בתשובה לאביב י., 30/11/08 9:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמרתי ''קשה'' לאכוף, לא אמרתי ''בלתי אפשרי לאכוף''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והרשויות מתקשות לאכוף גם חוקים קלי אכיפה בעליל, חוקים שקשה לאכוף הם חוקים שלא נאכפים בפועל ולא ייאכפו בעתיד הנראה לעין, ולפיכך מזיקים לשלטון החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הבעיה היא באכיפה, לא בחקיקה (ואין להבין מכך שאני חושבת שכל החוקים נחוצים ושלא כדאי לבטל כמה מהם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בתוך עמי אני יושב", והמחוקק שמתעלם מכל השיקולים הפרקטיים בדבר אכיפותו1 של החוק בסביבה החברתית שלנו עושה מלאכתו רמיה. ___________ 1- מן הסתם מילה כשרה, אבל רב מלים אינו מכיר אותה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. לפעמים לחקיקה יש משמעות עקיפה גם ללא אכיפה.1 למשל בתביעות בגין הפרת חובה חקוקה, למשל אם רוצים להוכיח שזכות מסוימת נפגעה, למשל למטרות פרשניות. 1הו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש לה משמעות עקיפה מצוינת, אבל המשמעות הישירה שלה היא זילות החוק, ודומני שהאספקט הזה לא מוערך דיו. אני חוזר על מה שאמרתי כפר פעם או פעמיים: חוק שאינו נאכף הוא לא אות מתה, הוא אות ממיתה (את שלטון החוק). אלמלא הייתי טרוד עד בלי די בפעילותי באגודה לשימור הבכל"ם הייתי ודאי מקים את האגודה לגיזום חוקים מיותרים. התהליך הדמוקרטי גורס, בטעות, שיש לחוקק חוקים חדשים כדי להתייחס לשינויים במציאות, בעוד מבחינה לוגית מה ש*שינויים* במציאות מחייבים הוא *שינוי* ספר החוקים, אבל שינוי אינו דוקא הוספה, הוא בהחלט יכול להיות ביטול (וגם עדכון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הסכנות לדמוקרטיה הכרוכות באכיפה סלקטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו גם בהעלמות הבכל''ם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 497476 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה נכונה גם אם רוצים לשאול אותה על גבי ספקטרום של סיטואציות. ככל שקשה יותר לאכוף את החוק כך הוא יותר בעייתי. ישנם מקרים גבוליים בהם ניתן לדון אם החוק רצוי למרות קשיים *מסוימים* באכיפה, אבל אם הקושי באכיפה הוא מהותי, אז העיקרון נשמר: חוק שקשה לאכוף הוא חוק בעייתי (במקרה הטוב) ומזיק (במקרה הנפוץ). כל זאת בלי להתיחס לבעיות אחרות של "חוקים דקלרטיביים". גם אם לא היתה כל בעיה של אכיפה, הייתי מתנגד לחוקים חינוכיים בסגנון הנ"ל. חברה בה הנורמות נקבעות עפ"י החוק ולא החוק עפ"י הנורמות היא חברה עם שיח מוסרני חולה ולקוי. אוי לנו אם (רק או בעיקר) הפורמליזם של חוקי המדינה יכתיב לנו מה מותר, מה אסור, מה מוסרי ומה לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מבין את הגישה הקיצונית שלך. בעולם האמיתי, כפי שאתה בודאי יודע, יש השפעה הדדית בין נורמות וחוקים. למשל, החוקים (ופסיקות ביהמ''ש) בענייני גזענות בארה''ב גרמו לביטול ההפרדה הגזעית בבתי ספר ובתחבורה הציבורית, והנורמות נוצרו בעקבות החוקים ולא ההפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שכך זה (לפעמים) בעולם האמיתי. אני לא מבין למה אתה חושב שזה רצוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני חושב שהחוק לא אמור לבטא את הנורמות. הוא אמור *להתאים* לנורמות משיקולים מעשיים, אבל הוא אמור לבטא שיקולי צדק, והוא בהחלט כלי לגיטימי לשינוי חברתי. אישית, אני חושב שאני אפילו מעדיף חוק ממשי שאפשר להילחם בו ולא "חינוך והסברה" (שבהקשר קצת אחר נדמה לי שדווקא אתה היית קורא להם "אינדוקטרינציה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, תודה. שכנעת אותי שהעמדה שלי (בעניין זה) קיצונית ו''מחוץ למשחק''. אני מסכים שזה כלי לגיטימי במסגרת כללי המשחק הדמוקרטיים המוכרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |