 |
ד. "הממסד לא הכיר לו תודה" - איזה תודה אמור הממסד להכיר לאדם שעם כל האהבה אליו, בנה את חייו על אנטי ממסדיות?
אתה שוכח את נטיית הלב להתרפק על משהו מן העבר. גם ברמת האזרח הבודד (כמה מהצעירים שמעלים את צ'ה גווארה לדרגת קדוש מעונה על כל טישרט רענן יודעים גם על הפרק האפל בשירות בתי הסוהר הקובאני)? וגם ברמה הממסדית - אימוץ האנטי-ממסדי לחיק הקונצזוס של אותו ממסד קורה גם באומנות (הדלתות.החיפושיות, אפילו הדג-נחש) וגם בחיים הפוליטים, אם בשלו התנאים.
במיוחד שכשמדובר על פוליטיקאים בעלי זכרון קצר, ערכים מעורפלים ואופורטיוניזם של סוכן שחקנים. אולי אייבי קיווה שהממסד יראה בו, לבסוף, ילד שובב הראוי להערכה על אומץ ליבו וערכיו.
אני לגמר מסכים איתך לגבי הפאטתיות שבדבר. אבל בערוב ימיו היה אדם חולה ועזוב. קשה לי לשפוט אדם במצבו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש