|
||||
|
||||
הפתוחה תיעלם סופית כאשר איש כבר לא יזכור אפילו את ''כפתור ופרח''... |
|
||||
|
||||
ה-ו' של כפתור וָפרח היא קמוצה. ו' פתוחה היא לפני חטף פתח. |
|
||||
|
||||
אמת ויציב. אשר על כן שאלה לי אליך: האם היה אי פעם הבדל בהיגוי בין קמץ ופתח? |
|
||||
|
||||
אני זוכר שאת סבי שר לי את שיר הערש הזה בהגיה אשכנזית כבדה. |
|
||||
|
||||
איזה שיר ערש? והאם זה עונה על שאלתי? (בכנות, פשוט אינני יודעת). |
|
||||
|
||||
אני זוכר את השורה הזאת ואת המנגינה. נדמה לי שעוד אחת השורות היא ''לומד אלף בית''. |
|
||||
|
||||
לה-לה-לה-לה לה-לה-לה-לה-לה לה-לה-לה-לה-לה לה-לה-לה-לה-לה לה-לה-לה-לה קמץ אלף או |
|
||||
|
||||
תודה. נדמה לי שעכשיו אני מזהה, אבל בגרסה של ''טה-טה-טה-טה...'' |
|
||||
|
||||
חדר קטן, צר וחמים ובכירה אש שם הרבי את תלמידיו מורה אלף-בית שם הרבי את תלמידיו מורה אלף-בית את תורתי, ילדי-חמד שימרו, זיכרו-נא שנו ילדים וחזורו קמץ-אלף: אָ שנו ילדים וחזורו קמץ-אלף: אָ |
|
||||
|
||||
חביב. |
|
||||
|
||||
תודה. בינתיים מצאתי גם את המנגינה: |
|
||||
|
||||
נאמר לי פעם שכן, אבל לא זוכרת כלום מעבר לזה. |
|
||||
|
||||
תודה. אולי מישהו אחר יוסיף את ידיעותיו. |
|
||||
|
||||
חכמי טבריה לא היו טורחים להמציא שני סימנים עבור שני צלילים שנשמעים אותו הדבר. לכן סביר להניח שבתקופה ההיא, קמץ קטן נשמע כקמץ גדול, וחטף פתח - כמו משהו בין שווא לפתח. דווקא ההבדל בין פתח וקמץ השתמר (כפי שציין הגלילי) במבטא האשכנוזי (וגם בתימוני). |
|
||||
|
||||
אני כמעט משוכנעת שקמץ קטן לא נשמע כמו קמץ גדול. ושאלתי אל הגלילי מופנית כעת כלפיך - אם ההבדל בין פתח וקמץ השתמר במבטא האשכנזי או בתימני, במה הוא מתבטא? |
|
||||
|
||||
לא גלילי אלא ראובן. אני אידיוט ואל לך להסתמך עליי. היום, בעברית הישראלית - ברור שקמץ קטן נשמע אחרת מקמץ גדול. לדוגמה במילה חָכְמָה. אולם סביר שבימי המצאת הניקוד היתה לחי"ת ולמ"ם אותה תנועה. ההיגוי האשכנזי מבטא קמץ (קטן כגדול) בצליל של חולם ישראלי. ההיגוי התימני לא רחוק מזה (הערה: "אין כמוני, מלאווח תימני" הוא חרוז). מפאת הקשר הדל בין אשכנז לתימן לאורך הדורות, סביר ששניהם משמרים משהו מן העבר המשותף, בו קמץ (קטן כגדול) בוטא כמו קמץ קטן היום. |
|
||||
|
||||
מה מקור הביטוי הזה? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. יש מתנדבים לתשובה? |
|
||||
|
||||
משהו שקשור לעיטורי בית המקדש (ומסמל שלמות)? |
|
||||
|
||||
הא? מעניין. לא הייתי חושבת על זה. |
|
||||
|
||||
בחיי שלא גיגלתי קודם: http://www.jafi.org.il/education/ivrit/bank/clear/7.... |
|
||||
|
||||
נראה לי ששמעת על זה פעם מזמן וזכרת משהו, אם כי לא במודע. די מדהימים הדברים האלה. בכל אופן, נאה דיברת - כפתור ופרח.:) |
|
||||
|
||||
נזכרתי שמורה של הבת שלי דיברה על זה בכיתה ב' או ג', בלימודי תורה או ''תפילה'', משהו כזה. נדמה לי שזו היתה תקופה שבה החליטו במשרד החינוך לתגבר את לימודי היהדות בבתי הספר החילוניים, ונדמה לי גם שעד היום שמורה אצלי מחברת ובה ציור או ציורים על פי הנושא. |
|
||||
|
||||
אולי זו הייתה התקופה שבה למדה גם ברקת... |
|
||||
|
||||
כל עוד יושמע ברדיו לפעמים השיר "כי שחורה את ונאוה את", יישמע כפל ה"ואני", ו' פתוחה בגאון, בתחילת הפזמון. וכשהוא כבר לא יושמע, אז ודאי יושמע עדיין "עטור מצחך", שבו רק "ואני" אחד, אבל הוא מקבל במה שלמה משלו בלחן, ומהודהד פעמיים! |
|
||||
|
||||
ואני מאשרת. |
|
||||
|
||||
הבוקר השמיעו ברדיו את השיר "מקהלה עליזה" בביצועו של שייקה אופיר בליווי מקהלת הצדיקים ע"ש ילדיקוב. צרמה לי מאוד הגייתו של אופיר: "על ראש הברוש שבַּחצר שמחה וְהמולה" אני לא יודע איזה חלק מהצרימה נבע מהטעות בעברית ואיזה מהסטיה משירתה של חוה אלברשטיין "על ראש הברוש שבֶּחצר שמחה וַהמולה". בכל מקרה, חיית הבית שלי מכונה "הֶחתול" (או בקיצור, הֶ). |
|
||||
|
||||
תגובה 223742 חיות המחמד שלי פטורות כי שתיהן נקבות. |
|
||||
|
||||
יש הרבה שירים כאלה. תשע מאות מיליון סינים - ואני, מי אני, מה אני? ואני יודע כי לקול התוף בערי מסחר חרשות וכואבות... ואני חושב שבימים טרופים אלה אנחנו חייבים להפסיק את הברדק, להפשיל שרוולים ורבוטה, עבדה. וכיו"ב. |
|
||||
|
||||
לפחות בשיר האחרון זה יותר מלגיטימי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |