בתשובה לריקי, 25/12/01 8:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום לך רבקה, מזה תקופה אני עוקב בעניין אחר תגובותייך השונות, הן בעניינים קולינאריים והן בענייני שירה, אופנה, גברים, קריירה ואנטישמיות; לא אחת רציתי להגיב אחר דבר שפירסמת, אך על פי רוב התאפקתי. את מבינה, המדובר בתקופת חג המולד, ואני כאן מצוי בנופש מרהיב בין הררי השלג, והדבר האחרון שמתחשק לי זה להיכנס עימך למציאות הפינג פונג השבלולי בתגובותייך. את מקנאת בעדות המזרח על תרבותם העשירה וחום ליבם? נפלא. לי מזכיר חום זה [גם] דבר אחר, בהחלט לא מלבב. תסביכים שאנו כאשכנזים סובלים מהם? בבקשה להמנע מהכללות גוף ראשון - אלא אם כן את מבקשת להכליל את תולעי בטנך בצורה דקדוקית זו. בכל מיקרה, אולי הדבר קשור בעובדה שהינך מתנועעת ומפרשת מציאותך כעולה חדשה מגלות דווייה, אשר גרמה לך בילדותך למשקעים מעורבים ודביקים כלפי רעיון ה'אושר' וה'חום' 1. אולי. נסי נא בטובך להבין את משמעות דבריי אלו מבעד למשקפי הפאן-שואי או מבעד משקפי זן נוספות, אשר עליהם מן הסתם ישמח ידידי ירדן ניר להרחיב את היריעה ו/או להסביר דבר אחד או שניים. שלך בברכה אלכסנדר מאן 1 אגב אורחא, מדוע לא מצאת לעצמך בעל מזרחי חם לב, עסיסי ותוסס, כי אם בחור אשכנזי יד שנייה המחבב רגל גרמנית קרושה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלום אלכסנדר אבא שלי מת (לשמחתי) כשהייתי ילדה קטנה ואינני זקוקה לאחר. שרינק כבר יש לי (פעם בשבוע, 200 ש"ח לפעם). מודה, טעיתי בך. אשמח אם לא נמשיך להתכתב באתר זה או בכל אופן אחר. חיים שמחים ומושלגים לתפארת. רבקה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן ידידי הטוב, מובן שאתה הוא האדם הנכון בזמן הנכון להסברים הדרושים 1. וכי מי כבר יכול להסביר את הנושא בעדינות וביעילות המתבקשת לגברת נעלבת? הרי אם אינני טועה הינך מבין דבר או שניים בנושא האמור, לא כל שכן דרכך המכותבת אל נשים אומניפוטנטיות רצופה בהארות (מלשון 'הארה')מועילות. ובכלל, אני מבלה חופשת חג מולד נעימה בין הררי השלג והיין החם.... אמנם הספר בנושא הפאנ(ג) שואי שקיבלתי כמתנה לחג האמור עוסק בהחלט בנקיון רוחני ותרבותי בהתאם לתרבויות המזרח הרחוק, אך משום מה הללו אינן ממש מצליחות לשכנע את הקאנטיאני שבי. שלך בידידות אלכס 1 דומני כי גם מיכאל שרון מסוגל לנתח רבדים שונים ומעניינים בנושא האמור, אך אינני כה בטוח כי הנ"ל יוכל לענות לגברת זו באיזון המתבקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "החג האמור"? אתה לא חושב שזו עברית קלוקלת עבור הבמה בה אתה כותב? לעניות דעתי, "החג האמור" מתאים לתכתובת בין שני עורכי דין, ולא עבור כתב עת אינטרנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר שרעבי הנכבד, עניות דעתך הובילה אותך לא אחת לשימוש נלוז בביטואי רקטום המוניים, כך שעניות דעתך אינה תופשת עבורי. "החג האמור" הוא חג המולד הנוצרי, המכונה גם 'כריסטמס' בתרבויות אנגלות-סקסיות, 'ויינאכטן' בתרבויות גרמניות ו'נואל' בתרבויות צרפתיות. בחג צרכני זה נוהגים העמים החוגגים חג זה להגיש ולהכין מתנות לבני משפחתם/שכניהם/מכריהם וכ', ולהניחם מתחת עץ אשוח אמיתי או מלאכותי מקושט ונוצץ מנרות אמיתיים או מלאכותיים. משפחתי ואני חוגגים מזה שנים 1 חג זה, ובמסגרת זו מעניקים ומקבלים מתנות שונות ומשונות. בברכה א. מאן 1 ברשותי אף חנוכייה נדירה מהאמבורג, אשר בה השמש מעוצב בצורת אביר. למותר לציין כי גם חנוכייה זו מודלקת באופן מלא יומי ובעונת שנה חשוכה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי - וזאת גם ידע כל מי אשר יש לו יכולת בסיסית בהבנת הנקרא - כי בכותבך "החג האמור", התכוונת לחג המולד. אשר על כן, הסברך אודות החג וכן התאור המרגש של החג בבית משפחת מאן, היו די מיותרים. לכן אחזור על שאלתי בתקווה שהפעם תמצא לנכון לענות לשאלה - האם אתה לא חושב ש"החג האמור" מקומו בתכתובת בין שני עורכי דין ולא מעל דפי כתב עת אינטרנטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נהניתי מתיאור החג בבית משפחת מאן, מה שאינני יכול לומר על מרבית הדיונים האחרים בהם נטלת חלק תחת פתיל זה. את הטרוניות הקטנוניות שלך תשמור לפורומים מכובדים כמו Ynet, שם מוערכת דעה ביחס הפוך לשליטתו של המציג אותה בשפה העברית. או במילים אחרות - שמרו את זה למילואים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגבתי למאמר הזה עד השאלה לאלכסנדר מאן1, כך שאני לא יודע על מה אתה מדבר. 1 לא נשאלה ממניעים קנטרניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נוצרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חסר דת. מוצאי הוא אמנם יהודי, ויש הטוענים כי שורשים מסויימים במשפחתנו הצנועה נושפים בעורפו של בית ישי - אך מכיוון שלכאורה גם ישוע (יש"ו לשיטתך) נמנה על ענף זה, הרי שאנוכי רגוע לחלוטין. למותר לציין כי במשפחתי מצויים חסרי דת נוספים, ממוצא אירופאי נוצרי. ואם כבר בענייני מוצא עסקינן - האם כבודו יהודי? מהו יחוסו היהודי של כבודו? האם כבודו כהן, לוי או ישראל - או רחמנא ליצלן שתוקי או בזוזי או חלילה סתם 'ערב רב'? האם כבודו יהודי חרדי/לאומי/חרד"לי/מתנחל/ש"סניקי/מודרני/רפורמי/קיבוצניק/ או כל דבר אחר? בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישו לא מבית ישי. ''אבא'' של ישו מבית ישי, אבל כזכור, הוא לא ''אביו הביולוגי'', אז במקרה הטוב הוא מבית ישי מתוך השראה, ולא מבחינה גנטית. אם כי אני מניח שלהיות מבית אלוהים יותר שווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, אם *זה* מה שמרגיע אותו, למה לקלקל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ אני מבין כי צרם לכבודו השימוש במילה ''אתה''. אני מתנצל ומעתה אפנה אל כבודו אך ורק בגוף שלישי. אשר לשאלות כבודו - אני מקווה כי כבודו לא ראה בעין לא יפה את שאלתי הישירה לגבי דתו שנבעה מסקרנות גרידא. כבודי יהודי ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן על המחמאות, אבל הינך טועה, ואינני מבר דבר וחצי דבר בנושא האמור. המעט מאוד שידעתי על פנג שוואי תואם את מה שכתב ליאור גולגר למטה (אוסף מגוחך של אמונות טפלות) - כך לפחות התרשמתי ממאמר נושן במוסף הארץ, שהיה המקור העיקרי שלי (וגם בו קראתי בעיקר את הכותרות, נדמה לי), וכן מההקשר ורוח הדברים שבו נושאים את שמה של התורה. על הזן אני יודע מעט יותר, אבל עדיין כלום כמעט. במבט מבחוץ, נראה לי שיש בזן משהו מגניב, אבל כשיטה פילוסופית הוא קצת תקוע במקום שבו היתה הפילוסופיה המערבית לפני 2500 שנה, עם פרמנידס (ומאז אני חושב שהיא הגיעה לקצת יותר). אבל חסידי הזן יגידו שמבט מבחוץ על הזן הוא חסר תוקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם פאנג-שואי הוא אוסף מגוחך של אמונות טפלות? אולי אפשר למצוא בו מעט תכונות חיוביות? למשל, כשמישהו מתוח, עצבני, חסר מנוחה בגלל לחץ בעבודה או משפחתי או משהו אישי, אז אומרים לו - שנה קצת אווירה, לך לכמה ימים לצימר רגוע בהרי הגליל ליד מעינות מים מפכים ואוכל טוב. זאת אומרת, ההנחה היא שהסביבה משפיע על הבן-אדם ויכולה להרגיע אותו. ברור שלא צריך למתוח יותר מדי את ההשוואה ומידה של ספקנות צריכה להשמר, ובכל זאת, אולי יש איזה תועלת מסוימת לכל נושא הזזת הרהיטים האובססיבית או מצוות-אנשים-מלומדה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לא תיתכן אמונה טפלה מגוחכת שיש בה תועלת? ריפוי בעזרת גבישים יכול לעזור (כמו כל שיטה אחרת מסוגה), אני מניח, בעזרת אפקט פלצבו. האם זה פוסל את הקביעה שמדובר באמונה טפלה מגוחכת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
As far as I know, Phang-shuai (sp?) is a rediculous set of superstitions which is not derived out of the Zen philosophical approach.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר גולגר היקר, הפאנ(ג) שואי אינו רק אוסף דיעות קדומות ומגוחכות על היגיינת חיי האדם, כי אם רעיון המתאים ככפפה לנוכל המתחיל בבואו לנתח את מצבו הנפשי-ספיריטואלי של אינדיבידואל מסויים. מובן מאליו שיש אנשים הזקוקים ל'הארות' שואי אלו על מנת לייצב את כמויות ההפרשה בבלוטת המגן, וזאת ביחס ישיר לנאראטיב האישי המקפץ, העושה בהם שמות. מה לכל זה ולזן? חוץ מאחזקת האופנוע בשנות השבעים והשמונים מעט מאוד, בהתחשב בפראקטיות המופלאה המצוייה במחשבה פילוסופית ספאראנטית יפנית זו 1. מומלץ בהחלט לאנשים המאמינים בטבלאות סטטיסטיות האמורות לאשר ולאשש את מימצאיהם הראשונים. שלך בברכה א. מאן 1 מחשבה פילוסופית זו אמנם אינה סדירה, ומבוססת במידה רבה אף היא על פרצי 'הארה', אם כי במובן הרדוקטיבי של מושג זה; במילים אחרות: 'הארה מצמצמת' להרחבת ההבנה והביאור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים שאתה אומר הם בעלי ערך רב להתגוננות עצמית מפני פרעושים ושאר מוצצי דם כאלה או אחרים (או בני אנוש הבוחרים בהם כמודל). שהרי בעייתו העיקרית של הנוכל הינו הערכתנו העצמית או המורל שלנו. זאת משום שמטרתו היא להשיג את זמננו ותוצרינו באפס מחיר. במחקרים שונים התקבלו תוצאות המורות על כך כי אנשים יצרנים, בעלי חלוקת קשב גבוהה, ומה לעשות - כאלה המפיקים תוצרים בעלי ערך, הינם בעלי הערכה עצמית גבוהה. ארשה לעצמי לצטט מספרי "חלוקת קשב" (1997, צ'ריקובר, גומא, מדע ומחקר). נראה שהנמוכים בחלוקת קשב יתנסו בתחושה של הערכה עצמית נמוכה, בלא קשר לנסיבות חיצוניות, אף כשאלו מתגמלות ביותר. מאידך גיסא, הפריט הבודד ב- SMOS (שאלון אישיות, אחד מהכלים שנבנו במחקר זה) האופייני ביותר לגבוהים בחלוקת קשב (שנמצא במתאם הגבוה ביותר עם ביצוע המטלה הכפולה בשני מחקרי החלוץ), מצביע על דימוי עצמי גבוה במיוחד: 43) אני מיוחד ובעל איכות גבוהה יותר מאחרים (אני סוג א' יותר מאחרים). הערה: לשון הפריטים פושטה במיוחד, כך שיובנו גם על ידי בעלי אוצר מילים נמוך, ושלא ישקפו "תלות תרבות"). המשך: הסתכלות ישירה מלמדת, עם זאת, שהגבוהים בחלוקת קשב אינם שחצנים או נרקיסיסטים, אלא נהפוך הוא, והמדובר יותר בהכרה מאופקת בערך עצמי. דווקא התנהגות רהב שחצנית - אמנם תכופות בצורה ממותנת, הקבילה חברתית - אופיינית יותר לאמביציוזים שבין נמוכי הקשב. אלה - בעלי המיומנויות הנדרשות לתצורת הפעילות-בחבורה (שהיא אופיינית לחציון העליון של נמוכי קשב) - יציגו את התנהגות הרהב כפוזה חברתית, המסמנת כביכול מודעות ליכולות עצמיות גבוהות. התנהגות זאת הינה הביטוי האקוויוולנטי אצלם - הנושא את קווי ההיכר של הסטריאוטיפיות והחד-מימדיות האופיינית - להערכה העצמית האותנטית של גבוהי הקשב. ואני חוזר לדברים הנידונים כאן. הנוכל, ישאף להשיג את זמננו ותוצרינו באפס מחיר. מטרתו, מטבע הדברים, הינה המעולים שבנו, שתוצריהם בעלי ערך רב יותר.אך אלה עשויים ללקות בנאיביות מסויימת, שכן הם מוכוונים כלפי מצבי בעיה ותהליכים, ופחות כלפי היכרות עם מצבי אנוש למטרות משיגנות למיניה. ככאלה, ישאף הנוכל להוריד את ההערכה הגבוהה הטבעית המלווה מצויינות. זאת בעזרת מגוון של טכניקות בהם הוא שופך מים קרים על ההתלהבות האנושית, תכופות ההתלהבות היוצרת. שכן הנוכל, ליבו גס בהתלהבות היוצרת ובתהליכי היצירה המביאים להתהוות ערכים. כל חפצו ומיקודו- ביזה looting ובמחיר נמוך ככל האפשר. טכניקות כאלה, עשויות כפי שציינת בדין, מר מאן, בהמשך דבריך, לפעול לויסות שכרון אנושי מכל סוג, כל אגו טריפ, ולא רק את השכרון היוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל ידידי, הרשה נא לי לחתום על כל מילה שרשמת בתגובה משובחת ומנומקת זו. מעלעול נוסף בספרך למדתי כי אכן ניתחת תופעה זו בכלים הפסיכולוגיים הדרושים. שלך בברכה אלכסנדר מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |