בתשובה לדורון יערי, 14/01/02 12:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
די נעלבתי מהזילזול במשפטיך,זה נשמע כאילו אני מאותם זקנים שנמצאים במצב קיבעון מאוד מיושן. הרי אני זה שהמלצתי לך לשאול אותי איזה מוסיקה אני אוהב,אתה זה שנשארת סגור ולא שאלת אותי. אם כן,היית יודע שאני אוהב מוסיקה החל משנות השישים ועד היום. נירוונה היא לא להקה משנות השבעים. כמו כן גם לא דאוס למונהדס,אר אי אם רד הוט צ'ילי פפרס והסטרוקס. אלה להקות משנות השמונים תשעים. the strokes היא להקה שקמה זה עתה.אני לא רואה ברדיו הד להקה מקורית,אלא מאוד מתיימרת. בכל מיקרה,אני מאוד פתוח לסיגנונות שונים של מוסיקה,לפני שבועיים הלכתי לנמלה בחיפה כדי לסבול לילה שלם של דת' מטאל. עצם זה שהייתי שם ושמעתי כל הלילה את המוסיקה הזאת והרגשתי בחילה ובכל זאת נשארתי שם,זה רק עושה אותי יותר פתוח. ואיפה הגימיקים בקריפ? כשהם עשו אותו הם היו גראנג'יסטיים אמיתיים,רק אחרי שנה היית רואה אותם מתחילים לעשות את השיר הזה לשיר של בחורות. מזכיר מאוד את חמי רודנר האפסון הקטן,שעכשיו מתלהב מעצמו כי יש בדיסק החדש שלו כמה שירים עם דיסטורשן והוא עשה פארודיה לבריטני ספירס. העיקר הוא עושה שירים כמו:"בתולה,או בתולה,נשקי אותי עכשיו בתולה" איפה הזמנים בהם הוא היה בועט בשירים כמו- מה שעובר עליי,מי שהוא שומע אותי ולבן בחלום שחור. ואני בטוח לא מכיר אותך,כי מי שחשבתי שאתה לא יודע מי אלה רדיו הד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, סליחה אם פגעתי בך כשאמרתי שאתה מקובע, לא התכוונתי לקיבעון קיצוני כמו שאתה הבנת, במהלך רוב גיל ההתבגרות שלי הייתי מקובע הרבה יותר וסירבתי לשמוע כמעט שום מוזיקה שנעשתה אחרי שנות השבעים המאוחרות למעט בודדים יוצאים מהכלל (וזה היה בסוף שנות השמונים). בגלל זה גיליתי הרבה מהלהקות הטובות של שנות השמונים ותחילת התשעים (סמית'ס, קיור, סוניק, פיקסיס, נירוואנה, the the וגם כרמלה גרוס ואגנר, נושאי המגבעת) באיחור ניכר. רוב הלהקות שהזכרת הן להקות רוק שמושפעות מאוד מהמוזיקה של שנות השישים והשבעים, סגול כהה, פינק פלויד, הנדריקס, זפלין, בואי, מחתרת הקטיפה, הדלתות ועוד. הן מחדשות קצת (אחרת הן היו סתם חיקוי כמו לני קרביץ או ה clack crows) אבל לא מתרחקות מהבסיס של גיטרה חשמלית דומיננטית, מקצבים פשוטים, סולואים יחסית רועשים או מהירים וכאלה דברים. אני חושב שהצ'לי פפרס הם הכי קרוב לנועזים מבחינה מוזיקלית מכל הלהקות שהזכרת בכך שהיא מתרחקת מהמקור הרוקי ומכניסה אלמנטים של ראפ שהוא מושיקה זרה לרוק (בניגוד לאינדי, פאנק ומטאל למיניהם שבעצם התפתחו ממנו). קריפ הוא שיר מסחרי מאוד, קלאסי לגלגלץ, זה לא שאין בו איכויות אבל הוא הרבה פחות טוב משירים אחרים של הלהקה. אני לא חושב שרדיו הד היו גרנג'יסטים אמיתיים גם לא התחילת דרכם, הם פשוט רכבו על הגל הזה בשביל שיכירו אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נבהיר שרוב הלהקות שאני שומע הם לא להקות מקוריות ולא להקות טעונות. אולי קצת פה ושם. אבל הכי חשוב-הם לא להקות שמתיימרות להיות משהו חדש או טעון. חוץ מנירוונה כמובן שהצליחו בכך. רוב הלהקות שרשמתי דווקא הושפעו בעיקר מלהקות הרבה יותר אינדיות ורוק אן רוליות למיניהן- velvet underground,david bowie,neil young,big star וכויותר מאשר דיפ פרפל ודומיהן. רד הוט בהחלט להקה ייחודית,אך לא בעלת מסר עמוק,מה שמרחיק אותם מספר ההיסטוריה של הרוק.לא שזה משנה לי כמובן,הם להקה אדירה ותמיד תשאר. אני לא חושה שהם נועזים כמו נירוונה,אבל כן,הם גם עשו משהו מאוד מקורי,העירבוב של פאנק עם פ'אנק הוא מאוד ייחודי אצליהם. קריפ הוא לא שיר מסחרי. הלהקה עשתה ממנו שיר מסחרי לאחר תקליט או שניים,שבהם חברי הלהקה הפכו מגראנג'יסטיים לסתם אפסים שעושים הצגה בשביל הבנות. גראנג'יסט היא לא מילה לבנאדם כבד ברוחו,אלא לסיגנון חיים ודרך מחשבה. גראנג' מאוד דומה לאינדי במובן הזה,שני הסיגנונות הם סיגנונות שאומרים:"לא אכפת לנו". ובתחילת דרכם,רדיו הד מאוד האמינו בזה. הזכירו מאוד את איפה הילד בתחילת דרכם או את מופע הארנבות של ד"ר קספר בשני הדיסקים הראשונים הנפלאים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם קוביין הושפע מאוד מבואי ומלו ריד ומחתרת הקטיפה. אני לא מבין מאיפה הבאת את זה שרוק חייב לעשות שינוי חברתי, כמה מהיוצרים הגדולים ביותר שלו היו סתם אנשים שניסו לעשות משהו מה 5 אקורדים שהם מכירים כדי לשכנע את המעודדות להזדיין איתם אפילו שהם גרועים בפוטבול. הבנתי, כל מי שהוא לא גרנג'יסט, או שהבין שהקטע של הגראנג' מיצה את עצמו ומחליט לעשות משהו קצת יותר מפותח ומורכב מבחינה מוזיקלית הוא אפס מבחינתך, אם זו הגישה שלך, אתה מפסיד המון מוזיקה מצוינת אבל תהיה בריא. אני לא מכיר את האלבום הראשון של רדיוהד אבל יש לי את שני הדיסקים שנחשבים הטובים ביותר של הלהקה (the band ו ok computer) ושניהם שונים מאוד ממה שהקספרים או איפה הילד עשו, והרבה יותר טוב מהם לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.קוביין הושפע בהחלט מדיויד בואי. לא אמרתי שום דבר רע לגבי בואי. למרות שכיום הוא פופיסט טיפשי שאין לו כל עיניין במוסיקה. אבל השפעותיו הרציניות של קוביין במוסיקה היו פאנק ואינדי. להקות אינדיות שהתפרסמו רק ביגלל נירוונה- meat puppets,vaselines,the smithereens,dinosaur jr. 2.איזה יוצרים גדולים של הרוק עשו חמש אקורדים בשביל לשכנע את המעודדות להזדיין איתם?אני פחות מדבר על שינוי חברתי ויותר על אגדה. כל הלהקות או הזמרים או הזמרות שעשו היסטוריה הם אנשים שיצרו בשביל העולם גיבורים,ובכך-קלישאות. הם נהפכו לדבר נדוש וביגלל זה אנשים כיום בונים את מופע הסטנד אפ שלהם על גביהם של אותם גיבורים. ומי אם לא-ג'יימס דין הוא זה שהתחיל את כל הסיפור. 3.מי אמר שאני אוהב רק גראנג'? אני אוהב פאנק ואינדי וכל מה שקשור בהם. גראנג' אני אוהב רק אם הוא טהור לגמרי או משולב יחד עם הפאנק. וכמו שאמרתי-כבר שמעתי את כל הסיגנונות,לא פסחתי על אף אחד ולכן אני לא מסכים איתך שאני מפסיד המון. אם הייתי אוהב את מה שאני שומע הייתי ממשיך לשמוע. בינתיים אני מוריד עשרים שירים ביום ונהנה מהם. 4.ברור ששני האלבומים האלה לא דומים למופע הארנבות. ביגלל זה אני משווה אותם למופע הארנבות ולאיפה הילד. שלושת אלה התחילו כגרנג'יסטים ושינו כיוון מאוד מהר. למופע הארנבות זה לפחות לקח שני דיסקים ולא דיסק אחד. ביגלל זה אני הרבה יותר אוהב אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כמו שאמרתי, כל מי שעבר את שלב הזעם והדיסטורשן מבחינתך הפך לפופיסט, אפסון וכותב שירים של בחורות. 2. לפני כמה שנים הייתה סדרה בטלויזיה בשם רוקדים ברחובות שסקרה את תולדות המוזיקה הפופולרית מאז שנות החמישים ועד תחילת שנות התשעים, היא ריאיינה את רוב הדמויות המשפיעות (אילו שנשארו בחיים), כמעט כל אחד מהם אמר באיזשהו שלב שחלק מהקטע היה להשיג זיונים, ספציפית אני זוכר את רובי קרייגר (הגיטריסט של הדלתות) ושני חברים בלהקות פאנק רוק של שנות השמונים (רמונ'ס, וג'אם). 3. אינדי פאנק וגראנג' זה כמעט אותו הדבר, אני אודה לך אם תוכל להגדיר בצורה ברורה את ההבדלים ביניהם מבחינה מוזיקלית (לא הפרדה לפי יוצרים וזמנים). אמרת שאתה מקשיב לכל הסגנונות, זה כולל גם טראנס והאוס וכאלה או שהמוזיקה הזו מוקצית מחמת מיאוס בעיניך? 4. תהיה בריא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.אוקיי,כניראה שאתה בהחלט לא מקשיב לדבריי. רק לפני כמה תגובות,רשמתי שרוב הלהקות שאני אוהב הם להקות שקטות למדי,ונתתי כמה דוגמאות. "הזעם והזוהמה" לא מלהיב אותי רק ביגלל שזה זעם או זוהמה,אלא ביגלל שאני מאוד מתעניין במה שקשור באנרכיה,ובשינוי חברתי,והליכה נגד הממסד השגרתי שלא עושה כל דבר בנוגע לנושאים חברתיים חשובים. אני חושב גם שהאנרכיה היא זאתי שבונה את החוקים החדשים ואת הסדר החברתי,ובלעדיה ובלעדי המרד,היינו נשארים בעידן ימי הביניים. בישראל זה לא רחוק מיזה כניראה. 2.אני משער שאני לא יאהב את אותם להקות שעושים מוסיקה רק בשביל זיונים. את הדלתות אני אוהב,אבל מי שיצר את אותם היה ג'ים מוריסון ולא הגיטריסט,והוא גם זה שנהפך לאגדה. בקשר לרמונס-אני יברר לגביהם,כי זה די מפליא אותי,יכול להיות שגם ברמונס היו אנשים רודפי בצע. את הג'אם אני לא אוהב. אני בהחלא לא מתפלא עליהם. 3.הפאנק,בניגוד לאינדי וגראנג', שהם כמו הבנים שלו,הוא הרבה יותר מרדני,צעקני,ופרובוקטיבי. גיטרות צעקניות,דיסטורשנים זייפניים,שתיים שלוש אקורדים פשוטים שחוזרים על עצמם לשם הגיחוך והרבה ציניות. האינדי הם להקות הרבה יותר רגועות,נוסדו כדי לנגן מוסיקה מחתרתית,ולמרוד בעולם חברות התקליטים,להקות עצמאיות, שהיו מקליטים תקליטים בביתם,איכות גרועה,פשלות וטעויות. אותה הגישה של הפאנק אמנם,אבל לא אותה דרך חיים. הגראנג' הוא תקופה יותר מאשר סיגנון מוסיקה,בעיקרון הוא השילוב שנוצר בין אינדי פאנק ואלטרנטיב. הוא כמו אינדי אלטרנטיבי. גם אותה גישה פאנקיסטית,רק לא הדרך חיים עצמה. להקת פאנק-sex pistols להקת אינדי-meat puppets להקת גראנג'-everclear אמרתי שאני מקשיב לכל הסיגנונות,אך לא אוהב אותם בהכרח. להיות פתוח במשהו,לא מוגדר כלאהוב את כולו,אלא רק להיות מודע לו,להבין אותו,ולדעת מה הוא רוצה ממך ומה אתה ממנו,וע"י כך לבחור חלקים ממנו שאתה אוהב. בין אם זה את כולו או רק פיסה קטנה ממנו. טראנסים והאוסים אלה סיגנונות שדוחים אותי,אבל לא יותר מהניו מטאל של היום. 4.מצטער,אבל אני חולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. קודם כל, רוב מי שתבקש ממנו שם של שיר של הדלתות ייתן לך את light my fire ולא את the end ככה שאני לא בטוח שהדלתות זה בעיקר מוריסון אלא גם הרבה קרייגר, בכלל שמעתי פעם מישהו אומר שבשביל להיות אגדה כל מה שצריך זה להיות יפה ושיהיו לך כמה חברים מוכשרים (אבל זה לא לגמרי נכון). חוץ מזה, מוריסון לא היה כל כך קוהרנטי מבחינת המסר שלו היה לו דימוי של מישהו עמוק אבל זה בא לידי ביטוי בעיקר בזה שהוא היה תופס את המפסעה שלו ומדבר שטויות בקול נמוך ושקט. 3. בסך הכל מדובר בהבדל קטן, יש לא מעט יוצרים שברפרטואר שלהם יש הבדלים גדולים יותר בין השירים ממה שכתבת כאן. 4. אז באמת תהיה בריא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2.קרייגר באמת היה מסחרי,הוא ועוד כמה חברים בלהקה מכרו את לייט מיי פייר לאיזה פירסומת. מה שאני כן יודע,שקרייגר בהתחלה היה ביישן שמתעניין רק במוסיקה,רק לאחר כמה שנים,שתקופה שהוא מכר את השיר לפירסומת,הוא הפך להיות אחד שעושה מוסיקה בשביל הזיונים. ג'ים מוריסון,לעומת זאת,תמיד היה אגדה,ולא ביגלל שהוא יפה,כי יש הרבה אנשים יפים היום בעולם הפופ שאף אחד מהם לא נהפך למשהו מיוחד,אפילו שכותבים להם שירים ממש קליטים. אני גם לא חושב שהאומן צריך לכתוב את השירים בשביל להיות אגדה,כל מה שהוא צריך לעשות זה להתחבר לשירים. זה מה שזמרי הפופ לא עושים. ג'ים מוריסון התחבר עם כל מילה שנכתבה בלייט מיי פייר ועם כל צליל,כי אם לא,הוא לא היה שר אותו. ג'ים מוריסון לא היה עמוק? היתה לו ליריקה מקורית וחדשה שלא נראתה בעולם הרוק לפני כן. 3.לא אמרתי שיש הבדל גדול,ולא התיימרתי להניח שיש הבדל גדול. הפאנק הוא האבא של האינדי והגראנג' וזה אני חושב שאומר כמעט הכל. אותם יוצרים שמשנים את גישתם למוסיקה במהלך השנים הם יוצרים שעוד לא התבגרו נפשית עדיין כניראה. לא גיבשו את דיעותם כלפי המוסיקה. 4..... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי לציין: נירוונה גאונים נירוונה = קורט קוביין קריפ שיר ענק... אבל לא קשור בגרוש לסגנון הנוכחי של רדיוהד מוסיקה של שנות ה-70 - 60 לא קשורה בגרוש לנירוונה, מטאליקה, פארל ג'אם או גאנס זהו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד השירים היותר מצליחים של רובים ושושנים היה ביצוע מחודש של שיר של בוב דילן. פארל ג'אם יצאו לסיבוב הופעות עם ניל יאנג? אתה לא רואה קשר ישיר בין להקות הרוק הכבד של שנות השבעים והשמונים למטאליקה וגאנז? בכלל, כל השירים המוצלחים של גאנז היו מה שנקרא power ballads סגנון שהיה נפוץ מאוד בשנות השבעים אצל להקות כמו סגול כהה, לד זפלין, אירוסמית, סקורפיונס ועוד כמה. פאנק אני לא כל כך מכיר אז אני לא יכול לספר לך ממי נירואנה הושפעו אבל אם תקשיב לסקס פיסטולס תגלה לא מעט נקודות מגע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |