בתשובה להעלמה עפרונית, 02/06/08 15:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הטעם של חומוס גורם לך גועל זה דבר אחד, אבל אם ה*מחשבה* שאולי אי פעם המאכל נגע בחומוס גורם לגועל, זה כבר פינוק. מפונקים ראויים להתחשבות, אבל רק אצל מי שמוכן לפנק אותם, לא אצל כלל האוכלוסיה. כמו שאמרתי לדורון- מבחינתי, מפונק הוא בדיוק זה שדורש דרישות לא סבירות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "אי פעם"? לפני כמה שנים, בעודי חיילת רעבה עד מאד, הגעתי סוף סוף לתחנה המרכזית. הזמנתי מנה פלאפל והדגשתי בפני המוכר שאני לא רוצה חומוס וסלט ירקות. כשהפיתה הגיעה ראיתי שיש בה סלט ירקות. סילקתי כמה עגבניות ונתתי ביס. טעם מגעיל מילא לי את הפה. לא ידעתי מה זה אבל היה לי ברור שזה מגעיל אותי. מבט לתוך הפיתה גילה לי שמדובר בחומוס. זרקתי את הפיתה ונשארתי רעבה (יותר). היות והנחתי שלא יהיה לי חומוס בפיתה, אני חושבת שאפשר להסכים שזו לא המחשבה שהגעילה אותי אלא הדבר עצמו. פינוק? נניח (אני לא מסכימה, אבל ניחא). אבל למה אני לא ראויה להתחשבות במקרה כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כי לא זורקים אוכל. 2. כי זה מה יש ועם זה צריך להסתדר. 3. כי יש ילדים רעבים בהודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם הוא היה מקשיב לי מלכתחילה לא הייתי צריכה לזרוק את המנה עליה שילמתי במיטב כספי (והוא גם היה חוסך שליכטת-חומוס) ב. במצב העניינים הרגיל (כלומר, לא מצב של רעב קיומי) אני אל רואה סיבה להסתדר עם דברים מגעילים, כשם שאני לא רואה סיבה ללבוש נעליים לוחצות או סוודר מגרד. ג. באותו היום הייתה חיילת רעבה גם בתחנה המרכזית ירושלים. לא צריך להרחיק להודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איתך, אחותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, קראתי פעם טור של איזה חובב אוכל, שמספר איך הוא וחבריו רצו להרשים את מארחיהם בחו''ל והכינו להם את הטחינה המושלמת. רק שהמארחים טעמו וחטפו גועל מהנוזל האפור החמצמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי, שמעתי פעם את אחד מעובדי החברה בחו"ל שביקר אותנו כמה פעמים מתאר לחבריו שם את חווית החומוס בישראל: "הם לוקחים אותך לאכול חומוס באזור שקוראים לו יפו, כל פעם במקום אחר, וותמיד עוד לפני שאתה טועם אותו הם יגידו לך שהחומוס הכי טוב הוא במקום אחר ואתה חייב ללכת לשם." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. בניקוי ראש היה פעם קטע שבו האימא אומרת לילד שלא רוצה לאכול: "אתה יודע כמה ילדים רעבים יש בהודו?" ואז באים כמה ילדים הודים מסכנים ואומרים: "ואם הוא כן יאכל, אנחנו לא נמות ברעב?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת טיעון שאף פעם לא הבנתי. איך העובדה שאני אוכלת משהו כאן יכולה לעזור ולו לילד הודי רעב אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעלי הטיעון הזה לא דואגים לרווחת הילד ההודי אלא הם אומרים לילד הסרבן ''תראה כמה טוב לך לעומת מי שאין לו מה לאכול''. גישה פולנית קלאסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא תעזור: אם לא תאכלי את החומוס/דייסה/תרד, מן הסתם תאכלי משהו אחר, כך שבסך הכל צריכת המזון שלך (זה שאת אוכלת וזה שאת זורקת) עולה. עוד מיליארד ילדים כמוך בעולם השבע, עולה הביקוש למזון בעולם, מזון בעולם מתייקר, מזון גם בהודו מתייקר, ילד הודי רעב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את לא אוהבת חומוס, ומבקשת שלא ישימו לך חומוס, אז את ראויה להתחשבות, זה נימוס אלמנטרי. התסריט המקורי שלך היה ''אני מבקשת שהקוטג' לא יגע לי באוכל כי זה איחס''. ראשית, קשה לי להאמין שיש מישהו שעבורו קוטג' הוא ''איכס'' ברמת בחילה, אבל גם אם כן, בתנועה קלה של המזלג אפשר להזיז את ערימת הקוטג', הטעם כבר לא יהיה מורגש. בעניין התחשבות, כרגיל זאת שאלה של מחיר. אם תהיי אורחת שלי, ואני בטעות אשים לך קוטג' על הצלחת, מן הסתם אחזיר את הצלחת למטבח, אזרוק את ערימת הקוטג' ואגיש שוב. אם ארגיש שהסטרינגנסי נמוך מידי, אולי אפילו אעביר את החביתה לצלחת אחרת. אם אחוש שגם זה לא טוב, אעשה לך חביתה חדשה ( או אתן לך את שלי אם נגמרו הביצים). אבל אם את לא חברה מאוד טובה שלי, יש סיכוי טוב שלעולם לא אזמין אותך שוב. בכל אופן מה שהפריע לי היה התאור ''אלרגית''. יש לי קרובים אלרגיים לחלב, ועבורם אני מקפיד מאוד, ולא רואה בכך פינוק. אבל מרגיז אותי שמישהו שלא אוהב קוטג' חושב שהוא ''אלרגי''. אם את לא מסתובבת עם מזרק כשאת קונה פלפאל, אין להשוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נער הייתי גם נָעַרתי אבל מכניס אורחים כראובן טרם הכרתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, שלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שאין לו מסעדה. הוא בטח מאלה שיורקים על המזלג ואומרים "הנה, כבר אין כתם!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החמור עשה אי אה, וגם המקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שאיזכור הביצים ישלוף הרבה תולעים מהעץ, אבל באמת אני שמח לגלות שאתה עוד במקלידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית לי את היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טוב שבאת הביתה, כמה טוב לראות אותך שוב! האימייל אותו אימייל? אולי אפשר לקבל אותו מחדש, ליתר בטחון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'קשה לי להאמין שיש מישהו שעבורו קוטג' הוא ''איכס'' ברמת בחילה' יש לפחות אחד. אבל אני משתדל לא לנג'ס בקשר לזה יותר מדי - אני פשוט נמנע מלאכול את התועבה הזו, או להסתכל עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כבר שלושה. (אוכל כל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעה. ומתבקש כאן סקר חדש: האם אתה אוכל קוטג' וחומוס? 1. כן, את שניהם. 2. אוכל חומוס, לא נוגע בקוטג'. 3. אוכל קוטג', חומוס זה איכס. 4. לא מתקרב לאף אחד מהם. 5. תודה, אכלתי במשרד. (אני מצביע ל-4). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מוסיף גם הבחנה בין האופציה "כן, אבל כל אחד לחוד" לבין האופציה "כן, מעורבבים ביחד" (בתיאבון!). לא שזה נוגע לי אישית - אני מצביע 2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מכינים את החומוס לבד,בבית, מה שנותן פרספקטיבה שונה לכל צורת ההסתכלות על הנושא. 50% גרגירי חומוס מבושלים. 25% טחינה גולמית 25% מים, מיץ לימון ושמן זית. תיבול- מלח, כמון ושום. אפרודיזיאק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב כמה, איפה קונים אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מצפה שאחשוף כאן את הדילר שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצביע 3. (אם כי, לא אומרים איכס על אוכל, חומוס זה לא לטעמי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומוס ביתי הוא מצוין, במיוחד כזה שמרגישים את הגרגיריות. החומוס החלק הקנוי מעורר בי בחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוטג' הוא הפרעת אכילה בקופסה. מהצג האנורקסי- כי כמות הקלוריות שמקבלים ממנו קטנה מכמות הקלוריות שמוציאים על להרים את המזלג, ומהצד הבולימי כי זה בבירור כבר עבר במערכת העיכול של מישהו פעם או פעמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מוכרחים (בהוראת רופא, או אם אתה קטין ולאמא שלך נגמרו הכדורים), צריך לאכול קוטג' 9% - זה פותר חלקית את בעיית פער הקלוריות (כן, 9%, יש חיה כזאת. היא של תנובה, והיא היתה שם שנים לפני כולן, לפני כל ה-0%, ה-3% ושאר מוטציות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 481456 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאומר שהוא אלרגי לדבר מה בשעה שהוא בסך הכל לא אוהב אותו (או סולד ממנו) הוא טועה או שקרן.1 או רוצה להמנע מחוסר הנעימות הכרוך בלהסביר למלצר למה חשוב לך לדעת באיזה מהסלטים אין עגבניות או האם יש אפשרות לסלט כזה למרות שאת יכולה - פיזיולוגית ודתית - לאכול עגבניות. זה גם מאפשר לך להמנע מפגיעה ברגשות המארח שלא מבין למה את לא רוצה לאכול את סלט הטונה עליו טרח בעמל רב. "אני אלרגית לטונה" חוסך דיון ארוך ומייגע שפעמים רבות מתעורר אם התגובה היא "אני לא אוכלת דגים". 1נדמה לי שלא ציינתי בפתיל כאן שאני אלרגית למשהו. למיטב ידיעתי אני לא אלרגית לשום דבר מאכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת, בקריאה חוזרת של תגובה 479945 לא אמרת ש*את* "אלרגית לאוכל-שנראה-כאילו-אכלו-אותו-כבר", אלא שאילו היית, אז זה היה בסדר וכולי. אני מתנצל על הבלבול. אגב, צריך להפריד בין מסעדות לבין ארוחה סתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רוצה לסכסך... טוב, בעצם כן, למה לא לסכסך. הנה תגובה 479859 העלמה כתבה שהיא אלרגית בלי להוסיף מרכאות כפולות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מומלץ לך לקחת קורס בהבנת הנקרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שונאת שהם שמים לי במנת הפלאפל חמוצים או חריף, ואם עושים את זה (מתוך התעלמות מבקשתי, כמובן) אני פשוט לא מוכנה לקחת את המנה. וגם לא לשלם, כמובן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |