בתשובה לאפופידס, 13/01/09 9:44
באמת שלא חסר. 501001
טווידלדי • בתשובה לאפופידס יום ג', 13/1/2009, 11:23
כמה דוגמאות:
אחת מאירלנד:
שניה של עיתונאי ערבי (הלינק דווקא בג'ואיש וורלד רוויו):
שלישית, הקטע המשעשע הזה מאל-ג'זירה:
וכן הלאה.
באמת שלא חסר. 501005
אפופידס • בתשובה לטווידלדי יום ג', 13/1/2009, 11:45
תודה!
באמת שלא חסר. 501020
אפופידס • בתשובה לטווידלדי יום ג', 13/1/2009, 15:05
הנה עוד משהו:
באמת שלא חסר. 501031
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאפופידס יום ג', 13/1/2009, 15:55
מסתובב ברשת סרטון מזעזע ביותר שמראה הוצאה המונית להורג של אנשי פתח בידי שני חמסניקים. אני חושב שהסרטון הזה עם הכיתוב ''באלה אנחנו נלחמים'' יעיל יותר מהרבה מלים כתובות. לא מצאתי אותו ביוטיוב.
באמת שלא חסר. 501034
אנטילופה • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 13/1/2009, 16:13
לטעמי הסרטון האחרון בקישור האחרון שנתן אפופידס הוא הטוב מכולם, ''המחטף'', (שני הילדים שנחטפים כדי לשמש מגן).
(טוב לשימוש להסברה כמובן,ולא בשום צורה אחרת).
באמת שלא חסר. 501040
אפופידס • בתשובה לאנטילופה יום ג', 13/1/2009, 17:04
יכול להיות שאתה מתבלבל?
אפשר לקבל הפניה?
באמת שלא חסר. 501056
אנטילופה • בתשובה לאפופידס יום ג', 13/1/2009, 19:57
בטוח התבלבלתי, אבל זה סירטון שראיתי בוואי נט ואח"כ בערוץ 2 , רואים בו שני אנשי חמאס חוטפים שני ילדים ברחוב, האחד מהם יושב ברחוב כשהחמאסניק רץ וביד אחת קוטף אותו וממשיך לרוץ, כדאי לחפש.
באמת שלא חסר. 501060
טווידלדי • בתשובה לאנטילופה יום ג', 13/1/2009, 20:19
אני מניח שאתה מתכוון לזה:
וגם זה קשור קצת (מפברואר השנה):
זו אותה האהבה 501074
אפופידס • בתשובה לטווידלדי יום ג', 13/1/2009, 22:31
המשפט המופיע בסוף הסירטון השני מאחר עתה את הסונה והשיעה (תגובה 473202) סביב אותה האהבה.
זו אותה האהבה 501083
טווידלדי • בתשובה לאפופידס יום ד', 14/1/2009, 8:42
ועוד אהבה, לינק ראוי לציון בגלל השפן הקטן שממלא תפקיד כה חשוב:
באמת שלא חסר. 501072
אנטילופה • בתשובה לאנטילופה יום ג', 13/1/2009, 22:22
והכוונה לקישור הראשון שטווידלדי נותן בתגובה מתחת.
באמת שלא חסר. 501073
אנטילופה • בתשובה לאנטילופה יום ג', 13/1/2009, 22:27
לא מתחת, מעל.
באמת שלא חסר. 501050
טווידלדי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 13/1/2009, 18:59
הסרטון ההוא הוא מעיראק. הנעליים, השטח, ועוד כמה פרטים לא מתאימים. לא הייתי מפיץ תעמולת שקר גם אם היא לטובתי. מצד שני, יש מספיק תמונות דומות אמיתיות.
באמת שלא חסר. 501084
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לטווידלדי יום ד', 14/1/2009, 8:47
לא ידעתי. מובן שהפצת תעמולה שקרית היא לא רעיון טוב (אם כי היא פועלת לא רע עבור הצד השני).
באמת שלא חסר. 501097
סתם יהודי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 14/1/2009, 12:08
אם ב"הצד השני" כוונתך למפיץ התעמולה, אין זה מתיישב (לכאורה) עם הטענה, שזה רעיון "לא טוב".
פספסתי משהו?
מוסר. 501098
האייל האלמוני • בתשובה לסתם יהודי יום ד', 14/1/2009, 12:14
איזה? נוצרי? 501099
סתם יהודי • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/1/2009, 12:20
אנושי 501100
האייל האלמוני • בתשובה לסתם יהודי יום ד', 14/1/2009, 12:22
לא ידעתי שקיים מוסר בלתי אנושי 501104
סתם יהודי • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/1/2009, 12:55
באמת שלא חסר. 501101
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לסתם יהודי יום ד', 14/1/2009, 12:44
''הצד השני'' הוא הצד הפלשתינאי. התקשורת הזרה מקבלת באדישות מסויימת את ''אי הדיוקים'' בדיווחים שלו, ומכל מקום אינה מסיקה מהם מסקנות לגבי אמינות הדיווחים. הטבח בג'נין הוא, אולי, הדוגמא הטובה ביותר. לעומת זאת, אם דו''צ טוען בסמוך להתרחשות ארוע מסויים שחמושים ירו מתוך שטח בית ספר, ואחר כך מתברר שהם היו רק סמוך לאותו בית ספר, הרי תפסו אותך ב''שקר'' ומכאן שאתה טובח באזרחים בשביל הכיף.
באמת שלא חסר. 501105
סתם יהודי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 14/1/2009, 12:59
זו אחת הבעיות העיקריות של הסמול, שאני מדבר עליהן.
מדובר במלחמה (ויש אומרים אף מלחמת קיום) ותעמולה הינה אחד מדרכיה. לא נעים, אבל זה-מה-יש עם זה אנחנו צריך לנצח (כדי לשרוד).
באמת שלא חסר. 501107
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לסתם יהודי יום ד', 14/1/2009, 13:17
לא הבנתי על איזו בעיה של הסמול אתה מדבר. אין לי שום התנגדות לשימוש בתעמולה בזמן מלחמה, אם הוא אפקטיבי. בהסתמך על הנסיון, אני חושב שבמקרה שלנו הוא ישיג את התוצאה ההפוכה.

(מצד שני, בהסתמך על הנסיון, דושיח עם מי שהכינוי שלו מכיל ''יהודי'' הוא חסר תוחלת, ובכל זאת אני עושה זאת משום מה)
באמת שלא חסר. 501108
האייל האלמוני • בתשובה לסתם יהודי יום ד', 14/1/2009, 13:23
הרשה לי להזיל דמעה יהודי יקר. ישראל היא צד אקטיבי בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לא קורבן. לא פעם ישראל נמצאת דווקא בצד השני של המשוואה, המקרבן. אם אזרחי ישראל מעוניינים שמדינתם תשרוד עליהם להפסיק את ההתמסכנות שלהם ולהביא באומץ על המציאות כפי שהיא, מעבר למיתוס, ובמציאות ישראל היא מדינה כובשת והעם בה משתתף, מתוך רצון, עיוורון או תוך כדי התנגדות, בדיכוי עם אחר. רק כאשר שני העמים יחליטו שאת הסכסוך פותרים בהסכמים וללא שימוש בנשק המצב יוכל להשתנות. אתה רוצה להמשיך לחיות על החרב? אהלן וסאהלן. זה מתכון בטוח לחיים של סבל וחרדה, לשני העמים. יש סיכוי להדברות אמיתית בין ישראלים לפלסטינים.
באמת שלא חסר. 501110
צפריר כהן • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/1/2009, 14:17
אם ישראל אינה הקורבן, היא המקריב?
באמת שלא חסר. 501112
האייל האלמוני • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 14/1/2009, 14:22
היא המקרבן. אבל היא גם הקורבן. שני העמים משחקים באותם התפקידים. על מנת להפסיק את המחזוריות הזו על שני הצדדים לוותר על העימות המזוין ולהגיע להסכמים בני קיימא, תוך התחשבות באינטרסים של שני העמים.
באמת שלא חסר. 501115
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/1/2009, 14:52
בסדר. עכשיו רק תגיד את זה לחמאס.
באמת שלא חסר. 501118
צפריר כהן • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/1/2009, 15:00
לא ממש. נראה לי שהיחידיות שמקריבות משהו הן הנסיבות.

ועכשיו תורך לכתוב מחדש אמירה שחוקה וחסרת משמעות במילים שונות.
באמת שלא חסר. 501121
האייל האלמוני • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 14/1/2009, 15:20
הכל עבורך שחוק צפריר. מוטב שנני לדיון בנינו לגווע מאחר שאנחנו משתמשים במערכות מונחים שונות.
איני מבין למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר שהיחידות שמקריבות משהו הן הנסיבות. האם אתה לועג או שיש למשפט משמעות?
באמת שלא חסר. 501122
צפריר כהן • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/1/2009, 15:23
המילה "מקרבן" נראית לי קצת מקורבנת. לגבי משמעות המשפט: רק צריך לשנות את הנושא.
באמת שלא חסר. 501124
האייל האלמוני • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 14/1/2009, 15:41
עכשיו גם אני כבר לא מבינה, אבל יש לי הצעת פשרה שתשכין שלווה ורוגע בליבות שניכם: אולי פשוט תחליפו את הנו"ן שב"נסיבות" במ"ם - המקריבות הן ה*מ*סיבות - נכון שעכשיו שניכם מאושרים? :-]
באמת שלא חסר. 501116
סתם יהודי • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/1/2009, 14:55
כנראה שאני מחדש לך, אבל ישראל אינה (עדיין) קורבן (קרי: היא עדיין קיימת),רק משום שנאבקה באויביה, הקריבה את מיטב בניה והשכילה (עם הרבה מזל) להימנע מגורל אכזר זה.
ועוד חידוש: גם כשמדינת ישראל "מקרבנת" אחרים, היא עושה זאת בלית ברירה, בלי חדווה מרובה וכהגנה מפני אויביה.
ועוד חידוש: אינו מדכאים עם אחר. העם האחר הינו אויבנו המר, המבקש להשמידנו, ובניגוד לתבונה אנו מעניקים לו יחס טוב מדי, כזה ששום אומה אינה מעניקה *למי שרוצה לכלותה*.
איני מאמין, כי ניתן לפתור הסכוך בינינו לבין הערבים בהסכם, משום שהבעייה אינה בעיית ניסוח. לדעתי, הערבים ישאפו תמיד לכלותנו ולכן כל הסכם שייחתם איתם הינו זמני בלבד ויהיה חסר כל ערך ברגע שהערבים יאמינו, שהם יכולים לכלותנו. (דמיין כאן דיווח טלבזיוני של מנהיג ערבי, הקורע את ההסכם כשהוא צווח: "קדוק").
לגבי חיים על פי חרב - אין מדינה בעולם, שאינה מתקיימת על החרב (ואיני מדבר על תקופות של שלום, שהינן קצרות בד"כ). יש הטוענים, ואני ביניהם, כי המצב הקבוע בין מדינות הוא מצב מלחמה, כשתקופות השלום הינן הפוגות בלבד. מכל מקום, ההסטוריה מלמדת, כי מדינה שחרבה לא הייתה מספיק חדה ומספיק חזקה - נעלמה מן המפה המדינית. אז במובנים הללו הדיבור על "וכתתו חרבותם ..." הינו אוטופיה והאמת המרה הינה, שנגזר עלינו לחיות על חרבנו לעד (הנראה לעין).
כדאי שתתפקח, ויפה שעה אחת קודם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות