בתשובה להאייל האלמוני, 28/12/07 14:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, אני בהחלט מבקרת את צורת המאבק שלהם. כי חוץ מלשחק צ'יקן על חשבוני, אני לא רואה שום דבר קורה מהצד שלהם. לא מתאים לכם לצאת להפגין? אוקי. מה עם מאמרים בעיתון? ראיונות בשאר כלי התקשורת? מה עם המינימום של להפיץ מייל בין הסטודנטים ולהביע צער מינימלי מזה שעוד סמסטר שלי נהרס? המסקנה שלי שלא שמים עלי (לא הממשלה ולא הסגל הבכיר) היא כי אני לא רואה ולא שומעת את המרצים *בשום מקום*. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם אני, שמחפשת, לא שומעת אותם - הציבור בכללותו בטח שלא. למה אכפת לי מהציבור בכללותו? כי לחץ ציבורי משפיע, ככה לפחות לימדו אותי כמה מרצים.1 אבל אתה יודע מה? גם אם מנקודת מבטם של המרצים כל תכלית ההפגנה היא לגרום לי2 להרגיש טוב, והם עדיין לא מוכנים להקדיש שעתיים מזמנם היקר כדי לגרום לסטודנטים שלהם להרגיש קצת יותר טוב3 אז אני עדיין חושבת שההרגשה הרעה שלי - יש לה בסיס. קריאות בהפגנות נוטות להתבסס בעיקר על פופוליזם וחריזה. אני לא חושבת שצריך לחפש יותר ממה שיש בהם. ברור לי שבאוצר לא "ישנים" ושהעובדה שלא ניהלו תקופה ארוכה מו"מ עם המרצים נובעת מאסטרטגיה ברורה ולא מבטלנות4 אבל בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל, אני מרגישה מחוייבת לנסות ולעשות כל דבר שיגרום לה להשתנות. 1כנראה שקל יותר להבין את הדברים האלו כשבוחנים מאבקים באירלנד מאשר כאן אצלנו. 2לי כ"ציבור הסטודנטים" לא לעלמה עפרונית הפרטית. 3התחושה הרעה שלנו נובעת מהעובדה שהלימודים שלנו נפגעים, כן? לא בגלל איזשהו עניין אמורפי שנטול קשר לחלוטין לשליטתם. 4אגב דוגמא ומופת לפופליזם. http://www.flickr.com/photos/galitlub/2085062958/ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"בתור חלק מהציבור *היחיד* שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל". *ממש* לא היחיד. המשק כולו נפגע. תעשיית ההיי טק נפגעת. הצבא נפגע בארגון העתודאים והמילואימניקים הלומדים. אבל המסטרנט האלמוני צודק: סביר שרבים מהמרצים לא חושבים שהפגנות הן הדבר המועיל. גפ אם הן הועילו למורים (מה שגם לקח יותר מיום-יומיים), הרי זה בין השאר מפני ששביתתם השפיעה *ישירות* על הרבה יותר אנשים ומפני שהם מעוררים יותר אהדה כיוון שמשכורותיהם נמוכות גם ביחס לכלל הציבור. המרצים הבכירים לא בדיוק נמצאים בקטגוריה הזאת, ולא אותם כלים מתאימים למאבקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתקן - בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע *ישירות* מהאסטרטגיה הנ"ל. לגבי המילואימניקים הלומדים - לגמרי במקרה יש לי כמה חברים שכרגע (שוב) עושים מילואים, והצבא לא ממש מתחשב בהם.1 הם גם עשו מילואים שנפלו על מועדי א' וב' בשנה שעברה, ויצאו למילואים במלחמת לבנון בקיץ לפני, ככה שמהאספקט הזה, נו, לצה"ל יש צרות גדולות יותר. הם ימשיכו להגיע כשיקראו להם. הטענה שלי כלפי המרצים (או המסטרנט האלמוני, לצורך העניין) היא שהם לא עושים שימוש נראה לעין באף אחד מהכלים של מאבק. גם ניראות זה דבר חשוב.3 1אגב, רבים מאיתנו, בעיקר בשנים המתקדמות, כן לומדים2 אז אפילו אי אפשר להתנחם בזה ש"לפחות נעשה עכשיו מילואים ולא נפסיד לימודים". 2 בחוגים מסויימים השאירו את האפשרות לשנות את המערכת ולהחליף קורסים בנסיון למזער נזקים. בחוג הראשי שלי אני עושה את כל הנקודות שאני צריכה. זה אומר, כמובן, שאת הסמסטר האחרון שלי אני מבלה בללמוד תחומים שלא מעניינים אותי ולא חשובים לי ושהדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על חלקם זה שהמרצים הסכימו שאני אצטרף בשבוע השביעי לקורס, במקום לסגור את הפינות והחורים שהצטברו לי במהלך שלוש השנים האחרונות. לא שמישהו סופר את זה, כמובן. 3 עוד משהו שלמדתי באוניברסיטה מפי פרופסור שלא ראיתי את פרצופו בחודשיים האחרונים - לא בתקשורת ולא ברחוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |