בתשובה לצפריר כהן, 25/05/09 11:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהחלט חוק מיותר. מותר לערבים להביע ולהפגין את אבלם על אירועי הנכבה ובמידה שהם מסיתים או נוהגים באלימות, החוק צריך לטפל בהם כמו בכל אזרח אחר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, מותר להם להתאבל על טיפשותם ועקשותם שדפקו ודופקים להם את החיים כבר מאה ומשהו שנים. הם יכולים לעשות דברים מועילים יותר להטבת מצבם, אבל אם מה שבא להם זה דווקא להתאבל, סחתיין, שיתאבלו בכיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובגלל שאצלנו הטיפשות והעקשנות, חוסר הרצון לעשות משהו שייטיב את מצבנו, הבנה של כוח בלבד וחוסר ההחמצה של הזדמנות להחמיץ הזדמנות הן רק ארבעים ומשהו שנה, אנחנו יכולים להטיף להם מוסר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מטיף מוסר? כאמור, שיתאבלו, למי אכפת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תחליף את ''להטיף להם מוסר'' ב''לבקר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יורה לעצמך ברגל כשאתה נגרר אחרי כל דמגוגיה בגרוש. מה שהאלמוני כתב בתגובה 512126 הוא במידה רבה המשך של תגובה 512121 שלך. למה אתה רואה את עצמך מחויב להגן עליהם בצורה כזו אוטומטית? מפריע לך שמבקרים את ההתנהגות של הצד השני? נכון שזה פחות קונסטרוקטיבי, אבל גם זה חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לבקר את הצד השני אבל האמירה או הרמיזה שהמצב של חוסר השלום הוא אך ורק באשמתם הוא לא נכון. התנהגותה של ישראל ברוב הזמן מאז מלחמת ששת הימים וגם מאז אוסלו תרמה לכך לא מעט וזה מה שרציתי להגיד. קל מאוד לנקות אותנו מאשמה כשמתמקדים רק במעשיו ובמחדליו של הצד השני אבל זה לא נכון עובדתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבלבל בסדר העניינים. זה לא ש''ממקדים אך ורק ובמעשיו ובמחדליו של הצד השני'', אלא שהצד השני מוגדר מרש כ''רע'' וכ''מפריע לשלום'' - ואנחנו מוגדרים מראש כ''טובים'' ו''שוחרי שלום'', והמעשים והמחדלים של כולם נבחנים בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קל מאוד לנקות אותם מאשמה כשמתמקדים אך ורק במעשינו ובמחדלינו שלנו. ניחא בשמאלנינו הרדיקליים שלנו, אני אקבל את טענתם שהם, כישראלים, דבר ראשון דואגים לנקיון הכפיים שלנו. אבל גם שמאלני חו''ל הרדיקליים, שכבר מזמן אינם שמאל, מתמקדים אך ורק במעשים שלנו, ואנחנו בלבד אחראים ואנחנו בלבד רשעים ואנחנו בלבד מפלצתיים ברמות בל יתוארו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה המחיר שאתה צריך לשלם כשאתה הצד החזק, תהליך השלום נתקע למשך שנים וההתלהמות הכוחנית חוגגת בקרב הציבור. אפשר להתלונן על צביעות ואפשר לנסות להבין גם מה חלקנו בתרומה למצב בשילוב עם רצון כן לשנותו. ההחלטה בידינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, לא מעניין אותי להטיף או לבקר מישהו. אני משאיר לאחרים את השיפוטיות והצדקנות, ופשוט מסתכל על המצב בשטח. הטפשות והעקשות של הצד הערבי הביאו לתוצאות רעות מבחינתם. לעומת זאת, כל טפשות ועקשות שאולי היו בצד היהודי אולי הזיקו, אבל לא באופן פטאלי. וההוכחה: אף ערבי ישראלי לא רוצה לעבור לשטח הרשות כשהיא תהיה עצמאית. הם מקוננים על ה"אסון", אבל נצמדים למדינת ישראל המרושעת. ואחיהם מהשטחים מנסים להשתחל פנימה ולהצטרף לחיים הטובים. ומה זה אומר? שמרות הבעיות, מצבנו טוב, תודה. זה הכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד יש קורלציה בין טפשות למצב מחורבן. סבא שלי לא היה טיפש גדול יותר מהשאר (לא היה לו הרבה זמן להתאמן - הוא בקושי הספיק להפוך בן טיפש-עשרה), ובכל זאת ברח כמו כלב מוורשה המופצצת ואיבד את אחיו, שגם הוא לא היה טיפש, בשלג הרוסי. מנחם לחשוב שהמציאות הופכת טובה ורעה על פי מעשינו והכרעותינו - במיוחד אוהבים את הלך המחשבה הזה אנשים שמצבם טוב. אבל לפעמים המציאות מחורבנת כי הצד השני חזק יותר. ככה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי איכפת? החוק מראה על אי איכפתיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. אנחנו דווקא לא רעים בלקונן על טעויות היסטוריות שעשינו, ולתלות אותן במעשינו שלנו. ע''ע ''מפני חטאינו גלינו מארצנו'' וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. גם לגבי חורבן הבית "הידיעה" ההיסטורית מלאה בתירוצים ובאפולוגטיקה וחסרה את הסיבות האמיתיות (ראי דיון 286), על אחת כמה וכמה מדיניות הכיבוש ותהליך אוסלו שעדיין רלבנטים לימינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין האשמה עלינו. בין אם זה בגלל שנאת חינם ובין אם בגלל שהמרד היה ממש החלטה מטומטמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא מבינה את ההבדל? אם זה שנאת חינם אז זה היה יכול להצליח אם זה היה נעשה אחרת והדבר עצמו היה מוצדק ואם זה היה החלטה לא נכונה אז יש כאן ביקורת על גישה כוחנית, צדקנית ומתלהמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם יש ביקורת על גישה כוחנית, צדקנית ומתלהמת1, זה סבבה. אבל אם יש ביקורת על כל דבר אחר, זה לא קביל? כמדומני בביקורת עצמית עסקינן, ולא בביקורת שמסקנותיה צריכות להיות ספציפיות. 1 כאילו, מה פסול בשאיפה לחירות? אני משערת שאתה אמפטי לחלוטין לגבי השאיפות לחירות של עמים אחרים, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין ביקורת על טקטיקה (המטרה נכונה אבל לא הדרך שבה נעשתה) לבין ביקורת על אסטרטגיה (המטרה לא נכונה). כשמדברים על ביקורת עצמית מתכוונים לסוג השני שדורש מסקנות לא רק לגבי דרך הפעולה אלא גם לתפיסה ודורש חשיבה מחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת ביולוגית. (אם אתה לא מסוגל לחלק פחות משלושה תארי כבוד לכל משהו שאתה מתנגד אליו, כנראה שאף אחד מהם לא באמת מספיק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. ג'קי לוי אמר היום ב''המילה האחרונה'' - ''לו במקום זה היינו אומרים ''בגלל טיטוס גלינו מארצנו'', לא היינו כאן היום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא באמת אמר "גלינו מארצנו" (ולא, נניח, "חרב בית המקדש")? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי, כי הוא התייחס ישירות למשפט בתפילה שאומר ''מפני חטאינו גלינו מארצנו''. זו הייתה פאראפראזה, לא טענה שטיטוס הגלה את כל היהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני ונדמה לי שזהו גם נוסח המקור התלמודי. אגב, אפשר לפרש משפט זה בכל מיני דרכים. האחת היא מסורת הביקורת העצמית ונטילת האשמה היהודית, שזה דבר מבורך עד גבול מסויים. האחרת היא התפיסה הגלותית מן הסוג שיכול להשאיר עם בגלות הרבה שנים - שקודם עליו לעמוד בסטנדרטים מסויימים, כנראה בלתי ניתנים להשגה, בוודאי כאשר מדובר בקבוצה הטרוגנית ופזורה על פני כל הארץ, ורק לאחר מכן תיתם הגלות. את הציונות ניתן לראות דווקא כהיפך מן הפרשנות השניה - אם כדי לזכות במה שבני אדם רגילים מקבלים נדרש מאיתנו להיות על-אנושיים, נוותר על הליך הזכיה ונייצר את הפרס בעצמנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |