכת הפוליטית. גם היועץ המישפטי אינו בעל אספירציות פוליטיות; הוא לא החליט לחסל את אולמרט, ליברמן ודרעי כי איימו על כוחו. אמנם יש טענות שהפרקליטות החליטה לחסל את חיים רמון בגלל שהוא רצה לבצע שם רפורמות, אבל אינני חושב שמישהו מאמין שהיא שכרה את הקצינה שתתנשק איתו ותגרור אותו לתחוב לה את הלשון לפה. כמה מסכנים הפוליטיקאים, רודפים אותם. |
|
||||
|
||||
בטענותיך יש הגיון כשלא מחברים אותן להתנהלות האנושית הפשוטה. ייתכן שביהמ"ש הוא קדוש, ואנשיו כולם טהורים, וכולם שונאי שררה וחסרי אג'נדה משלהם. ייתכן. ובאשר ליועץ המשפטי, אתה כצפוי בונה איש קש: איש איננו טוען שהיועץ או מי-מאנשיו 'שכר את הקצינה'. מה שכן, המקריות שבעובדה שיותר משר משפטים אחד שהיה לא-לגמרי-נוח למערכת המשפטית מצא עצמו נאשם, ששחיתויות-לכאורה מסויימות זוכות לטיפול נמרץ יותר מאשר אחרות, והחריצות החריגה שהפרקליטות נוהגת להפגין בתיקים כאלה, מעוררת חשד שאולי גם למלאכי מרום כאלה יש לשים פה ושם איזה גבול. |
|
||||
|
||||
בית המשפט איננו קדוש. גם נאמן ורמון אינם קדושים-רחוקים מכך. יתכן והפרקליטות היתה צריכה לנהוג באותה החריצות גם בתיקים אחרים. ליברמן למשל, טען דבר והיפוכו, שהפרקליטות חרוצה מצד אחד והוא עובר עינוי דין במשך 10 שנים-מצד שני. לגבי נאמן, האישום לא היה סתם תפירת תיק. "ב-8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח בחקירת משטרה נגד השר נאמן. באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים. כתב האישום נגד יעקב נאמן כלל שני עניינים: הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון (כתשובה לעתירה) ומסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה. נאמן זוכה ב-15 במאי 1997, בשל העדר כוונה פלילית הנדרשת. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי נאמן מסר בתצהירו פרטים בלתי נכונים ומטעים בשלבי חקירתו הפלילית, אך ציין כי התיקונים שביצע מאוחר יותר מעידים על תום לבו של נאמן ושהדבר נעשה ללא כוונה פלילית." זהו ציטוט מהויקיפדיה. כעורך דין שמתמחה בהליכה על הסף, הוא מבטא את הבעייתיות של הפנים השונות של המיקצוע- להוכיח שהצבע של העץ הירוק הוא בעצם חום והיות שחום קרוב לאדום אז העץ הוא אדום. |
|
||||
|
||||
לא משכנע בכלל. מה פתאום שהתובע יהיה המגן? ומה הקשר בין זה לבין העמדה לדין על מעשים פליליים שאינם קשורים כלל לתפקיד? |
|
||||
|
||||
לא יודע. אני רק ניסיתי להביא גאולה לעולם. אני יודע שזה לא עבד, אבל היום עוד לא הסתיים. |
|
||||
|
||||
תמיהתי מתחזקת. מכיוון שהממשלה בוחרת מבין המועמדים עליהם ממליצה הועדה, יש סיכוי טוב שהנבחר יהיה נוח לפוליטיקאים. למה שירצו להחליש אותו? |
|
||||
|
||||
מתרחש כעת תהליך מטריד של לקיחת סמכות מידי הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה אמור, על פי חוק, להיות ממונה על ידיה. בעקבות הפאדיחה עם בר-און, הממשלה החליטה לפצל את המינוי לשני חלקים: באחד, ועדה תברור מועמדים - כולם כשירים וישרים, ובשני - הממשלה תבחר את היועץ כטוב בעיניה. אבל מסתבר שמישהו מעוניין לעקר אפילו את הבחירה הזו. |
|
||||
|
||||
הפדיחה של בראון לא היתה משהו חריג. בפרשת קו 300 הדיחה הממשלה את יצחק זמיר ומינתה את חריש. חריש היה בתחילתו משרתם של האדונים אבל בהמשך נאלץ להתחיל להיות יועץ מישפטי ולא קונסיליירי. למעשה -אולי נשמע אבסורדי- הממשלה זקוקה ליועץ מישפטי טוב כדי שיציל אותה מעצמה ולא כדי שיגהץ לה קצת את הגבולות. |
|
||||
|
||||
בסופו של דבר יועץ ''נוח'' בסוף חוטף מהבג''ץ. אז אולי אם נמשיך את דבריך, צריך במכה אחת לסדר את מוסד היועץ ואת מוסד הבג''ץ ואז אפשר יהיה לחיות במדינה הזאת ולנהל אותה כמו שצריך. הרי בגלל הבג''ץ המישטר אצלנו בלתי משיל. |
|
||||
|
||||
ומה עם מוסד המוסד? |
|
||||
|
||||
הנימוקים בעד ונגד נטחנו עד דק. אני מנסה להבין למה דווקא הממשלה בעד והמשפטיה נגד - לכאורה האינטרסים הפוכים. |
|
||||
|
||||
גם אני ניסיתי את דה המון פעמים וזה לא עבד. מישהו אמר לי שכל עוד לא אביא את שם אומרו של ''המביא דבר בשם אומרו וגו''' - הגאולה תמשיך להתעכב. עדיין לא הצלחתי לברר מה שם אומרו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |