בתשובה להעלמה עפרונית, 30/11/08 9:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התשובה נכונה גם אם רוצים לשאול אותה על גבי ספקטרום של סיטואציות. ככל שקשה יותר לאכוף את החוק כך הוא יותר בעייתי. ישנם מקרים גבוליים בהם ניתן לדון אם החוק רצוי למרות קשיים *מסוימים* באכיפה, אבל אם הקושי באכיפה הוא מהותי, אז העיקרון נשמר: חוק שקשה לאכוף הוא חוק בעייתי (במקרה הטוב) ומזיק (במקרה הנפוץ). כל זאת בלי להתיחס לבעיות אחרות של "חוקים דקלרטיביים". גם אם לא היתה כל בעיה של אכיפה, הייתי מתנגד לחוקים חינוכיים בסגנון הנ"ל. חברה בה הנורמות נקבעות עפ"י החוק ולא החוק עפ"י הנורמות היא חברה עם שיח מוסרני חולה ולקוי. אוי לנו אם (רק או בעיקר) הפורמליזם של חוקי המדינה יכתיב לנו מה מותר, מה אסור, מה מוסרי ומה לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מבין את הגישה הקיצונית שלך. בעולם האמיתי, כפי שאתה בודאי יודע, יש השפעה הדדית בין נורמות וחוקים. למשל, החוקים (ופסיקות ביהמ''ש) בענייני גזענות בארה''ב גרמו לביטול ההפרדה הגזעית בבתי ספר ובתחבורה הציבורית, והנורמות נוצרו בעקבות החוקים ולא ההפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שכך זה (לפעמים) בעולם האמיתי. אני לא מבין למה אתה חושב שזה רצוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני חושב שהחוק לא אמור לבטא את הנורמות. הוא אמור *להתאים* לנורמות משיקולים מעשיים, אבל הוא אמור לבטא שיקולי צדק, והוא בהחלט כלי לגיטימי לשינוי חברתי. אישית, אני חושב שאני אפילו מעדיף חוק ממשי שאפשר להילחם בו ולא "חינוך והסברה" (שבהקשר קצת אחר נדמה לי שדווקא אתה היית קורא להם "אינדוקטרינציה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, תודה. שכנעת אותי שהעמדה שלי (בעניין זה) קיצונית ו''מחוץ למשחק''. אני מסכים שזה כלי לגיטימי במסגרת כללי המשחק הדמוקרטיים המוכרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |