בתשובה לקהלת, 26/06/07 20:37
יפה, אז זה הפתרון 448814
שוקי שמאל • בתשובה לקהלת יום ד', 27/6/2007, 15:36
א. התגובה שלך מחזקת אצלי סקפטיות הולכת וגוברת כלפי עמדות של חסידי השו"ח וההפרטה. אני לא רואה את ההבדלה בין שני חלקי המשפט "תבטיח לכל בית ספר X ..., תוך מתן אפשרות לבתי הספר לחלק את הכסף (לפחות בחלקו ובצורה לא שוויונית) למורים, ותראה מהר מאוד שלל פתרונות. מצד שני את אותו כסף אפשר לשפוך על מנגנון מסורבל ... שיקדם איזו מצגת ... ויום הדרכה משמים למורים". מדוע שהפרטת הכסף לבתי הספר לא תוביל דוקא להורדת הרמה ולמנגנון שייצר מצגות וימי הדרכה. הלחץ בשנים האחרונות לשיפור ההישגים במערכת החינוך הוביל דוקא לכיוון הזה (הורדת הרמה, "סיוע מוגזם" של מורים בזמן הבחינה, ניפוי תלמידים חלשים לפני הבחינה וכיוב'). מדוע שזה לא יקרה גם במסגרת הפרטה? אני לא רואה בברור איך התחרות החופשית תמנע את הגלישה בכיוון הנ"ל. (למשל, המכללות משכו יותר כסף מן הסטודנטים והעבירו אותו ישירות לכיסי המורים מבלי לייצר שיפור רמת הוראה שניתן להבחין בו מול האוניברסיטאות).
ב. נדמה לי שנקודת התורפה בעמדת המפריטים, היא ההנחה שיש קשר לפחות לינארי בין כסף (שכר) לרמת הביצוע של העבודה. מנסיוני, הקשר בין איכות העבודה שאדם מבצע לבין רמת השכר שלו הוא קיים אך לא בהכרח דומיננטי. איכות העבודה בד"כ קשורה לתכונותיו של העובד. עובד איכותי יעשה עבודה איכותית גם אם משלמים לו מעט מדי. ולהיפך, אם תשלם יותר לעובד גרוע, קרוב לודאי שלא יחול שיפור משמעותי בעבודתו. כדי שתוכל להשתמש בכסף כדי למשוך עובדים איכותיים יותר, דרוש סף קריטי כלשהו של כמות הכסף. אם תוסיף כסף שלא יספיק כדי לגשר על הפער מאלטרנטיבות תעסוקה אחרות, מה שתעשה הוא לשפוך כסף על מערכת לא טובה. נדמה לי שהדרך הנכונה למשוך כוחות הוראה טובים דוקא לא עוברת בתחום הכספי (שבו יהיה קשה מאוד להתחרות עם התעשייה המתקדמת). נראה לי שדוקא שיפור של סביבת ההוראה שתייצר שיפור של המעמד האירגוני והבטחון התעסוקתי, יצליחו יותר בתחום הזה.
ג. בצורה קיצונית, אפשר להגיד שלא חשוב כמה כסף תשלם למורות של מערכת החינוך, הן לא יהפכו לגברים. ברצינות, קרוב לודאי שמה שיקרה הוא כדלהלן: מאחר ותחום ההוראה הפך לנשי, מי שיקבע כמה ולאן ילך הכסף החדש יהיו המורות הותיקות והמנהלות ולכן הוא ילך קודם כל אליהן עצמן ואח"כ אולי למורות חדשות שהן יבחרו, כך שהמהפכה הגברית שאתה מייחל לה תתקשה מאוד לפרוץ מן השוליים.
ד. בכלל לגבי החסרונות של הפמיניזציה של ההוראה בארה"ב, היה מדובר בתחום הספציפי מאוד של קבוצת השחורים. בקבוצה הזו יש בעיה גדולה מאוד של תיפקוד משפחתי. מה שנטען שם הוא שרמת ההישגים של צעירים שחורים זכרים עולה כאשר המורה הוא זכר. הסיבה לכך לא היתה קשורה לרמת ההוראה של מורים לעומת מורות.
ה. גם אם הפמיניזציה של מערכת החינוך היתה מהלך שהוריד את ההישגיות של מערכת החינוך (וגם על זה אפשר להתווכח), לא בטוח שמהלך הפוך יהפוך את הכיוון.
יפה, אז זה הפתרון 448837
איציק ש. • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 27/6/2007, 19:07
כל התהליכים שאתה ספקן לגביהם -הקשר בין גובה המשכורת ואיכות ההוראה- הם תהליכים של דור. לגבי מה שיקרה בטווח הקצר אתה צודק.
ראשית, השיפור צריך להיות משמעותי, לא השיפור שהציעה ועדת דברת שגם עליו הצהיר נתניהו שהוא מופרז. שיפור שיוכל להתחרות על האנשים המוכשרים והכריזמטיים.
שנית, מדינת ישראל צריכה להיות מוכנה להציע תנאי פרישה מפתים-כולל פנסיה מוקדמת- למורים והמורות שאינם סבירים. מורים שאינם סבירים הם מורים משעממים שממאיסים את השהיה בבית הספר על התלמידים. הכל צריך להעשות בהדרגה, לא לפטר 20.000 מורים במכת גרזן אחת. עד כמה שאני מכיר את אוהבי החינוך במישרד האוצר, הם דווקא ירצו קודם לפטר את 20.000 המורים ואחר כך נראה. מה פירוש נראה? כשיחסרו מורים, אפשר יהיה לשכור חזרה חלק מהמפוטרים בפחות כסף.
כשיתחילו להכנס מורים מעולים -יהיה קל יותר להפריש לפנסיה מוקדמת את הלא טובים. כל זה אומר שצריך יהיה לבצע מהפכה בחלוקת המשאבים במישרד החינוך ובמשך שנים לתקצב מאד גבוה.
מי שיחפש מהפכה בשנה או בחמש -שיחפש משהו אחר.
יפה, אז זה הפתרון 448885
קהלת • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 28/6/2007, 0:02
א. להבדיל מהמצב במערכת ההשכלה הגבוהה, אני מציע שהתשלום יהיה לפי ההשגים. ניפוי חלשים לא יביא לבית הספר יותר כסף (להיפך, עדיף להם "לסחוט" מהם את מה שאפשר), לגבי רמאות בבחינות, לדעתי כל הבחינות הקובעות צריכות להיות חיצוניות, כשם שהמורים לא כותבים ולא קוראים את בחינות הבגרות של תלמידיהם, כך הם לא צריכים להיות נוכחים והבחינה לא צריכה להתקיים בשטח בית הספר (לערבב את התלמידים בין בתי הספר השונים, לשבור הומוגניות של כיתות ולבחון מספר בחינות לא קשורות באותו החדר, האו"פ עושים עבודה נהדרת בהקשר הזה).
ב. אתה צודק שהיחס הוא לא לינארי, אבל בלי שכר דיפרנציאלי אתה משלם יותר מדי לעובדים הגרועים ועדיין לא מצליח להחזיק את רוב הטובים. הביטחון התעסוקתי לא מעניין צעירים מוכשרים כיום (לפחות לא איש מחברי, שעל חלק גדול מהם אני יכול להעיד שהלוואי ואילו יהיו המורים של ילדי) והמשכורות בתחום מרחיקות את כל מי שלא משוגע על חינוך ורואה בזה שליחות, או לחלופין נשים (שוב סליחה, אני בד"כ לא שוביניסט) שרואות בזה מקצוע נוח שמשתלב יפה עם גידול ילדים. בכלליות התחום הוא לא תחרותי, ברור שלשפוך כסף זה לא מספיק, אבל בהינתן האפשרות לתשלום גבוה, תקום תחרות בין אנשים מוכשרים על המשרות האלו.
ג. אני לא חושב שבאמת יש מלחמת מינים, מעולם לא עלה על דעתי שעדיף לתת כסף למישהו ולא למישהי בגלל שהוא גבר ואני מניח שהמנהלות והמנהלים נוקטים באותה הגישה. כסף יהיה רק לבתי הספר המוצלחים, שיוכלו לגדול ולשכפל את המודל, יש לי תחושה שהמודל שישרוד לא יכלול העלאות שכר למורות ותיקות.
ד. תהליך הפימיניזציה הוא בעייתי לא בגלל שנשים מוכשרות פחות (הן לא) אלא בגלל שזה יוצר פיחות במעמד (חלק מכך נעוץ בשוביניזים של החברה, חלק אחר נעוץ בדרישות צנועות יותר מבחינת שכר וגם כבוד שלהן) ובגלל שלגברים מטבעם יש יתרון (סטטיסטי) ביצירת סמכות ומורא, דברים חיוניים בחינוך גילאים מסויימים (נגיד 0-80 אצל גברים).
יפה, אז זה הפתרון 449392
שוקי שמאל • בתשובה לקהלת שבת, 30/6/2007, 19:48
אני חושב שזה ויכוח חשוב מאוד שכבר מתנהל בהרבה מקומות וגרסאות באייל ואולי צריך לנהל אותו בהרחבה גם מנקודת המבט הנוכחית. כרגע אני יכול רק לציין בקצרה את הנקודות שבהן אני חולק עליך.
ב. אני חושב שאתה מפחית בערכו של הבטחון התעסוקתי. לו היית צודק היו אלפי צעירים נוהרים לעבוד באתרי הבניין ובפרדסי המושבניקים ומחליפים את העובדים הזרים בעבודות העונתיות ששכרן בצידן. אתה מתיחס לעניין זה מנקודת המבט של מיעוט בטל בשישים (שגם על חשיבותו ומידת תרומתו אפשר להתדיין) של עילויים ויחידי סגולה שאמורים להיות מסוגלים למשוך תעשייה שלמה על כתפיהם. נדמה לי שגם ביחס אליהם העניין הכספי הוא פחות בחשיבותו. בשוק בינלאומי, יחידי סגולה אלו יקבלו הצעות כספיות שהשוק המקומי יתקשה להתחרות בהם. אם אנשים אלו נשארים כאן זה בד''כ לא מטעמים כספיים. ההנמקה ה''עילויית'' היא בד''כ מסווה לתשלום משכורות מופרזות ל''מקורבים'' (מנהלים ומנכ''לים בנקאיים ורפואיים). לגבי רוב גדול של המין האנושי, המידה שבה מנוצלת היכולת הפוטנציאלית של העובדים קשורה יותר באיכות הניהול מאשר ברמת השכר שלהם. במציאות הנוכחית של המערכת החינוכית, אני משער שתצטרך לשלם שכר בלתי סביר כדי למשוך לתחום את סוג הצעירים שכרגע מתרחקים ממנו.
ג-ד. בקשר לפמיניזציה של מערכת החינוך, אני סבור שלא כל תהליך הוא הפיך. (ראה למשל את נסיונם של הגרמנים להוציא את תחום הבניין מידיהם של מהגרים מטורקיה. מסקנתם היתה שזה בלתי אפשרי. יכול להיות שהסיבה היתה המורשת הנאצית הקשה של גרמניה, אך לכל הפחות הוכח ששפיכת כסף אינה מתכון בטוח להיפוך תהליכים חברתיים). אצלנו, אני לא בטוח שהחזרת המורים הגברים היא הדרך הנכונה לשפר את המערכת. אפשר להסתכל על תהליך הפמיניזציה של מערכת החינוך כתהליך טבעי ולראות מה צריך לעשות במסגרת הזאת.
יפה, אז זה הפתרון 449405
איציק ש. • בתשובה לשוקי שמאל שבת, 30/6/2007, 20:46
ב. "במציאות הנוכחית של המערכת החינוכית, אני משער שתצטרך לשלם שכר בלתי סביר כדי למשוך לתחום את סוג הצעירים שכרגע מתרחקים ממנו". המילים "בילתי סביר" הן בלתי סבירות אם אתה
מגדיר מטרה בתחום החינוך שאתה רוצה להשיג. אם אתה רוצה לנהל תהליך ארוך של שינוי שבמהלכו יפרשו המורים/ות המשעממים והלא טובים, ויוחלפו לאט לאט על ידי מורים בעלי סגולות מנהיגותיות - שכר גבוה יהיה סביר. אם תרצה לנהל פרישה מכובדת והוגנת של מורים מהמערכת ולא TO FIRE THEM, גם זה יעלה כסף שיהווה עלות סבירה. הבעיה היא שכולנו מדברים על חשיבות החינוך אך לא מתכוונים לכך. אני יודע מה כותב נחמיה שטרסלר על התכנית לרפורמה בשכר המורים. כבר התקבעה התפיסה שעבודת ההוראה היא עבודה קלה; יש הרבה חופשים, לא עובדים 45 שעות בשבוע אלא חצי מזה. אני כבר רואה הסדר עם המורים שמקבלים תוספת של 30% בשכרם ומוסיפים 30% שעות עבודה. מורה מתחיל יקבל במקום 2600 ש"ח- 3600 ש"ח. עבודת הוראה היא אחת העבודות הקשות נכון, גם המתגמלות שיש אם עושים אותה ברצינות. מי שמלמד 20-24 שעות בשבוע אינו עובד 20-24 שעות; הוא עובד הרבה יותר למעשה הוא עובד כפול. לעמוד מול כתה הרבה יותר קשה מלשבת מול מחשב, או לעמוד מול מכונה.
נכון שעד שהמערכות ילמדו לסנן את האנשים הלא מתאימים ויובילו את אלו שבפנים לפרישה, אתה תראה מערכת לא טובה עם שכר בעליה תלולה. צריך לראות את המטרות ואת התהליך.
יפה, אז זה הפתרון 449790
שוקי שמאל • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 3/7/2007, 12:32
אתה זוכר את שולמית אלוני שהצליחה להעלות את שכר המורים בכמה מאות שקלים? ביום שהרב עובדיה החליט שצריך להפטר מן ה"משומדת" הזו, כמה מורים התחייבו לשבות עד שתוחזר לתפקידה? כפי שכתבתי לקהלת, אני לא חושב שבעיית החינוך היא בעיה של משכורות. מבחינתי שכר לא סביר הוא לשלם 3600 ש"ח במקום 2600, כאשר בסכומים האלו ברור שתקבל את אותם המורים.
אני חושב שכיוון יותר נכון הוא כיוון "הפרטת" החינוך. לא הפרטה במובן של השו"ח הפראי שיאפשר לכל מיני "יזמים" לגזור קופון ואח"כ לזרוק את ההשלכות האסוניות לפתחה של הממשלה, אלא הפרטה במובן החברתי.
נראה לי שמשרד החינוך צריך להיפתח יותר לנושא בתי הספר היחודיים (בתי ספר לאמנות, אומנות ומדע, בתי ספר לענייני טבע, בתי ספר ברוח תנועת העובדים, בתי ספר של תנועות ההתיישבות). ה"יזמים" צריכים להיות המנהלים או חבורות המורים שיובילו בתי ספר אלו. בתי הספר לא ינוהלו ע"י שכירים שתפקידם בכח הוא לקבל שכר ולהימנע מצרות אלא ע"י אנשים שיהיו מחוייבים באופן אישי להצלחת המערכת אותה הם מובילים והיא מפעל חייהם אם ניתן להשתמש במילים אלו. מחוייבות אישית והרגשת בעלות היא להערכתי חזקה וחשובה יותר מתוספת שכר שולית כלשהי.
יפה, אז זה הפתרון 449837
איציק ש. • בתשובה לשוקי שמאל יום ג', 3/7/2007, 17:28
זה בדיוק מה שכתבתי: כדי שיתחיל תהליך של שינוי משמעותי באיכות המורים, השכר צריך להיות יותר מכפול.
במילה "הפרטה" אתה מתכוון לדרך התנהלות אחרת -לא להפרטה ולזה אני כמובן מסכים. הפרטה במובן שהחברה שלנו מכירה היא שבתי הספר יהפכו לקניין פרטי וממילא, למרות שודאי ישפכו הררי מלל, בסופו של דבר המוסדות ירצו להיות רווחיים. תעשה חשבון: השכר יוכפל ויגדל גם מספר המורים כי הרי לא תרצה שיהיו 40 תלמידים בכתה. לא יעזור; הממשלה תצטרך להשתתף באופן מאסיבי.
יפה, אז זה הפתרון 449854
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 3/7/2007, 18:37
יפה, אז זה הפתרון 449862
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 3/7/2007, 19:41
לא. כמו שכתב שוקי, זה יכול להיות אולי צעד ראשון. מה שרן ארז כותב שם זו האמת. אם היה שידרוג אמיתי של השכר, האוצר לא היה מסכים. מורה יתחיל במקום עם 2600ש"ח -עם 3500ש"ח. מורה עם ותק ותארים שמקבל 6000 ש"ח, יקבל 9000 ש"ח. זה יתחרה בהייטק? במהנדסים? בעובדי הבנקים? זה טוב כצעד ראשון. היות שאני מכיר את ההתנהלות של האוצר, הוא יעשה כל תרגיל כדי לשחוק את התוספת הזאת ויצליח. המורים בשביל משרד האוצר אינם אותם אנשים שמלמדים ומשמשים מחנכים גם לילדי פקידי האוצר. הם
מתייחסים לציבור הזה כאגרגאט -כעלויות שצריך להפחית. לא מעניין אותם התהליך של שינוי מערך ההוראה. משרד החינוך אינו עושה כאן את תפקידו. מה שקורה כאן הוא האבסורד שאת הצעות החקיקה בנושאי חינוך מגישים דוקא פקידי האוצר במסגרת חוק ההסדרים וכך גם עם הבריאות וכל יתר העניינים המיקצועיים. אני מציע לכל אחד כאן לנסות ולהשיג הזמנה לדיוני ועדת הכספים בחוק ההסדרים- חויה ביזארית בילתי נישכחת.
יפה, אז זה הפתרון 449967
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. יום ד', 4/7/2007, 11:44
"מורה יתחיל במקום עם 2600ש"ח -עם 3500ש"ח. מורה עם ותק ותארים שמקבל 6000 ש"ח, יקבל 9000 ש"ח. זה יתחרה בהייטק? במהנדסים? בעובדי הבנקים? זה טוב כצעד ראשון"

גם מספר שעות העבודה של המורים לא מתחרה עם אנשי ההיי טק והמהנדסים. 10,000 שקלים לחודש עבור אדם שעובד עד 3-4 ומקבל שלושה חודשים חופש בשנה זה יפה מאוד.
יפה, אז זה הפתרון 449420
קהלת • בתשובה לשוקי שמאל שבת, 30/6/2007, 22:40
ב. הרתיעה מעבודות פיזיות אינה קשורה לביטחון תעסוקתי, ישראלי ממוצע צריך משכורת מושכת מאוד כדי להסכים לעבוד פיזית (למשל מובינג בארה"ב).
כמובן שכשמדובר בחינוך של למעלה ממליון תלמידים, אי אפשר לבנות על יחידי סגולה. עשירון עליון (מבחינת השכלה/כישורי לימוד/יחסי אנוש) מצד שני זו כן דרישה סבירה (חתך הקבלה הפסיכומטרי להוראה כיום הוא מתחת לחציון). ברמה הזו השוק הבינלאומי ימשוך בודדים, בדיוק כפי שכיום ישנו יצוא סימלי של מורים לGMAT.
אתה צודק שקודם לשיפור צריכים ליצור מצב בו אנשים מוכשרים נכנסים לשוק הזה ומתחרים אחד בשני, אז נקבל משהו שדומה לפסיכומטרי או היי-טק, כאשר חברות "צדות" אנשים מוכשרים עם הצעות מפתות ומעיפות את הלא-מתאימים. אבל תהליך ההכשרה ההתחלתי למורה הוא קצר למדי, כל בעל תואר אקדמי או בדרך לאחד יכול לבצע השלמות בהוראה וללמד בבתי ספר עוד בטרם יש לו תואר.
אתה חושב שהסכומים שידרשו אינם סבירים, נסה לענות על השאלה הבאה בלי לחשב; אם ניקח את תקציב החינוך ונחלק במספר הכיתות ובמספר השעות השנתיות (התקציב לשעת כיתה), כמה נקבל ? זה אמור להיות הבסיס ממנו נגזר שכר המורה לשעה, שהרי שכר למורים אמור להיות ההוצאה המרכזית ושעות כיתה זו התמורה שלו למערכת. אם קיבלת פער גדול בין השכר בפועל לעלות השעה, כנראה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק, כי זה מגלם את פוטנציאל התשלום עבור גוף פרטי שמקבל את אותם סכומים.
ג-ד. אולי הוא הפיך, אולי לא. השיפוט צריך להיות תמיד תלוי תוצאות, אם גברים משיגים תוצאות טובות יותר בנסיבות מסויימות, השוק לבדו ידאג שהם יהיו המועסקים.
יפה, אז זה הפתרון 449450
איציק ש. • בתשובה לשוקי שמאל יום א', 1/7/2007, 5:52
אני מסכים איתך שמשהו רקוב בממלכת החינוך בישראל. אני חושב שכדי להעלות את רמת המורים לרמה האירופאית -וזו מטרה לאומית נאותה וחשובה ממטרות לאומיות מתוקצבות אחרות, צריכה להעשות רפורמת הרזיה בחלק של מישרד החינוך שאינו קשור להוראה, ומהפכה בשכר התורים תוך עידוד נדיב למורים לא טובים או שחוקים, לפרוש מהמערכת.
יפה, אז זה הפתרון 449452
המעודד • בתשובה לאיציק ש. יום א', 1/7/2007, 7:04
למה צריך "לעודד לפטר" את הגרועים? אני מכיר צורת ניהול מקובלת שאומרת שאם יש עובד שלא רק שאינו פרודוקטיבי, אלא אף גורם נזק (וכאן אנחנו מדברים על דורות של תלמידים והחינוך שלהם), אפשר פשוט לפטר אותו.
למה שאי אפשר יהיה לעשות זאת במשרד החינוך? מה, מורים הם עם מובחר יותר ממגזרים אחרים?
דרך אגב, יש כמה ציניים שאומרים שכל הנושא של הלאמת החינוך ע"י המדינה מלכתחילה (במדינות בהם לא היה הדבר כך) היה כדי שאוכלוסיית המורים תקבל הגנה ו"קביעות", וללא שום קשר לרמת החינוך וההשכלה באותן מדינות. נראה שברבות השנים המטרה הושגה, ובמדינות כמו ישראל ההגנה שמספק משרד החינוך הפכה למחסה לבינוניות מינוס של רוב המורים, והתדלדלות במספרם לעומת כמות הפקחים והאדמיניסטרטורים שבמשרד.
תהליך דומה עברו כמובן גם מגזרים אחרים (יש את הבדיחה על יחס פקידים מול חקלאים במשרד החקלאות האמריקני).
ולאור זאת נשאת השאלה: למה אנחנו תמיד אופטימיים כל כך שמה שצריך זה רק איזה שר/מנכ"ל חינוך טוב שיבריא את העסק ויעשה רפורמות, כשמול עינינו אנו חוזים בהתדרדרות מתמדת של החינוך, ללא קשר לשרים, רמתם או שיוכם הפוליטי?
האם לא אפשרי שבאמת הגיע הזמן לאותו שינוי מבני שיוכל להיות גמיש הרבה יותר בפיטורי מורים ותגמול הטובים שבהם (הפרטה)? האם אין דרך גם בהפרטה לשמור שהאוכלוסיות החלשות אינן נפגעות ואף מרוויחות מהמלך מורים טובים בפריפריה (מה שאין היום) - כמו ב"שיטת השוברים" שהוצעה פה בעבר?
יפה, אז זה הפתרון 449540
איציק ש. • בתשובה להמעודד יום א', 1/7/2007, 20:14
לא. לא אפשרי אותו שינוי מיבני שאתה חולם עליו. שינוי כזה עובד רק לטובת חלק לא גדול מהאוכלוסיה. השיטה שאתה מציע מאד יפה אבל השיקול העיקרי יהיה שיקול עיסקי-מיקסום רווחים שפירושו מקסימום פדיון ומינימום הוצאות. תיווצר תחרות על הלקוחות העשירים, מחירי המינימום שחברות החינוך יגבו יהיו העלויות +30% . אם אתה חולם שתוכל לבנות מערך הוראה בשכר למורה מתחיל של לא 2600 ש"ח כפי שהוא היום, אלא 4000 ש"ח ותקבל מורים טובים, אז אני מקווה שתהנה מהחלום. מי שירצה מורים מעולים יצטרך להתחרות בהייטק, מהנדסים וכד'.
לגבי פיטורי מורים. גם במצב הנוכחי יש מורים שמפוטרים כל שנה ומתקבלים מחדש. ככלל, אין מורים טובים ומפוחדים והשיטה שאתה מציע נשמעת טוב- העדפת הטובים-אבל בבסיסה היא אינה מתייחסת למורים כבני אדם אלא כתשומות ייצור. התשומות אינן כל כך טובות? נקנה אחרות. תשומה מסויימת אינה מספיק ממושמעת? נירה ׁFIRE אותה החוצה. מה יקרה לעשרות אלפי אנשים בעלי מישפחות, חלקם ודאי בגילים שלא יוכלו למצוא עבודה? את מי זה מעניין - זו בעייתם. כפי שודאי הכרת את דעותי כאן, אני שונא את תפיסת העולם הזאת וחושב שצריך לבצע את ההוצאה של המורים הלא מתאימים בצורה אנושית. אני חושב שלתהליך הוצאת המורים הלא מתאימים יש אספקטים חינוכיים - את זה יודעים גם במישרד האוצר ולכן הם רוצים פיטורים, ניפנוף של גרזן-שהתלמידים ילמדו איך הדברים צריכים להתנהל. כשחיברו את רשימות המורים שהיו צריכים להיות מפוטרים בעקבות ועדת דברת, לא כולם היו לא מתאימים; היו ביניהם מורים טובים שהתלמידים לא הבינו מדוע מעיפים אותם בזמן שאחרים-משעממים- נשארים.
לכן זה צריך להיות תהליך של שנים עם מירב הרגישות, החכמה והרבה כסף- גם לדור החדש של המורים וגם לפורש. מאין יבוא הכסף? יש במדינה הרבה כסף.
יפה, אז זה הפתרון 449548
המעודד • בתשובה לאיציק ש. יום א', 1/7/2007, 21:38
אתה נשמע כאילו אתה מדבר מתוך ניסיון, אבל הרי זה לא המצב, נכון?
תראה לי מקום מופרט שמשכורת טובה יותר לא מביאה פועלים טובים יותר (או לפחות לא מתמרצת פועלים קיימים לעבוד טוב יותר), ואי קביעות לא מביאה ליעילות ותמריץ מתמשך להמשיך להצטיין.
אם אין לך דוגמה כזו (ולא סביר שתהיה), הרי שכל התיאור שבנית כאן אינו תקף גם בתחום ההוראה, שכאמור אינו שונה (ורק לשם המחשה נקודתית ראה את כל מכוני הפסיכומטרי, איכות ההוראה והמחירים הזולים שמייצרת התחרות).
יפה, אז זה הפתרון 449560
איציק ש. • בתשובה להמעודד יום א', 1/7/2007, 22:29
א. אי אפשר להשוות בין מכוני הפסיכומטרי לבתי הספר . אבל הדוגמה היא טובה, אולי ההפרטה תהפוך חלק מבתי הספר למכונים כמו הכנה לפסיכומטרי.
אענה לך בשפה שאתה מדבר איתי. בוא ונניח שיש לך מחלקת מכונות שאתה רוצה להפעיל על ידי מהנדסים ולא פועלים. בשכר שאתה מוכן להציע-שכר של פועלים, לא תקבל מהנדסים אלא פועלים שקיבלו תעודות של מהנדס. תרצה בכל זאת למשוך מהנדסים, אז במקום לשלם 3900 ש"ח תשלם 4300 ש"ח . תקבל פועלים בעלי תעודות מהנדס קצת יותר טובים. אם תרצה מהנדסים תצטרך לפחות להכפיל את השכר.
צר לי לומר לך, אבל כמו שבבריאות אין מערכת של ביקוש והיצע, כך גם לא בחינוך, לא הכל עובד לפי סמואלסון ולפי תחרות משוכללת. יותר מכך, יש עוד תחומים לא מעטים שהתחרות בהם היא משוכללת רק לכאורה.
ראשית, להרבה מאד הורים-אם לא מרביתם, בית הספר שבסביבתם הוא היחיד שהם מסוגלים לשלוח אליו את ילדיהם.
שנית, אי קביעות מכניסה תזזית בעובדים אבל יש לה גם צדדים אחרים. לקביעות יש יתרונות רבים בשביל העובדים כבני אדם וגם למערכת; לא רק חסרונות. קביעות איננה אקסיומה שמניחה חוסר מוטיבציה וחוסר יעילות. נכון שהיא מורידה את השוט של האיום בפיטורים. אתה חושב שפיטורים נערכים רק בגלל שהעובד איננו טוב? פיטורים נערכים גם בגלל שעובד איננו מספיק זול. כשחברות גדולות עושות תכנית ייעול, הן לפעמים פשוט מחליפות עובדים שצברו העלאות משכורת בעובדים זולים יותר. אדם -בעל מישפחה- שחרב הפיטורים מרחפת מעל לראשו, הוא אדם קצת מסורס.
יפה, אז זה הפתרון 449595
המעודד • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 2/7/2007, 7:16
- למה אי אפשר להשוות?
- הדוגמה אינה אלא ניסיון להמחיש את טענתך הקודמת שאינה נתמכת ע"י המציאות, ולכן מיותרת. חוץ מזה אני לא בטוח שאני מבין מה זה "פועלים עם תעודות מהנדס", ומה מונע ממני כבעל מפעל להכפיל את המשכורת אם מה שאני צריך זה באמת "מהנדסים אמיתיים".
- מערכת הבריאות במדינה אינה דוגמה, מאחר ואינה מופרטת מתוקף החלטת מדינה, כך שאי אפשר לקחת אותה ולומר "בגלל שזו כך, אז ברור שגם זו צריכה להיות כך".
- לגבי קביעות: לא ציינת את הצדדים הטובים שלה, אלא התמקדת ב"סרוס" של אדם שחרב הפיטורים מונחת מעל ראשו. מי זה האדם הזה? האם עובד טוב בחברה שלמוצריה ביקוש קשיח (כמו חינוך) צריך להרגיש מאויים? מי מסרס אותו? אני חושב שאלו דווקא העובדים הפחות טובים שצריכים לדאוג, אבל במערכת החינוך שלנו הם החליפו את הדאגה והמוטיבציה לשיפור ב"קביעות".
יפה, אז זה הפתרון 449599
דורון הגלילי • בתשובה להמעודד יום ב', 2/7/2007, 8:13
זהו, שבתור לקוח של המערכת ממש לא מעניין אותי אם הפועלים יהיו טובים יותר. מעניין אותי לקבל שרות טוב יותר.
יפה, אז זה הפתרון 449672
המעודד • בתשובה לדורון הגלילי יום ב', 2/7/2007, 18:01
במקרה דנן זה היינו הך.
יפה, אז זה הפתרון 449749
דורון הגלילי • בתשובה להמעודד יום ג', 3/7/2007, 8:09
ממש לא.
יפה, אז זה הפתרון 449843
המעודד • בתשובה לדורון הגלילי יום ג', 3/7/2007, 17:43
וכי למה?
יפה, אז זה הפתרון 449846
ראובן • בתשובה להמעודד יום ג', 3/7/2007, 17:58
נראה לי שחובת ההסבר עליך. אתה הבאת את משל המכונות והמהנדסים, ציין אתה את הנמשל.
יפה, אז זה הפתרון 449852
המעודד • בתשובה לראובן יום ג', 3/7/2007, 18:37
אני חושב שזה די קל, מאחר וכוונתי היתה לעלייה באיכות התפוקה, ובאותה מידה במקרה זה אפשר להגיד עליה באיכות השירות, ולכן לא ברורה לי בכלל ההסתייגות של הגלילי.
יפה, אז זה הפתרון 449914
דורון הגלילי • בתשובה להמעודד יום ד', 4/7/2007, 7:40
אני לא יודע כמה נסיון יש לך בניהול מפעלים, ניהול פרוייקטים או ניהול בתי ספר, אבל עליה באיכות התפוקה ממש אינה שקולה לעליה בתפוקה. להיפך, לרוב היא על חשבונה. (ואיכות השירות היא בכלל משהו שלישי, שאינו קשור, ודאי אינו זהה, לשניים האחרים).
יפה, אז זה הפתרון 450095
המעודד • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 5/7/2007, 0:58
גם במקרה זה הצלחת לקחת משל פשוט ולהסתבך לחלוטין עם הנמשל, בניסיון לרוקן אותו מתוכן, אבל אני סבור שהביקורת שלך אינה במקום במקרה זה.
יפה, אז זה הפתרון 449510
שוקי שמאל • בתשובה לאיציק ש. יום א', 1/7/2007, 17:05
לגבי מה שקורה במשרד החינוך, התרשמותי (לפני 10 שנים) זהה לשלך. מתגובתך אני מבין שלא הרבה השתנה שם. (עוד רמז לכך שבעיית ההוראה בישראל אינה בהכרח תוצאה ישירה של רמת השכר, דיפרנציאלי או שיוויוני ככל שיהיה. מנהל חינוכי טוב הוא הרבה פעמים ההבדל שעושה את קבוצת הרוב של מורים בינוניים למורים טובים).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות