בתשובה להאייל האלמוני, 28/08/08 11:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני כמובן מסמפט ומזדהה עם תפיסת עולמו של אייבי נתן, אבל יש כאן כמה התבטאויות המייצגות נאמנה את עולם הקלישאה הישראלי. א. "איך זה שאדם שהיו לו כל כך הרבה חברים נשאר בודד לגמרי לעת זקנה ומחלה? לאבירי זכויות האדם לא נוח לבקר זקן משותק?" כאילו משאת נפשו של רוב המין האנושי היא לבלות את זמנם עם זקנים חולים ומשותקים המשמיעים קולות משונים שמזכירים לנו בדיוק את הדברים שאנו ממש רוצים לשכוח. ב. "בודד היה, חולה ונשכח" - אדם שנמצאו לו מספיק חברים כדי לדאוג לו לעת ערוב יומו ושניים מתוכם אפילו קיבלו על עצמם את הטירחה של מעמד האפוטרופוס הרשמי, אינו בודד ואינו נשכח. יש הרבה מאוד אנשים שהם באמת בודדים חולים ונשכחים והאפוטרופוס שלהם הוא זר שהמדינה משלמת את שכרו כדי שיקח על עצמו את בילבול המוח הבירוקרטי של המישרה המטרטרת הזו. ג. "למרות החברות הקרובה ביניהם היא לא בקרה אותו בחוליו כי זה היה מדכא מדי" - גם תרתי דסתריי וגם צביעות? איכשהו לא ממש אמין. ד. "הממסד לא הכיר לו תודה" - איזה תודה אמור הממסד להכיר לאדם שעם כל האהבה אליו, בנה את חייו על אנטי ממסדיות? ה. "הוא היה עצוב כל שנה מחדש כשלא זכה לקבל את פרס ישראל" - ממש פאתטי איך אנשי אואנגארד המתגאים כל כך בהליכה נגד הזרם והממסד, מתגלים כלא כל כך שונים מאותו פעיל פוליטי שולי שבשולי שמשאת חייו היא פרס העובד המצטיין של המחלקה הטיטולרית מיסודם של אקאקיביץ' ומורגנשטרן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. "איך זה שאדם שהיו לו כל כך הרבה חברים נשאר בודד לגמרי לעת זקנה ומחלה? לאבירי זכויות האדם לא נוח לבקר זקן משותק?" כאילו משאת נפשו של רוב המין האנושי היא לבלות את זמנם עם זקנים חולים ומשותקים המשמיעים קולות משונים שמזכירים לנו בדיוק את הדברים שאנו ממש רוצים לשכוח. אבל אבירי זכויות האדם הם לא כמו רוב המין האנושי, הם סוג אדם נעלה ונאור, שאוהב להטיף מוסר לאחרים. אולי כדאי להם ללמוד מהיהדות החשוכה את מצוות ביקור חולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבירי זכויות האדם אינם מטיפים לאיש בעניין ביקור חולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. "הממסד לא הכיר לו תודה" - איזה תודה אמור הממסד להכיר לאדם שעם כל האהבה אליו, בנה את חייו על אנטי ממסדיות? אתה שוכח את נטיית הלב להתרפק על משהו מן העבר. גם ברמת האזרח הבודד (כמה מהצעירים שמעלים את צ'ה גווארה לדרגת קדוש מעונה על כל טישרט רענן יודעים גם על הפרק האפל בשירות בתי הסוהר הקובאני)? וגם ברמה הממסדית - אימוץ האנטי-ממסדי לחיק הקונצזוס של אותו ממסד קורה גם באומנות (הדלתות.החיפושיות, אפילו הדג-נחש) וגם בחיים הפוליטים, אם בשלו התנאים. במיוחד שכשמדובר על פוליטיקאים בעלי זכרון קצר, ערכים מעורפלים ואופורטיוניזם של סוכן שחקנים. אולי אייבי קיווה שהממסד יראה בו, לבסוף, ילד שובב הראוי להערכה על אומץ ליבו וערכיו. אני לגמר מסכים איתך לגבי הפאטתיות שבדבר. אבל בערוב ימיו היה אדם חולה ועזוב. קשה לי לשפוט אדם במצבו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |