בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/05/08 9:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מסכים עם התאור שאתה מציג, ומסתייג מההשוואה שאתה עושה בין לבני (ודומיה) לבין מרדכי (ודומיו). לבני גדלה בבית רויזיוניסטי, ובעל מודעות פוליטית. משבחרה ללכת לדרך הפוליטית (לא בהכרח בחירה טבעית, אם כי בהחלט בעלת סכוי גבוה משלי ללכת באותה דרך) הבחירה הטבעית עבורה היתה לעשות זאת במסגרת הליכוד. הן מתוקף הרגשת השייכות, והן מבחינת הקירבה הרעיונית. השאלה האם המעבר שלה בהמשך לקדימה נעשתה משיקולים אידיאולוגים או אופרטוניסטים (שעליה אין לי תשובה חד משמעית) לא רלוונטית לשיפוט של הצטרפותה לליכוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור שוב: בחירה בדרך פוליטית לדידי צריכה להיות לא לצורך קריירה אלא לצורך הובלת רעיון. הגדילה בבית בעל אידיאולוגיה מסויימת אכן יכולה להשפיע על האידיאולוגיה של זה שגדל שם, אבל אצל צפי לבני, מאז שנכנסה לפוליטיקה לא היה שום סימן שאכן קבלה על עצמה את האידיאולוגיה של הליכוד. אני, למשל, גדלתי בבית "מפאיניקי". ובכל זאת לו הייתי פוליטיקאי בודאי לא היית מוצא אותי במחיצת ברק ופינס . . . מכל מקום, גם תגובתי זו לא הוסיפה הרבה ורק חזרה על דברים שאמרתי, כך שאני מניח שאם לא הבנת אותי גם לא תבין, ודישה נוספת תהיה מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם האידאלי שלך אנשים עם אידיאולוגיה או השקפת עולם תמיד מוצאים דרך לחזק אותה או ללכת אחריה. אולי כפי שאתה רואה את עצמך. בעולם האמיתי אנשים לפעמים משנים את דעתם או מוותרים על חלומם. יש שזזים מימין לשמאל ויש שזזים משמאל לימין. לא צריך אפילו לדבר על מישהו כזה או אחר. הליכוד, למרות נסיונות לא מוצלחים לטעמי, לחזור לקו ניצי משהו, הלך כולו שמאלה. יהיה לך קשה למצוא בו אנשים שדוגלים עדיין ברעיון של ארץ ישראל השלמה, כמו שהיו בו לפני ששמיר הוביל את הליכוד לועידת מדריד. וזאת על אף אוסלו וחמאסטן המתהווה. מצע לוחמני משהו מצד אחד ודיעות יותר "פרגמטיות" * ופחות לוחמניות בראשי ראשיו מצד שני. * שמתי את זה בגרשיים, כי ההגדרה של פרגמטיות משתנה לפי עיני הקורא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |