בתשובה לשוקי, 21/05/03 23:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גידי גוב היה תמיד הילד המפגר והחיוור של משפחת כוורת! לא יודע לשיר, לא יודע להצחיק, לא יודע לשחק! ונשגב מבינתי הלא-דלהע, למה דווקא הוא עולה היום לגדולה, ואלו גאון אמיתי כמו סנדרסון נשכח! (גידי גוב לעולם לא יצליח לספר בדיחה כמו :"סבא שלי היה רופא האוזניים של בטהובן!" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי נשכח? סנדרסון? מה פתאום נשכח? איפה אתה חי? בטימבוקטו? למה אתה מקלל את גוב, במחילה? הוא דווקא זמר מבצע נהדר, מצחיקן ושחקן שובה לב. הדבר היחיד שהוא גרוע בו זה תוכניות אירוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הרטוריקה המתלהמת הוא צודק. הוא באמת לא יודע לשיר ולשחק, ואם הוא מצחיק מישהו, נו, טוב... גם זאב רווח נחשב למצחיק בקרב אוכלוסיות מסוימות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זאב רווח באמת נחשב למצחיק בקרב ''אוכלוסיות מסוימות''. את אותו הדבר אפשר לומר גם על וודי אלן, סיינפלד, וגידי גוב שאת ''לילה גוב'' שלו חיבבתי פלוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוודי אלן יש כמה סרטים טובים אבל קשה להגיד שהוא מצחיק. סיינפלד שייך לקטוגריית הoverrated : סיטקום בינוני ועשוי רע (במכוון) שכל סיטקום בריטי בינוני יותר טוב ממנו וגם כמה סיטקומים אמריקאים (כמו המופע של מרי טיילור מור). לגבי זה שלכל קומיקאי יש מי שיצחק ממנו, אני נזכר במה שכתב פעם נחמן אינגבר על סרט של לואי דה-פינס:"מי שזה מצחיק אותו, מגיע לו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה אומר שגם להומור יש רמות שונות וגם כאן יש מה לחפש את מה שטוב. (לדוגמא, ההומור הבריטי מתעלה בהרבה על זה של היידעלך מניו-יורק.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שאתה מבין, כמובן, שההגדרה "מה שטוב" היא יחסית, נכון? יחסית לעומת, נאמר, הטון המתנשא של הכתיבה שלך שהוא די מוחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את העידון והתיחכום שלך ואת זה שאתה מוכן לומר את דבריך בניגוד לזרם הקונפורמיסטי הפושה. כל חי והמשך להיות כן ואמיץ ובכך להראות שלאליטיזם יש גם פן רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כה לחי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוש הומור (כמו מצפון או טעם טוב) זה מה שיש לי ואין לאחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שלא תגררו אותי למשפטי נרנברג על מה שאכתוב עכשיו, אבל וודי אלן (ממש כמו פרויד ומרקס, שלא לדבר על נועם חומסקי), הם סיבה נהדרת להצטרף (כבר היום!) לחולצות השחורות או החומות. או לפחות להבין שסנדרסון הוא הגרסה המוכשרת יותר של וודי אלן, כי סנדרסון לא הופך את עליבותו לאידיאולוגיה (בטח לא לתעמולה פלסטינית עלובה) אלא פשוט עושה ממנה צחוק גדול! וגם אני מתגעגע לעוד ועוד הומור בריטי בטלוויזיה שלנו! יודעים מה טוב בהומור הבריטי במיטבו (עד ימי מונטי פייטון)? שהוא יצירה של משכילים. באיזו ארץ אחרת אפשר לצפות למערכון כמו "משחק הגמר של הפילוסופים, יוון נגד גרמניה"?... או "מבצע תרומות איברים" (האלה שבאים אליך לקחת ממך את הכבד, כי התחייבת לתרום-אם כי רק לאחר המוות, וה"מתרימים" מסבירים לך את אפסות האדם לעומת הבריאה...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת צריך סיבה כדי להצטרף לחולצות החומות, או השחורות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מצאתי את הסיבה היחידה שאולי-חס וחלילה-תקרב אותי אליהם (כי בגדול, אני עדיין נגד סריפת ספרים והתעללות ביצירות אמנות בכלל): הכשרון המוסיקלי שלהם (הפעם היחידה בה האדומים שרו יפה יותר מהחומים והשחורים היתה במלחמת ספרד. בהחלט אין מה להשוות את "איי, כרמלה!" ל"CARA AL SOL (ההמנון של פראנקו). ותאמיני לי שבתור הסטוריון צבאי, האזנתי לכל ההמנונים של כל הצבאות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הפעם היחידה בה האדומים שרו יפה יותר מהחומים והשחורים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בהחלט יפה יותר, כי למזלם, רוב המשוררים הגדולים והזמרים הגדולים היו בעדגם. ולמרות השירים היפים, ואפילו למרות העונש הבלתי נסבל ששמו חוזליטו, טוב שהאדומים הפסידו אז... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעון מוצלח. סכרת את פי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי להוסיף- למרות מה שקרה ללורקה, בונואל וקאזאלס... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שירים יש לחומים והשחורים? אני מכיר זמר קו-קלוס-קלאני אחד עם לחנים מאוד קליטים וטקסטים מאוד מזעזעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכנס לאתר ilduce.net פתח את לשונית MP3 . זה מדור ההמנונים של החולצות השחורות. הם התכוננו לא למלחמה, אלא לאופרה-כראוי לאיטלקים... (גם המילים שלהם רחוקות מלזעזע..."יפהפיה שחורה/בואי ואלביש אותך חולצה שחורה/ ואעשה אותך ליפהפיה רומאית..") וגם, לאתר CANCIONERO DE JUVENTUD (שירי החולצות הכחולות-לא השומר הצעיר, אלא פרנסיקו פראנקו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי שם גישה לתמלילים בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונא לא לשכוח שדה=פינס הצלךיח השתרבב גם לקלאסיקה צרפתית וכלל עולמית כמו "הקמצן" של מולייר, ופעם אחת אפילו שמעתי הקלטה שלו קורא את משלי לה-פונטיין. הישגו כמצחיקן גדול במיוחד לאור העובדה שהוא ממוצא פורטוגלי, והעם הזה ידוע דווקא באופי הקודר שלו ( ע"ע סזאריה אבורה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סזאריה אבורה היא זמרת ילידת איי קאבו ורדה המערביים לאפריקה, שנכבשו ע"י פורטוגל במאה ה-15 וקיבלו את עצמאותם רק ב-1975. כמו תושבים רבים של האיים, אבורה כהת העור היא כנראה מצאצאי העבדים האפריקנים שהובאו לשם למטרת מכירתם הלאה, לארצות המערב. רוב שיריה מושרים בשפה הקריאולית וחלקם בפורטוגזית, ורבים מהם עוסקים בעבדות, בגלות ובהגירה, שהן חלק מרכזי בהיסטוריה הטראגית של ילידי איים אלה. מכאן הקדרות שבשירתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה היה צבע עורה של עמליה רודריגז, למשל, וגם רוב השירים שלה, הפורטוגליים למהדרין, לא עליזים בכלל. ובכלל-אלו אתה חיית בארץ שמה שיש בה זה בעיקר מבט לאוקיינוס האטלנטי-לא היית סובל מהתקפי דכדוך פיוטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזכור צבע עורה של סזאריה אבורה לא בא לפתוח דיון בצבעי עור אלא לרמוז לך שהיא איננה בת לעם הפורטוגזי, כפי שכתבת בטעות בתגובה 479098, אלא צאצאית עבדים אפריקנים באיי קאבו ורדה. אגב, אם אתה כבר מדבר על עמליה רודריגז ועל מה שנראה לך כקדרות פורטוגזית אופיינית - ישנן מספר סברות לגבי מקורם של הפאדוס המלנכוליים, ואחת מהן היא כי הפאדוס הם שריד פולקלורי שהותירו אחריהם דווקא המורים. הפאדוס הם אמנם מייצג תרבותי מרכזי של התרבות הפורטוגזית, אך אינם החלק היחיד בתרבות זו. ככל שמתרחקים מן המרכזים התיירותיים הטיפוסיים אל האזורים הכפריים והעיירות הקטנות, ניתן למצוא שמחת חיים, ריקודים, שירה פחות מלנכולית והרבה חגיגות עממיות דתיות וחקלאיות וקרנבלים עם משחקים ותחפושות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לפי ההגיון שלך, הפלמנקו איננה מוסיקה ספרדית, אלא ערבית וצוענית, בגלל מקורותיה? וההורה איננו ריקוד ישראלי, אלא בלקני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני רואה הורה, ושומע ''לבלבו אגס וגם תפוח'' או ''שכשנבוא'' אני חושב על רב-תרבותיות, היתרון היחידי של העם הישראלי על שכניו. את נמל ת-א בנו הסלוניקאים ולא הישראלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלוניקאים שקראו לעצמם ''י ודים, וזהו''. לא ''יהודים-יוונים'', לא ''יהודים-תורכים'', אלא ''יהודים, וזהו''. נכון, במנגינות אנחנו די חלשים. לפחות פעם השתדלנו לברור היטב ממני אנחנו מאמצים שירי עם, והקפדנו שהגרסה העברית תהיה קשורה בקשר רופף ככל האפשר לתמליל המקורי, שלעתים קרובות מדי הוא משעמם למדיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לפי הגיון שלי, אם הבאת את סזאריה אבורה כדוגמה לבת לארץ פורטוגל, היה נחמד לתקן אותך ולבשר לך שהיא בת לאיי קאבו ורדה. לא ברור לי איך הגעת מזה לפלמנקו ולהורה, אבל אם כבר הבאת אותנו עד הלום: זהו סוד גלוי וידוע שההורה היא ריקוד עם רומני שהובא ארצה ע"י העליות ממזרח אירופה ואומץ בחום ע"י התרבותניקים הישראלים, ויהי לריקוד עם ישראלי. השירים הכי-הכי ישראליים שלצליליהם נרקדה ההורה הם שירי עם רומניים, מזרח אירופאיים ובלקניים שהולבשו לבוש עברי. בכל התרבויות העממיות ובכל פולקלור ישנן השפעות הדדיות, גם זה איננו סוד וישראל אינה יוצאת מן הכלל זה, ולפי ההגיון שלי אין טעם לטאטא מתחת לשטיח סודות גלויים וידועים. אז לפי ההגיון שלך, אם תקצוץ להורה את הביצים ותצמיד לה אלקטרודות מתחת לציפרניים, היא תכרע מיד על ברכיה ותתחיל לצרוח בקולי קולות: "אני ישראלית! נולדתי בשנת 2000 ברמת אביב ג' וינקתי חומוס משדי אימי!". טוב לדעת, זהו הגיון מעניין מאוד, בלי כל ספק. הגיון-אן-חוקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר יודע מה מקור ההורה, אולי תוכל גם לגלות לנו מה פירוש שמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העם הצ'יליאני ידוע במזג העצבני שלו (ע"ע צ'רלי ביטון). מה, צ'רלי ביטון לא היה צ'יליאני? טוב, נחפש דוגמא אחרת... יש לי! הגנרל פינושה! הוא היה צ'יליאני, נכון? אז הנה לכם! ובכלל - אילו אתם חייתם בארץ כל-כך ארוכה וצרה, לא הייתם עצבניים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברת פעם עם פינושה? ראית או שמעת ראיונות איתו? חוששני שלא. אז מנין לך שהוא היה עצבני? בטח עצבני פחות משונאיו "היפים והטובים"... אגב-הרוצחים האכזריים ביותר הם דווקא אנשים קרי רוח להפליא, שאלמלא עיסוקם או תחביבם הנ"ל היית מוכן בשמחה לשדך להם את הבת שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם פינושה היה עצבני או לא נראית לך רלוונטית למסר שניסיתי להעביר בתגובה זו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. כאמור וכראוי להיאמר, את חוש ההומור שלי רצחתי כבר מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בפורטוגל ולא שמתי לב שהמקומיים קודרים במיוחד. בכלל, אני לא חושב שאפשר להכליל עמים שלמים עם אופי מסוים. (וידוע לאיזה תוצאות הכללות כאלה יכולות להביא.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התרשמת שפאדו זאת מוסיקה לא עליזה במיוחד? הרי "פאדו" פירושו "גורל", והוא כידוע לא מעורר הרבה חיוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה אפשר להגיד שמכיוון שהאפרו-אמריקאים יצרו את מוזיקת הבלוז (שפירושה כידוע עצב והיא נוגה למדי) הם כולם טיפוסים עצובים וקודרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכחיש כל קשר בין היצירה לנפש היוצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זה *בדיוק* מה שהוא כתב, שאין שום קשר בין היצירה לבין נפש היוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אתה מאמין בכוחות עליונים שאומרים ליוצר מה לכתוב? מנין נובעת יצירה אמיתית אם לא מהנפש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא יודע מה עבר לי בראש כשציפיתי שתזהה את האירוניה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני מכחיש הגדרת אופי כהכללה לגבי עם או תרבות שלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתב סופר אמריקאי מסוים (ממוצא יהודי דווקא): ראית פעם מכסיקאים שבאים בזמן? ראית פעם גרמנים עם חוש הומור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכללות הן דבר מסוכן. עובדה: היטלר הכליל הכללות. הנימוק המרהיב הזה טוב גם להדגיש ששתיית מים מסוכנת. הכללות - גם על עמים - הן כלי חשוב בתפיסת המציאות. מי שלא מוכן להודות שהשוויצים דייקנים ואדבים, הישראלים חפפנים וצעקנים, והסינים עוד יותר, יש לו בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמעט ששהיתי בשוויץ, עושה רושם שיש לי בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האומנם? על חנויות בתחנה מרכזית היה כתוב "כאן לא מודיעין"? אוטובוסים יוצאים באיחור של 40 דקות בלי הודעה מראש בלי הסבר ובלי התנצלות? בעודך חוצה במעבר חצייה עקפה אותך מכונית? האם באמת רחובות העיר השווייצית הממוצעת אינם ניתנים להבחנה מרחובות העיר הסינית הממוצעת (ואני לא מתכוון לאלכסון בעיניים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם משהו מהאמור בהודעתך מעיד על כך שהשוויצים דייקנים ואדבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מערבב ומבלבל בין הוויה תרבותית לבין מנטליות ואופי. דרך אגב, כמובן שאפשר להבדיל בין עיר שוויצרית לעיר סינית אבל אי אפשר להבדיל בין עיר שוויצרית לבין כל עיר אירופית אחרת (כולל באיים הבריטים) בלי מאפינים מפורסמים ספציפים (ביג בן, מגדל אייפל, הקולוסיאום וכו') להבדיל מהערים האמריקאיות שכל אחת מהן שונה לחלוטין מהשנייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן אי אפשר להבדיל בין ערים ארופאיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן כולן דומות אחת לשנייה, חוץ ממקומות ספציפיים שהזכרתי, כמו שערים מודרניות בארץ (לא ירושלים למשל) דומות אחת לשנייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תל אביב דומה לחיפה? איך חיפה דומה לבאר שבע? או לנתניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תל אביב היא מיוחדת ולא דומה לשום עיר אחרת, שלא לדבר על זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו. ובחיפה יש תערובת של בנייה מסורתית עם בנייה מודרנית, וזו תערובת מאוד אופיינית לה ולה בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן אמרתי שכונתי היא לערים המודרניות. חיפה בחלקה ויפו לא נכללות בהגדרה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מסיבת ידוענים ארוכה מדי. היא דוגמנית עם רגלים ארוכות מדי וראש קטן מדי. ונביאים בה אין בכלל. פעם היו. היא תפאורה לסרטון מוסיקלי. היא ניו-יורק שעל הירקון,ובעברית קלה: ניו-ירקון, במובן הכי קוליפורמי של המילה הזאת. היא מאוננת בכל כוחה על מנהטן, ומתעוררת שוב ושוב בלב השפיך של הרלם. אפילו ה"חתרנים" וה"אנטי-גלובליסטים" שלה הם בסך הכל חקיינים עלובים של מלכלכי הקירות בהרלם. ואחרי כל זה עוד יש לה חווצפה לשנוא את חולדאי?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויזלטיר יש רק אחד. תודה, סליחה ושלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעז לטעון שהוא אלתרמן החדש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה רשאי לפנות אלי בלשון נקבה. 2. אני טוענת ש תגובה 479527 היא חיקוי עלוב. 3. אפשר כבר לכנות כשל לוגי חדש על שמך - בוא נקרא לו שנבפשלקפ"נ (שינוי נושא בכל פעם שמתחיל להיות קצת פחות נוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשי התיבות האלה ממש לא נוחים. הייתי מחלקת אותם ל-שנ''ב פש''ל קפ''נ, ואז תחסר רק מכה אחת להשלים למנין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לפעמים גם למעריצי-ניטשה (האיש היחיד ששנא את כל מעריציו) ברמתי, מותר לחקות אחרים, אם האחרים מסכימים איתם. ולעניננו: תל אביב אכן עושה מאמץ גדול מדי ומגוחך מדי להתחפש למנהטן! לכן גם ה"חתרנים" שלה מנסים להתחפש להרלם-ואלה, למרבה הצער, מצליחים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שאותה תגובה היא, סגנונית ותוכנית, חיקוי עלוב מצדך לסגנון הכתיבה מאיר ויזלטיר. __ ברקת, תוהה עד כמה צריך להיות מפורשת. כמובן שיש מקרים שבהם גם פטיש בראש לא עוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה הם המקרים בהם שתיקה היא התגובה הראויה היחידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי או לשמחתי, מעולם לא קראתי את כתביו של ויזלטיר. בעצם, קראתי ררק פעם-כשנאלצתי לקרוא סיפור שלו בבית הספר לכתיבה יוצרת. לשבחו ייאמר, שהוא מעדיף לאונן דווקא על אירופה הישנה והטובה, שבה היהודון ידע את מקומו: הלפלף המשכיל המסתתר מאחורי המשקפיים, בניגוד ויהודונאצי הישראלי המלוכלך, החזירי, העילג, וכל שאר הירקות האלה שהם לחם חוקם של פליטי וודסטוק למיניהם. לעניננו: את דעתי על ניו-ירקון עיצבתי ממראה עיניים בלבד. ולאור כל זאת אני מאחל לה עוד הרבה שנות חולדאי, לפחות משום שכל ה"צמרת הרוחנית" שלה" מתעבת אותו (בית היתר בזכות האופי הסינגפורי שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אבל לא ממש ענית לי. עד כמה שיצא לי להכיר, הערים הארופאיות נבדלות אחת מהשניה בשפה המדוברת בהן, בארכיטקטורה, בלבוש התושבים, באווירה ... לכן שאלתי *במה* לדעתך הן דומות. לגבי ערים מודרניות בישראל אני מסכים (אולי עד כדי הבחנה בין תל-אביב לעיירות פיתוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשפות כמובן יש הבדל אבל הארכיטקטורה והאווירה דומות למדי (מלבד מזג האוויר). אם יעבירו אותך ללא ידיעתך לעיר אירופית, ללא שמיעת השפה וללא ראיית אתרים מפורסמים, לא תדע אם אתה בפרנקפורט, דאבלין או ברצלונה ביום מעונן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי בפרקנפורט ולא בדבלין, אבל אפילו בין מדריד לברצלונה אפשר להבדיל די בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות. לך לרחוב אקראי באינאנאפוליס ולרחוב אקראי בסינסיניטי ואני מבטיח לך שלא תוכל להבדיל ביניהן. לעומת זאת, לך לרחוב אקראי בלונדון או לרחוב אקראי באמסטרדאם, ואני מבטיח לך שתבדיל ביניהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שאפשר. המראות שונים לגמרי, גם ברחוב הטיפוסי ללא כל מאפיינים מפורסמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, גם אני חושב שאפשר. היה יכול להיות מעניין לערוך ניסוי כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דמיון (לפחות שאני הבחנתיי בו) בין פריז ללונדון, או לונדון לרומא, או... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי רק לענין השואה או אנטישמיות או גזענות (ומזה יש לנו לא מעט הכללות לגבי הערבים), אלא באופן כללי לגבי תכונות עמים, כמו למשל הטענה שבגלל האופי הנוקשה, האטום והסתגלני של הגרמנים נובעים המשטר הנאצי ועוולות מלחמת העולם השנייה. מצד שני, ידוע שכל הסקוטים (וגם הפרסים) קמצנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי. זה שיש הכללות מטומטמות, ושיש אנשים מחורבנים שעושים בעזרת הכללות מעשים מרושעים, לא אומר שאי אפשר לעשות הכללות על לאומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שאני אמרתי. כמובן שמבחינה טכנית אפשר לעשות הכללות אבל הן פשוט לא נכונות (כמו המקרה הגרמני שהזכרתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שלישי, מישהו שהיה כנראה חצי-סקוטי-חצי-אירי הסביר לי פעם שהאנגלים הקפואים וחסרי החן מקנאים באהבת החיים של הסקוטים ובמבטא הסקסי שלהם, ולכן הם הפיצו על הסקוטים את האגדה שהם קמצנים... (המבטא כנראה באמת סקסי ומושך בעיני התיירות, לפחות הכמה תיירות שאני ראיתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם קראתי שבתקופות בהן היתה החקלאות הענף הכלכלי החשוב ביותר, הסקוטים שאדמותיהם היו על שטח הררי ופורה פחות מזה של האנגלים היו צריכים לחשב בקפדנות כל הוצאה לעומת האנגלים בעלי האדמות הפוריות יותר שיכלו להרשות לעצמם להיות ''פזרנים'' יותר. האנגלים שלא הבינו את אילוצי הסקוטים הפיצו עליהם את הסטיגמה שהם קמצנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לצערך נתקלת שם רק במהגרים ( או אולי בתושבי החלק האיטלקי של שוייץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי וודי אלן מצחיק נורא, גם בצפיה המי-יודע-כמה בסרטים ישנים שלו. ההזדהות עם סיטואציות דומות בין חיי, אימי (ז''ל), האהבות הכושלות שלי והמשפחה שלי - עם הדמות היהודית כל כך, הנברוטית, המתרוצצת, חסרת הבטחון - היא שגורמת לי לצחוק כפליים, צחוק שהוא לעיתים קרוב לבכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והדמות הזאת לא נראית לך שטירמרית במקצת? בעברית קלה וצלולה: לא מתחשק לך להכניס לו איזו נעל-צנחנים למשקפיים המלופלפות שלו? אלו לפחות הוא גילם איזה הוגה דעות גדול, או אציל נפש בדרך כלשהי...ולא היא. הוא תמיד מגלם זוג משקפיים שאין מאחוריהם כלום מלבד לפלף הזועק: "רחמו עליי, אני לפלף"! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו לא, בדר שטירמר היהודי מכוער - אך שולט ומפעיל את העולם. אצל וודי אלן הוא סתם מכוער. (ויש על זה בדיחה זקנה משנות השלושים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות הוא סוטה-מין ברמה שטירמרית (אפילו שטרייכר לא האשים אותנו באונס בנותינו המאומצות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא יודע לזמר במובן הקלאסי, אבל הוא יודע להגיש שיר בצורה פנטסטית. ובמשחק, יש לו כריזמה קולנועית (לא ראיתי אותו על במה) שמאפילה על כל בוגר בי''ס בתחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי גם השירה וגם המשחק שלו נשמעים בהמיים מאוד. לדוגמא, כשהוא צורח ''טנק מימין, משמאל תותח, כך אני אוהב אותך'' או הצרחות שלו בכל אחד מהסרטים שהוא שיחק ובזהו-זה מצביעים על גישה מונוטונית וחוסר עידון בסיסי שמקשים על הגדרתו כזמר או שחקן טוב או אפילו סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בניגוד לכמה מגיבים באייל הקורא (ובדומה לחבריו לכוורת) הוא ניחן בהומור עצמי וחוסר יומרנות מעוררי סימפטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כוונתך לשורה מתוך ''למה לבך כמו קרח'', השיר הזה הוא פארודיה (על הטקסטים של הזמר המזרחי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה על מה זה, כל מה שהוא עושה מוגש באותה צורה בהמית שכנראה גורמת לחיבובו על לא מעט ישראלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? גם השירים האלה למשל? (אתה לגמרי פטור מתשובה. סתם מצאתי תירוץ לשים לינקים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת אענה. בהיותו סולן בשלוש להקותיו של דני סנדרסון ובתחילת דרכו הסולנית כהמשך לכך, שירתו אכן היתה עדינה ונעימה יותר כפי שרואים בלינקים (נעים להיזכר בעוד להיט עם דורי בן-זאב הג'וקר) אבל את הבהמיות שלו אפשר היה לראות כבר אז בסרטים ששיחק: הלהקה, דיזינגוף 99 ומסע אלונקות. יותר מאוחר היא שולבה גם במוזיקה שלו ובהופעותיו בזהו-זה, לילה גוב והסיטקום הנוראי, כן, מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת פעם על כניסה לדמות? הוא פשוט שיחק צבר בהמי. זה לא אומר שהוא איש בהמי. לילה גוב אכן היתה תוכנית עילגת, נבובה ומעצבנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהוא איש בהמי אבל נראה לי שהדמות היחידה שהיה יכול לשחק היא הדמות הבהמית ולא בכישרון גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוסיה היו קוראים לזה type casting. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש type casting ויש type casting. גם ג'ק ניקולסון מגלם את אותה דמות אופי אבל איזה הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה אמרה (או שרה) חווה אלברשטיין: "אז אם שמעת את יוסי בנאי שר תביני למה הוא שחקן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם נדע לאהוב" זה שיר בבצוע גרוע? "אני וסימון ומואיז הקטן" זה שיר בבצוע גרוע? הפרשנות המדהימה שלו לברסאנס היא גרועה? אז כמו שאמר ברנרד שו, "נכון, המחזה שלי גרוע, אבל מה לעשות שששנינו בדעת מיעוט". מכל מקוםן, אם הטלוויזיה הצרפתית מצאה לנכון לחלוק כבוד ליוסי בנאי על פרשנותו לבראסאנס, יש דברים בגו. ומרגע זה ואילך היזהר בכבודה של האצולה הירושלמית! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה שמעת (או קראת) אותי אומר ש"אם נדע לאהוב" זה שיר בבצוע גרוע, או ש"אני וסימון ומואיז הקטן" זה שיר בבצוע גרוע, או הפרשנות המדהימה שלו לברסאנס היא גרועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו כאן רמז שיוסי בנאי זמר גרוע. אין לי מחושג איך הוא הגיע לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי בנאי לא היה זמר גרוע, אבל הוא גם לא היה בדיוק זמר. גדולתו היתה דווקא בכך שהיה שחקן שידע להגיש שירים כשחקן - בצורה שהפעילה חוויה בלתי נשכחת בלב המאזינים והצופים. קולו המיוחד לא היה בדיוק קול של סינטרה או של פבארוטי וכישוריו הדרמטיים והקומיים עלו בהרבה על השמיעה המוסיקלית שלו, אך הדבר לא הפריע אלא תרם לייחודיות שבו. באחת מבדיחותיו הקבועות, לפני שנים, הוא נהג לספר כי כאשר הופיע ביישובי ספר, היה המעבד והמנצח המוסיקלי של התזמורת מזהיר אותו: "יוסי, אם יתפסו אותך מחבלים וישאלו ממה אתה מתפרנס, אל תעיז להגיד להם שאתה זמר כי הם יכריחו אותך לשיר להם ואז הם יראו שאתה משקר ושאתה בכלל לא זמר, והם יהרגו אותך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
!!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא היה בדיוק זמר, אלה טרובדור, כטום וויטס,שמוליק קראוס ושאר מספרי שירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז באמנויות הבמה, לפעמים ההתלהבות מחפה על חוסר מסוים בכישרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הטענה. לבנאי היה כישרון בשפע, אך בתחום המנעד הקולי הוא היה מוגבל מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש כמו אריק לביא. לכן הוא העדיף לשיר בסגנון הקברטים של ברכט. ובתחום המסויםצ הזה הוא היה זמר נפלא! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |