|
||||
|
||||
מדובר במעשה מגונה לכל דבר ועניין, אחד משורה ארוכה. למה שיתעלמו ממנו? |
|
||||
|
||||
כדאי לדייק, 2 משלושת האישומים הם על חיבוקים, לא שורה ארוכה. אשמח אם תפני אותי להרשעה בשל חיבוק. |
|
||||
|
||||
בואי נתעלם ממעשה האונס, ונתייחס לחיבוק. האם לדעתך מעביד שחיבק עובדת, פעם אחת, צריך לעמוד לדין פלילי? ואם הוא חיבק 4 עובדות, כל אחת פעם אחת? ואם הוא מחבק את אותה עובדת שוב ושוב (אך לא מעבר לכך) והיא מעולם לא אמרה לו להפסיק. האם אז? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהחיבוק כלל ''הצמיד את אבר מינו'', כל מגע גופני מעבר להושטת יד לשלום הוא בגדר הטרדה מינית, חברתי התפטרה ממקום עבודה חדש בגלל שפה גסה בה השתמש המעסיק בבדיחות.(דנו בכך וחשבנו שאין בזה מספיק חומר לתלונה, אבל בהחלט מספיק כדי לעזוב את המקום). בקשר לתגובה אחרת, כשאני רואה אישה הולכת ברחוב חשוך מולי אני זז הצידה בהפגנתיות ומשתעל בקול רם כדי לשדר חוסר זדוניות, אני מרגיש את הפחד ומנסה למנוע אותו. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי איזכור של הצמדת אבר מין. אם הם הפכו לידידים מגע גופני לא מיני אינו הטרדה מינית (לדעתי, לפחות, לא יודע מה ההגדרה המשפטית). ניתן להגיע לגרסא מפורטת של כתב האישום באנטרנט? אם אני רואה אישה הולכת ברחוב לפני אני משתדל לעקוף אותה כמה שיותר מהר כדי שלא תחשוב שאני עוקב אחריה. אם היא הולכת מהר מידי אני מאט. |
|
||||
|
||||
בטלוויזיה לפני כמה ימים, אני לא בטוח במאת האחוזים לכן כתבתי "אני חושב..." דעתי היתה כשלך עד שהזדמן לי לשוחח עם קורבנות אונס, לא אחת ולא שתיים, לא הייתי מודע לחומרת הבעיה לנפוצותה ולפחד המלווה דרך קבע נשים. אני לא מחפש דגול, אבל מיד מישהו יצרף קישור (: אתה מתנהג בנימוס ברחוב, זאת אומרת שאתה מודע לפחד שאא דיברה עליו. |
|
||||
|
||||
איך אתה יודע שאני האייל האלמוני ההוא? האמת היא שאני נראה קצת מפחיד, לכן אני נזהר יותר, אם הייתי נראה כמו משה דץ או אסף אמדורסקי הייתי פחות מתחשב. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מי מהאלמונים אתה, אבל זה לא משנה לצורך הדיון. בחושך כולם מפחידים ומי שנכוה ברותחין נזהר בצוננים. |
|
||||
|
||||
מתארת את זה יפה נועה אסטרייכר - http://cafe.themarker.com/view.php?t=1066885 . |
|
||||
|
||||
אם הפחד אינו רציונלי, אולי צריך למונעו בפעולות חינוך. |
|
||||
|
||||
חינוך גופני - קרב מגע, אגרוף תאילנדי, השרדות וכו'. |
|
||||
|
||||
רעיון עם כוונה טובה, אבל למרבה הצער הוא לא מהווה פתרון אמיתי. |
|
||||
|
||||
"אשה! הגבר הוא עמיתך למין האנושי! האירי לו פנים בסמטה חשוכה!" (כרזה על הקיר בכיתה ה'-1, בי"ס "כל יום קורה לי (או)נס קטן", נס ציונה). |
|
||||
|
||||
אם יש כאן פחד שאינו מועיל ואף מזיק, רצוי להעלימו. ברמה האישית פסיכולוגים מתמחים בכך. אם מדובר על כמות גדולה יותר של מקרים, רצוי לטפל בכך בצורה יותר מסודרת. |
|
||||
|
||||
מי אמר שהוא מזיק? לא מדובר כאן על "הפרעה" קולקטיבית נשית. זה פחד הישרדותי שמסייע לאשה להגן על עצמה, ברמה של פחדים שמגיעים מהאמיגדלה (למרות שלא יודעת אם הוא מגיע הישר משם). אמנם הוא לעתים מועצם בצורה שגורמת אי נוחות, אבל ברמה ההישרדותית העלמתו עלולה לגרום יותר נזק מקיומו. הנזק הכי גדול שנגרם מקיומו זה שמספר גברים שאינם מוכרים לאישה ייעלבו. מצער, אך לא משתווה לנזק שבאונס אלים בסמטה חשוכה (גם אם הוא בסיכון קטן מאוד). |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להעלב. אני לא רוצה לסטות מדרכי ב"סמטה חשוכה" רק בגלל פחד דבילי של מישהי. זה מזכיר לי את כל חוקי הנימוס שדורשים כבוד לנשים ובעצם נועדו להזכיר שנשים שוות פחות. איך היית משווה בין הפחד הזה לפחד מטיסות? |
|
||||
|
||||
אתה לא צריך לעשות שום דבר, מסכן קטן שלי. הכל בסדר, תנוח. הפחד הזה הרבה יותר ''שימושי'' מפחד מטיסות. לרעוד ולהזיע עשר שעות במושב צפוף במטוס לא עוזר לאף אחד. לחמוק מתוקפים פוטנציאליים - כן. |
|
||||
|
||||
על מה, לכל הרוחות, את מדברת?! - הרי הפחד, הרעד וההזעה עשר שעות - הם בדיוק מה ששומר על המטוס מנפילה! נראה אותך מתפתה להרגע ויושבת לך שליווה ואופטימית עם דופק סדיר - הרי זה בדיוק הרגע שבו הם יסדרו אותך! |
|
||||
|
||||
לפחוד מטיסה ובשל־כך לא לטוס זו גם דרך להתחמק. |
|
||||
|
||||
לו היית נתב במגדל פיקוח, האם היית נעלב אישית מאנשים הסובלים מפחד טיסה? |
|
||||
|
||||
כנראה שלא. בעיקר אם הם לא היו פונים אלי אישית. אבל במקרה של פחד מטיסות הטיפול (בכל הדרגים. גם ההשקעה של חברות התעופה בבטחות ובתדמית של בטיחות) בסופו של דבר יעיל בהרבה וגורם לרובנו לא לפחד לעלות למטוסים. |
|
||||
|
||||
ברוב מקרי הפחד/פוביה הטיפול הוא התנהגותי ויעיל למדי. זה לא אומר כלום על הסיבות לו, או על התרומה שלו לעומת הנזק שהוא נושא. האם היית ממליץ לטפל כך באנשים שפוחדים מנחשים? __________- ברקת, מחכה לאייל הראשון שיאשים אותה שהיא משווה גברים לנחשים. |
|
||||
|
||||
את משווה גברים לנחשים! |
|
||||
|
||||
זה עוד כלום. חכה שאספר לך חלום שהיה לי. |
|
||||
|
||||
חבל שד''ר פינסקר לא ידע על זה. |
|
||||
|
||||
הסבר בבקשה (כן לפעמים צריך להסביר בדיחה) |
|
||||
|
||||
בספרו ''אוטואמנציפציה'' מנתח פינסקר את הסיבות לשנאת היהודים כמחלה של העמים-יודופוביה - אם בפוביות עסקינן. |
|
||||
|
||||
האם ה"אם" שבתחילת תגובתך הוא מזכרת שקיבלת מסמיילי בטרם נְטשנו לאנחות? |
|
||||
|
||||
אבא שלי הלך פעם בלילה, באחד מהרחובות המחברים בין רחוב בן-יהודה לחוף הים בתל אביב, וקצת לפניו הלכה בחורה. הוא הרים את היד לגרד בראש - והיא החלה לרוץ. בשלב זה, כך סיפר, הוא האט את הילוכו והתעכב כדי לתת לה שהות להרגע ולהתרחק, וחזר לקצב ההליכה הרגיל שלו רק כשראה, לאחר שכבר נוצר ביניהם מרחק, כי היא פנתה לרחוב בן-יהודה. למרות שניתן ללמוד מן הסיפור הזה לקחים חברתיים עצובים, הוא הפך במשפחה שלי למקור להמון התבדחויות (התבדחויות בטוב לב, שנגעו בעיקר לאבי, שגבהו היה למעלה מ-1.80 - לא התבדחויות בציניות או בלעג כלפי נשים). |
|
||||
|
||||
חומר רקע: דיון 2969 (אזהרה: מעל 900 תגובות). תמצית בוטה של העובדות אפשר למצוא בתגובה 474673 (גם היא בראש פתיל לא קטן). שווה לקרוא את הדיון שבעקבותיה. בקצרה: עצם העובדה שיש כאן יחסי מרות גורמים לכך שיחסים בהסכמה אינם בהכרח בדיוק בהסכמה. |
|
||||
|
||||
אני מבין את העניין של יחסי מרות. אני רק טוען שיש הבדל מהותי, בין חיבק (לשתי שניות), לבין נישק (וקל וחומר שכב). ושחיבק זה לא נושא לתביעה פלילית. |
|
||||
|
||||
לגבי "חיבק (לשתי שניות)" ובלי קשר לקצב - אמביוולנטיות היא נשק בידי תוקפים רבים (סדרתיים ואקראיים): נגיד, מחליקים יד על גוף של מישהי, כאילו במקרה, בנסיעה צפופה. אי אפשר להוכיח, ומי שמקימה קול צעקה מסתכנת שיחשבו אותה להיסטרית או לפרנואידית. וגרוע מכך: כיוון שגם הנתקפת חשה באמביוולנטיות הזו ומתבלבלת, זה מערער את חוש השיפוט המקורי שלה לגבי המציאות. |
|
||||
|
||||
אני מכיר בבעייה. וסבור שמדובר במעשה לא נאות. אבל בדיוק בגלל האמביוולנטיות הזאת, וההפרש בין התנהגויות והפרשנות של אנשים שונים, (כשנפגשים, מחבקים? מתנשקים? לוחצים יד?) ובעיקר בגלל שאני סבור שהפגיעה בזולת פה היא לא איומה ונוראה, אני סבור שאין צורך לערב את בית המשפט, ובטח שלא להטיל עונשי מאסר. זה מקביל מבחינתי למעביד שיכנה את עובדיו אידיוט ומטומטם, לא נעים, לא רצוי, אבל לא עניין לבית המשפט. גם אם המעביד ברגע של חולשה ייתן לעובד סטירה, יחידה, זה לא עניין לבית משפט פלילי, לכל היותר עניין לתביעה אזרחית. |
|
||||
|
||||
אתה סובלני יותר מאדם רגיל, על סטירה שמעביד יסטור לעובד, לא אתפלא אם המעביד יגיע לאשפוז בחדר המיון, תביעה פלילית מתחייבת.(ועוד, אישום פלילי יהיה בסיס מעולה לתביעה אזרחית). |
|
||||
|
||||
אתה רציני? 1) מה העונש (במסגרת המשפט הפלילי) המגיע לדעתך לאדם שסטר לאדם אחר? 2) ומה העונש אם הסוטר הוא מעבידו של הנסטר? רק כדי שלא ניגרר לדיון סמנטיקה, כשאני אומר סטירה אני מתכוון מכה, עם יד פתוחה, בלחי, שלמעט כאב זמני והשפלה אינה גורמת נזק וסימניה אינם נראים. |
|
||||
|
||||
א. לא יודע. ב. חמור יותר. |
|
||||
|
||||
זה לא חכמה להגיד מצד אחד צריך לתבוע אותו, מצד שני להגיד שאתה לא יודע כמה הוא צריך לקבל. אפשר לתבוע גם את מי שגנב מסטיק מהמכולת ואת זה שנתפס שוכב עם חברתו ביער (חשיפה בפומבי). אני טוען שאם אתה לא חושב שהאדם צריך לנהל משפט יקר וממושך ולאחר מכן לשבת בכלא. אז אולי מראש אין טעם בתביעה. |
|
||||
|
||||
אני לא מאמין שאפשר להעניש עונשים קבועים לפשעים "דומים", גם המחוקק חושב כך ולשופטים יש את הגמישות לבחון כל עבריין לגופו, יש הגדרות לפשעים: *עד* כך וכך שנים, פעם חטפתי סטירה מאישה שהכלב שלי דחף את חוטמו הארוך בין רגליה, למזלי היה מי שראה את כל הסצנה, האם האישה הזאת אמורה להענש כמו המעסיק מהדוגמא שהבאת? ראיתי אנשים שונים מקבלים עונשים שונים על אותן העבירות, האחד בעל עבר עשיר, האחד מעד לראשונה בחייו. משפט יקר וממושך הוא זכותו הדמוקרטית של הנאשם ולפני ששולחים אדם לכלא, אפשר לקנוס אותו, לחייב אותו בעבודות למען הציבור ולתת לו עונש על תנאי. |
|
||||
|
||||
חבל באמת שתביעה אזרחית לא יותר מקובלת (מפלילית) בהקשר הזה. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא רוצה להתעלם ממעשה האונס. תגובה 523528 מציגה באור ציני את הצבתו של החיבוק הזה בקונטקסט של האשמות מרובות באונס ומעשים מגונים למיניהם. אלא שיש טעם בהצבה בקונטקסט הזה: החיבוק מאוד רלוונטי כיוון שהוא מעיד על החירות היתירה שלקח לו קצב בכל הנוגע ליחסו לעובדותיו. לגבי חיבוק שבא בהקשר אחר, "תלוש" - צריך לבדוק כל מקרה לגופו. |
|
||||
|
||||
אני מצטט את מעיתון הארץ של היום - ''לגבי מתלוננות שלגביהן מיוחסים לקצב חיבוקים שהן בעצמן לא פירשו תחילה כעבירות מין אמרה עמיאל כי ''בית המשפט הוא שיקבע בסופו של דבר, את הלך הנפש של הנאשם ואת הפרשנות שצריך לתת לחיבוקים האלה שהוא חיבק אותן, ולא המתלוננת בגרסתה הראשונית''.'' היינו, גם המתלוננות לא חשבו שאלו עבירות מין. התיק הזה הולך ונעשה הזוי יותר ויותר. |
|
||||
|
||||
בקונטקסט זה עדיין נראה סביר, גם אם לא הכרחי. נאמר שיוסי היה מבקש ממך הלוואה של מאה שקל למימון המצבה של סבתא שלו, ו"שוכח" להחזיר. אח"כ היו מפרסמים שיוסי מואשם בהונאה בהקף של מאות אלפי שקלים, והוציא כספים מאנשים בתואנות שווא. האם היית הולך למשטרה ומוסיף את גרסתך, למרות שכבר הספקת לשכוח מהעניין? |
|
||||
|
||||
לפי מיטב הבנתי ההשוואה שלך אינה דומה כל כך למקרה: מתוך העדות של הנשים המחובקות החלק היחידי שאותו בחרה התביעה לתבוע את קצב הוא החיבוק, שבעדותן הן בכלל לא התייחסו אליו כאל מעשה פלילי. היינו הנשים דיווחו על משים פליליים לכאורה שונים ומשונים, שלא עמדו כנראה במבחן המשפטי, כדי לא לצאת בידיים ריקות בחרה התביעה לקחת את החלק היחיד שעומד במבחן משפטי, למרות שכבר בעידותן לא התייחסו הנשים למעשה החיבוק כהטרדה מינית. לא ידוע לי אם הנשים נתנו את העדות הזו ביוזמתן, או אחרי פניית המשטרה. |
|
||||
|
||||
אולי אתה צודק. על איזה עוד "מעשים פליליים לכאורה" דיווחו? |
|
||||
|
||||
טעיתי - הנה העדות של ל' מבית הנשיא. אין לי מושג על מה היא נחקרה 7 שעות (במשפט השבוע). תשמעי, אני מצטער, לא רוצה להצטייר כאיזה שונא נשים או משהו, אבל האישום פה על החיבוק באמת דבילי. |
|
||||
|
||||
קצת יותר מסודר: היו כמה עבירות לכאורה שלגביהן נשקלה הגשת כתב אישום: א. ארבע פרשיות של עבירות מין, הנוגעות לנשים שעבדו תחת מרות קצב: · א` שעבדה במשרד התיירות בכפיפות לקצב בשנים 1998-1999 (להלן: א` ממשרד התיירות). בעניינה נשקל לייחס לקצב עבירה של אינוס ועבירה נוספת של מעשה מגונה בכוח. · א` שעבדה במשכן הנשיא בכפיפות לקצב בשנים 2003-2004 (להלן: א` מבית הנשיא). בעניינה נשקל לייחס לקצב עבירות של בעילה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות, מעשה מגונה והטרדה מינית. · שתי נפגעות נוספות שעבדו בכפיפות לקצב בבית הנשיא. בעניינן נשקל לייחס לקצב עבירות של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות והטרדה מינית. ב. הענקת עשרות גביעי כסף באירועים פרטיים על חשבון קופת בית הנשיא. ג. הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט (בנוגע לאחת הנפגעות המצוינות בסעיף א` לעיל). ---------------------------------------- הסדר הטיעון שגובש כולל את המרכיבים הבאים: א. הנשיא יתפטר מתפקידו בהגשת הודעת התפטרות ליו"ר הכנסת. ב. יוגש כתב-אישום נגד משה קצב הכולל עבירות מין נגד שתי מתלוננות – אחת שעבדה בכפיפות אליו במשרד התיירות, ואחת שעבדה בכפיפות אליו בלשכת הנשיא – בגין עבירות של מעשים מגונים שלא בהסכמה עקב הפעלת אמצעי לחץ (עבירה מסוג פשע), ובגין הטרדה מינית. כן יואשם קצב בעבירה של הטרדת עד. ג. הנשיא יודה באמור בכתב האישום, והעונש המוסכם שיתבקש בית המשפט להטיל עליו יהיה מאסר על תנאי, וכן פיצוי למתלוננות (35,000 ₪ ו-15,000 ₪). ד. האישום בפרשת הגביעים (שימוש בגביעים למטרות פרטיות) יסתיים ב"כופר" – והנאשם ישלם לקופת המדינה את שווי הגביעים (15,000 ₪). א' מבית הנשיא ירדה מהסכם הטיעון (עדותה הייתה לא אמינה), וכמוה גם אחת מהעדויות של המעשה המגונה (ל' מבית הנשיא). כמו כן האישום לגבי א' ממשרד התיירות שונה מאינוס למעשה מגונה שלא בהסכמה. ------------------------------------- אחר כך חזר בו קצב מהסכם הטיעון. התביעה עכשיו היא: 1. שני מעשי אינוס בא' ממשרד התיירות. 2. הטרדה מינית של ה' - "קצב מואשם גם בהטרדה מינית לכאורה של ה' מלשכתו במשכן נשיאי ישראל. באישום נטען כי "במספר מקרים במהלך עבודתה, בתום מפגשי עבודה, ליווה קצב את המתלוננת לכיוון הדלת, ובטרם יצאה מלשכתו, הוא חיבק אות החיבוק ממושך - בכל פעם כ-10 שניות, תוך שהוא מצמיד אותה אל גופו. הוא הוסיף לחבקה אף לאחר שהעירה לו על כך בשתי הזדמנויות שונות באומרה כי החיבוקים אינם רצויים לה וכי היא מבקשת ממנו שיחדל מכך". באישום נטען עוד כי במעשיו "הטריד קצב את המתלוננת תוך התמקדות חוזרת במיניותה". 3. מעשה מגונה והטרדה מינית בל' - "בשלהי 2005 עסקה המתלוננת בארגון מסיבת יום הולדתו ה-60 של קצב ולצורך כך נערכו בינה לבינו פגישות עבודה תכופות". במהלך הפגישות הללו בעת הימצאם ביחידות, השמיע קצב באוזניה "הערות אישיות" שכללו מחמאות על עיניה היפות והתייחסות לבגדיה. עוד נטען כי במהלך תיאום פרטים אחרונים לקראת מסיבת יום הולדת שנערכה לו, התקרב קצב למתלוננת "חיבק אותה ממושכות מלפנים וביקש ממנה לחבקו בחוזקה. הנאשם עשה כן תוך שהוא מצמיד את גופו לגופה, ומטה את פניו לצוארה, כמי שמבקש להריח אותה וזאת לשם גירוי מיני". המתלוננת, כך נטען, הופתעה ונבהלה ממעשיו, "עזבה את הלשכה כשהיא נסערת ובוכה". קצב מואשם בגינה במעשים מגונים ב"מתלוננת שמלאו לה 18 שנים", ובהטרדה מינית "תוך ניצול מרות ביחסי עבודה". ----------------------------- אז כרגע, אני מבין את הציטוט מתגובה 524172 כך: ה' ול' בכלל לא חשבו שהחיבוק שנתן להם קצב הוא מעשה מגונה, יכול להיות שחשבו שרק הטריד אותן מינית (ההערות וכו') ויכול להיות שבכלל לא חשבו שהיה היבט פלילי בהתנהגותו. |
|
||||
|
||||
תודה על הפירוט, סוף סוף קצת סדר. מהדברים שאמרה ל' לגבי החיבוק עולה בעיקר בלבול גדול. בכל מקרה, זה שטח אפור ולא מובן מאליו (לשני הכיוונים), לקבוע סעיף משפטי של אישום על פי מה שנראה למתלוננת כפלילי או לא פלילי. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאת מכירה את יובל יעוז, הוא מתחיל עכשיו לכתוב מדור קבוע על משפט קצב ב"רשימות" - הנה החלק הראשון בו הוא מסכם את האירועים האחרונים. מעצבן אותי שאין דיווחים מהמשפט עצמו, אני לא מבין מה הבעייה לא לחשוף את שמות המתלוננות אבל כן לתאר את מהלך ההעדויות והחקירות של הסנגוריה והקטגוריה. זה לא משפט צבאי, זה משפט אזרחי לנשיא המדינה לשעבר, הצדק צריך גם להיראות. |
|
||||
|
||||
לפי כמות המתלוננות, הבעיה שעלולה להיווצר היא עבירה על חוק פרסום מאגרי מידע. |
|
||||
|
||||
יש אישומים רק לגבי 3 מתלוננות. |
|
||||
|
||||
"רק" 3 שקצב נאשם על המעשים שביצע בהן, א' משרד התיירות, ל' בית הנשיא וה' בית הנשיא, ועוד 1 א"א בית הנשיא מהחיבוק שהוא לא מהווה תקיפה, ועוד 1 שהיא א' בית הנשיא המפורסמת מעסקת הטיעון, ועוד 1 נ"א שחלה עליה התיישנות אבל כבר העידה במשפט, ועוד 3 מתלוננות מתיישנות שבדיוק עכשיו הרשו להן להעיד על השיטה, נ"ז, נ"ר וכ' משרד התחבורה ועוד 1 ח"פ שלא אישרו את עדותה כי היא רק הוטרדה, (ואולי עוד 1 הזקנה מהמועצה של קריית מלאכי שנמצאו סתירות בדבריה). ואמר לי פעם חכם סיני עתיק, על כל ג'וק שאתה רואה בחדר יש עוד 20 כמוהו בקיר. |
|
||||
|
||||
אתה יודע לספור, במקום לפרט יכולת לכתוב 7 תלונות שהתיישנו (חלקן אינן ממש תלונות, אגב, המשטרה חקרה מקורבות או עובדות של הנשיא ו"מצאה" עדויות למעשים פליליים כשהמתלוננות עצמן לא חשבו שיש במעשים "פליליות", נשמע כאילו המשטרה החליטה למצוא לייצר ג'וקים), ולפחות אחת מהמתלוננות (זאת שייצרה את הכותרות הגדולות ביותר, אם אינני טועה), היא שקרנית. (אגב, אם תשאל את דעתי, עם א' מבית הנשיא ול' ממשרד התיירות קצב קיים מערכת יחסי מין מעוותת אבל לא אנס אותן - "יחסי פיתוי ותועלתנות בין מזכירה ובוס", עם חלק מהמתלוננות האחרות הוא פשוט "התחיל" בגסות, חלק הוא סתם חיבק ובסופו של דבר הוא בנאדם חרא אבל לא פושע פלילי. אבל אני לא השופט ולא שואלים אותי, נראה מה יקרה, במיוחד כשקצב טוען שאפילו לא קיים עם המתלוננת העיקרית (ל' ממשרד התיירות) יחסים. והשאלה על דלתות סגורות במקומה עומדת. |
|
||||
|
||||
בשביל מה אתה צריך דלתיים פתוחות אם אתה כבר יודע שהוא לא אנס אותן? (באמת) |
|
||||
|
||||
אני רוצה שהכל ידעו. אבל ברצינות, אני לא יודע שהוא לא אנס אותן (אותה, נאנסת אחת שיקרה), זו ההערכה שלי, והיא לא מבוססת יותר מההערכה שלך, אם היו דיווחים מתוך המשפט יכולתי לשנות את ההערכה שלי, אני עושה דברים כאלה לא מעט, כפי שהדברים נראים כרגע לא יהיו לי יותר נתונים בסיום המפט מאשר שיש לי עכשיו, חוץ מהכרעת השופטים המכובדת, אבל אני לא יכול להסתמך רק על ההערכה הזאת. במשפט רמון, למשל, חשבתי מההתחלה שרמון עשה מעשה לא ראוי ומכוער, ובכל זאת לא היה צריך לעמוד למשפט וגם לא לצאת אשם, רוב הנתונים שנוספו לי במהלך המשפט אוששו את עמדתי, כמו גם עמדתותיהם של מומחים לנושא שאותם אני מעריך ומכבד, כמו שר המשפטים לשעבר פרידמן. |
|
||||
|
||||
במשפט רמון לא היתה מחלוקת על העובדות. היתה (ונשארה) מחלוקת משפטית וערכית האם במעשיו של רמון היה מן הפלילי. |
|
||||
|
||||
נכון. מעבר לזה, אפילו אפשר שגיבוש דעתך מתוך הדיון המשפטי עצמו לוקה בחסר, כי הוא מתמקד בעובדות מסוימות ולא בתמונה כולה. הנה. בסוף הוכרע שהיה ''כשל נקודתי, שאינו משקף דופי מוסרי'', ולכן הוא זכאי לחזור לממשלה ללא קלון. אבל ידוע לי (עדות מכלי שני מאשה שעובדת במשרד ממשלתי) שהנישוק והחיבוק היו אצלו בגדר נורמה של התנהגות. לא כשל נקודתי. |
|
||||
|
||||
חבל שהאישה שאתה מזכיר לא מסרה עדות במשטרה, אשר חיפשה תלונות ועדויות שכאלה בנרות במשך כמה שבועות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |