בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/05/08 11:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע מה יש ומה אין בציפי לבני1, ואינני נמנה על תומכיה, אבל למיטב הבנתי הטענה כי השתמשה בליכוד כדי להתחיל את דרכה ולטפס בסולם הפוליטי, אבל זה היה רק כלי, היא טענה שגויה, ואפילו נבזית. לבני נמנית על נסיכי תנועת החרות, אשר באופן טבעי פנו לחפש את ביתם הפוליטי בליכוד. ___ 1 למען האמת אני יכול להצביע על דבר אחד ש(עדיין?) אין לה: אין לה נסיון בחקירות היחב"ל. בימים טרופים אלו גם זה משהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 זה בדיוק העניין. לבני היא היחידה ששמה נותר נקי מרבב, לפחות בינתיים. ובימינו זה באמת משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שמו של (אקס) חמי נותר נקי מרבב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אקס חמך מעוניין, תגיד לו שיגיש את מועמדותו, למה לא? אבל בינתיים צריך לבחור מבין אלה שכבר נמצאים בזירה, ורובם או נכשלו בתפקידם, או נחשדו בפלילים, או גם וגם. לעומתם, לבני עוד לא נכשלה ועוד לא נחקרה, ויש לה קצת יותר נסיון ציבורי מאשר לאקס חמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' כמה מעלות טובות לשרה ציפי לבני: א. היא אשה. נשים טובות יותר לניהול משום היעדר טסטסטורון במערכת. ב. היא דעתנית. ממה שמשתקף בתקשורת היא חושבת ופועלת ע"ס הגיון ושכל ישר. ג. היא ישרה והגונה. כדאי לחזור לימי רה"מ נקיים כבי.ג'י. בגין גולדה ושמיר. ד. היא נעימת הליכות. יהיה נחמד לקבל בראש המדינה אשה מתורבתת ונימוסית. ה. היא מייצגת את המיין-סטרים של החברה הישראלית. צברית-חילונית-משרתת-משכילה-רהוטה-יצרנית-משלמת מיסים. ו. היא צעירה יחסית אך בוגרת מספיק. לא נשחקה עדיין בפוליטיקה המסואבת, אבל צברה נסיון בתפקידיה הציבוריים עד כה. כנגדה עומדת העובדה שהיא עוד עו"ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאול מופז כנראה חולק עליך בנקודה א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה אמרת! על פני הדור תעיד העובדה שנראה כי סיכויי מופז עדיפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' כדי למזער את סיכויי שאול מופז לזכות במשרה די לאוורר את התנהלותו בימי הקמת 'קדימה'. כאשר נשאר בליכוד ועמד להתמודד מול נתניהו עד שהסקרים קבעו כי אפילו סילבן שלום עוקף אותו. בהחלט פיגורה פוליטית מאוסה מדגם העול-מארד. [ואם זה לא יספיק כדאי להציץ בעדותו לפני וועדת וינוגרד. מצטייר שם גמד מנטאלי חסר בושה וגם נלעג. פחד אלוהים שזה היה רמטכ"ל ושר ביטחוננו. מצד שלישי כבר גילינו בעבר מה איכויות בכירים מאוד במערכת. האחים לבית יתום, לדוגמא] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תיקון קטן ושולי: לא "היעדר טסטוסטרון במערכת", אלא "רמות נמוכות יותר של טסטוסטרון במערכת". הטסטוסטרון, ששמו בפי העם הוא "ההורמון הגברי", מופרש אצל שני המינים, אצל הזכר מן האשכים ואצל הנקבה, במינונים נמוכים יותר - מן השחלות. כיון שידוע קשר בין טסטוסטרון לבין תוקפנות (קשר הבא לידי ביטוי בולט אצל עבריינים גברים - תופעה שנחקרה כבר ואוששה במידה סבירה), אני מרשה לעצמי להעלות הנחה (אישית, ללא סימוכין) כי נשים המצליחות לכבוש עמדות מפתח בדרג הפוליטי העליון - ייתכן שקיימים אצלן מינוני טסטוסטרון גבוהים יותר מן הממוצע הנשי (הדברים אינם אמורים לגבי פוליטיקאית מסויימת באופן אישי אלא כהנחה עקרונית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' דווקא רמות נמוכות של טסטסטרון מביאות נשים להיות מנהיגות ומובילות טובות יותר מגברים עתירי אותו הורמון. הגישה הנשית של ניהול מתוך קונצנזוס והרמוניה, לעומת המודל הגברי התחרותי והתוקפני, היא הנותנת להן יתרון בתחומים רבים של החיים. למשל, גליה מאור, מנכ''ל בנק לאומי. משך שנים רבות היא עומדת בראש המערכת, ומצליחה לנווט את המוסד הפיננסי הענק לתוצאות מצוינות וללא זעזועים תכופים כבדיסקונט, הבינלאומי, וכמובן בנק הפועלים - שערוריות מחיקות המיליארדים בהימורי סאב-פריים. אפשר גם לציין את גב' שטראוס העומדת בראש חברת המזון המובילה. אבל במקרה שלה יהיו לשונות רעות לטעון כי זה נפוטיזם יותר מיכולת. ויהיו רשעים גמורים שידביקו לה תווית ביצ'ית, אם לא דייקית לטנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאצ'ר, גולדה, מדלן אולברייט, כריסטינה השבדית, תיאודורה הרומאית, קליאופטרה, ז'אן ד'ארק, הקיסרית הסינית המושחתת צי-שי, שהרעילה את שני בניה, המלכה ויקטוריה, המלכה אליזבת, יקטרינה הגדולה ועוד רשימה ארוכה - אף אחת מהן לא נהגה בשיטות של ''קונצנזוס והרמוניה'', דווקא, אלא יותר בשיטות של יד ברזל, הפעלת צבא נגד מתנגדים, תככים פנימיים, עריפת ראשים ובריתות סודיות למטרות יצירת מוקדי כוח, בקיצור - שיטות קלאסיות ומגונות של הפוליטיקה הגברית, כפי שנלמדו ממיטב הרפרטואר של הפוליטיקאים הגברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן: "הפוליטיקה האנושית", "מיטב הרפרטואר של הפוליטיקאים האנושיים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת את דבורה הנביאה. וכמובן, הנסיכות לבית אמבר, שייתכן בהחלט שחלק מן הנשים ברשימה היו פשוט צללים שלהן. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מכיוון שנקבות רוב בעה''ח נושאות באחריות הבלעדית להיווצרות הצאצאים ברחמן, הולדתם וגידולם, אני סומך יותר על שיקול הדעת והפרקטיות הנשית מאשר על האגרסיה והתחרותיות-עד-כדי-מלחמת-חורמה-ואגו של הזכרים. לא זכורה בתולדות האנושות אשה שיזמה מסע השמד ורצח-עם כדוגמת יוליוס קיסר, ג'ינג'יס חאן, היטלר, סטאלין, מאו דזה טונג. לא שנשים לא מסוגלות להיות רעות. הכלבה האם שלי היא בדיוק כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הכלבה האם"? גם אתה הסתכלת אחורה לכיוון ה**ס המדמם שלה ואמרת תגובה 371627? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' לא צריך לעשות רעש מוגזם מכל מגע מיני בין מערכות הרביה. זכרים מצוידים בעלי ונקבות במכתש דו-שימושי. פעם אחת לקליטת זרעונים להפריה, ובהמשך, תעלת הלידה. הכלבה האם שלי לא שאלה אותי לדעתי בהקשר לידתי. אנחנו לא בוחרים את הורינו, כמו את ילדינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אצל נשים זה אולי האסטרוגן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רמת הטסטוסטרון אצל גברים (פוליטיקאים) מעל גיל 70? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי אם הם משה קצב או מישהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת לגבי פוליטיקאים, אבל אצל פוליטיקאיות היא גדולה מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מי. ג'ינג'יס חאן נהרג בגיל 65, והשמועות סיפרו שבחודשים שלאחר מותו עוד נולדו לו עשרות ילדים ברחבי אסיה. לא נראה שהיתה לו סיבה מיוחדת להוריד את הקצב לו חי עוד 5 שנים, בגיל 70. קלינטון בן 62 ואחרי שהוא למד להיזהר מהתקשורת ומכל מיני לינדות טריפיות, הוא יכול להמשיך לדפוק כל מה שזז עד 120. לואי ה-14 היה ידוע כחולה סקס ועד התקופה הקרובה למותו בגיל 77, גיל זקנה ושיבה במונחים של אז, היו נשות האריסטוקרטיה משליכות עצמן לרגליו ומשרתיו היו מספקים לו באופן קבוע נשים לבילוייו המתמשכים. היו לו 6 ילדים מן הנישואין הרשמיים (5 מהם מתולעמוד לרשותן של בתולות חרמניות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות המחיקה בסוף (המחשב אשם, כמובן, לא אני): 5 מהם (מילדיו של לואי 14) מתו בילדותם. אחר כך הלינק לאיש שהוא אמנם לא פוליטיקאי מן השורה אבל גם הוא מנהיג, ויש לו עוד 4 שנים עד גיל 70, לעמוד לרשותן ולשירותן של בתולות חרמניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, זה לא ייגמר לעולם... ללואי הנ"ל היו 6 ילדים (שמהם שרד כאמור רק אחד) מן הנישואין הרשמיים, עוד קרוב ל-20 ילדים ידועים מהמאהבות ועוד ילדים לא מוכרים מכל התקופות בחייו, כולל זקנתו, שחלקם מתו בילדותם ויש ויכוחים על המספר שלהם. הנה סיימתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגינג'יס חאן לא נהרג אלא מת סתם (לאחר נפילה מסוס אני חושב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מת סתם", זה מת מזקנה בשלוה, במיטתו, לא? בויקי העברית הסתפקו ב"נהרג במהלך מסע ציד". לפי ויקי האנגלית (כנראה זהירים יותר) סיבת המוות לא ברורה. אולי המוות קשור עם מחלה, אולי נפילה מסוס בזמן מסע ציד (התיאוריה הכי פופולרית אבל אא"ט, אין לה יותר סימוכין מלאחרות) ויש המגדילים ואומרים שנהרג בקרב. ג'ינג'יס חאן [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא נהרג, הוא התאבד כי אזל לו מלאי הטסטוסטרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע שלחמו לשעבר אין נסיון ציבורי? אני דווקא חושדת שדורון היה נשוי לבת של עוזי לנדאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשתמש במלים חריפות יכול גם אני, אבל אני מעדיף בשלב זה להימנע מכך. לגופו של עניין, בודאי העובדה שהבאת הייתה ידועה לי, אבל היא אינה מחלישה, אלא מחזקת מאד !! את עמדתי. אם תחשוב מחדש על העניין, ולא תבין זאת בכוחות עצמך, אסביר במספר מלים מדוע אני טוען כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהיותי אלמונית אין צורך שתענה לי, אבל רציתי רק להעיר שדורון לא השתמש במלים חריפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, חשבתי מחדש על העניין, ו(כנראה בגלל מגבלות בכושר החשיבה שלי) לא הבנתי בכוחות עצמי. אתה מוכן להשקיע את מספר המילים הנדרש כדי להסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. אני חושב שצורת החשיבה שאתה מציג, מצביעה בדיוק על הנקודה שעליה תמהתי לגבי האופן שבו בוחר הציבור את נבחריו. אתה אומר שבהיותה "נסיכה", "באופן טבעי" היא בחרה בליכוד. כלומר הפוליטיקה אינה שליחות שבה לנבחר יש איזו דרך שהוא חושב שעליו להוביל, אלא צורה מסויימת של קריירה, שבה בוחר האדם לתועלת עצמו. זאת בדיוק הבעיה שאותה העלתי. אם אתה עדיין זוכר, כשהשתחרר יצחק מרדכי מהצבא, הוא החליט שה"מקצוע" הבא שבו יעסוק יהיה פוליטיקה. לא היה ידוע על איזו דרך או אידיאולוגיה שבה דגל. תחילה הוא עשה ביקור במפלגת העבודה, אבל הם, מה לעשות, לא הציעו לו משהו רציני, ואז הלך לנתניהו, ובאופן מפתיע הציע לו נתניהו את תפקיד שר הביטחון, למרות שלא היה לו אז שום ניסיון פוליטי, ומסיבה זו הוא בחר בליכוד (ה"מתנה" הזאת שנתן נתניהו ליצחק מרדכי הייתה אחד ממעשיו הראשונים שהפחיתו את דמותו בעיני). הדפוס הזה, מסתבר, היה קיים גם אצל צפי לבני. בדיעבד ברור, ואין שום סימן שהיא דגלה באידיאולוגית ארץ ישראל השלימה שבה דגל הליכוד אז. אבל הפוליטיקה היא קריירה, ובהיותה "נסיכה" ברור שהיא תלך לליכוד. שם יקבלו אותה, ושם יקדמו אותה במהירות. מבחינה אידיאולוגית אולי היה מתאים לה יותר ללכת למרץ. אבל מה פתאום ? שם היא אינה מוכרת כ"נסיכה" ותצטרך להתחיל מלמטה, ובכלל זו מפלגה קטנה שבה לתפקיד שר ממש אין לה סיכוי להגיע. אז לעזעזל האידיאולוגיה. תחי הקריירה והקדום האישי. זה בדיוק העניין שעליו דברתי. לדידך זה "טבעי". על כך בדיוק אני זועק. אגב, בעצם נכנסתי לאינטרנט כדי להעיר משהו לגבי צפי לבני בעקבות משהו ששמעתי כרגע ברדיו, ואז ראיתי את תגובתך (כבר חשבתי שבחרת לא להגיב, אחרי שחשבת והבנת . . .). שמעתי ידיעה שלפיה כועסים חברי העבודה על ברק בגלל שהוא התייעץ לאחרונה עם איזה פירסומאי שהוא גם היועץ של צפי לבני. אם כן, לצפי לבני יש יועץ פרסומאי, שבודאי ההתיעצות עמו אינה חינמית, בלשון המעטה, והוא יועץ לכל המרבה במחיר ללא קשר לעמדתו הפוליטית. כלומר, אמנם עדיין לא נתפסה במעשי שחיתות, אבל היא בדרך "הנכונה". זה אחד הסממנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם התאור שאתה מציג, ומסתייג מההשוואה שאתה עושה בין לבני (ודומיה) לבין מרדכי (ודומיו). לבני גדלה בבית רויזיוניסטי, ובעל מודעות פוליטית. משבחרה ללכת לדרך הפוליטית (לא בהכרח בחירה טבעית, אם כי בהחלט בעלת סכוי גבוה משלי ללכת באותה דרך) הבחירה הטבעית עבורה היתה לעשות זאת במסגרת הליכוד. הן מתוקף הרגשת השייכות, והן מבחינת הקירבה הרעיונית. השאלה האם המעבר שלה בהמשך לקדימה נעשתה משיקולים אידיאולוגים או אופרטוניסטים (שעליה אין לי תשובה חד משמעית) לא רלוונטית לשיפוט של הצטרפותה לליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור שוב: בחירה בדרך פוליטית לדידי צריכה להיות לא לצורך קריירה אלא לצורך הובלת רעיון. הגדילה בבית בעל אידיאולוגיה מסויימת אכן יכולה להשפיע על האידיאולוגיה של זה שגדל שם, אבל אצל צפי לבני, מאז שנכנסה לפוליטיקה לא היה שום סימן שאכן קבלה על עצמה את האידיאולוגיה של הליכוד. אני, למשל, גדלתי בבית "מפאיניקי". ובכל זאת לו הייתי פוליטיקאי בודאי לא היית מוצא אותי במחיצת ברק ופינס . . . מכל מקום, גם תגובתי זו לא הוסיפה הרבה ורק חזרה על דברים שאמרתי, כך שאני מניח שאם לא הבנת אותי גם לא תבין, ודישה נוספת תהיה מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם האידאלי שלך אנשים עם אידיאולוגיה או השקפת עולם תמיד מוצאים דרך לחזק אותה או ללכת אחריה. אולי כפי שאתה רואה את עצמך. בעולם האמיתי אנשים לפעמים משנים את דעתם או מוותרים על חלומם. יש שזזים מימין לשמאל ויש שזזים משמאל לימין. לא צריך אפילו לדבר על מישהו כזה או אחר. הליכוד, למרות נסיונות לא מוצלחים לטעמי, לחזור לקו ניצי משהו, הלך כולו שמאלה. יהיה לך קשה למצוא בו אנשים שדוגלים עדיין ברעיון של ארץ ישראל השלמה, כמו שהיו בו לפני ששמיר הוביל את הליכוד לועידת מדריד. וזאת על אף אוסלו וחמאסטן המתהווה. מצע לוחמני משהו מצד אחד ודיעות יותר "פרגמטיות" * ופחות לוחמניות בראשי ראשיו מצד שני. * שמתי את זה בגרשיים, כי ההגדרה של פרגמטיות משתנה לפי עיני הקורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שיהיה קשה מאד למצוא הבדל גדול בין הקריירה הפוליטית של לבני לבין אלו של דן מרידור, אולמרט, מילוא ולמעשה גם של צחי הנגבי ובנימין בגין. דוקא השוואתה למרדכי ושילוחה למרץ מצביעים על בעיה יותר קרובה לבית. נראה שאתה לא מסוגל לקחת ברצינות אנשים המתאפיינים ע''י מתינות וקונפורמיזם. אם מישהו אינו דבק ללא פשרות בעמדות מקסימליסטיות ובלתי גמישות, הוא אינו יכול להיות מדינאי רציני. אם אינך נטורי קרתא של אף שעל, כלומר כל התחום שבין מרכז הליכוד למחנה מרץ, הכל הוא היינו הך. אם לבני מעולם לא הציגה עצמה כשומרת החומות של ניצי הרויזיוניזם (ואני לא משוכנע שזהו המצב), הדבר הוא לזכותה. הוא מוכיח על עקביות ונאמנות לדרך של מתינות ופשרה, שאינה בהכרח מונופול של השמאל. אישית אני מעדיף אנשים כאלו ע''פ כאלו שטבעם מוליך אותם בין קיצוניות אחת לשנייה (לפעמים היפוכה). גם הרושם שאינה מאלה המושכים כל מחלוקת לכיוון של עימות אישי עמוק, היא לזכותה. אני מפנה את תשומת לבך לאהדה העמוקה שהיתה לאריאל שרון (ולעניין זה גם מנחם בגין) דוקא בקרב המחנה של חסרי העמדה הפוליטית. מה שקנה אותם היה התדמית הסבאית והאנושית שאופיו ויועציו הפרסומיים קנו לו. נכון שחלק אחר של הדמות היתה המחנאות והסכינאות הפוליטית, אבל אופיו ה''ידידותי'' היה חלק מאישיותו. בהזדמנות זו, אני ממליץ על הסרט הדוקומנטרי הישן של אבי מוגרבי ''איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את אריק שרון''. זהו סרט פוליטי מצויין שעשה איש שמאל קיצוני למדי, היכול להסביר לאנשי שמאל מובהקים את קיסמו של האיש (שרון). אחד מן הרגעים המרכזיים בסרט הוא הרגע בו אריק ולילי ברגע של עימות, מתחילים לשוחח עם מוגרבי על הקולנוע שהיה שייך למשפחתו. ברגע הזה מתחילים להתגלות צדדים נוספים של האיש מעבר לצד הפוליטי שלו. נראה שלאנשים מן הסוג הזה יש יתרון מסויים ע''פ מנהיגים מן הסוג המתעמת (נוסח רבין, פרס, נתניהו ברק ואולמרט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד התמנותו לראש ממשלה, אריק שרון היה פוליטיקאי מתעמת מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' לא רק שאיציק ש. מדייק בהגדרותיו, אלא מצמצם. אריק שרון היה פוליטיקאי לעומתי ודווקאי במובן הכי מכוער של המילה כל ימיו כח''כ ושר ואפילו רה''מ. אדם מתועב מוסרית. וגאון צבאי. איש בעל זכויות יסוד במפעל הציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריק שרון היה ונשאר איש מתועב, לא משנה עד כמה אדם נחמד וידידותי היה. סירטו של אבי מוגרבי (שלמען הגילוי הנאות לא ראיתי אותו, אבל משמו ומתיאורו אפשר לעמוד על טיבו) הוא חלק ממגמת ההיתלקקות של אנשים השייכים למרכז הלאומני ומעיזים לקרוא לעצמם שמאלנים שהביאה עלינו את האסונות של השנים האחרונות. אם יש לאנשים אלה יושר עצמי הם חייבים בחשבון נפש פנימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט, כפי שאני הבנתי אותו, עסק (גם אם באופן אירוני) בהתקרנפות, ונעשה בתקופה ש"התקרנפות" היתה מילת באז בקרב השמאלנים, להבלגה על מעשי ודברי אנשי הימין. משמע, הוא *מבקר* את ה"התלקקות", כדבריך, לאריק שרון ודומיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו... איך הזכרת לי את המנטרה הזאת, התקרנפות. מתי זה נגמר, את זוכרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכרת לצערי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אני כבר לא יכול להתאפק יותר :( הסרט של אבי מוגרבי - שהיה ונותר אולטרה-שמאלן, על גבול הפסיכי - הוא האמאמא של המניפולציה והכיוונון העדין בכפתורי מוח והתנהגות מושא ההתניה. מוגרבי תומרן בדיוק למקום שרצו אותו בו. סופקו לו זוויות צילום (תרתי. גם מבחינה ויזואלית וגם בהיבט העומק, עאלק) שיתאימו מראש לנראטיב הרצוי למתכנני המיזם הדוקו-פוליטי כאילו. מוגרבי נבחר לתפקידו דווקא בגלל היותו מי שהוא. אולטרה-שמאלן כאמור. במאי לא מהשורה הראשונה אבל מחובר היטב לבראנז'ה הרדיקלית בקולנוע ולמאפיה מטעם מרצ וצפונה בתקשורת. אחד שיהיה רעב לעשות סרט לאחר כמה שנים של יובש יצירתי. יתרון נוסף נזקף לזכותו בשל מוצאו המזרחי-עירוני. מעין ס"ט חילוני ממשפחה בורגנית אמידה. ההיפך מסטריאוטיפ הקולנוען-צנחן-קיבוצניק-לשעבר-שאוהב-את-אריק-כמפקד-ושונא-במקביל-את-שרון-הפוליטיקאי-מהימין. מצד שני גם לא מרוקאי ליכודניק חבר מרכז. באמצע כזה מבחינת הקרנת הרעיון בשוליים הסהרוריים, ומשם למרכז הבמה הפוליטית, עבור קודם דרך השמאל. הוא סיפק את הסחורה בגדול. יותר טוב ממה שתוכנן. גם העיתוי נבחר בקפידה. רצח רבין ליווה כעננה את שרון דאז. כל הזמן הזכירו לו איך נאם על המרפסת ההיא בירושלים. זו נקודת המפנה בקריירה המקרטעת שלו לעבר כס רה"מ. וזה לא קרה מזמן, כפי שנאמר כאן בטעות. בקושי לפני 11 שנה.http://www.nfct.org.il/movies/How_I_Learned.htm |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תציע לבמאי מרוקאי חבר מרכז הליכוד שיעשה סרט על שרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרה מישהי חכמה שאני מכירה: אני בד"כ חשדנית לגבי תיאוריות קונספירציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אפשר לחשוד בתיאוריות קונספירציה מצוצות ממוחו הפורה של איזה סופר פיקשן או תסריטאי. רצוי ואף מומלץ. במקרה דנן זו לא תיאוריה בדיעבד (או הזיה פרועה) באיחור 11 שנה, אלא עדות מהשטח על התרחשות העלילה. כך היה, האמיני או לאו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה ב"עדות מהשטח"? של מי העדות? שלך? אם לא שלך - של מי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' כן, שלי. הייתי שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית איפה? היית נערת מים בסרט ההוא? ומה זה הפסיק הזה בראש כל הודעה? מחווה לבס"ד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' הייתי חלק מהקנוניה. ביחד עם אחרים סידרנו סרט כאילו דוקומנטרי על אריק שרון מטעם במאי שמאלן קיצוני (שבוי בדימוי עצמי ומנוהל ברוב שלבי היצירה) לטובת פרופגנדה פוליטית-אישית של האיש שלנו לתפקיד ראש הממשלה לעתיד. מוגרבי, כמו הרבה מחבריו לחוגי הפוסט-ציונות, הוא טמבל. קל ביותר לתמרן אותם. את לוחצת על הכפתור ההוא ויוצא לך הפלט שרצית מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בסרט מתועדים נסיונות רבים של מוגרבי להגיע לשרון ללא הצלחה, עד שניתנת ההסכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' הפסיקי להעניש עצמך בגין אי-רציפות לכאורה של האירועים. אורי דן המנוח היה האחראי על המגעים עם אבי מוגרבי לאורך כל צילומי הסרט. ראובן אדלר הופקד על הלוקיישינים של ההפקה. כולל ובעיקר הקטעים ה'אנושיים' שבהם מתפקד אריק כסבא טוב וכחוואי שוחר כבשים. אני תרמתי כמה טקסטים. לילי שרון פתחה את דלת מטבחה וסלון האירוח השרוני הנדיב. זה נחשב כחלק הכי קל כי באמת היא היתה אשה מדהימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני תרמתי כמה טקסטים", אהמממ. אתה משחק איתנו פה "איפה אפי"? ועוד עם ברקת מהתקשורת? אז בשביל מה ה"מוס גולמי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' זהו, שתמיד העדפתי להישאר בצל. אריק הציע לי מקום טוב באמצע (23) ברשימת 'קדימה' לכנסת הנוכחית. סירבתי משום הנכות התמידית שלי להיחשף לכל משיסה תקשורתית. לא רוצה לבלות את חיי בלהסביר למה אני לא כזה וכזה. יותר נוח לכתוב פוסטים באייל הקורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה לפני 11 שנה. בן כמה אתה, אפשר לשאול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' כן, אפשר לשאול. כבר נשאלתי לגילי מספר פעמים פה. לא רוצה לענות בדיוק כי זה עלול לסמן אותי כמי שאני. ואני, כאמור, מעוניין בפרטיות. אבל לצערי איני ילד עוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דווקא עושה רושם צעיר מכפי גילך (לא משנה מהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אני רוצה לנצל הזדמנות זו של דיון במשפחת שרון כדי לומר כמה דברים על לילי שרון. היא נולדה למשפחה ממוצא הונגרי. לכאורה זה כלום. בפועל, רק אידיוט גברי לא יודע שנשים הונגריות הן פאר הבריאה בכל הנוגע לתשמיש המיטה. לילי נהגה להעמיד מדי יום שני סירים לפחות של מרק על אש התמיד במטבחה. בנוסף לתבשילי כבש ובקר ודגים ופירות ים. מי שלא ראה את אריק מלחך מגש בגודל דונם של חלבון מהחי לא ראה פוד פרוססור אנושי בפעולה. לילי נתנה לחברות מושג חד. למרות הפרשי גילאים של עשרות שנים מתגעגעים אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לילי נתנה לחברות מושג חד"? גם אתה ממשפחה הונגרית? כזו שבניה התקשו ללמוד עברית ולכן החליטו לתרגם את המשפטים שלהם מאנגלית? מצחיק אותי תמיד, איך שהאגדות משתלטות על המציאות. האמת העצובה: הסקס הוא בעיקר עניין אינדיבידואלי ולא כל כך עניין של ארץ מוצא. תשמיש מיטה? לא אצל אשתי, ואם זכור לי מצהובונים ישנים - גם לא אצל זא-זא גאבור ההונגריה. היא עבדה קשה על תדמית ההונגריה המבוגרת-סקסית ואהבה מאוד להתחתן עם גברים עשירים, אבל לא כל כך אהבה את התשמיש, שהיה עלול לקלקל את הבלונד המנופח או את הסידור הקפדני של החזה המפואר בתוך המחשוף. איכשהו, מרחפת עננה קלה של חוסר אמינות על התגובות שלך בפתילון הזה. כל מה שאתה מספר על לילי, שהיתה באמת אישה מיוחדת וזה כבר נאמר בלי סוף, וסירי המרק והתבשילים והבית החם וכושר האכילה המפורסם של אריק - הכל כבר נלעס בעיתונות ובטלויזיה. אם תרצה שנאמין לך, תצטרך להתאמץ לגלות לנו משהו חדש שאנחנו עוד לא יודעים. ולהשתמש באורי דן המת בתור אסמכתא ללא-משנה-מה - זו לא חוכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' את זה בטח לא תמצא בעיתונים תגובה 472596 וכן, שכחתי לציין כי לילי ניחונה בחוש הומור אדיר. הרבה יותר מבעלה שגם הצטיין בתחום (יותר בכיוון הציני-ארסי). לשבת איתה בבית קפה היה כמו לבוא למופע סטנד-אפ. ואהבה לקלל בשפת שוק בניגוד לאריק, שהמילה הגסה ביותר ששמעתי מפיו היתה "זאבלה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בילית בחברתם, יש לך איזה מושג בת כמה לילי היתה בתקופה שעשו את הסרט? בכל מקום כתוב שהיא מתה בשנת 2000, אבל בשום מקום לא מצאתי שנת לידה שלה. אני חייבת לומר שהדמות שלה עניינה אותי עוד בחייה. אשה שבחרה מרצונה להקדיש את עצמה ואת כל כולה לבעלה בצורה כל כך טוטלית, בזמנים שזה כבר לא הכרחי, זה דבר בלתי נתפס בעיני. ולמרות חושבים שזה שיא השיאים של אהבת אישה, אני לא בטוחה שזה בדיוק מאהבה. זה נראה לי סוג של שעבוד פסיכולוגי שלא ברור מאיזה סיבות הוא, אבל בטח לא מהסיבות הנכונות. דרך אגב לגבי הסיפור של הזיון בתגובה ההיא אני לא בטוחה כמה זה אמיתי. באיזה שנה זה היה? אריק עם המשקל שלו לא נראה לי שהוא היה מסוגל כבר באותם זמנים ליותר מידי אקרובטיקה מהסוג ששומרים בגאווה על קלטת, ובטח היו צריכים להרים אותו עם בולדוזר לאחר מעשה. יש בחיים שלהם גם סיפור שנשמע לי מאד לא נעים, לפני לילי אריק היה נשוי לאחותה הגדולה של לילי, והאחות, אשתו, ששמה היה מרגלית נהגה במכונית ונהרגה בתאונת דרכים. ואריק ולילי התחתנו פחות משנה אחרי זה. אמא שלי שהיתה אז נערה אומרת שעוד שנים אחרי כן היו רינונים גם על זה שהרומאן בין אריק ולילי התחיל עוד בזמן הנישואין הראשונים שלו ושהם השפילו וביזו את מרגלית, וגם היו כל מיני לחישות על איך קרתה התאונה והאם זאת באמת היתה תאונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אענה לאט לאט. נדמה לי שהיא נפטרה בראשית שנות ה-60 לחייה. סרטן הריאות. הסרט נעשה ב-1997 ומכאן החשבון. היא חיה באופן עצמוני מעבר לקשר עם אריק, שהיה אכן הכי חשוב לה. במקביל, היא היתה העוגן שלו הכי חזק בחיים. זוגיות בלתי שכיחה. הם קיימו מערכת יחסים שאפשר רק לקנא בה. אהבה כמובן, וגם מין, ובעיקר חברות אמיצה. הוא נהג לומר שרק עם לילי יכול היה להפנות גב לחווה ולהסתער קדימה בידיעה שהיא יושבת במרומי מגדל המים, בחדר עם חרכי הירי, ונותנת לו חיפוי ותמיכה. מצידה, כמה אירוני, לא האמינה שאי פעם יגיע לכס ראש הממשלה. ולא זכתה. לילי גם קיימה תכונות של אמא אווזה לגבי הכלל. במלחמת המפרץ הראשונה היא פתחה קייטנה לילדי החברים מהמרכז. לאחר כל מטח טילים מעירק אריק נהג להתקשר אישית לכל אחד מהחברים מת"א והסביבה ולברר מה מצב הצאצאים. לילי הפצירה בכולם לשגר את הפעוטות לחווה. כך היה. רוב חבריהם דאז היו מטופלים בתינוקות. היא אספה עשרות ילדים לחיקה למשך חודשים. לאחר מכן דאגה לשלוח מדי שבוע-שבועיים ארגזי תוצרת חקלאית טריה לבתים. תסחטו מיץ לחבר'ה, היא אמרה. העניין עם מרגלית אחותה, אשתו הראשונה של אריק, לא ממש נהיר לי. שמעתי את השמועות וניסיתי בעדינות ללקט מידע ממוזי ורטהיים שהכיר מקרוב את המאורעות. הוא טען בתוקף שהכל שטויות. אני רק יכול להעיד כי כל ערב ראש-השנה הלכו לבקר את קבר הבן הבכור שנהרג בתאונת יריה. אריק הגיבור תמיד נשבר נוכח המעמד. לא יודע מה האמת בקשר לתאונת הדרכים של מרגלית. הייתי רחוק אז עשרים שנה ויותר מהמפגש הראשוני שלי עם הזוג שרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת המפרץ הראשונה רוב חבריהם היו מטופלים בתינוקות? הרי להם עצמם ודאי היו כבר נכדים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אופסס, סליחה. ככה זה שלא מגיהים לפני הלחיצה על אשר. צ"ל: לאחרי כל נפילה של טיל(ים), ממש שניות ממתן אות ההרגעה, אריק היה מתקשר לבדוק האם הכל בסדר ומה שלום הילדים. לילי בכלל לחצה להעביר אליה את הצאצאים. רוב החברים דאז היו צעירים מהשרונים בהרבה ולהם ילדים קטנים ואף תינוקות. נכדי שרון נולדו שנים אח"כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם מקבלים את כל מה שספרת על הפקת הסרט, התוצאה הסופית אינה מתכנסת לטמבליותו של מוגרבי. התאור של ברקת את הסרט היה מצויין ומדוייק. מדובר בסרט אירוני העוסק בהתקרנפות של הישראלי (כאשר מוגרבי עצמו מגלם את הישראלי). לפי התוצאות יוצא שבעזרת הימין הפוליטי הצליח מוגרבי להפיק סרט שהצליח באופן חד פעמי ומפתיע לחרוג באיכותו מן הרגיל אצלו. מה בדיוק הרויחו אדלר ואנשיו מסרט שאותו איש ממצביעיו של שרון לא ראה? כדאי גם להזכיר שבאותה תקופה שרון היה זקוק לקולות חובשי הכיפות במרכז הליכוד ולא לסימפטיה של שמאלנים מתקרנפים. יתר על כן מוגרבי הוא "בלעם" ידוע (גם ללא הכוונה של ר. אדלר). בסרט מאוחר יותר שלו שראיתי רק קטע ממנו (יכול להיות שזה "יום הולדת שמח מר מוגרבי") הוא עומד מול חייל במחסום בגדה המערבית ומתווכח איתו בקולי קולות על טיבו של הצו שהחייל מראה לו. מאחר ונראה בעליל שלחייל אין שום עניין בויכוח הזה, אישיותו של מוגרבי כובשת את מרכז הבמה כמקובל אצלו, אבל ליבו של הצופה הממוצע יוצא אל אותו חייל שנטפל אליו שמאלני מקצועי ותמהוני. (או שמא גם בסרט זה הייתם מעורבים איכשהו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מלבד בסינמטקים הסרט הוקרן גם בטלוויזיה (כמה פעמים ובכמה ערוצים) כך שצפו בו כנראה הרבה מאוד אנשים. בתקופה ההיא שרון פיתח טינה סמויה כלפי הימין הדתי ובמיוחד ראשי המתנחלים. הוא טען במרירות כי הם רכבו על גבו שנים, אבל מעולם לא סיפקו לו את הסחורה הפוליטית במקביל. וייסגלס ואדלר ואריה גנגר הציעו כל הזמן לזוז למרכז, ואפילו הצליחו לשכנע את אורי דן לתמוך במהלך (הכאילו טקטי בלבד. רק שיפור עמדות...לא נסיגה). ושרון, כמו שרון, תמיד אהב לתמרן. אפילו אם זה בהילוך סרק. לגבי מוגרבי - הטמבליות שלו קשורה במיליטנטיות הפוליטית. אדלר עשה ניסויים דומים על שמאלנים 'קשים' מהמדיה והשיג תוצאות טובות יחסית. הרעיון היה לשווק את אריק באריזה חדשה, מרוככת, אנושית, גם במימד של הקולנוע הדוקומנטרי. כמובן שקשה לשלוט בכל האספקטים של המיזם, אבל היה קל יחסית לתמרן את מוגרבי בכל הקשור לקטעים הישירים בינו לבין שרון. בכל מקרה, החמ''ל של שרון מאוד אהב את הסרט והתגובות לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית קרוב /קשור לחצרו של שרון בזמנו, נורא מעניין אותי מה דעתך על המסמך המופץ במייל בזמן האחרון-על איך מערכות ההון/ שלטון/ שלום/ גז/שלאף /פלשתינים- מסובבות את המדינה. האם הוא אמין בעיניך? (את המסמך, לפי הרכילות במייל, כתב אחד מבכירי העתונאים שלא רוצה לחשוף עצמו) (אפשר להסתפק בתקציר, אבל כדי לדעת את המקורות והפרטים שווה לקרוא את המסמך עצמו) כדאי להוריד את המסמך המקורי- שם יש את הערות השוליים עם המקורות, ולא להסתפק בגרסת הhtml |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מה הקטע הזה של "אם היית קרוב /קשור לחצרו של שרון בזמנו..." אם? כאילו אולי לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לסכם, נראה שמאז שחשפת את הקשר הנ''ל שלך אתה מחכה שמישהו יערער על אמינותו, ועשית זאת בתגובה על שאלה תמימה שנוסחה במבנה תחבירי מקובל. לו באמת היתה כוונה לקרוא תיגר על אמינותך, היית נשאל שאלה ''שרק מקורב יודע לענות עליה'' כדי לספק הוכחה לדבריך. לדעתי כאן השואלת באמת מתעניינת במה שיש לך להגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני לעיל צודק, זה רק עניין של ניסוח. אני באמת מאד סקרנית לדעת מה יש לך לומר על המסמך הזה, *מפני* שהיית מקורב לחצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' גמני לא רואה את הקישור. לעניין: מאז מות לילי התרחקתי מהחצר (תרתי - מחצר החווה, ומחצר מקורבי שרון). לאחר כניסת אריק לתפקיד מלך-ישראל דה יורה, מה שכ"כ רציתי בזמנו, הצטמצם הקשר לכדי שיחות טלפוניות ספוראדיות. רה"מ לא פנוי לפטפט שעות עם אזרח בקו לא מוצפן. רוצה לומר שהידע שלי על המתרחש הלך וירד במרוצת השנים האחרונות. אבל כן, מרטין שלאף קשור לפרשת הכספים שבגינם, בסוף הסיפור, נידון עמרי שרון למאסר. כמובן שאריק ידע (ויזם) מהעניין, והקריב את בנו-בכורו לעולה. כבר כתבתי כאן ששרון היה איש מתועב מבחינה מוסרית. שלאף התחבר למשפחת שרון דרך שני אינטרסים כלכליים מובהקים - הקזינו ביריחו ונושא מכירת הגז הטבעי לחברת החשמל. סיריל קרן שימש רק כצינור. מין טלנסקי מתוחכם הרבה יותר. [אולמרט ניסה לחקות את אריק בקשריו ההדוקים עם אילי-הון. רק שאריק היה גוליבר ביחס לאהוד הננס בסדרי הגודל. בחיים לא חלם לקבל מעטפות ישירות ממי שעלול להפלילו בעתיד. ועוד בסכומים עלובים של אלפי דולרים בודדים... הכספים תמיד נוידו לפחות בין 3 נקודות עד לנחיתה הסופית. ותמיד דובר בסכומים של לפחות שש ספרות. (פעם, כשאריק היה שר השיכון, בארוחת ערב עם השרונים במסעדה ירושלמית, הייתי עד ליכולת המופלאה שלו. אחד מראשי "עטרת כוהנים" הגיע בדחיפות וביקש לגייס באותו הלילה 1.5 מיליון דולר לצורך רכישת איזה מבנה מהישמעאלים. אריק הרים טלפון להוא ולהם ועד שהגיע הקינוח כבר הונחו הכספים במקום הנדרש)] אציין רק כמה פרטים מפרשת שלאף, הגז הטבעי ושרון. מחמת הזהירות לא מעוניין להיחשף לפעולות עוינות מצד הנוגעים לפרשה. א. יו"ר דירקטוריון חברת החשמל בזמן ההחלטה על רכישת גז טבעי היה אלי לנדאו. מינוי ושפוט של שרון. ב. יו"ר ועדת המכרזים העליונה של חברת החשמל בזמן ההכרעה על רכישת גז טבעי היה עו"ד דן כהן. שופט מחוזי לשעבר, שהודח מתפקידו בצעד די נדיר במערכת המשפט. מינוי של רבין ושרון. האיש מבוקש כיום ע"י רשויות החוק ומסתתר במדינות שאין עימן הסכם הסגרה. ג. הסכמי רכישת הגז הטבעי שונו מספר פעמים לאורך העשור האחרון. מעולם לא הוצגו נתונים משווים בין החלופות. מדובר במיליארדי דולרים, ואף פעם לא הובא בפני גוף כלשהו אומדן השוואתי של העלות. ד. לפחות הקזינו ביריחו נותר סגור. מה שמראה שלא תמיד דרך רשעים צלחה. ה. אידיוט שכמוני. במקום לגזור קופון אישי אני מתמרמר על שחיתות אינהרנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מכחיש כל זיקה ביני לחומרים משני תודעה! [באחד מתפקידיו כשר התפנתה משרה והוא הציע לי להיות קודקוד 'הסיירת הירוקה'. זה תפור עליך בול, אמר, והתפקע מצחוק...] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך. לגבי ד. שמעתי בזמנו (לא זוכרת מאיזה מקור), לפני ההתנתקות, שההתעקשות של שרון להתנתק גם מה"תוחמת הצפונית" על אף שזה יכניס מתקנים אסטרטגיים באשקלון לטווח הקאסמים, נבעה מהתכניות של שלאף לשחזר שם את ההצלחה של הקזינו ביריחו. זה מדהים אותי שרשויות החוק בודקות ברעש ומהומה דברים אידיוטיים כמו המעטפות של טלנסקי, בהם העבירה על החוק מסופקת והבעיה העיקרית שעולה מהם היא הנהנתנות הנחותה המאפיינת את מנהיגי המדינה דהיום, ומזניחה "פילים" שעומדים לה מול העיניים כמו ההתנהלות המשונה של מספר ממשלות בעניין החוזה על אספקת הגז. (אם אני לא טועה גם העניין של פיצוץ הקלטת של פריצקי היה קשור בענייני עסקת הגז והיריבות בין מימן ואנשי שלאף). התקשורת, מצידה, גם היא לא ממש עטה על הדג השמן והמסריח הזה השוכב לפתחה, על אף שהרבה חלקים מהאינפורמציה הזאת מסתובבים ברשת כבר שנים. האם רק הראש הקונספירטיבי שלי חושד שלשלאף יש מהלכים גם ברשויות החוק וגם בתקשורת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, אבל את יכולה לתת לי תקציר קטן לגבי עסקת הגז המדוברת? זה ממש לא מוכר לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1578. אשמח אם המוס הגולמי יוכל להרחיב ולחוות דעה אודות אותה פרשה שכפי שאפשר לראות שם בתגובות, אני עוקב אחריה כבר כמעט חמש שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' קראתי בעניין את הדיון בניהולך. הפרשה סבוכה וכל החלטות דירקטוריון חח"י מאז 2000 בנושא רכישת הגז נגועות בשחיתות אישית עמוקה ובהשפעה פוליטית מוטה. כך המחיר הראשוני לגז המצרי בשותפות יוסי מימן. כך הכנסת התאגדות 'ים תטיס' ויצחק תשובה כספק נוסף. וכמובן כל ההתפרעות סביב BP, שלאף והגז הפלשתיני מול עזה. רק אספר כי בישיבה מכרעת של ועדת המכרזים העליונה בנושא הגז הוגשו למשתתפים חוברות המכרז ובהם חסר רק פרט אחד קטן - המחיר המבוקש ע"י המתחרים השונים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' לא חושב שההתנתקות גם מהקטע הצפוני של הרצועה נעשתה בגין הקשר הפיננסי שרון-מרטין שלאף. עד כמה שאני יודע אריק באמת רצה לבצע מהלך של התבדלות מלאה מעזה, וזה חייב גם יציאה מהיישובים בצפונה. הקשר עם מרטין שלאף צרם לחלוטין לגבי כמה ממי שהיו *חברי* שרון. אישית, למשל, יכולתי לבלוע את העובדה שאריק מסתייע כספית לאורך שנים מטעם עשירים יהודים-אמריקאים. גם בגלל שהכספים הגדולים באמת הלכו למטרות ציבוריות (כפי שתיארתי בהודעה למעלה לגבי רכישת נכסים מערבים במז' ירושלים, ובעיקר באזור 'האגן הקדוש'). אפילו ניתן היה לעכל ידיעות על תמיכה קבועה וכיסוי הפסדים כבדים של החווה מדי שנה. כי מי שנתן את הכסף היו אכן תומכים פוליטית ואף חברים משך עשרות שנים. הלוואי עליי חברים כאלו שיממנו לי אורח חיים של נסיך סעודי. מרטין שלאף היה 'דבר אחר' בכמה מובנים. למיטב הבנתי אין למרטין שלאף השפעה ניכרת על התקשורת הישראלית. לבטח לא במערכת החוק. להיפך, רבים שוטמים אותו. הסיבה היותר קרובה להסבר אי-פיצוץ הפרשיות הללו קשורה במידור. אי אפשר לכתוב (או להוכיח משפטית) שום דבר בגלל קיומם של אנשי ביניים וגופים מתווכים אוף-שור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יישובי התוחמת הצפונית לא הפריעו להתבדלות מלאה מעזה. לא היו יישובים ערבים בינם לבין הקו הירוק. יותר מכך, היתה ממילא גדר בדרומם, בינם לבין הערבים. מסכימה אתך לגבי ההבדל בין טלנסקי ודומיו, לבין מרטין שלאף- שהיה בעל אינטרסים כלכליים ציניים. מעניין שעל אף שהוא יהודי (ואפילו נולד במשפחה חרדית) היה שלאף (לפי מה שנאמר בחוברת ההיא), במשך שנים רבות לפני אוסלו, שותפו ואיש סודו של ערפאת בניהול הכספים שלו. יכול להיות שהסיבה שמערכת המשפט אינה מטפלת בנושא היא עניין המידור וחוסר ההוכחות. אבל התקשורת, שאינה מחוייבת להוכחות משפטיות ויכולה להסתפק בלהצביע על סירחון ציבורי, יכלה גם יכלה לדבר על זה. חוץ מ''מקור ראשון'' שעשה על זה כתבה גדולה לפני הבחירות האחרונות, שלא זכתה להדהוד בשאר התקשורת, ''אף אחד לא קם''. כך נוצר מצב שחוץ מכמה משוגעים לדבר שקישרו בין הנתונים הספורדיים שהתפרסמו מפעם לפעם - האזרחים במדינה לא יודעים שמתרקם כאן דבר מסריח, שהוא הרבה יותר גרוע ומקיף מכל פרשיות השחיתות שהרעישו את המדינה עד היום (תשווה כמה דיו נשפך בנושא שלאף עם המיליארדים המעורבים בו - יחסית לפרשת דרעי, המתנות של נתניהו, טלנסקי, כרמיה ושאר זוטות) בקיצור- אם בענייני הימורים עסקינן, אני שמה את הכסף על ההשערה שלשלאף יש גם כמה ''אסים'' בתקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' התוחמת הצפונית עדיין נכללה במסגרת רצועת עזה בשירטוט השטחים הנבדלים של מדינת ישראל מטריטוריה זרה עבור לגבול 67'. שרון התייסר מאוד עם הצורך לפנות התנחלויות כדוגמת 'אלי סיני'. במיוחד שהיו לו שם חברים-פקודים-נאמנים כאבי פרחן שליוו אותו עשרות שנים. לשיטתו בהתנתקות לא היתה ברירה. התקשורת ככללה מעדיפה להתרחק מדיון בפרשה הרקובה של שלאף מחשש תביעות דיבה. בגלל קיומם של אנשי ביניים וקש השותקים כקיר ונמנעים מכניסה לישראל כדי לא להחקר. קשה ביותר להוכיח דבר-מה. האינטרס הראשי של מרטין שלאף קשור דווקא בקזינו ביריחו. עם כל ההשקעות שלו בשרון עדיין סבל מהפסד רווחים יומי בסדר גודל של מיליון דולר כאשר המקום נשאר סגור לישראלים. עד עצם היום הזה. מה שמראה כי לפעמים שוחד ושחיתות לא נושאים תוצאות מקוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מקור ראשון" פרסם כתבה רחבה (שמצוטטת במלואה בחוברת ההיא) על הנושא. הוא לא נתבע בתביעת דיבה, עד כמה שאני יודעת. מהכרותך את שרון- האם אתה חושב ששרון באמת שינה את דעותיו והאמין שהחזרה לקווי 67 ברצועת עזה תביא תועלת למדינת ישראל? אם כן, מה לדעתך גרם לשינוי הדרמטי הזה בתפישה שלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידיעות על הקשר בין ליברמן ושלאף התפרסמו כבר לפני כמה שנים. במאמר שהתפרסם ב"מקור ראשון" לפני הבחירות צפו שליברמן ייכנס לקואליציה של אולמרט על אף "ימניותו הקיצונית", מפני שגם הוא היה "השקעה" של שלאף ואנשי עסקים אוהבים שההשקעות שלהם תומכות האחת בשניה... (לפי אותו עיקרון שרון לקח לו דווקא את אולמרט, שהגיע רק למקום 33 ברשימת הליכוד ולא זכה לאהדה רבה שם, כממלא מקומו) האמת היא שהממשלה שהוקמה מיד לאחר הבחירות לא כללה את ליברמן. סימנתי לי אז שהיתה טעות בהערכה, אבל הסתבר שזו תוקנה עד מהרה - וליברמן הצטרף לממשלה בתנאים מגוחכים. הפרשנות שלי לפרישה של ליברמן מהממשלה עם דו"ח וינוגרד היא שזה לא בגלל הכשלונות של אולמרט (ליברמן ממש לא היה זקוק לוינוגראד כדי לדעת מה אולמרט שווה) אלא כדי שלא כל הביצים יהיו בסל שנתון בסכנה. צריך היה שליברמן יישאר כאופציה "ימנית" כדי שגם אם יהיו בחירות ותהיה ממשלה ימנית יהיה ל"משקיע" שלאף מהלכים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה דווקא עובד. אם תפנה אלי בדוא''ל אשלח לך את הקובץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת שם קישור ישיר לתיבת הדואר האלקטרוני שלך, שלא זמין למי שהוא לא את. את יכולה להעלות את הקובץ לשרת קבצים חופשי ולתת כאן קישור אליו. הנה שירות שכזה שמצאתי בגוגל: http://www.easy-share.com | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. ניסיתי להשתמש בלינק שלך ואפילו הצלחתי להטעין את הקובץ, אבל הדרך לראות אותו אחר כך היתה כל כך מפותלת (ועברה דרך הרבה תמונות לא צנועות בעליל....), שהחלטתי להתאמץ ולמצוא דרך אחרת (צעד נועז משהו, בשביל פחדנית מחשבים כמוני) הלינק הבא: מוביל להודעה בפורום, שממנה ניתן להוריד את הקובץ. בהצלחה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' הקובץ מכיל החשדות פרועות ורחוקות מהמציאות. אם יש מישהו ששרון שנא בלהט זה ערפאת. הקטע עם שלאף התבסס על 'תן וקח' בין פוליטיקה לעסקים. בלי שום קשר למאבק המדיני-מבצעי ביו''ר הרשות ומטרותיו. יש להזכיר כי אריק הפך את ערפאת לאסיר בצינוק המוקעטה עד מותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הבנתי, שרון לא היה צריך לאהוב את ערפאת. מספיק שהוא אהב את הכסף של שלאף. נראה לי שבחוברת הזאת יש אמנם קצת בעיה של "עודף אמביציה" בפרשנות של העובדות. אבל גם אם נסתפק בעובדות בלי הפרשנות אפשר להזדעזע: -שלאף היה מקורב הדוק של ערפאת לפני אוסלו. -אחרי אוסלו הוא נכנס בדרך המלך לפוליטיקה הישראלית ו'קנה' פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית, וגם אנשי צבא, עורכי דין בכירים ואנשי שב"כ, תוך שימוש בקשרים שיש לו עם הרשות הפלשתינית. -יש התנהלות מוזרה, בלשון המעטה, של הממשלות הישראליות בנושאים שקשורים לאיש. ומעורבים בכך הרבה כסף והרבה אינטרסים. זה מספיק בשביל לא לישון טוב בלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' בשביל לא לישון טוב בלילה מספיק לדעת שעמרי שרון ודובי וייסגלס עמדו בקשרים הדוקים עם מרטין שלאף. זה לכשעצמו מעורר חלחלה. לטעמי הפרשנות המרחיבה שלך לוקה באובר-דוז. הרקב עמוק וקשה מוסרית, אבל לא ממנו נובעות הכרעות מדיניות-בטחוניות מהותיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אני מתנצל על התמונות. הצצתי רק בעמוד הראשי שם ולא המשכתי מעבר לזה. שנית, גם מהקישור אני משום מה לא מצליח לפתוח את הקובץ. תוכלי לשלוח לי אותו בדואר אלקטרוני בבקשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה זה, זה מי זה. האיש שירה ברבין ועצר את השעון של השוטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, שלאף השולף. הולם ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי ששולף תוך כדי שלאף הוא מסוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 481092: "הרבה חלקים מהאינפורמציה הזאת מסתובבים ברשת כבר שנים." - עכשיו זה כבר באמת מתחיל להזכיר את סיפור השעון והשוטר, ואת התאוצה שהסיפור ההוא תפס פה, בזמנו, תוך כך-וכך תגובות/פתילים של יעקב הזכור לטוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה באמת מעניין אותך, תבלה: http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-152466-00.html?ta... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הטעיתי קצת את ארז. מאחר ורציתי רק להדגיש נקודה מסויימת לא תארתי יותר מדי את הסרט. ברור שכותרת הסרט היא צינית ואירונית. תאור הסרט כביקורת נגד ''התקרנפות'' היא בהחלט מוצלחת ונכונה. יחד עם זאת יש משהו בסרט שהופך אותו למעניין, מוזר ומפתיע, מה שקשה להגיד על סרטיו האחרים של מוגרבי. סרטיו בד''כ סובלים מן האגוצנטריות האקצנטרית שלו. בסרט הזה מתרחש מעין מעשה בלעם. מוגרבי רוצה להזהיר מפני ''השלמה'' עם הימין ה''מתחזה'' לנורמלי. כדי להראות את הסכנה, מוגרבי חייב להראות את צדדיו האישיים ה''נורמליים'' של שרון. אלא שאז לתוך התסריט של מוגרבי מצליחה להתפרץ אישיות נוספת, שרון עצמו. מוגרבי אולי רוצה להראות איך השטן שרון מתחזה לאיש מן הישוב, אבל הצופה רואה את שרון משוחח עם מוגרבי על הבעיה שיש לו עם הבורקסים המוגשים לו כל הזמן. מוגרבי אולי רוצה להראות ש''שרון הרוצח מלבנון'' רק נראה ככל האדם, אבל הצופה רואה ששרון ולילי בעיצומה של הפגנה נגדו, משוחחים עם מוגרבי (שלדעתי היה ממארגני ההפגנה הזו) על בית הקולנוע של הוריו. תמונת הסיום ההזוייה שבה מוגרבי מצטרף לשלושה או ארבעה חובשי כיפות בריקוד חסידי, היא אולי מיצוי של כוונת ה''משורר'' להציג את ה''התקרנפות'' שלו עצמו. אבל לעין החיצונית היא חושפת את המורכבות האינסופית של המציאות הישראלית בה מיעוטי הקצוות יכולים להתלכד לריקוד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, המציאות מטעת את ארז כל הזמן :-) לי דווקא זכורה סצינה נחמדה שבה שרון מחייך ומתחיל לספר למוגרבי על ההמלטות של טליות ורחלות בחווה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את הסרט. מסקרן: האם היה בו אזכור לפרשת אריק-ולילי-וגילה-ויענקל'ה (אגמון)? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |