|
||||
|
||||
אני מאמין שהתיקון שלך עדיף, אבל הוא מחייב הוספת הברה אחת. העמותה להצלת הבכל''מ החליטה לא מכבר ללכת בעקבות בית הלל בכדי להפחית ככל האפשר את האנטגוניזם הציבורי שהיא מעוררת. |
|
||||
|
||||
טוב, אולי אם כך אצטרף לעמותה להצלת ההברות שבסכנת בליעה |
|
||||
|
||||
וברגע זה העמותה להצלת הבכל"מ הסתבכה עם העמותה למיגורו הנחרץ של "בכדֵי". |
|
||||
|
||||
ולא בכדִי |
|
||||
|
||||
האם שתי עמותות אלה שהזכרת רשומות כחוק? |
|
||||
|
||||
מה שגורם לי לחשוב - מה דינו של ה"באם"? זה בכלל תקין, העניין הזה? מרגיש לי שלא, אבל אני לא בטוחה. ________ העלמה עפרונית ושיר של אחרי הפגנה |
|
||||
|
||||
אין ספק שהעניין הזה של מרגיש לי בכלל לא תקין. |
|
||||
|
||||
מסיבה תמוהה כלשהי אני מוצאת את זה חינני. מה שחשוב לא פחות - אני יודעת שזו טעות דקדוקית ולא תמצא אותי כותבת ''מרגיש לי'' במסמכים רשמיים כאלו ואחרים. מה שאי אפשר להגיד על ה''באם'' שמופיע בתדירות בלתי נסבלת במניפסטים שמוציאה אגודת הסטודנטים אצלנו. |
|
||||
|
||||
הא? מה זה "באם"? ואיזו הפגנה? של המרצים? |
|
||||
|
||||
"במידה וקיימים דברים נוספים הדורשים את התערבותנו או באם ישנם דברים נוספים אשר..." אני מניחה שזו המקבילה המנסה להשמע אינטלגנטית של "אם", אבל אני לא בטוחה. באם יתברר שזו מילה תקנית אני אקח את דברי בחזרה. אלק, "הפגנה של המרצים". היו שם, ואני סופרת בצורה נדיבה מאד, בערך 30 נציגי סגל בכיר. השאר, כרגיל, סטודנטים ואי-אילו אנשי סגל זוטר. מצד שני, נו, שלושים מרצים בכירים אשכרה יצאו מהבית. בהחלט לא מחזה שרואים כל יום. בהפגנות הקודמות היו גג חמישה. לא בלתי מעליב, העניין הזה. |
|
||||
|
||||
אה... כמובן קראתי את זה לא נכון, כמו "בם" מוארך... ומה יש לך להיעלב מהמרצים הנעדרים מההפגנות? הרי הם ממילא לא שובתים למען הסטודנטים, נכון? |
|
||||
|
||||
מה יש לי להעלב מהמרצים הנעדרים? זה בעיקר גורם לי להרגיש כמה הם שמים עלי פס ומשתינים עלי בקשת לא פחות מהממשלה. אנשי הסגל הבכיר ממשיכים לקבל את רוב המשכורת שלהם וממשיכים לעסוק במחקר. הם רוצים שאנחנו נצא להפגין בתור הנפגעים הישירים (והיחידים?) מהשביתה הזו, ורוצים שנלחם באוצר על כך שלא נענה לדרישותיהם, אבל לא עושים את המינימום המתבקש ומצטרפים להפגנות. שלא לדבר על הבלתי יאמן - יוצאים להפגנות בעצמם. הייתי באי-אילו הפגנות של המורים. היו שם תלמידים והורים אבל היה ברור לחלוטין שהאחרונים רק תומכים במורים, ושזה המאבק שלהם. הם מילאו את התקשורת ונלחמו על דעת הקהל ולא נתנו רק לרן ארז לדבר. מישהו שמע לאחרונה "מרצה מן השורה" מדבר? לא ציפיתי מהם להצטרף להפגנות שלנו בשנה שעברה (מה שמעלה את השאלה, למה בעצם) אבל נראה לי רק מינימלי שהם יצאו לרחוב בשביל למחות על השחיקה בשכר *שלהם*. אם אני יכולה למצוא את הזמן בין לימודים לעבודה, הם, ששובתים, יכולים לעשות זאת ביתר קלות. כנראה שיותר קל ונוח להמשיך בעבודת המחקר ולתת לפראיירים הקבועים לעשות בשבילך את העבודה. אז כן, אני נעלבת. |
|
||||
|
||||
זה שאת בוחרת להאבק בצורה של הפגנה, זה שיקול אישי שלך. זה שאת בוחרת להאבק עבור מטרה של מישהו אחר (שאולי יש לך אינטרס שתצלח דרכו ויחודשו הלימודים) זה טוב וראוי, אבל בשום פנים ואופן לא נותן לך את הזכות לקבוע לאחר איך לנהל את מאבקו. הסגל הבכיר בארץ לא מעוניין להפגין ולחסום צמתים, גם דעת הקהל לא מעניינת אותו ממה שראיתי עד כה (ד"א בדומה לאוצר). במקום זאת נעשתה בחירה מודעת לשחק "צ'יקן" עם האוצר על מיליארדים. הפגנות המורים, שיצרו לחץ גדול בסדר גודל (הן בגלל העדיפות המספרית שלהם והן בגלל שרבבות בני נוער נשארו חסרי מסגרת) לא השיגו תוצאות ראויות (לעניות דעתי) מכאן שאין לסגל הבכיר שום מוטיבציה ללכת בנתיב הזה. לעומת זאת ביטול הסמסטר יעלה למדינת ישראל הרבה יותר מכל תוספת שהמרצים יקבלו, הפרופסורים עצמם לא מסוגלים להעריך (לפחות אילו שדיברתי איתם) את מלוא ההשלכות של צעד כזה. האוצר ינסה להפעיל את כל הטריקים שברשותו עד לדקה ה90, אבל נדמה לי שאם הוא לא יצליח לכפות (בין אם ע"י ור"ה או אחרת) חזרה ללימודים לפני התאריך הקובע, הוא יאלץ להתקפל. על כן אין לך כל סיבה להעלב, תפגיני כרצונך אם זה עושה לך טוב, רק אל תהיי בטוחה כל כך שאת עושה למישהו טובה ומשמשת הפראיירית התורנית. גילוי נאות - הח"מ הוא מאסטרנט באחת האוניברסיטאות בארץ. |
|
||||
|
||||
זה שאני בוחרת להאבק בצורה של הפגנה זה כי כרגע זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות בנסיון נואש להוציא משהו מהסמסטר העגום (הנוסף) הזה. איפה ראית שלקחתי לעצמי את הזכות לקבוע לאחרים איך לנהל את מאבקם? אני מביעה את דעתי - ברחובות וברשת - לפיה המרצים עשו טעות בכך שהתחילו בשביתה במקביל למורים (מה שגרם לתקופה ארוכה מאד שבה אף אחד לא חשב בכלל על השביתה המקבילה שמתנהלת בעצלתיים) ובכך שהם לא מפעילים מספיק לחץ ציבורי. אני מביעה את דעתי לפיה הטקטיקה הזו נעשית ללא מחשבה והתחשבות בציבור הסטודנטים. מותר לי לכעוס ומותר לי להעלב - כשאני רואה 30 מרצים בלבד (בלחץ, כן?) ומזהה רק פרופ' אחת, המסקנה שאני מגיעה אליה היא שהם לא שמים עלי (כסטודנטית) ולא אכפת להם מהעובדה שזה סמסטר שלישי שנפגע עבור רבים מאיתנו. העובדה שנציגי ארגוני המרצים (לפחות מירושלים) מגיעים להפגנות ומעודדים אותנו להמשיך ולהפעיל לחץ על האוצר רומזת לי שאולי גם הם חושבים שיש בכך צורך. אם מישהו היה טורח לשאול אותי מה אני חושבת, הייתי אומרת שאנחנו, כסטודנטים, צריכים להתחיל לקרוא לא רק לאולמרט, תמיר ובר-און להתעורר, אלא גם למרצים. אולי זה לא תואם במלואו את האינטרס שלהם, אבל אתה יודע מה? זה לא כל כך מטריד אותי בימים אלו.1 עושה לי טוב? ממש לא.2 2לא הבנתי את הגילוי הנאות שלך. |
|
||||
|
||||
כשאת כועסת ונעלבת מזה שמרצים לא באים להפגנה (של הסטודנטים) את מנסה לקבוע (או לכל הפחות מבקרת) את צורת המאבק שלהם. הם לא רוצים להפגין. "אדם קרוב אצל עצמו" וטבעי שהמרצים ידאגו קודם כל לעצמם, אבל המסקנה שלך שלא שמים עליך כי את לא רואה את המרצים בהפגנה, אין לה ביסוס. את רוצה שהמרצים יבואו להפגנה בשבילך ? תכליתה של ההפגנה היא לגרום לך להרגיש טוב ? הרי מבחינת נקודת מבטם של מרצים רבים, ההפגנות הללו לא משרתות שום מטרה אחרת. כמו כן, אני הראשון לזלזל באינטלגנציה, הערכיות ומוסר העבודה של הדרגים בממשל ובאוצר שמנהלים את המשא ומתן, אבל הקריאה "להתעורר" היא פופוליזם נטו. אף אחד לא ישן שם וישנם מספיק פקידים כדי לנהל משא ומתן בשתי חזיתות, כאשר מימלא הקווים האדומים (לעכשיו) של כל צד כבר הוכתבו. כאמור לעניות דעתי הזמן משחק כאן לטובת המרצים, כאשר האוצר טועה לחשוב שלחץ כלכלי ישבור את המרצים בדומה למורים (האוצר גם זוכר שההסכם עם הרופאים יפוג בעוד כשנתיים ונכנס לסוג של בוררות זה מכבר, גם שם רוצים לקדם רפורמה [שעון נוכחות] וגם שם תהנה דרישות שכר משמעותיות). זמן הוא גורם חיוני במשוואה ובלי שהוא יאזל אף צד לא יוכל למצות את הקלפים שלו (כמובן שאפשר לשבת ולהעריך את קלפי הצד השני ולהגיע להסכמה מוקדמת, אבל בשביל זה המחזיק בקלפים החלשים צריך לשבור את הקווים האדומים לפני שיש איום ממשי, דבר שלמשל היה בעייתי מאוד עבור האוצר בזמן שביתת המורים). 2 כשאני אומר מה אני כן, אני גם אומר מה אני לא. |
|
||||
|
||||
כן, אני בהחלט מבקרת את צורת המאבק שלהם. כי חוץ מלשחק צ'יקן על חשבוני, אני לא רואה שום דבר קורה מהצד שלהם. לא מתאים לכם לצאת להפגין? אוקי. מה עם מאמרים בעיתון? ראיונות בשאר כלי התקשורת? מה עם המינימום של להפיץ מייל בין הסטודנטים ולהביע צער מינימלי מזה שעוד סמסטר שלי נהרס? המסקנה שלי שלא שמים עלי (לא הממשלה ולא הסגל הבכיר) היא כי אני לא רואה ולא שומעת את המרצים *בשום מקום*. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם אני, שמחפשת, לא שומעת אותם - הציבור בכללותו בטח שלא. למה אכפת לי מהציבור בכללותו? כי לחץ ציבורי משפיע, ככה לפחות לימדו אותי כמה מרצים.1 אבל אתה יודע מה? גם אם מנקודת מבטם של המרצים כל תכלית ההפגנה היא לגרום לי2 להרגיש טוב, והם עדיין לא מוכנים להקדיש שעתיים מזמנם היקר כדי לגרום לסטודנטים שלהם להרגיש קצת יותר טוב3 אז אני עדיין חושבת שההרגשה הרעה שלי - יש לה בסיס. קריאות בהפגנות נוטות להתבסס בעיקר על פופוליזם וחריזה. אני לא חושבת שצריך לחפש יותר ממה שיש בהם. ברור לי שבאוצר לא "ישנים" ושהעובדה שלא ניהלו תקופה ארוכה מו"מ עם המרצים נובעת מאסטרטגיה ברורה ולא מבטלנות4 אבל בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל, אני מרגישה מחוייבת לנסות ולעשות כל דבר שיגרום לה להשתנות. 1כנראה שקל יותר להבין את הדברים האלו כשבוחנים מאבקים באירלנד מאשר כאן אצלנו. 2לי כ"ציבור הסטודנטים" לא לעלמה עפרונית הפרטית. 3התחושה הרעה שלנו נובעת מהעובדה שהלימודים שלנו נפגעים, כן? לא בגלל איזשהו עניין אמורפי שנטול קשר לחלוטין לשליטתם. 4אגב דוגמא ומופת לפופליזם. http://www.flickr.com/photos/galitlub/2085062958/ |
|
||||
|
||||
"בתור חלק מהציבור *היחיד* שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל". *ממש* לא היחיד. המשק כולו נפגע. תעשיית ההיי טק נפגעת. הצבא נפגע בארגון העתודאים והמילואימניקים הלומדים. אבל המסטרנט האלמוני צודק: סביר שרבים מהמרצים לא חושבים שהפגנות הן הדבר המועיל. גפ אם הן הועילו למורים (מה שגם לקח יותר מיום-יומיים), הרי זה בין השאר מפני ששביתתם השפיעה *ישירות* על הרבה יותר אנשים ומפני שהם מעוררים יותר אהדה כיוון שמשכורותיהם נמוכות גם ביחס לכלל הציבור. המרצים הבכירים לא בדיוק נמצאים בקטגוריה הזאת, ולא אותם כלים מתאימים למאבקם. |
|
||||
|
||||
אז אתקן - בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע *ישירות* מהאסטרטגיה הנ"ל. לגבי המילואימניקים הלומדים - לגמרי במקרה יש לי כמה חברים שכרגע (שוב) עושים מילואים, והצבא לא ממש מתחשב בהם.1 הם גם עשו מילואים שנפלו על מועדי א' וב' בשנה שעברה, ויצאו למילואים במלחמת לבנון בקיץ לפני, ככה שמהאספקט הזה, נו, לצה"ל יש צרות גדולות יותר. הם ימשיכו להגיע כשיקראו להם. הטענה שלי כלפי המרצים (או המסטרנט האלמוני, לצורך העניין) היא שהם לא עושים שימוש נראה לעין באף אחד מהכלים של מאבק. גם ניראות זה דבר חשוב.3 1אגב, רבים מאיתנו, בעיקר בשנים המתקדמות, כן לומדים2 אז אפילו אי אפשר להתנחם בזה ש"לפחות נעשה עכשיו מילואים ולא נפסיד לימודים". 2 בחוגים מסויימים השאירו את האפשרות לשנות את המערכת ולהחליף קורסים בנסיון למזער נזקים. בחוג הראשי שלי אני עושה את כל הנקודות שאני צריכה. זה אומר, כמובן, שאת הסמסטר האחרון שלי אני מבלה בללמוד תחומים שלא מעניינים אותי ולא חשובים לי ושהדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על חלקם זה שהמרצים הסכימו שאני אצטרף בשבוע השביעי לקורס, במקום לסגור את הפינות והחורים שהצטברו לי במהלך שלוש השנים האחרונות. לא שמישהו סופר את זה, כמובן. 3 עוד משהו שלמדתי באוניברסיטה מפי פרופסור שלא ראיתי את פרצופו בחודשיים האחרונים - לא בתקשורת ולא ברחוב. |
|
||||
|
||||
לא "באם", אלא רק "אם" ולא "במידה ו-" אלא "במידה ש-" (את שניהם למדתי לפני שנים, ומשהו ב"במידה ש-" דווקא תמיד נשמע לי לא טוב ואפילו קצת צורם, אבל מי שואל אותי). זה מוסבר בכמה מקומות, בצורות לא תמיד נוחות וברורות, אבל בויקי אומרים את זה באופן פשוט וברור (אם כי לא מנומק, אבל מה אכפת): |
|
||||
|
||||
משהו לטל (כהן, האם שומע?): בתיבת התגובה הופיעה הכתובית הרגילה - "מומלץ לקשר לערכים בויקיפדיה העברית ע"י כתיבת (שם הערך) [ויקיפדיה]...", אבל כבר ראיתי, גם הפעם וגם בהזדמנויות קודמות, כי בדרך זו ניתן לקשר רק לערכים ראשיים בויקי, ואילו קישור לסעיפי משנה *בתוך* ערכים לא עובד בצורה זו (גם אם הם מופיעים ברשימה כחולה בתוך הערך), ומופיעה שם, בויקי, כתובית האומרת ש"עדיין אין ערך כזה". הנה לדוגמה: אות השימוש ב' [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
אם טל כהן אכן שומע, האם נכונה הרגשתי שאתמול היה היום עם מספר התגובות המועט ביותר באייל מאז השנה השניה לקיומו? |
|
||||
|
||||
מה קרה בשנה השנייה לקיום האייל? |
|
||||
|
||||
שום דבר מיוחד. אני מניח שבתחילת הדרך היו כמה ימים משמימים. |
|
||||
|
||||
ברור. כולנו היינו בטיול בנגב הצפוני. למה לא באת? |
|
||||
|
||||
גם טל כהן היה שם? הוא באמת נעלם ואיננו. הלו, טל? שומע? ט----ל! |
|
||||
|
||||
אתמול באמת היה יום מעוט תגובות עד כדי בכי, ואתה לא עשית שום דבר לתיקון המצב! |
|
||||
|
||||
גם היום לא להיט גדול. אם לא הפתיל הזה, היום יכול היה להיות לא פחות חלש מאתמול. לא יכול להיות שאין ידיעות חדשות שאפשר לפרסם. ולכבוד יום חמישי שאלה: כשעבדתי ב- 80% משרה, במהלך התואר הראשון, נהגתי לקחת את יום ג' כיום פנוי. למי שלא התנסה בכך, העובדה שכל יום עבודה הוא או יום חזרה מחופש או יום לפני חופש, העלתה אצלי את המורל וגם את התפוקה במאות אחוזים. אני לא בטוח שלא הספקתי יותר בארבעה ימים מה שהיום אני משיג בחמישה, כשאני גומר את השבוע על הברכיים. ולשאלה - האם יש לי סיכוי להוביל תנועה להפיכת יום ג' ליום חופש? מישהו מצטרף? |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שזה המצאה שלי |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לשלוח למערכת קישורים לידיעות מתאימות לדעתך (או יותר טוב: לכתוב אותן. באמת!). |
|
||||
|
||||
מה עם רצח בנזיר בוטו? |
|
||||
|
||||
הייתה לפני מספר ימים כתבה ב-''הארץ'' על חוסר המתאם המוחלט בין נתוני הגיוס של מלש''בים לבין תפקודם תחת-אש. |
|
||||
|
||||
מתאם למה בדיוק חיפשת ? אינטלגנציה ? בריאות כללית ? זו נראית לי תוצאה טריוויאלית (מה שכמובן הוא חסר השלכות לחלוטין על המיון ליחידות ע"פ הקריטריונים הנ"ל). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את הסוגריים. נתוני הקב"א של צה"ל משקללים בתוכם כל מיני נתונים. אני לא ממש יודע איזה, אבל לפחות עפ"י מה ששמעתי, לא מדובר רק על אינטליגנציה. בכל אופן, כדי להפוך לקצין ביחידה לוחמת, למשל, יש סף תחתון מסויים שצריך לעבור. באם1 הנתונים האלה לא מתואמים עם מידת ההצלחה בזמן אמת [כן, כן, גם התפקוד בשגרה חשוב, ובכל זאת], לא ברור לי מה ההצדקה לשימוש במדדים האלה. באותו נושא; יצא לי לשמוע פעם הרצאה של פרופ' כהנמן, בה הוא סיפר על כך שבזמן שרותו כפסיכולוג בצה"ל, הוא התבקש לנבא הצלחה עתידית של צוערים עפ"י מבדקים של דינמיקה חברתית וכו' [אני לא זוכר אם מדובר היה בסיכויהם לסיים את הקורס בהצלחה, או לחליפין על הצלחה בתפקידיהם העתידיים כקצינים]. השורה התחתונה הייתה, שלמרות שלא מצאו שום קורלציה בין התחזית לתוצאות האמת, המשיך הצבא להשתמש באותם המבדקים בדיוק. הנימוק שניתן היה "לא קיים כלי טוב יותר". נדמה לי שמדובר על בעיה פחות או יותר חופפת. _______________ 1 מחווה לדיון ההוא. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה אם "זמן אמת" זה רק קרבות מהסוג הישן, כמו שהיו בקיץ הקודם. "זמן אמת" זו גם השגרה במחסומים והפעילות היומיומית בשטחים. אותי לא הפתיע יותר מדי לגלות שמי שהפגין יכולות תחת אש הוא לא בהכרח מי שמפגין יכולות בפעילות השוטפת.1 ולמה שיפתיע? מדובר בפעילויות שונות לחלוטין, בסביבה ובנסיבות שונות לחלוטין. 1אני מתייחסת לדברים שאמרו שם הקצינים, לא לנתוני הקב"א והדפ"ר. |
|
||||
|
||||
הפעילות השוטפת אמנם שונה [לא יודע אם לחלוטין] מקרבות "מהסוג הישן", אבל החלק השוטף בפעילות הזאת לא מצריך יותר מידי כישורים. לא השתתפתי במלחמה בקיץ הקודם, אבל אני מתאר לעצמי, שהרגעים בפעילות השוטפת שמשנים באמת [לפחות מנסיוני המוגבל למדי], כלומר כאשר השגרה נשברת ומתרחש ארוע כלשהו – אלה דומים באופיים לקרבות מהסוג הישן, לפחות בתכונות הנדרשות מהלוחמים והמפקדים באותם רגעים. |
|
||||
|
||||
הנתונים על מגוייס כוללים מבחן פסיכוטכני (למעשה סוג של מבחן אינטלגנציה עם החלוקה הסטנדרטית לכמותי ומילולי, לא זוכר אם אנגלית נבדקת), הערכות רפואיות (שלחלוטין לא משקללות כושר, למעשה בקרב מדגם לא מייצג של חברי נדמה שיש מתאם שלילי בין הכושר הגופני לפרופיל הרפואי) והערכה לגבי הכישורים החברתיים/יכולות מנהיגות של המועמד. בעוד שהשניים הראשונים הם רציניים למדי, ומהווים מסננת ליחידות רבות, תפקידו של האחרון הוא (למיטב ראות עיניי) בעיקר לסנן החוצה מקרי קצה. לא הבנתי מה הקשר לקצונה ביחידה לוחמת, קודם דובר על תיפקוד תחת אש. תחת אש מתפקד כל מי שיורים עליו, לרוב לא מדובר בקצינים, לעיתים לא נדירות אפילו מדובר בדרג שני (מסופחים/מפקדה ביחידות לוחמות, תומכי לחימה הנמצאים בחזית וכו'). התפקיד של הלוחמים ובפרט הקצינים לא מסתכם בתפקוד תחת אש, אלא בבניין הכוח, הכנת היחידה לחירום ועמידה ביעדים בשגרה, חינוך לערכים, בניית מוטיבציה וחשוב מכל, להביא למצב בו "תחת אש" יתבצע בתנאים האופטימליים מבחינתינו. בשביל כל אילו צריך קצינים חכמים עם יכולות מנהיגות, אבל מרגע שנורה הכדור הראשון, ברוב המקרים כל מה שנותר לעשות הוא להסתער קדימה, כאן לא יבואו לעזרתם לא ההשכלה העדיפה ולא העדר הפלטפוס, כאן נמדדים דברים שאי אפשר למדוד בשום מבחן אחר. |
|
||||
|
||||
אנחנו מאחוריך. |
|
||||
|
||||
אח, סייסטה אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי |
|
||||
|
||||
הרגשתך שגויה. ביום ד' (26 לדצמבר) פורסמו 30 תגובות. יום חלש, אבל רק השנה היו 10 ימים שווים או חלשים יותר (לא כולל ימים עם 0 תגובות, אם היו כאלה). שיא התגובות ליום אחד (השנה): 365 תגובות (כמה סמלי), ב-2 במאי. ב-182 מימי השנה פורסמו 100 תגובות או יותר. שיא התגובות ליום אחד מאז ומעולם: 563 תגובות, 11 בדצמבר 2005. עד כאן מקבץ סטטיסטי אקראי לסיכום שנת 2007. |
|
||||
|
||||
לגמרי במקרה - שומע1. לצערי, בשל האופן בו שומרת ויקיפדיה הפניות לערכים "פנימיים", לא ניתן ליצור קישורי "<ויקיפדיה>" לערכים אלה בעזרת תוכנת האייל. (אם יתוקן, זה יקרה בעתיד הרחוק). 1 אני שב ומבקש – אם יש משהו חשוב, לפנות בדואל, ולא להסתמך על כך שאקרא את התגובה. |
|
||||
|
||||
ומה עם ערכים ששמם כולל סוגריים? (שם הערך ללא הסוגריים יוביל לדף פירושונים; את שם הערך עם הסוגריים לא ניתן לקשר באלגנטיות, זה לא עובד). |
|
||||
|
||||
עכשיו עובד. אפשר אפילו להוציא לשון (איבר) [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
הוריי! |
|
||||
|
||||
לא רק שאין שם נימוקים, אלא שיש גם סתירות. מייד אחרי שמורים שם ''כדאי באופן כללי לבחור במשלב מעט גבוה יותר'', הם מוסיפים במפגיע ''פשטות, פשטות, פשטות'' וממליצים להימנע ממלים גבוהות מדי... |
|
||||
|
||||
זו לא סתירה מודגם שם יפה כיצד ניתן ''לעלות'' משלב בשימוש באותן מילים פשוטות, אך בתחביר ''גבוה'' יותר. הכוונה בבחירת מילים פשוטות, לפי הבנתי, היא לא לסבך במושגים לא מוכרים או במילים ''מפוצצות'' כשאין צורך |
|
||||
|
||||
אוה לא, ההדגמה איננה איך לעלות תוך שימוש במלים פשוטות ותחביר ''גבוה''. הדוגמה שנותנים שם היא שרצוי לעבור מ''קנה'' ל''רכש''. |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי היה כמו שלך, אבל אבן-שושן דווקא מכיר בזה, עם ציטוטים מרש"י והרמ"א (מה גובהם, מבחינת עברית, כאילנות להיתלות בהם?). זה המקום לציין שאבן-שושן מכיר גם ב"בכדֵי", אבל לא כמובן של מטרה אלא של מידה (כנראה שמשהו כמו "קצב התגובות באייל ירד בכדי עשרים אחוז", אבל אני לא בטוח). אם שואלים אותי (ואם כן, למה?) אז השימוש ב"בכדי" וב"באם" צריך להיות כמו ההנחיה למתכנתים בנוגע ל-goto: זה נמצא בשפה, אבל אם אתם לא *באמת* יודעים מה אתם עושים, שִכחו שזה קיים. |
|
||||
|
||||
גם רב מלים: בְּאִם מילת חיבור אם (צורת שימוש הרווחת בלשון פורמאלית, לציון משפטי תנאי). ________ ואני מוסיף: גם הצורה "בְּאִם הַשֶּלְךָ" מקובלת בלשון הדיבור. |
|
||||
|
||||
אם כתוב שם "מ*י*לת חיבור" אז באמת אי אפשר להסתמך עליו. --------------- הצורה המקובלת היא "באם הש'ך". |
|
||||
|
||||
רש''י נחשב לאילן גבוה. ש''י עגנון כתב סיפור הנסמך על חידוש לשוני שמצא אצלו (הסוכה מריחה), והבלשן יצחק אבינרי הקדיש לעברית של רש''י ספר שלם. |
|
||||
|
||||
השאלה היא איזה חלק מהספר הקדיש אבינרי לכתב שלו בעברית. |
|
||||
|
||||
''היכל רש''י'' אינו עוסק בכתב רש''י, שהומצא מאות שנים אחרי מותו, אלא בחידושי העברית שלו. |
|
||||
|
||||
אגב "מריח". מריח הוא כידוע מי שחש בריח. מישהו יודע כיצד, מתי ולמה הפך הכנוי "מריח" למי שמפיץ את הניחוח? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש להניח שגם זה מאונגלז קלות. thats how it smells. |
|
||||
|
||||
אני בספק אם רש''י ידע אנגלית טוב כל כך (עלי שלוש תגובות בפתיל). |
|
||||
|
||||
טוב, לא מאונגלז, מלועז. |
|
||||
|
||||
זאת הפואנטה של הסיפור... עגנון חיפש תימוכין לשימוש ב''מריח'' לתאורו של הריחני, ומצא אצל רש''י. |
|
||||
|
||||
שחש בריח - או שנחש בריח? |
|
||||
|
||||
כשחוטבים עצים, וגו'. אני מבטיח שביום בו אוכלוסיית הבכל''מים תתיצב ותצא מרשימת הזנים המועדים להכחדה אתפנה לשירוש העשבים השוטים. אין אצלי פרוטקציה נפוטיסטית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |