בתשובה לא. דה בוטון, 05/02/08 15:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בראבו. בנשימה אחת (אבל לפחות ללא עשן) אתה תומך בחוק וגם מתאר כמה קל לעשות ממנו חוכא ואיטלולה. מה רע? הרע הוא מה שאביב והעפרונית מתארים: הכרסום הזוחל בזכויות הפרט, ההתערבות הגדלה והולכת בחופש האישי, מתן דריסת רגל לשלטון במקומות בהם אין בו צורך1 ואחרון חביב זילות החוק. ____________ 1- תוך פתיחת הדרך לצעד הבא. ככה זה הולך: תחילה חוק קסדות לרוכבי אופנוע, אחריו החלתו על רוכבי אופניים תוך התבססות על החוק הקודם וכך הלאה. אותו תהליך אנחנו רואים עם העישון: דומני שבארה"ב יש כבר קולות שקוראים לאסור עליו גם באויר הפתוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ששיווי המשקל החדש שנוצר עדיף על הקודם <דמיין דוגמא רלוונטית מהעבר> (1). כל מקרה לגופו. דווקא חוק זה פועל בעיני נגד תופעה שהפגיעה בציבור בה היא מהותית (עישון פסיבי) ולכן החוק ראוי. אנחנו מוכנים לקבל חדירה הרבה יותר גבוהה לפרטיות שלנו במקומות שהקונצנזוס כבר שם (גילוי עריות). אני חוזר ומדגיש שריבוי החוקים הפופוליסטיים (סליחה, אביב) הוא מוגזם ומיותר גם בעיני. אני פשוט לא רוצה לשפוך את התינוק עם המים. (1) התעייפתי. חוצמזה אולי ככה אני אצליח גם לעבוד כמה דקות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(או ''מה שהאביב והעפרונית מתארים'' או ''מה שאביב ועפרונית מתארים'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל תגובה 88174. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, לפחות אם לא מתחשבים בחוקי הגרביטציה, המדרון החלקלק הוא דו-כיווני. אפשר, באמצעות הטיעונים שלך, לשלול למעשה כל התערבות או הפגנת פטרוניות מצד המדינה כלפי האזרח. אז באמת, מדוע יש צורך לחייב אופנוענים בחבישת קסדות? ומה עם נהגים וחגורות בטיחות? מן הסתם, בשלב מסוים, יווצר איזון בין החובשים והחוגרים לבין המתנגדים לחוק, המתים. שלא לדבר על ההתערבות הגסה בהסכמים בין יחסי עובד ומעביד - שכר מינימום, שעות נוספות ועוד כיו"ב מרעין בישין (למרות שיש מספיק אנשים שמוכנים לעבוד ללא הזכויות הסוציאליות האלו, לרכב על אופנוע בלי קסדה, לנהוג בלי חגורת בטיחות ולשבת בפאב תוך אפוף בערפל סמיך של עשן סיגריות). במקום להסתכל על כל חוק כפתיחת דרך לצעד הבא, יש לבדוק את ההשלכות, התשומות והתשואות של החוק. במקרה הזה, הגנה על זכויותיהם של העובדים, קודם כל (ויש לכך תקדימים) שבניגוד לבליינים, לא יכולים פשוט לצאת לפאב אחר (אם כי אם אתה רוצה ללכת עם השוק החופשי עד הסוף, כמובן תוכל להגיד שהם יכולים למצוא מקום עבודה אחר). הגנה על זכויותיהם ובריאותם של הבליינים, ואפילו שמירה על בריאותם של המעשנים עצמם (שהחלק הלא-בכייני שבהם אפילו מברך על החוק. לנתן זהבי אני לא מתייחס). וכל זה, באיזה מחיר? התערבות מינימלית בחירותו של המעסיק. החוק בסה"כ קובע שיש להפריד בין איזור המעשנים ללא-מעשנים בעזרת מחיצה, כך שלא תהיה סירקולציה של אוויר (וכמו כן שאיזור הלא-מעשנים יהיה פי שלושה בגודלו מאיזור המעשנים). ברוב בתי הקפה והפאבים שאני מכיר יש מרפסת/חצר/שתי קומות, כך שאין בעיה ליצור את ההפרדה הזו. נזק כלכלי כמובן לא יהיה כאן, כי אנשים לא יפסיקו לצאת לפאבים (חיי הלילה באירלנד וסקוטלנד וכו'). בסה"כ, מסר כלשהו שעובר מהמדינה לאזרח - עישון זה רע, החופש מעישון הוא זכות בסיסית של האזרח. עוד כמה שנים כבר לא יהיה צורך בחוק כזה, כי המעשנים יבינו כמה חמורה הפגיעה שלהם בזולתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה פה מאתמול? מדוע יש צורך לחייב אופנוענים בחבישת קסדות? נהגים וחגורות בטיחות? שכר מינימום שעות נוספות זהו פחות או יותר המניפסט של שכ"ג (עם כמה הגזמות- נדמה לי שבעניין שכר מינימום הוא מתלבט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני מתלבט קצת יותר ממה שאפשר לחשוב ע"ס העמדות שאני מציג באייל בד"כ, אבל המנהג היוסריאני שלי הוא להתייחס לכל ההגבלות כאילו הן מוטלות אישית עלי ולבחון אותן בהתאם. מאחר ואני לא חושב שלח"כ כלשהו מותר להחליט עבורי אם ראשי ראוי להגנה בעזרת קסדה או שמוטב לפצפץ אותו בכדור אקדח כאן ועכשיו, ומאחר ואני לא רואה את הפירצה שמאפשרת לי להחזיק בעמדה הזאת בלי להחיל אותה גם על אידיוטים אחרים1, אני מוצא את עצמי *נאלץ* להיות ליברטריאן במידה רבה, לפחות יחסית לאזרח הממוצע. לא פעם הדעות שאני מציג באייל מנוסחות באופן קיצוני במיוחד כדי למשוך אליהן אש. זה עוזר לי לבדוק אותן. ____________ 1- אחרת כל מיני ליברלים יפי-נפש ששמם מתחרז עם היי-טק גוערים בי, לצערי בצדק, על התנשאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק הנקודה - אתה מקדש את העקביות של העמדות שלך, דבר שעל-פניו נשמע חיובי, על חשבון ההשלכות שלהן. זה מאוד מזכיר את הויכוח בין המוסר הקאנטיאני, שהאמין במוסר לשם מוסר (על רגל אחת) לתועלתנות של בנת'הם, שהשתמשה במוסר ככלי להעצמת האושר. אתה מוותר לחלוטין על הפטרוניות, כי באמת, אין אף פרצה בתפיסה הזו שמאפשרת לך להחזיק בעמדה מסוימת אך לקבוע עבור אחרים, אידיוטים או לא, מה טוב בשבילם. בסופו של דבר, גם החירות הכ"כ מקודשת (וגם אני משתייך לענף הליברטארי משהו בפסקטרום הכולל) היא אמצעי ולא מטרה. היא אמצעי להשגת ה"טוב". התפיסה הליברלית יוצאת מתוך נקודת ההנחה שיש באפשרותך לקבוע מה טוב עבורך, אך לא מה טוב עבור זולתך, לכן חיה ותן לחיות - כל אחד יקבע מה טוב עבורו, ובלבד שרק לא יפגע בזולתו. הבעיה היא, שבשלב מסוים, אותו זולת מאבד לחלוטין את היכולת להבדיל בין טוב לרע, שאתה חייב לבחור בין שתי ברירות - להמשיך להיות אובייקטיבי, צודק, ולחיות בחברה מחורבנת, או להחליט שמידה מסוימת של פטרוניות היא הכרחית. אני לא חושב שאני מחדש לך דבר. כבר בשירשור הזה, ומן הסתם גם באינסוף שירשורים ופתילים קודמים, הסכמת שהתערבות מסוימת מצד המדינה היא הכרחית. לכן, כמו שחששת, יצרת כאן תקדים. זה לא אומר שצריך לשלול כל התערבות מעתה כדי למנוע החלקה במדרון, זה רק אומר שצריך לבחון כל מקרה לגופו. במקרה הזה, אתה מגן בגופך על זכות מאוד מפוקפקת - הזכות לעשן במקום ובזמן מסוים, שמהווה אחוז מאוד קטן מהשטח בכדור הארץ. בנגב יש מרחבים אינסופיים, למה לעשן דווקא בפאב? וכל זה, על חשבון ציבור גדול מאוד של בליינים ועובדים שסובלים ונפגעים בריאותית מהמנהג הזה. וזה מבלי להתייחס לעובדה שהמנהג הזה הוא באופן אובייקטיבי שלילי ופוגע במעשנים עצמם, ואם היתה לי אפשרות בלחיצת כפתור להעלים את הסיגריות מהעולם, הייתי עושה זאת מבלי לשאול את עצמי לרגע מה עם זכותם של אותם אנשים לפגוע בעצמם. ומה יהיה אם מחר יחוקקו חוק שאוסר על עישון בחצר האחורית או בסלון? אז מחר אתנגד לחוק הזה. זו לא שאלה הוגנת בהרבה מ"מה תעשה אם מחר יכריחו את כולנו לעשן פאקט ביום?". כן, זה הזמן לצעוק "אירן! אירן!". אני כבר לא מתרגש מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אותו זולת מאבד לחלוטין את היכולת להבדיל בין טוב לרע'' - סליחה, אנחנו לא מדברים על אלה. אנחנו מדברים על האדם הסביר שיכול להחליט אם לפקוד פאב מעושן או להקפיד על פאבים עם אויר נקי, ועל נהג האופנוע הטיפוסי שיכול להחליט איזו רמת סיכון לקחת כשהוא משחק ברולטה הרוסית החביבה עליו (ולשלם ביטוח בהתאם. את הביטוח אני מוכן לכפות עליו מחוסר אלטרנטיבה סבירה, כך שהעמדה שלי אינה קוהרנטית לגמרי למרות הכל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מה שנוגע לעישון - אתה בהחלט משכנע, גם אם אני לא מסכים איתך. אבל כשזה מגיע לאופנועים, עושה רושם שאיבדת פרופורציות לחלוטין - אני לא רוצה להגרר לבסיס המתמטי שגורס שחיי אדם אחד שווים, פחות או יותר, הכל, אבל ראבאק - כמה אנשים ניצלים מטיפשותם בזכות החוק הזה? ומה המחיר שציבור האופנוענים משלם? הבסיס המתמטי שלך מעוות בערך באותה מידה - לא חיי אדם אחד הם ששווים הכל, אלא חירותו של אדם אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שהרבה אנשים ניצלו מטיפשותם בזכות חבישת קסדה, ואני חושב שאותו מספר בערך היה ניצל אם רכיבה על אופנוע ללא קסדה היתה מחייבת רכישת ביטוח יקר במידה ניכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמה האפשרות השניה היא טובה מהשניה? (אלא אם כן אתה בעל חברת ביטוח. ארכיבאי!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה צ"ל "במה האפשרות השניה היא טובה מה*ראשונה*", כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא עדיין משאירה בידי את חופש הבחירה. זה שהרוב המוחלט יבחר להערכתי לקנות את הביטוח הזול לא ימנע ממני לחוש את הרוח מלטפת את שערותי במהירות 250 קמ"ש בירידות של סדום, אם זה מה שמתחשק לי לעשות. הרעיון שח"כ שגל (הרגע למדתי שיש כזה) יודע יותר טוב ממני מה טוב בשבילי ויש לו הסמכות לכפות עלי את דעתו נראה לי מופרך עד כדי כך שקשה לי להסביר למה. ככה. בדומה, רוב הציבור אינו עוסק בצניחה חופשית, אבל אין סיבה למנוע את התענוג ממי שזאת אהבת חייו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זו השקפתך גם בנוגע לסמים (וסמים קשים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלה טיפה יותר מסובכת, ואין לי חשק להכנס אליה כרגע כך שאני אבחר בנתיב ההימלטות הבא: אם היה בנמצא סם שהשימוש בו מסוכן אבל הוא אינו ממכר, הייתי מתנגד לחוק שיאסור על צריכתו בידי בגירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, וכשאני עובר נתיב בלי לאותת, ופוגע בטעות באופנוע שלא ראיתי (חו"ח), שדווקא שילם את הביטוח המוגדל שלו, וראשו הבלתי מקוסד פוגע בפינת המדרכה והנ"ל הופך לז"ל, אז אתה פוטר אותי מהאשמה בהריגה מכיוון שאם הייתה לו קסדה זה היה נגמר בסתם זעזוע מוח קל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שלקחת את תגובה 422801 ברצינות יתרה. האמת היא שאני לא השופט ברק (אם כי לגבי לבני הדעות חלוקות). מוסרית האשמה מתחלקת בינך לבין האידיוט המנוח, בדומה לחלוקת האשמה היום כשאתה אשם בתאונה בה נהרג מישהו שלא חגר את חגורת הבטיחות. לעניין זה החוק אינו משנה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה באמת קורה לחלוקת האשמה כשאני אשם בתאונה והצד השני לא חגור? יש עורכות דין לעתיד בתקופת בחינות באתר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחריות הפלילית בתאונות דרכים היא מוחלטת בלי קשר לשאלת האשם של הנהג או הנוסעים האחרים ברכב. שאלת האחריות הנזיקית בד"כ לא רלוונטית כי ממילא הביטוח (או קרנית) הוא שמשלם. יכול להיות שחברת הביטוח תוכל לטעון לאשם תורם, אבל לאור הגישה הפרו-נזיקית של הפקודה לפיצויים בתאונות דרכים (שהיא זו שחלה על תאונות דרכים, ולא הדין הנזיקי הרגיל), אני בספק* עד כמה ביהמ"ש יקבל את הטענה הזו. *בכמה סייגים - נזיקין למדתי לפני שנתיים, דיני ביטוח ו/או פיצויים בתאונות לא למדתי מעולם, ובאופן כללי משפט פרטי זה לא הצד החזק שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א שבמקרה ההיפו' מקודם עם האופנוען חברת הביטוח שלי הייתה משלמת ולא של האופנוען? או במילים אחרות, תחת ההצעה של שכ"ג *אני* צריך לעשות ביטוח מוגדל, לא הבחור שרוכב בלי קסדה. (או שסתם תעלה הפרמייה של ביטוח החובה באופן כללי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, התבלבלתי. התשובה שנתתי נכונה להולכי רגל. לגבי כלי רכב אחרים (ואופנועים בגדר זה) אני לא יודעת. בטח חברת הביטוח שלך תעלה טענה של אשם תורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא שהעלות תיפול על זה שלוקח את הסיכון, ואם צריך לשנות את החקיקה בשביל זה, הרי לך שינוי חקיקה שאני תומך בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון שחבר שלי העלה - חיוב מעשנים בביטוח בריאות גבוה יותר, כך שכל מעשן ישלם את העלות הממוצעת של מעשן לשירותי הבריאות של המדינה, וכל לא מעשן ישלם את העלות הממוצעת של לא מעשן לשירותי הבריאות של המדינה. ניתן להפריד, אם תרצה, את המעשנים למס' מחלקות - מעשנים קלים, מעשנים בינוניים, מעשנים כבדים וכו'. גם כאן, הרעיון הוא שהעלות תיפול על זה שלוקח את הסיכון, ולא על זולתו. מה דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרך המעשית היחידה לעשות זאת זה להעלות את המס על הסיגריות, שיועבר ישירות לביטוחי הבריאות - כך גם תתבצע החלוקה לפי רמת העישון. אחרת איך אפשר לעשות זאת - על פי הצהרת המבוטח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן לדעת בקירוב טוב את הרגלי העישון של אדם ע''פ גוון ריאותיו (מידת השחרתן, במילים אחרות). כל פעם שאדם ניגש לקבלת טיפול רפואי יקר שממומן על ידי המדינה, ישלח לתצלום רנטגן של ריאותיו. השאלה היא האם ניתן לנצח את הבדיקה הזו, למשל על ידי התנזרות מסיגריות לשבועיים. אין לי תשובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי את הקטע של כריס רוק, בו הוא מציע כפתרון לירי ברחובות, להעלות את מחירי הכדורים ל- 3,000 דולר לכדור: א. לא יפגעו יותר אזרחים תמימים שבמקרה היו בזירת הפשע ב. אם ירו במישהו, הוא כנראה עשה משהו שזה יגיע לו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניקוי הריאות לוקח כשנתיים (אצל אנשים צעירים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר מעשן, שבנוסף לתזונה הלקויה שלו גם מסרב לעסוק בכל סוג של ספורט. בבדיקות המאמץ האחרונות הכריז הרופא שרואים שהוא מקפיד על תזונה וכושר (וכמובן שאינו מעשן). אני מניח שניתן לגלות את ''חטאו'' בבדיקה מעמיקה יותר, אבל על פני השטח הדבר לא ניכר בכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בן כמה הוא? 2. לכל גאוסיאן יש זנב (או שניים). אגב, לידיעת המעשנים: אתם צריכים להרבות באכילת ירקות אפילו יותר מסתם אדם מן הישוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת לגבי מאמץ - אני התכוונתי למצב הריאות כפי שהוא נראה בשיקוף. המעבר מ''מפוחם'' ל''נקי יחסית'' אורך כשנתיים, כך לפחות סיפרה לי פעם פרח רפואה צעירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו ומה הבעיה בפתרון זה? ___ פרט לאלרגיה שנגרמת לכמה שו"חיסטים מעצם הבטוי "מס". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לחוק הנ"ל ולמסוי על סיגריות (או אפילו על אלכוהול)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאתה מדבר על הרעיון שכדור אקדח יעלה 3000 דולר. מישהו רוצה שהילבילי ייצר לעצמו את התחמושת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בחלק ממדינות ארה''ב זה חוקי כיום לייצר תחמושת לבד, יצא לי לראות בטלווזיה אחד שגם עושה את זה בפועל, מדובר בציוד לא מסובך במיוחד עם תוצאות מרשימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך העלאת מחיר התחמושת תביא לשגשוגם של העוסקים הזעירים. תקופת היובש כבר אמרתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שבתקופת היובש העלאת מחיר המשקאות הביא לשגשוגם של העוסקים הזעירים. נכון גם שבתקופת היובש אנשים נשמו אויר ושתו מים. אבל מה שגרם להעלאת מחיר המשקאות בתקופת היובש, להבדיל ממחיר התחמושת היה עובדת היותם אי חוקיים. התחמושת, כמו גם הסיגריות (בינתיים), חוקית למהדרין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלי היא שהעלאה גדולה של המחיר לא תשיג את המטרה המקווה כי יימצאו דרכים אלטרנטיביות, זולות יחסית, להשיג תחמושת. עד כמה שזה יישמע מפתיע, אני מודע לכך שיש הבדל בין העלאת המחיר לבין הוצאה מחוץ לחוק, אלא שההבדל הזה אינו משפיע מהותית על הטענה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח, תחילת האיסור על שיווק מריחואנה היה בהטלת מיסים לא הגיוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי שתוסיף חיוך או משהו לטובת איילים תמימי דרך שלא מכירים את חוש ההומור האלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מי אמר שמשרד הבריאות ישתמש במסים על סיגריות רק כדי לטפל במעשנים? ואיך יודעים אם בעיות הבריאות של המעשן נגרמו דווקא כתוצאה מהסיגריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הזה כבר התנהל כמה פעמים, למשל ב דיון 361 דוקא צרכני הסיגריות משלמים עבור התחביב שלהם דרך מיסוי הרעל החום, וגם פרמיית ביטוח החיים שלהם גבוהה יותר. משום מה צרכני שומן רווי מן החי פטורים ממס דומה. מה דעתך על כך שבעלי כולסטרול גבוה שאינם פועלים כדי להורידו באמצעות תרופות או פעילות גופנית ישלמו ביטוח בריאות יקר יותר? ובעלי לחץ דם גבוה? סוכרתיים? בעלי משקל עודף? __________ אגב, בניגוד לרושם שעלול להיווצר, אינני מעשן (אם כי בן משפחה שסמוך על שולחני דוקא כן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אתה מתעלם לחלוטין מעיקרון המידתיות. המטרה היא לא לקיים דמי ביטוח בריאות דפרנציאלים, כך שבריאים לא יצטרכו לממן חולים וחלשים. ההיפך הוא הנכון - בהרבה מאוד נסיבות ראוי שאנשים חלשים, חולים ומסכנים יחיו על חשבוני ועל חשבונך. אבל יש הבדל מאוד גדול בין סוכרתי שאולי איפשהו בגיל 15 הרגלי התזונה שלו היוו קטליזטור להתפרצות המחלה (אני לא כ"כ מבין בזה), לבין מעשן שבמודע הופך את עצמו, בהסתברות לא נמוכה, לנטל על החברה. שאר הדוגמאות שהצעת הן מהתחום האפור. אבל שוב, השאלה "איפה עובר הגבול?" שהיא כ"כ פופולארית, לא שוללת את הזכות שלי כן להעביר את הגבול, לפחות במקום שזה שחור ולא אפור. קודם כל תסכים איתי שמצב בו פרמיית הביטוח היא זהה וגלובלית עבור כולם, כולל אלו שבוחרים במודע לפגוע בבריאותם, הוא לא הוגן. אח"כ נפשפש ונקים ועדות ומומחים ונקבע מי כן ומי לא. אכלני שומן רווי מן החי? אולי. סכרתיים? לא. מעשנים? בוודאי שכן! באופן כללי, קשה לי עם הנטייה האלרמיסטית שלך לראות כל הצעה כחלק ממגמה, בד"כ שטנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אני חושב שברוחה ההצעה שלי (לפרמיות ביטוח שונות, לא להטלת מס) היא מאוד קפיטליסטית ברוחה. אני רואה דמיון גדול בין מעשן שבממוצע עולה לשירותי הבריאות של המדינה יותר, אך לא משלם יותר מהלא מעשן הממוצע (כך שלמעשה הוא חי על חשבונו) לבין מובטל שבוחר לא לעבוד ולחיות על הקיצבאות, כך שלמעשה גם הוא חי על חשבון העובדים. אני לא טוען שכל מה שקפיטליסטי חייב להיתמך על ידך, אבל אני מופתע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנ לא מזהה אצלי את הנטיה האלרמיסטית שמקשה עליך, אבל אולי קל יותר להבחין בה מבחוץ. ככל שאני יכול לשפוט, הצבעתי על הבעייתיות בהצעה להפוך את מס הבריאות למשהו שתלוי בהתנהגות המבוטח בלי שהבעתי את דעתי בנושא. אם השאלה היא באמת כללית לגבי כל מי שפוגע בבריאותו למרות קיומה של אלטרנטיבה סבירה, אפשר לדון בה, רק שזה לא נראה לי נכון להצמיד אותה דוקא לדיון על חוק העישון בפאבים. ואגב, התכוונתי לבעלי סוכרת מבוגרים שאינם מקפידים לאזן את רמות הסוכר שלהם, ומבחינות רבות הם מכורים לאורח חיים (תזונה, פעילות) שהתקבע אצלם פחות-או-יותר בתקופה שאחדים מידידיהם התחילו לעשן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הדיון על חוק העישון בפאבים הוצמד לדיון על חוק הטוקבקים. ואני חשבתי שזה כל היופי באייל הקורא, שאם נרצה, הדיון יסוב לשאלת "מי היורש של מייקל ג'ורדן?". אני חושב שהקישור סביר, במיוחד לאור העובדה שהדרך היחידה באייל לפתוח דיון חדש היא לכתוב מאמר, וזה, כידוע, מחיר גבוה מדי. האם יש לך בעיה עקרונית עם ההצעה להפוך את מס הבריאות למשהו שתלוי בהתנהגות המבוטח? זה נשמע לי כמו הדבר הצודק והיעיל ביותר שהעלו בפני בתקופה האחרונה. בנוגע לשאר הדוגמאות - הכל עניין של פרקטיקה. אם יש דמיון בין אחוז המעשנים לאחוז האוכלים לא בריא, ואם יש דמיון בין נזקי העישון לנזקי האוכל הלא-בריא, ואם יש דמיון בין חיוניות העישון לחיוניות האוכל הלא-בריא לאדם, ואם יש דמיון בין הקלות בה ניתן (כך סיפרו לי לפחות) לאבחן מעשן ולאבחן אדם שאוכל לא-בריא, ואם ניתן באותה הקלות לא-לעשן (ולא מעניינת אותי ההתמכרות) ולאכול בריא, ובעיקר - אם העלות של אדם שאוכל לא בריא דומה לעלות של מעשן, מנקודת המבט של שירותי הבריאות של המדינה - אזי אני תומך גם בהשתת עלות על אכילה לא בריאה. אין יותר קפיטליסטי וליברלי מזה - המדינה לא אומרת לי מה לאכול או מה לעשן, אבל היא כן פותרת אותי מהחובה לממן אחרים - מעשנים וחובבי שומן רווי מן החי שלא מזיזים את התחת שלהם. אני לא צריך לשלם על טיפשותם של אנשים, גם אם כמה מאבותי הטובים ביותר (לפחות אחד מהם) הם בעצמם אנשים שלא דואגים מספיק לבריאותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא קורא אותי נכון. אני ממש לא מתנגד שתדבר על אנרגיה סולארית בדיון על שייקספיר, בסה"כ הסברתי לך למה התגובה ה"אלרמיסטית" שלי אולי היתה פחות אלרמיסטית מכפי שהיא נתפסה אצלך. אבל הנה אלרמיזם אמיתי: אשר להצעה הכללית, היא נושאת עימה לא מעט בעיות של צנעת הפרט, למרות הכסות הקפיטליסטית-ליברלית שלה. באמת הגיוני שכל אחד ישלם עבור העומס הכלכלי שמנהגיו הנלוזים מטילים על הציבור, אבל ממש לא הייתי רוצה שמשרד האוצר יידע כמה אחוזי שומן אני אוהב בגבינה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא צריך לדעת את זה. מספיק שיוטל על הגבינה הצהובה מס1 בשיעור אחוזי השומן שבה. ___ ולאלרגיים למילה "מס": אגרת שומן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש כך. גבנ"צ עלולה להיות רעל קטלני לחלק מהאנשים ומזון לא רע בכלל לחלק אחר (תלוי בגנטיקה, בשאר מרכיבי התזונה, בפעילות הגופנית ובטח בעוד גורמים). מה הטעם לקנוס אדם רזה עם כולסטרול ושומני דם נמוכים על צריכת שומן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הוגן. קודם כל, כשמדובר בעישון, הנזקים הבריאותיים ידועים ומידיים ויש אזהרה גדולה שזה גורם למוות ומוות בטרם עת ומוות לעובר וכו' (יש בדיחה לא רעה על זה). מספיק שאנשים ידעו שסיגריות זה רע. תזונה זה מורכב יותר ושונה. גוש שומן (100% שומן) יכול להיות חלק מאורח חיים בריא. אפשר להשתמש בגבינה בשביל עוגה שיחס הגבינה בה למוצרים אחרים הוא אפסי. חוץ מזה, מי ייקח את כספי המיסוי האלה ומי יבטיח שהוא ישתמש בהן למען נפגעי הגבינה? זה אפילו עוד יותר חמקמק מהעישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר המס על קניית תמ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אגיד משהו שאין שום סיכוי שלא יסקלו אותי לאחר-מכן, ויותר מזה - הסקילה תהיה מוצדקת לחלוטין. אבל לדעתי בימינו צנעת הפרט היא קצת אובר-רייטד. מה עם מצלמות המהירות בכבישים, הן לא מזכירות לך קצת את הטלסקרין של אורוול? אני התנגדתי לחוק "האח הגדול", מפני שבאמת אסור שיהיה בידי המשטרה את הכח להאזין, ליירט ולקלוט כל מסר דיגיטלי שיוצא מהמחשב/פלאפון שלך וכו'. קל לראות איך יש כאן פתח לריגול עסקי או למעקב של אישה קנאית שמכירה איזה שוטר אחרי בעלה. במקרה הזה, אני חושב שאתה קצת רגיש מדי לפרטיות שלך, שהפגיעה בה לטעמי קטנה מהרווח, הן ביעילות הכלכלית והן בצדק, שיהיה למדינה ולאזרחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרת קודם, יש כאן שאלה של מידתיות. החרות שלי לנסוע במהירות שמסכנת את הציבור היא משהו שאני מוכן לקבל עליו הגבלות, שכן הן רעות פחות ממימוש החרות הזאת. החרות שלי לצרוך קילו במבה ביום בלי לתת על זה הסברים לפקיד השומה נראית לי יקרה למדי. עד כדי כך היא יקרה לי שאני מוכן לשלם את העלות שלה דרך סבסוד מנהגים נלוזים של אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני ההנחה הכלכלית כבר הותקפה מספר פעמים באייל. יכול להיות שחישוב מפורט יביא לכך שהמדינה צריכה למעשה לשלם לכל מעשן, שכן במקום לגסוס לאורך עשורים בהם הוא שותה את הפנסיה הממשלתית שלו וצורך שירותי בריאות יקרים, התקף לב חצי שנה אחרי היציאה לגימלאות ונגמר הסיפור. במיוחד לאור הדירוג הנמוך של מעשנים בקרב מקבלי התרומות, בעיות לב/עורקים או סרטן ריאה הם דרך יעילה בשביל המדינה להיפטר מאוכלוסיה מעבר לשיא הפרודוקטיבי שלה. זאת מעבר למיסים הגבוהים על סיגריות ולפרמיה בביטוחים מסויימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי באיזה ספר (לא זוכר אם זה היה ''הכלכלן הסמוי'' או ''כלכלה עירומה'') איזו טענה על כך שבאמת המעשנים עושים טובה למדינה בכך שהם מתים בטרם עת. בערך כמו שנהגים פרועים עושים לה טובה על ידי הגדלת ההסתברות להורדתם מהכביש באמצעות מוות. אולי כלכלית זה נכון, אבל באופן כללי אני מעדיף שמעשנים יאריכו חיים (כידוע, כמה מחברי הטובים ביותר), לכן זה עדין נראה לי צודק להשית עלות נוספת על עישון, בהנחה שאכן יש לכך תועלת (אני לא בטוח, כבר עכשיו עישון עלול להיות עסק יקר), על מנת לעודד גמילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנהג, בניגוד למעשן, לא מת בעיתוי אופטימלי למדינה (להפך) ותוך סכנה לחיים ורכוש של אחרים, לאור הגיל הצעיר יחסית של הנהגים הפרועים (בממוצע, בגלל הגיל/בעיות הורמונליות והעובדה שסלקציה טבעית טרם פעלה עליהם מספיק זמן כדי להוריד אותם מהכביש) מאוד לא סביר בעיניי שנהג פרוע מהווה תועלת למדינה. לגבי עישון, הרצון שלך שמעשנים יאריכו חיים הוא שוב דוגמה לחוק קסדה. אם ויתרת על הטיעון הכלכלי, אתה לא יכול לדרוש מאדם לחיות כי זה נוח לך, אתה צריך לכבד את הרצון שלו או לוותר על חופש הפרט. בהקצנה, אני עלול לדרוש למנוע שיווק בשר, משום שהתקפי לב, שאכילת בשר תורמת להם, מורידה את כמות המתדיינים באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישובים שונים ניתן למצוא בפתיל שמתחיל בתגובה 239679 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ח"נ בשם הסתדרות האיילים האלמוניים אני דורש שתגובה זו תימחק לאלתר. לא יתכן שחברי הנהלה בכירים יגנבו את פרנסתם של איילים עמלים; מכוח ההסכמים באתר וחוק ההסדרים במשק קישור ללא בקשה מפורשת יכול להעשות אך ורק ע"י האייל המקשר. הרצחת וגם ירשת ?! גם להגיד דברי טעם וגם להפנות אליהם כל פעם שהדיון מגיע לאותה נקודה ? לא ניתן לקפח כך פרנסתם של איילים שכל הכשרתם בחיפוש הפתיל הרלוונטי (או התגובה בשירשור על טרחנים כפייתים). במידה ודרישותינו לא תענה, נאלץ לפתוח בשביתה, עד לחדילה מלאה מתגובות אלמוניות באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי השכ''ג, אבל אני לא מקבל את הרעיון שאם יריתי בכדי להרוג והחטאתי, אשמתי פחותה מאשר לו פגעתי. על פי השקפתי זו, ממילא מותו של רוכב האופנוע או השרדותו בזכותה של גולגותו העבה מן הרגיל לא רלוונטיות למידת אשמתי בנהיגה שלא כשורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע המצב החוקי היום שונה (לעצם העניין אני חושב כמוך, וזה שתאונה ללא נפגעים אינה נחקרת כלל ע''י המשטרה הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות ל''ליקוי מאורות'', ''הכתובת שעל הקיר'', ''עצימת עיניים'' ושאר תופינים, וראה הפרק הראשון בדו''ח השכ''ג על המלחמה בתאונות הדרכים בלבנון וקריסתן של קרנות הפנסיה, התשכ''ג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרעיון שח"כ שגל (הרגע למדתי שיש כזה)" - אני יודע שקוסמים בד"כ לא חושפים את הטריקים מאחורי הקסמים שלהם, אבל אולי תספר לנו הפעם - נכנסת לאתר של הכנסת וחיפשת את האחד עם השם הכי מצחיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 470768 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגעור עאלק. תפסיק להשתמש במילים של שבת יא חתיכת אינטלקטואל דמי קולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניו המפשיר אין חובה לחגור חגורות, לחבוש קסדות או לקנות ביטוח חובה, למרות כל אילו ההמונים טרם פתחו במסע התאבדות המוני. בגרמניה אין שכר מינימום, למרות זאת (בין היתר בגלל איגודים חזקים) השכר שם נחשב לגבוה מאוד, גם ביחס לאיחוד http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/669/528.html באמסטרדם יציעו לך ברחוב כמעט כל סם שתעלה על דעתך, תוך התעלמות מוחלטת של המשטרה (כאן אין קישור, תאלץ לסמוך על מילתי), חשיש וסמי הזיות נמכרים באופן חוקי ומכורים מקבלים הרואין מהמדינה יחסית בקלות, אבל יש שם שיעורי שימוש קבוע (להבדיל משימוש מזדמן) נמוכים ושיעור מוות אפסי בקרב נרקומנים (בזכות המדיניות הזו).http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%... אז כן, אפשר בהחלט לשלול חלק ניכר מהפטרוניות של המדינה בלי להרוס את התשתית עליה בנויה הציוויליזציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נהגי אופנוע פר ק"מ כביש סלול מתים מתאונות דרכים בניו המפשיר כל שנה לעומת מסצ'וסטס וורמונט השכנות (שמחייבות חבישת קסדנ)? השכר הממוצע הוא לא מדד טוב, מה השכר המינימלי אותו מקבל עובד גרמני במשרה מלאה? מה אחוז המשתמשים בסמים קלים וכבדים באמסטרדם, ומה האחוזים המקבילים בבריסל ובקלן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להבהיר: לצרכי הדיון הזה אני מוכן לקבל כנתון שקסדה חוסכת חיי אופנוענים. דומני שלאחרונה אפילו הבאתי קישורית למחקר שזאת המסקנה שלו כדוגמא למחקר שמראה את המובן מאליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "למרות כל אילו ההמונים טרם פתחו במסע התאבדות המוני". המשפט הדמגוגי הזה מגלם את הכשל בגישה שלך. לשיטתך, רק אם יפתחו במסע התאבדות המוני, אהיה צודק. בוודאי שזה לא יקרה, אבל מאוד לא סביר שמספר ההרוגים שם כתוצאה מאי-חבישת קסדה או אי-חגורת חגורה אינו גבוה מבמקומות אחרים (זה כמובן אם מבודדים ממשתנים אחרים כמו תשתיות, אכיפה, תרבות נהיגה וכו'). 2. השאלה היא, כפי שהועלה כאן, לא מה השכר הממוצע (שהוא כ"כ לא רלוונטי שאני לא יודע מאיפה דגת אותו). ברור שככל שהמדינה תהיה קפיטליסטית יותר (שוב, אם מתעלמים ממשתנים אחרים) השכר הממוצע יהיה גבוה יותר. זו אחת הסיבות שאני נוטה לקפיטליזם - השאלה היא איך נראות שם השכבות החלשות, מה השכר הנמוך ביותר במשק וכמה אנשים משתכרים בגובה הזה? 3. בנוגע לאמסטרדם, אני מאמין לך. הייתי שם, ועצרו אותי ברחוב הראשי לא פעם על מנת להציע לי קצת קוקאין, אקסטזי והירואין. זה לא מפני שתעשיית הסמים הקשים משגשגת, אלא מפני שהיא פושטת רגל והסוחרים משוועים ללקוחות. כל זה, כמובן, בזכות הלגליזציה של הסמים הקלים שאני תומך גדול שלה. לא ברור לי מה אתה מנסה להוכיח, הרי אני, כפי שהעדתי על עצמי, נוטה לקפיטליזם. לא מפחידים אותי עם לגליזציה, הפרטה ודרגולציה כשם שלא מפחידים זונה עם זין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמרי, נכון שאתה יודע ש"למרות כל אילו ההמונים טרם פתחו במסע התאבדות המוני" - זהו *ביטוי*, ביטוי שנועד להעביר מסר מסויים ושאין להסיק ממנו מסקנות אופרטיביות? גם כשאומרים, להבדיל, "האיטלקים, יש להם לב של זהב" - לא מתכוונים שלאיטלקים יש *באמת* לב עשוי מזהב, מתכוונים רק שהם טובים ונדיבים ומגישים לאורחים במסעדות שלהם הרבה-הרבה פסטה :-) . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, תמיד הסתדרתי טוב יותר עם מספרים מאשר עם רגשות, הבעות פנים ומטבעות לשון. באופן כללי חברת אנשים בכלל ונשים בפרט מלחיצה אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמרות שהאוכל עצמו היה טוב, בכל מה שנוגע לליבם של האיטלקים, החוויות שלי משם היו שליליות למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'מע קטע. סקוטלנד (שנוהגים להשתמש בה כדוגמה חיובית ל-Smoking Ban) היא אות ומופת לטירוף המערכות מסביב לעולם בנושא העישון. החוק שם כה גורף (אף יותר מאנגליה) עד כדי הגעה למצב המשעשע הבא: שחקני תאטרון לא יכולים לעשן על הבמה, גם אם זה חלק בלתי נפרד מהמחזה. באנגליה דגדג להם הליברליזם ויש התר באחד מסעיפי החוק המאפשר בכל זאת לשחקן לעשן על הבמה, אבל רק בתנאי שהעישון הכרחי לאינטגרטיביות האומנותית של המחזה. אגב, החוק בסקוטלנד אוסר גם על הצגה של *דמויות בטלויזיה* בפעולת העישון במקומות ציבוריים. אבל למה אני שלילי? לדעתי זה סוג של עלית מדרגה אומנותית. שברנו את הקיר הרביעי. השחקנים, הקהל והחוק משתתפים ביחד בתיאטרון אבסורד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מגיע לסקוטלנד מקדם אותך השלט "we are proud to be smoke free" הם הכריזו מלחמה על העישון ומשיגים תוצאות(1). השאלה האם העישון הוא משהו שמצדיק מלחמה של המדינה נגדו פתוחה (כמו גם סמים, הטרדה מינית, תאונות דרכים וכד'), אבל אם אתה מניח שהדבר ראוי(2) , האבסורד לא כל כך גדול (1) למעשה, הפער בין סמים קלים לעישון הולך ומצטמצם בעולם. בסופו של דבר אני לא בטוח שחוץ מסיבות כלכליות יש הבדל משמעותי בין גראס לסיגריה מבחינת הנזק הנגרם למעשן - שלא לדבר על המעשן הפסיבי (2) כמוני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ''הפער בין סמים קלים לעישון הולך ומצטמצם בעולם'' אפשר היה להסיק באותה מידה שהתוצאה אמורה להיות לגליזציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהסקוטים סבורים שגם רצח הוא משהו שמצדיק מלחמה של המדינה נגדו. יחד עם זאת אני מניח1 שהחוק בסקוטלנד אינו אוסר להציג בטלויזיה סרטים הכוללים סצנות של רצח. ___ 1 אני לא באמת מכיר את החוק הסקוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבתם כאן על סקוטלנד הוא אכן ביטוי לטירוף מערכות. לצערי, תופעה מאוד נפוצה היא שכשהמדינה נלחמת מלחמה צודקת בתופעה שלילית, היא עושה את זה בדרך פופוליסטית ומטומטמת. זה קורה עם המשתמטים, וזה בהחלט עלול לקרות עם המעשנים. זה לא חייב להיות ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך לפאב השכונתי נקרא ''תיאטרון האימפרוביזציה ע''ש וילי'' ונעלה בו כל ערב את ההצגה ''עישון''. כיאה למורשת אבינו הרוחני השחקנים יהיו המבקרים בפאב (סליחה, בתיאטרון), וכל האולם במה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר מפחיד יותר מאשר להיתקל בשטות שכתבת כשהיא קורמת עור וגידים: (מה יהיה הדבר הבא? אימוץ רפורמת הרשכ"ג ע"י נטורי קרתא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' חחח (אבל למה *שטות*? סתם רעיון חיובי לעקוף חוק. כמו תיכנון מס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם בטח גם מצנזרים קטעי עישון בסרטים אלא אם כן המעשן הוא נבל עלוב נפש שמת בייסורים נוראים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמאיר באור קצת משעשעש את הטענות ל-"Politicly Correctness" של ציבור המעשנים שלא רוצה שיסווגו אותו בצורה פוגענית. ה-PC בארה"ב (ובצורה מזדחלת בשאר העולם) הוא כבר מזמן בצד של הציבור הלא מעשן. עישון זה ההיפך מ-PC (וזה לא חדש. זה נכון עוד מתקופתו של דניס לירי וההופעה שלו "No Cure For Cancer"). יש כמובן טיעונים ש-PC מידתי זה טוב, אבל זה כבר עניין אחר. בדיון זה המושג עלה כסוג של גנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ודאי שה-PC הוא נגד עישון. אם כי סביר שהמונח הנכון למעשנים במסגרת שפה זו יהיה "מאותגרי חמצן" או משהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא קרא למעשנים PC, קראו לך PC. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לי קראו כך, אלא לאיש הקש שחושב כך: משפט מס' 1: "לא יתכנו הבדלים ממוצעים בין אוכלוסיות שונות (בין אם השוני הוא תרבותי, לאומי, עדתי, דתי, מגדרי, גזעי, גיאוגרפי, גילאי או כל מאפיין אחר של אוכלוסיה, לרבות הרגלי גלישה באינטרנט, העדפת אמבטיה על פני מקלחת ועישון)". משפט מס' 2: "מי שטוען אחרת, הוא גזען". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כמו שדמות שחביבה עלי אומרת: "You keep using that word. I do not think it means what you think it means"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עישון פאסיבי מסוכן יותר מתאונות דרכים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אני ממליץ להמנע ממנו. (אגב הסרטון, לא ידעתי ש CO מסרטן. גם לגבי ניקוטין זה חדש לי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני ממליץ להמנע ממנו, אבל חוסר הדיוק הסדרתי בנושא הזה מצחיק אותי. עמוס שוב שואל על עישון פסיבי ועל המספר המקובל, 1500, והרופא מדבר במשפט הראשון על "הערכה", ואחר כך, כמו כולם, משמיט את ה"הערכה" וממשיך לדבר כאילו ה-1500 הוא עובדה מוכחת. הדברים האלו חוזרים על עצמם שוב ושוב ואחר כך האיש ברחוב בטוח שמדובר בעובדות, ומסתבר שגם האיילים האינטליגנטים והמקפידים שוכחים את ההבדל בין הערכות לעובדות. לפני 10-8 שנים, כשרפול היה תקופה מסויימת שר לאיכות הסביבה, הוא מינה את חברת מפלגתו נחמה רונן למנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. למרות שזה היה משרד לא חשוב עם תקציב מצחיק, היא ניגשה אל העניין בהמון רצינות ומרץ. היא המציאה איזה סיסמה, משהו כמו "מי שלא זורק לפח הוא זבל", וכשהיתה על זה ביקורת ציבורית היא התעקשה והסבירה שבאמת מי שלא זורק לפח הוא זבל. היא החליטה גם להילחם בעניין העישון הפסיבי, שאז היה נושא חדש ועדיין לא קראו לו עישון פסיבי, והתראיינה ברדיו ואמרה למראיין בנימה תוקפנית "אתה יודע שכל שנה 1000 אנשים מתים בארץ רק מנזקים שנגרמו משאיפת עשן, מבלי שהם עצמם מעשנים?". אחרי כמה ימים מישהו כנראה אמר לה ש-1500 זה מספר יותר גדול מ-1000, ומה שיותר גדול יותר טוב, אז היא התראיינה שוב ואמרה 1500, ומאז המספר הזה נשאר והפך לסיסמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. (באמת הרגשתי ש''מי שלא זורק'', זה מסורבל מדי לגבי סיסמה שאמורה להיקלט מהר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, הסיסמא היתה "זבל מי שמלכלך". שנית, ההערכה מבוססת לא על ההצהרה של הגב' רונן אלא על מחקרים שמראים עליה של 25% בסיכוי ללקות במחלת לב למעשנים פסיביים (יש בטח גם מחקרים לגבי סרטן, אבל הנושא הזה לא מצדיק שאבלבל את מוח של הדוד). דומני שזאת הערכה פסימית שמדברת על *עישון פסיבי כרוני* כלומר על בני ביתם של מעשנים (וניחוש שלי: בארצות קרות בהן החלונות סגורים), אבל כל אלה הם דקדוקי עניות. אני חושב שיש מספיק סימוכין לכך שעישון פסיבי מזיק. אין לי מושג מה איילים אינטליגנטים ומקפידים חושבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון היה בבדיחות מסויימת. ההערכה לא מבוססת על הדברים של רונן, אבל אישית אני מעריך (או מנחש, אם זה יותר נראה לך) שלדיבורים שלה אז היה חלק בהתקבעות הלא מודעת של המספר בתקשורת. והמחקרים שנעשו בארה"ב עם ממצאי ה-25% הם קודם כל ממומנים (לפחות חלקית) ע"י גופים "ירוקים" שקשורים בחברות אינטרסנטיות למיניהם, והממצאים הם היסקיים ומתבססים באופן די רופף, מבחינה סטטיסטית, על סטטיסטיקה תיאורית. על כך שעישון פסיבי מזיק אין ויכוח, הויכוח הוא על החומרה ועל ההערכות לגבי מוות במסות המדוברות. על המשפט האחרון שלך לא אתווכח, אתה כתבת כאן הרבה פעמים על מה שלדעתך איילים אינטליגנטים חושבים. (גילויים נאותים: א. אני לא מעשן. ב. הדברים שלי כאן מבוססים [ואני מקוה שבניסוח שלי לא פישלתי בצורה בולטת] על דברי חבר טוב שלומד סטטיסטיקה וכן מעשן, אבל לעניות דעתי הוא מסוגל בהחלט להפריד בין האישי לציבורי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מישהו שמבין בנושא ירצה לתרום כאן משהו. בינתיים אפשר להסכים שעישון פסיבי מזיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלדד החושי מבין, לא? תגובה 470732 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם נקבל את הקביעות שלו, עברו מאז כמעט ארבע שנים. אני חושב שבינתיים נצבר עוד קצת ידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו הנחנו שממצאי המחקר ההוא יש בהם מגמה נכונה - האם זה סביר בעיניך שבארה"ב על 300 מליון אזרחיה מתים בשנה 3000 איש מסרטן ריאות מעישון "יד שניה" - ובישראל בת ה-7 מליון מתים מנזקי העישון הפאסיבי 1500 בשנה? אפילו אם מדובר בישראל לא בסרטן נטו אלא בתשלובת גורמים (כמה מתים בשנה בארץ *בכלל* מסרטן ריאות, עם או בלי עישון, פאסיבי או לא?) - חוסר הפרופורציה, אפילו אם יהיו בו שינויים מינוריים מעלה-מטה - צורם לי מאוד ואינו מתקבל על דעתי. זה מהווה גורם מאשש כבד להשערה שכבר הועלתה כאן, כי זריקת המספרים, לפחות בארץ, היא לא הרבה יותר ממשחק. ובכלל, אורח המחשבה שלנו, האנשים הפשוטים (לא אתה, אני), הלא-מדענים, הורגל בכך ש*כאילללו* אפשר לחקור כל דבר בעולם ולהגיע לממצאים ברורים, כך לפחות זה נראה בעיתונות, אבל - כשמדובר בנושא כל כך חמקמק ואמורפי כעישון הפאסיבי - האם *אפשר* בכלל לערוך מחקר שיביא לממצאים חד משמעיים? ספק בידי. זה מזכיר לי משהו שהיה פעם, אממ, אולי באיזשהו פיליטון או סדרה. ילדה קטנה שואלת מה קורה אחרי שגומרים את כל הבייגלה - לאן נעלם החור שבאמצע, ואמא עונה: "חמודה שלי, את עוד תלמדי בחייך שיש בעולם הרבה שאלות שאין למין האנושי תשובות עליהן. אי אפשר לדעת לאן נעלם החור שבבייגלה, ממש כשם שאי אפשר לדעת לאן אבא נעלם בכל בוקר, כשהוא הולך לעבודה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה כאן קושי גדול יותר ממליון נושאים אחרים שנחקרים בשיטות סטטיסטיות. אגב, אם הרפרוף הקצר שלי בויקי לא הטעה אותי המס' בארה"ב הוא בסביבות 40,000 מיתות בשנה, לא 3000 כפי שכתבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה- 3000 הם מסרטן ריאות בלבד, כמו שכתבתי, לפי בלדד השוחי, תגובה 470732. בויקי יש כמה מספרים, ביניהם גם 40,000 וגם 53,000, כולם הערכות. וגם בויקי הערך נשמע כאילו הבוס אמר לפקיד שלו "לך תשכנע אותם, לא מעניין אותי איך". טוף, אז עכשיו, אם ניתן לסמוך על המספרים, ולא ברור לי אם ניתן, אבל אם ניתן, אז טיעון חוסר הפרופורציה שלי חוטף כמה מכות, ובכל זאת, מוזר, הבטחון הזה. האם תגובה 471480 אינה מוסיפה אצלך תהיה על התהיות שהעליתי אני? כן, חוקרים מליון נושאים אז מה הבעיה לחקור גם את הנושא הזה, כל מה שצריך זה לדעת בדיוק מה קורה עם הרעלנים שבעשן הסיגריות ואחרי כן כל מה שצריך זה לדעת עוד כמה דברים באופן מדוייק ואז כל מה שנשאר לנו זה 503 אנשים סבלניים בעלי זכרון פנומנלי שיענו לבחור הנחמד והחייכן שבא לבית החולים ומתקשקש קצת עם החולים בין הרופאים, האחיות, העובדים הסוציאלים, המשפחות הנודניקיות שלא זזות משם ואנחנו אומרים להן שהן נורא עוזרות ותומכות וחשוב שהם יהיו שם, ואלה מחדר הכימו וכל השאר. באמת בחור נחמד וגברת זלמן עם הסרטן שלה ועם הבחילות ועם הדכאונות שלה ממש מתה על החיוך שלו. תגידי, גברת זלמן, אמרת שאת לא מעשנת, אה? אה, לפעמים כן? רק סיגריה או שתיים? אה, חבל שלא אמרת לי את זה בפעם הקודמת. אה, התביישת להגיד לי ולא רצית לאכזב אותי? זקנה מטומטמת. מה? למה הפסקתי לחייך ושאני אדבר יותר ברור ואפסיק למלמל לעצמי? זה בסדר, אני מחייך, אני מחייך, את לא רואה שאני מחייך? עכשיו אני צריך לתקן פה את הכל ולבחור שאלות אחרות. אה, לפעמים זה יותר מסיגריה אחת או שתיים? אה, אז יש לי טעות בכל העניין, חשבתי שאלה שנגמלו לא מעשנים יותר בכלל, אף פעם. אז חשבתי. מה זה משנה מה שחשבתי. אז עכשיו כל השאלון שלי אתך הוא לא טוב. אני אלך לגברת מנדל הקריזיונרית עם המצבי רוח שלה ואחזור אלייך בעוד כמה ימים, אחרי שאברר איך אני אמור להמשיך אתך ואם אני בכלל אמור להמשיך אתך. גברת מנדל, אל תחמיצי פנים, חמודה, אני יודע שאת מרגישה חרא אבל את נראית נהדר היום והמטפחת על הראש נורא מתאימה לך. תגידי, גברת מנדל, את לא עישנת מעולם ולא מעשנת, נכון? זה רק בעלך שמעשן, נו, אז אתך לפחות אני צועד על קרקע בטוחה. אז תגידי, כמה בעלך מעשן ביום? אה, הוא שקרן וכל פעם אומר דבר אחר ואי אפשר לסמוך עליו? טוב, אז בואי נעזוב את זה ונשאל אותך משהו אחר. כמה שעות ביום את מבלה איתו בבית וכמה שעות בחוץ? וכשאת מבלה מחוץ לבית, כמה שעות את מבלה עם חברות מעשנות וכמה עם חברות לא מעשנות? לא יודעת? אז בואי נשאל אותך ככה: כל יום? כמה פעמים בשבוע? כמה פעמים בחודש? אין לי ספק שפנסיונרית נחמדה כמוך, בת 70, מנהלת רישום מדוייק וקפדני של כל תנועה שלך ורק מחכה כל חייך ליום שסוף סוף תחטפי סרטן ואז אני אופיע ותוכלי לתת לי תשובות דייקניות ב-100% לכל שאלה. רבותיי! יש לנו כאן בסיינסדיילי מחקר חדש! טרי-טרי! בכל שנה מתים מעישון פסיבי או משהו כזה 49,999 אנשים! אנחנו רק מחכים שגברת מנדל המעצבנת תמות כבר ותפסיק להוציא אותי מדעתי ואז יהיו לנו 50,000, זה עניין של יומיים-שלושה, לא יותר. מה, קצת סבלנות אין לכם? אז מה אני אגיד, שכל זה על הראש שלי ואני בקושי על שכר מינימום? מרוב עצבים חזרתי לעשן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |