בתשובה לנועה ו, 02/06/08 15:13
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479859
2הנה משהו שאני לא מצליחה להבין - למה זה בסדר להתחשב בי אם אסור לי לאכול קוטג' מטעמי דת, אם אני לא יכולה לאכול קוטג' כי אני אלרגית לאוכל-שנראה-כאילו-אכלו-אותו-כבר אבל אם אני מבקשת שהקוטג' לא יגע לי באוכל כי זה איחס, אז אני מפונקת שלא ראויה להתחשבות?
אני אסביר: 479861
אם את אלרגית, את לא מפונקת, וראויה להתחשבות. אם את קוראת לעצמך ''אלרגית'' אבל בעצם מתכוונת ל''איכס'' אז את מפונקת שלא ראויה להתחשבות.
אני אסביר: 479864
למה, אם חומוס עושה לי הרגשה מגעילה בגרון, זה מופרז מצדי לבקש שחומוס לא יגע בדברים שאני רוצה לאכול? למה העובדה שאני משתדלת להמנע מדברים שגורמים לי לתחושת אי נוחות הופכת אותי למפונקת?
וגם אם מפונקת, למה מפונקים לא ראויים להתחשבות?
אני אסביר: 479872
אם הטעם של חומוס גורם לך גועל זה דבר אחד, אבל אם ה*מחשבה* שאולי אי פעם המאכל נגע בחומוס גורם לגועל, זה כבר פינוק.
מפונקים ראויים להתחשבות, אבל רק אצל מי שמוכן לפנק אותם, לא אצל כלל האוכלוסיה. כמו שאמרתי לדורון- מבחינתי, מפונק הוא בדיוק זה שדורש דרישות לא סבירות.
אני אסביר: 479875
מה זה "אי פעם"? לפני כמה שנים, בעודי חיילת רעבה עד מאד, הגעתי סוף סוף לתחנה המרכזית. הזמנתי מנה פלאפל והדגשתי בפני המוכר שאני לא רוצה חומוס וסלט ירקות. כשהפיתה הגיעה ראיתי שיש בה סלט ירקות. סילקתי כמה עגבניות ונתתי ביס. טעם מגעיל מילא לי את הפה. לא ידעתי מה זה אבל היה לי ברור שזה מגעיל אותי. מבט לתוך הפיתה גילה לי שמדובר בחומוס.
זרקתי את הפיתה ונשארתי רעבה (יותר). היות והנחתי שלא יהיה לי חומוס בפיתה, אני חושבת שאפשר להסכים שזו לא המחשבה שהגעילה אותי אלא הדבר עצמו. פינוק? נניח (אני לא מסכימה, אבל ניחא). אבל למה אני לא ראויה להתחשבות במקרה כזה?
אני אסביר: 479878
1. כי לא זורקים אוכל.
2. כי זה מה יש ועם זה צריך להסתדר.
3. כי יש ילדים רעבים בהודו.
אני אסביר: 479883
א. אם הוא היה מקשיב לי מלכתחילה לא הייתי צריכה לזרוק את המנה עליה שילמתי במיטב כספי (והוא גם היה חוסך שליכטת-חומוס)
ב. במצב העניינים הרגיל (כלומר, לא מצב של רעב קיומי) אני אל רואה סיבה להסתדר עם דברים מגעילים, כשם שאני לא רואה סיבה ללבוש נעליים לוחצות או סוודר מגרד.
ג. באותו היום הייתה חיילת רעבה גם בתחנה המרכזית ירושלים. לא צריך להרחיק להודו.
אני אסביר: 479884
אני איתך, אחותי.
אני אסביר: 479885
אגב, קראתי פעם טור של איזה חובב אוכל, שמספר איך הוא וחבריו רצו להרשים את מארחיהם בחו''ל והכינו להם את הטחינה המושלמת. רק שהמארחים טעמו וחטפו גועל מהנוזל האפור החמצמץ.
אני אסביר: 480469
מה שמזכיר לי, שמעתי פעם את אחד מעובדי החברה בחו"ל שביקר אותנו כמה פעמים מתאר לחבריו שם את חווית החומוס בישראל: "הם לוקחים אותך לאכול חומוס באזור שקוראים לו יפו, כל פעם במקום אחר, וותמיד עוד לפני שאתה טועם אותו הם יגידו לך שהחומוס הכי טוב הוא במקום אחר ואתה חייב ללכת לשם."
אני אסביר: 479896
3. בניקוי ראש היה פעם קטע שבו האימא אומרת לילד שלא רוצה לאכול: "אתה יודע כמה ילדים רעבים יש בהודו?" ואז באים כמה ילדים הודים מסכנים ואומרים: "ואם הוא כן יאכל, אנחנו לא נמות ברעב?"
אני אסביר: 479982
זה באמת טיעון שאף פעם לא הבנתי. איך העובדה שאני אוכלת משהו כאן יכולה לעזור ולו לילד הודי רעב אחד?
אני אסביר: 480004
בעלי הטיעון הזה לא דואגים לרווחת הילד ההודי אלא הם אומרים לילד הסרבן ''תראה כמה טוב לך לעומת מי שאין לו מה לאכול''. גישה פולנית קלאסית.
המצב גרוע, ולא באשמתי 480162
דווקא תעזור: אם לא תאכלי את החומוס/דייסה/תרד, מן הסתם תאכלי משהו אחר, כך שבסך הכל צריכת המזון שלך (זה שאת אוכלת וזה שאת זורקת) עולה. עוד מיליארד ילדים כמוך בעולם השבע, עולה הביקוש למזון בעולם, מזון בעולם מתייקר, מזון גם בהודו מתייקר, ילד הודי רעב יותר.
אני אסביר: 479899
אם את לא אוהבת חומוס, ומבקשת שלא ישימו לך חומוס, אז את ראויה להתחשבות, זה נימוס אלמנטרי. התסריט המקורי שלך היה ''אני מבקשת שהקוטג' לא יגע לי באוכל כי זה איחס''. ראשית, קשה לי להאמין שיש מישהו שעבורו קוטג' הוא ''איכס'' ברמת בחילה, אבל גם אם כן, בתנועה קלה של המזלג אפשר להזיז את ערימת הקוטג', הטעם כבר לא יהיה מורגש.

בעניין התחשבות, כרגיל זאת שאלה של מחיר. אם תהיי אורחת שלי, ואני בטעות אשים לך קוטג' על הצלחת, מן הסתם אחזיר את הצלחת למטבח, אזרוק את ערימת הקוטג' ואגיש שוב. אם ארגיש שהסטרינגנסי נמוך מידי, אולי אפילו אעביר את החביתה לצלחת אחרת. אם אחוש שגם זה לא טוב, אעשה לך חביתה חדשה ( או אתן לך את שלי אם נגמרו הביצים). אבל אם את לא חברה מאוד טובה שלי, יש סיכוי טוב שלעולם לא אזמין אותך שוב.

בכל אופן מה שהפריע לי היה התאור ''אלרגית''. יש לי קרובים אלרגיים לחלב, ועבורם אני מקפיד מאוד, ולא רואה בכך פינוק. אבל מרגיז אותי שמישהו שלא אוהב קוטג' חושב שהוא ''אלרגי''. אם את לא מסתובבת עם מזרק כשאת קונה פלפאל, אין להשוות.
''או אתן לך את שלי אם נגמרו הביצים'' 479933
נער הייתי
גם נָעַרתי
אבל מכניס אורחים כראובן
טרם הכרתי
''או אתן לך את שלי אם נגמרו הביצים'' 479958
או, שלום.
''או אתן לך את שלי אם נגמרו הביצים'' 479964
מזל שאין לו מסעדה. הוא בטח מאלה שיורקים על המזלג ואומרים "הנה, כבר אין כתם!".
הקורא באייל כבר לא מחשה 479999
החמור עשה אי אה, וגם המקשה.
''או אתן לך את שלי אם נגמרו הביצים'' 480039
ידעתי שאיזכור הביצים ישלוף הרבה תולעים מהעץ, אבל באמת אני שמח לגלות שאתה עוד במקלידים.
''או אתן לך את שלי אם נגמרו הביצים'' 480042
עשית לי את היום.
''או אתן לך את שלי אם נגמרו הביצים'' 480367
כמה טוב שבאת הביתה, כמה טוב לראות אותך שוב! האימייל אותו אימייל? אולי אפשר לקבל אותו מחדש, ליתר בטחון?
אני אסביר: 479936
'קשה לי להאמין שיש מישהו שעבורו קוטג' הוא ''איכס'' ברמת בחילה'

יש לפחות אחד. אבל אני משתדל לא לנג'ס בקשר לזה יותר מדי - אני פשוט נמנע מלאכול את התועבה הזו, או להסתכל עליה.
אני אסביר: 479983
גמני, גמני.
אני אסביר: 480077
אנחנו כבר שלושה.
(אוכל כל).
אני אסביר: 480111
ארבעה.

ומתבקש כאן סקר חדש:
האם אתה אוכל קוטג' וחומוס?
1. כן, את שניהם.
2. אוכל חומוס, לא נוגע בקוטג'.
3. אוכל קוטג', חומוס זה איכס.
4. לא מתקרב לאף אחד מהם.
5. תודה, אכלתי במשרד.

(אני מצביע ל-‏4).
אני אסביר: 480115
הייתי מוסיף גם הבחנה בין האופציה "כן, אבל כל אחד לחוד" לבין האופציה "כן, מעורבבים ביחד" (בתיאבון!). לא שזה נוגע לי אישית - אני מצביע 2.
אני אסביר: 480135
אנחנו מכינים את החומוס לבד,בבית, מה שנותן פרספקטיבה
שונה לכל צורת ההסתכלות על הנושא.
50% גרגירי חומוס מבושלים.
25% טחינה גולמית
25% מים, מיץ לימון ושמן זית.
תיבול- מלח, כמון ושום.
אפרודיזיאק.
אני אסביר: 480137
כמה?
אני אסביר: 480139
עזוב כמה, איפה קונים אותו?
אני אסביר: 480141
אתה באמת מצפה שאחשוף כאן את הדילר שלי?
תגובה לסקר 481087
אני מצביע 3.
(אם כי, לא אומרים איכס על אוכל, חומוס זה לא לטעמי)
תיקון התגובה 481088
חומוס ביתי הוא מצוין, במיוחד כזה שמרגישים את הגרגיריות.
החומוס החלק הקנוי מעורר בי בחילה.
אני אסביר: 482074
קוטג' הוא הפרעת אכילה בקופסה. מהצג האנורקסי- כי כמות הקלוריות שמקבלים ממנו קטנה מכמות הקלוריות שמוציאים על להרים את המזלג, ומהצד הבולימי כי זה בבירור כבר עבר במערכת העיכול של מישהו פעם או פעמיים.
אני אסביר: 482091
אם כבר מוכרחים (בהוראת רופא, או אם אתה קטין ולאמא שלך נגמרו הכדורים), צריך לאכול קוטג' 9% - זה פותר חלקית את בעיית פער הקלוריות (כן, 9%, יש חיה כזאת. היא של תנובה, והיא היתה שם שנים לפני כולן, לפני כל ה-‏0%, ה-‏3% ושאר מוטציות).
Et tu, Brute? 482099
תגובה 481456
אני אסביר: 479945
מי שאומר שהוא אלרגי לדבר מה בשעה שהוא בסך הכל לא אוהב אותו (או סולד ממנו) הוא טועה או שקרן.‏1 או רוצה להמנע מחוסר הנעימות הכרוך בלהסביר למלצר למה חשוב לך לדעת באיזה מהסלטים אין עגבניות או האם יש אפשרות לסלט כזה למרות שאת יכולה - פיזיולוגית ודתית - לאכול עגבניות. זה גם מאפשר לך להמנע מפגיעה ברגשות המארח שלא מבין למה את לא רוצה לאכול את סלט הטונה עליו טרח בעמל רב. "אני אלרגית לטונה" חוסך דיון ארוך ומייגע שפעמים רבות מתעורר אם התגובה היא "אני לא אוכלת דגים".

1נדמה לי שלא ציינתי בפתיל כאן שאני אלרגית למשהו. למיטב ידיעתי אני לא אלרגית לשום דבר מאכל.
אני אסביר: 480037
את צודקת, בקריאה חוזרת של תגובה 479945 לא אמרת ש*את* "אלרגית לאוכל-שנראה-כאילו-אכלו-אותו-כבר", אלא שאילו היית, אז זה היה בסדר וכולי. אני מתנצל על הבלבול.

אגב, צריך להפריד בין מסעדות לבין ארוחה סתם.
אני אסביר: 480040
לא רוצה לסכסך... טוב, בעצם כן, למה לא לסכסך. הנה תגובה 479859 העלמה כתבה שהיא אלרגית בלי להוסיף מרכאות כפולות
אני אסביר: 480043
מומלץ לך לקחת קורס בהבנת הנקרא.
אני אסביר: 479981
אני שונאת שהם שמים לי במנת הפלאפל חמוצים או חריף, ואם עושים את זה (מתוך התעלמות מבקשתי, כמובן) אני פשוט לא מוכנה לקחת את המנה. וגם לא לשלם, כמובן.
אני אסביר: 479865
למה?
כלומר, למה אם היא מבחירה (להבדיל מאלרגיה) לא מעוניינת לאכול מזון מסוים, ומעוניינת שמזון זה אפילו לא יגע במשהו שהיא אוכלת (או אוכלת בעזרתו) היא לא ראויה להתחשבות?
אני אסביר: 479869
קודם כל, לקרוא לזה אלרגיה זה פינוק, כי הסבל של בעלי אלרגיה נגרם גם אם הם לא יודעים שקוטג' נגע בצלחת. חוץ מזה, צריך קודם כל להחליט האם יש דבר כזה ''פינוק'' ואיך מזהים אותו. לדעתי אפשר להיות מפונקים בענייני אוכל, ואחד המבחנים לפינוק הוא בדיוק האם הדרישה מוגזמת או לא.
אני אסביר: 479871
תטל''א.
לא שאלתי למה זה פינוק, שאלתי למה היא לא ראויה להתחשבות.
אני אסביר: 479873
אבל אני שאלתי מה זה פינוק. אני צריך לדעת על מה אנחנו דנים כאן.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479877
אם את לא רוצה שהקוטג' יגע לך בצלחת, זה עיסקך מלכתחילה מה את שמה לך בצלחת.
אם את אלרגית - זה סיפור אחר.

אם אני צריכה לארח אותך ואת לא אוכלת תרד. ולא שמיר. ולא בצל ירוק. ולא פלפל ירוק. ולא אפונה‏1, אלא אם היא יחד עם גזר, ולא גזר - אם הוא בגודל שונה מהאפונה‏2, ולא קישואים. ולא חצילים.‏3 ופטריות אך ורק בפשטידה, אבל לא תאכלי את הפטריות הממולאות‏4 - כי גדלת בקיבוץ והטעם שלך נשאר טעם של ילדים ואפילו הסיבות הן סיבות של ילדים.

ואת שונאת חלב קוקוס וחמאת בוטנים‏4, כי לא אכלו את זה בקיבוץ -אני מצטערת. תסתדרי. יש גבול עד כמה אני יכולה להתחשב.

אבל זה בסדר. סביר להניח שאני לא אגיש קוטג' מלכתחילה. כבר אמרנו שרוב האחרים טבעוניים?

1 כי את לא אוהבת ירקות ירוקים.
2 כי הוא בגודל שונה. וגם ככה הצבע שלו שונה. זה לא בסדר.
3 איכס. קישואים. איכס. חצילים.
4 כי הן לא בתוך פשטידה.
5 ומה לעשות שחלק ניכר מהאחרים טבעוניים ואני משתמשת באלה כתחליפים מוצלחים למדי.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479879
על זה נאמר: חכי חכי (שתארחי את הילדים שלך) :-)
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479889
לילדים אפשר תמיד לזרוק שניצל עוף-טוב ואטריות עם קטשופ.

הצרה מתחילה כשאתם רגילים לבשל אוכל טוב. ולהציע אוכל טוב. ואין לכם שניצל עוף-טוב בכלל בבית, כי אין לכם ילדים עדיין.
ועדיין מארחים אנשים מסויימים שהטעם שלהם נשאר של ילדים.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479890
נו באמת. הפער בין לאהוב ''רק אוכל תעשייתי בצורת כוכבים'' לבין ''לא לאהוב מיני מזונות כאלו ואחרים'' הוא גדול. אני מסרבת לקבל יחס של ילדה מפונקת רק כי אני לא אוהבת עגבניות ומעדיפה שהן לא יהיו בסלט שלי.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479893
הוא במיוחד גדול כשהוא בא ממי שמתעקשת לא לאכול אוכל רק בגלל שהוא נגע מתישהו בגופה של תרנוגלת.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479902
תראי.
אם אני יודעת שאת לא אוהבת עגבניות אני יכולה מלכתחילה להפריש לך סלט בלי עגבניות. לא בעיה.
הבעיה היא עם אנשים שלא אוהבים רשימה ארוכה של דברים.

היתה לי שותפה אלרגית לחיים עצמם.
באמת.
היתה לה רשימת אין סופית של דברים שהיא היתה אלרגית אליהם, ממסכי מחשב ועד עגבניות.
במשך שנתיים הכנתי דברים כדי שנוכל לאכול יחד.

אני לא עושה את זה עבור אנשים שמסרבים לטעם הקולינרי שלהם להתפתח מעבר לגיל 10. ולא אמרתי שאת כזאת.

רוצה להרחיב מה את לא אוכלת ולמה?
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479948
אני מניחה שאני כלולה בקטיגוריית "אנשים שלא אוהבים רשימה ארוכה של מאכלים". בעיקר אם כוללים ברשימה הזו גם את הדברים שאני לא אוכלת מטעמי כשרות.
כן, אני יודעת שזו בעיה שלי שאני בררנית באוכל (וגם בעוד כל מיני תחומים) ולכן עושה כמיטב יכולתי לא להעיק בזה על אחרים.‏1 מצד שני, הרבה פעמים נתקלתי בתגובה מזלזלת ועויינת כשציינתי שאני לא רוצה לאכול דבר זה או אחר - תגובה שונה לגמרי מזו שאני מקבלת כשאני מציינת שאני לא מזמינה בשר במסעדה לא כשרה ומסתפקת בסלט.‏2

1היות ואת לא עתידה לבשל לי בעתיד הקרוב, אני חוסכת ממך את הרשימה שאכן כוללת חומוס, טחינה, קוטג' ועגבניות-טריות-ברוב-המקרים.
2החביבות עלי הן של המוכרים בפרנק'ס בהר הצופים. בכל הסנדוויצ'ים שם, מסיבה כלשהי, יש עגבניות. בלא מעט מקרים, כשביררתי אם במקרה יש סנדוויץ' בלי, התגובה הייתה "למה, את אלרגית?" וכשעניתי "לא, לא טעים לי" אז אמרו "נו, אז תקני ותוציאי!"‏3
3מה שבלית ברירה הייתי עושה לפעמים ואז מוצאת את עצמי מנסה להתעלם מהעובדה שעגבניה זה מין דבר שכזה שמשפריץ טעם על פני כל הסדוויש' שלי. בעיקר כשהן חתוכות לפרוסות עבות וכאלה.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479957
מטעמי כשרות?
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479961
לא הבנתי את השאלה. אני מגדירה את עצמי כשומרת כשרות, כן.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479963
לא נראה לי שיש לי באמת שאלה. אני רק קצת מופתע. יש פעמים שאני נעשה מודע באחת לפער בין היכרות וירטואלית (גם כזו שנמשכת שנים) לבין היכרות ישירה.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480090
אני יכולה להגיד לך שגם אני לא מזמינה בשר במסעדה לא כשרה.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480108
אבל לגביך זה לא מפתיע.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480094
אתה בטח גם לא יודע שאני משמש כראש ישיבה בתפוח.
סלט פרות 480095
אולי תחליט? משמש או תפוח?
אני זוכרת במעורפל 480103
שדאגלאס אדאמס כתב שהשאלות הקיומיות הגדולות ביותר שלנו הן:
א. מה אוכלים?
ב. איפה אוכלים?
ג. מתי אוכלים?
מישהו זוכר איפה הוא כתב את זה?
אני זוכרת במעורפל 480114
המסעדה בסוף היקום.

"The History of every major Galactic Civilization tends to pass through three distinct
and recognizable phases, those of Survival, Inquiry and Sophistication,
otherwise known as the How, Why, and Where phases.
For instance, the first phase is characterized by the question“How can we eat?,
the second by the question “Why do we eat? and the third by the question,
“Where shall we have lunch?”

אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480116
אם היית בחורה צעירה אולי זה היה אכפת לי.
הפער בין היכרות וירטואלית לבין היכרות ישירה 480118
מה, אתה לא?!
הפער בין היכרות וירטואלית לבין היכרות ישירה 480150
לא יודע ששכ"ג הוא הרב אליעזר פילץ? האמת, היו רמזים. לאף חילוני לא אכפת כ"כ מדוקינס.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480125
שוביניסט ארור.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480149
לפחות אני לא רב הישיבה בתפוח.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480119
התפוח הגדול?
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480179
גם אני לא ידעתי, כבוד הרב, אבל האמת שחשדתי. הרי פיזרת די הרבה רמזים במשך הזמן.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479970
אני מנחש שההבדל בתגובה נובע מההבדל במיוחדות.

כל אחד בארץ מכיר אוכלי מזון כשר. לעומת זאת, לא שמעתי (עד הרגע) על יליד הארץ שנגעל מחומוס.

נראה שיש לך העדפות מאוד ייחודיות. זו כמובן זכותך, אבל מי שרק נתקל במשהו כזה, לא מפתיע שהוא נזכר בהתנהגות של ילד שרק למד ללעוס.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479995
דור שביעי בארץ - לא אוהבת חומוס. מותר לי, נכון?
אני לא חושבת שיש לי העדפות מאד יחודיות. אני רחוקה מלהיות אנינת טעם או משהו כזה, אבל יש (גם) דברים בסיסיים שלא טעימים לי. נכון. זאת זכותי ואני לא מבינה למה לא לאהוב חומוס צריך לזכות אותי בתגובות נדהמות (ומזלזלות) יותר מאשר אם אני לא אוהבת שרימפס.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480009
אולי אני תמים, אבל לדעתי התגובות המזלזלות מבוססות קודם כל על הפתעה. אילו לא אהבתי לחבוש כובע מצחייה, והעדפתי צילינדר אוסטרוהונגרי, אנשים היו מביטים בי בתדהמה (וזלזול) בגלל שהם לא ראו מעולם טיפוס כמוני.

האנשים היחידים שאני מכיר שלא אוהבים חומוס הם אשכנזים זקנים ילידי אירופה. האנשים היחידים שאני מכיר שלא אוהבים ירקות טריים הם ילדים מתחת לגיל 6, וקרובת משפחה ילדותית אחת שלא אוכלת בצל. אני מבקש שתסלחי לי על ההכללות שניסחתי לי בעקבות זאת. אני מבטיח לנסות ולעדן אותן בהתחשב בך.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480013
לא, התגובות המזלזלות הן הרבה פעמים "את סתם מפונקת, מה הבעיה עם הסנדוויץ' הזה?". אין בעיה, פשוט לא טעים לי.

לא אמרתי שאני לא אוהבת ירקות טריים, אני לא אוהבת ירקות טריים מסוימים.

________
העלמה עפרונית ותקווה שזו התגובה האחרונה בעתיד הקרוב אודות הרגלי האכילה שלה.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480054
אני יליד הארץ (וגם הורי) ואני לא אוהב חומוס וטחינה. זה לא ברמה של להגעל, אבל אם מוכר הפלאפל (או השווארמה) ישים לי אחד מהנ"ל בפיתה (או בלאפה) אני אסרב לקחת את המנה או לשלם עבורה.
אני מתגעגע לפלאפל בגבעה הצרפתית (ליד מעונות הסטודנטים) שהיה מכין מנת פלאפל עם לבנה. זה טעים!
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480057
לבנה? לבנה?? אוי ואבוי. איכס מוחלט. וטחינה זה דבר דגול.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 481246
פלאפל עם לבנה נשמע נפלא.

(אבל שלא יהיו ספקות: אני מאוד אוהב חומוס וטחינה.)
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480163
שנים שלא נגעתי בחומוס (גם לא נוגע בקוטג' ועגבניות), זה לא כזה נדיר.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480205
יש הבדל בין לא לגעת לבין להיגעל ולהירתע מכל דבר מזון שהיה בקרבת אותו מאכל ממנו אתה נמנע.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479969
לא כיף לבקר בפסטיבל תאטרון פרינג' עם מישהו שנהנה לצפות רק בשייקספיר. מעיק לצאת לאכול עם בררן.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479996
אז או שלא תצא איתי לאכול (בשתייה, מוזיקה וטיולים אני בררנית הרבה הרבה פחות) או שתצא איתי לאכול, תזמין מה שמתחשק לך, תהנה מנוכחותי המלבבת ותתעלם מהעובדה שהזמנתי ניוקי או סלט ירוק בלי עגבניות.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480011
בתנאי שאת תתעלמי מכך שאני אגיע לפגישה בכובע צילינדר.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479998
העלמה הזמינה אותך לצאת איתה לאכול?
__
אפשר לסדר גם לי כזאת הזמנה? אני אתגבר על המועקה.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479880
באחד הפרקים של "סקס והעיר" קארי מזמינה מנה כלשהי במסעדה ומבקשת בלי פטרוזיליה. למה? ככה. לא אוהבת פטרוזיליה. זכותה, נכון? המנה הגיעה עם פטרוזיליה וכשקארי מתעצבנת, המלצרית שואלת אם היא אלרגית לפטרוזיליה. "לא", אומרת קארי "אני פשוט לא אוהבת פטרוזיליה. למה רק למי שאלרגי לפטרוזיליה יש את הזכות להמנע ממנה?" והסועדים האחרים רומזים לה (לא כל כך בעדינות) שזו בקשה לא לגיטימית. מה לא לגיטימי בזה? אני לא אוהבת עגבניות. למה זה לא לגיטימי לבקש במסעדה שיוציאו לי את העגבניות מהסלט בלי שיפתחו עלי עיניים כאילו אני ילדה בת שלוש או מפונקת בצורה בלתי סבירה?
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479881
לא יודע מי יותר מפונקת, אבל, אם מצד אחד את מציעה ארוחת ערב על טהרת האפונה, קישואיםז שמיר, תרד, גזר ופשטידה ומצד שני העלמה מציעה ארוחה בלי כל האיכס הזה, וגם בלי חומוס וסלט ירקות, אני עם העלמה.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479888
על טהרת?
בכל דבר יש קצת.

פשטידה אין. פשטידות אני שומרת לאנשים שכן אוכלים גבינות.
דובר על פטריות ממולאות, יקירי.

אורז לבד עם קטשופ תאכל בבית.
(בעצם לא. אני יכולה לשמור לך בצד אורז בלי כלום. זאת לא בעיה. קטשופ אין).
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479892
גם קטשופ זה איכס... וגם חלב קוקוס וחמאת בוטנים. בכלל, נראה שכדאי שתקחי כמה שיעורים מהעלמה.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479897
אה-אה.
אני אשפית בבישול.

ואתה אל תבוא אלי הביתה.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479900
אשפים בבישול לא משתמשים בקישואים ושמיר.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479903
זה שאתה לא יודע מה לעשות איתם, לא אומר שאי אפשר לעשות מהם אחלה דברים.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479906
בכל מה שנוגע לאוכל, אני אדם גמיש שמוכן לנסות הרבה דברים. ובאמת, כבר הכרתי הרבה כאלה שאמרו לי שאפשר לעשות מהם אחלה דברים, וניסיתי הרבה פעמים לאכול את הגועל נפש הזה. המסקנה שלי, אי אפשר לעשות מהם אחלה דברים, וכל מי שטוען אחרת הוא או משקר או חסר חוש טעם.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479916
או שנתקלת בבשלנים רעים.
או שאתה פשוט לא אוהב קישואים.

זה יכול להיות.
אבל אל תצפה להתחשבות...

אלא אם, אתה יודע, אתה לא אוהב קישואים, רק קישואים, ואני יודעת שאתה לא אוהב. אני לא אעשה לך דווקא.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479921
אני לא אוהב קישואים. למה שלא אצפה להתחשבות?
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479923
כפי שנמקתי קודם, אני מתחשבת בדתיים מכל הסוגים ובאלרגים. לא במפונקים.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479987
מדוע אי אפשר לראות בפינוקים האלה באוכל סוג של דת?
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480091
כי זו לא דת.
זה פינוק.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480106
ובמה זה שונה מצמחוני-רחמים שלא יאכל חסה שנגעה אולי בבשר?
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480134
כי זה כבר דת.
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480153
את קצת מעגלית, לא?
השאלה, לטעמי, צריכה להיות 481247
מדוע אי אפשר לראות בדת סוג של פינוק?
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 479986
אבל אם יש לי טעם של ילדים ואני לא אוכלת את הדברים שהזכרת ופשוט מבקשת לשבת אצלך בלי לאכול, אז גם זה כל כך גרוע?
אצלנו בחצר בצל עלי החסה 480015
זה די מבאס. כמו מישהו ששונא סרטי מתח, עושה לל טובה שהוא יושב איתך בקולנוע, אבל עוצם את העיניים, אוטם את האוזניים, ולובש באופן כללי פרצוף סובל.
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • העלמה עפרונית
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • אא
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • ברקת
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • האייל האלמוני
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • האייל האלמוני
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • אא
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • האייל האלמוני
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • האייל האלמוני
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • האייל האלמוני
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • אא
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • האייל האלמוני
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • אפופידס
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • דורון הגלילי
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • האייל האלמוני
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • נועה ו
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • האייל האלמוני
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • ידידיה
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • דורון הגלילי
  אצלנו בחצר בצל עלי החסה • האייל האלמוני
  תגובת השף • רון בן-יעקב
  תגובת השף • האייל האלמוני
  תגובת השף • רון בן-יעקב
  תגובת השף • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים