|
||||
|
||||
האגדה שמסתובבת אצלנו במגזר היא על מישהי שנולדה בערב שבת והוריה קראו לה (בחוסר דמיון מה) ''נשמה טהורה שירדה לעולם בערב שבת בין השמשות''- סוף שם. לא בדקתי את זה, אבל שמעתי על זה ממקורות בלתי תלויים. אז או שזה באמת, או שהאגדה עתיקה מאוד... שמות שהם לא אגדה, אלא מציאות בלונדינית ושובבה בסביבה הלא רחוקה שלי הם ''רואה טוב'' ו''חנה נצבת''. |
|
||||
|
||||
"רואה טוב" ניחא, אבל למה "חנה ניצבת"? |
|
||||
|
||||
בטח לבן שלהם הם קראו ''למה לא''. |
|
||||
|
||||
אאל''ט חנה ניצבת קשור לפינוי מנצרים. חנה זה ראשי תבות ששכחתי מה הם. (ה נ זה נצרים) |
|
||||
|
||||
ח-דוות נ-צרים ה-גואה ! |
|
||||
|
||||
אישית אני מעדיף את חדוות גואה הנצורה... |
|
||||
|
||||
מה עם גאוות נצר החדווה? |
|
||||
|
||||
מה איתה? |
|
||||
|
||||
אני יודעת... היא טובה ל"הגנה", לא? |
|
||||
|
||||
כך גם קוראים להם בפועל, בחיי היומיום, או שזה מצטמצם ל"חנה"? (או "חנני", או פשוט "מושמוש") |
|
||||
|
||||
אני מכירה מישהי שקראה לבתה בצירוף ''נורית אהבה'' (נורית שם בדוי שהמצאתי כרגע, אהבה שם אמיתי) ומקפידה לקרוא לה כך בכל פעם. |
|
||||
|
||||
אני מכירה זוג הורים שקראו לבתם ''נורית אהובה'' (נורית שם בדוי ששאלתי ממך, אהובה ע''ש הסבתא) ומקפידים לקרוא לה כך בכל פעם. |
|
||||
|
||||
אני מכיר זוג הורים שקראו לבתם ''נורית לולו'' (נורית שם בדוי ששאלתי ממך, אהובה ע''ש הסבתא) ומקפידים לקרוא לה כך (נורית-לולו) בכל פעם. |
|
||||
|
||||
קצת רחוק, לולו מאהובה. באותה מידה יכלו גם לקרוא לה ים או אגם ע''ש סבתא אהובה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל תמיד מצחיק אותי לשמוע את כולם קוראים לה ''נורית-לולו'' |
|
||||
|
||||
שמעתי את ההורים מקצרים לרואה וחנה. אישית, אני מעדיפה שמות של מילה אחת. את הילדים שלי קראתי בשם אחד, מלבד אלו שנקראו על שם אדם שהיו לו שני שמות. גם אז אני משתמשת רק בשם הראשון. מבחינתי, שם זה אמנם דבר בעל חשיבות ומשמעות, אבל בעיקר עניין פונקציונלי. שתי מילים לילד אחד זה קצת ארוך. |
|
||||
|
||||
1. לא צריך די הרבה ילדים כדי להספיק גם לקבוע כלל וגם לקבוע לו יוצאים מהכלל (ברבים)? 2. מה שמעלה את השאלה: שלוש מילים לשני ילדים זה סביר? חמש לארבעה? |
|
||||
|
||||
זה כמו בבגדים: לבכור נותנים שם של 3 מילים, ואח"כ הבא אחריו יורש מילה אחת. |
|
||||
|
||||
אצל הורי היה להיפך. אני קיבלתי שם אחד בלבד, ואצל אחי כבר היו אנשים מתים לקרוא על שמם. |
|
||||
|
||||
1. יש לי (ב"ה בלעה"ר). 2. אני בעד מילה אחת לילד אחד, אבל לא אתמקח אתך. |
|
||||
|
||||
זה השם שנתן שלמה קרליבך (הרב הטורבדור) לביתו |
|
||||
|
||||
נו, לפחות לא קרא לה צינה. |
|
||||
|
||||
אני ראיתי במו עיניי "נחלה אהובה", בלי קיצורים! נשארתי המום. |
|
||||
|
||||
טוב, אנחנו כבר יודעים שסף ההלם שלך נמוך. תגובה 441011 |
|
||||
|
||||
בכל הנוגע להעברת שמות שלא נראים לי- הוא מאוד נמוך. אבל שמות מוזרים בפני עצמם זה כבר סיפור אחר. |
|
||||
|
||||
ואילו בישראל החרדית, בדורות האחרונים, מקובל לתת לבנים ולבנות שמות המפגינים את דבקותו במסורת הדורות של ישראל סבא, ולפיכך מתן שמות אבות-האומה ובעיקר שמות יידישאיים לילדים, כפי שהיו מקובלים על היהודים בפזורה: זלמן ומנדל, זעליג והרש'לה, שמערל ושמיל, שיינדי ופרומי, ביילה ודבושה, הועדפו מפני שמות עבריים מודרניים. השבועון החרדי "משפחה" ערך בדיקה מקיפה של השמות במגזר החרדי וגילה כמה ממצאים מעניינים, בין השאר, בכל הנוגע לשמות הנפוצים ביותר בחוגים השונים: על שם האדמו"ר שמחה בונים אלתר מגור, שנפטר ב-1992 נקראים 821 ילדים בשם שמחה בונים. בחסידות ויז'ניץ נושאות 30 אחוז מהבנות את השם מרגלית, על שם אמו של האדמו"ר שנפטרה ב-1984. בחסידות ברסלב נקראות כ-30 אחוז מהבנות פייגי, על שם אמו של רבי נחמן, ועוד כ-30 אחוז נקראות אודל על שם סבתו של רבי נחמן. בחסידות צאנז הנתנייתית נקראים 30 אחוז מהילדים בשם יקותיאל יהודה, או זלמן לייב (בגרסה היידית), על שם האדמו"ר שנפטר ב-1994. בחסידות חב"ד נקראות לא פחות מ-37 אחוז מהבנות חיה מושקא, על שם רעייתו המנוחה של הרבי מלובביץ'. בחסידות לעלוב הקטנה נקראים 40 אחוז מהילדים בכיתות א'-ב' בשם אברהם שלמה, על שם האדמו"ר שנפטר ב-2000. ואילו בציבור הליטאי, נושאים לא פחות מ-881 ילדים את השם אליעזר מנחם, על שם הרב שך שנפטר ב-2001. בציבור הספרדי ניתן השם עובדיה ל-760 ילדים שנולדו ב-16 השנים האחרונות מאז התפרסם הרב עובדיה יוסף כמנהיג הציבור. סביר להניח שהרוב ניתן על שם הרב, שכן בציבור הספרדי נהוג לקרוא לילדים על שם אדם שהוא בחיים. כל זה מעיד על הזיקה המסורתית החזקה שרוחש הציבור החרדי למורשת הרבנית ולחיי הקהילה. התהליכים והמגמות הקשורות בשמו של ציבור זה ובשמות שיעניק לילדיו, מקורם בשאיפה כנה ששמם ישקף את מהותם היהודית ו"ישאו חן בעיני א-לוהים ואדם". לקריאה נוספת, ראו מאמרי "לכל איש יש שם": |
|
||||
|
||||
האם גם בדורות קודמים, בקהילות ישראל בגולה, היה מצב בו 30-40 אחוז מהילדים נשאו אותו שם? |
|
||||
|
||||
בדורות קודמים בקרב אומות העולם (באירופה לפחות), 30-40% מהילדים אם לא יותר נשאו את אותו שם. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שבמרכז אירופה, לפחות עד אמצע המאה ה-20, היו שמות קבועים שניתנים לילדים לפי תאריך הולדתם. |
|
||||
|
||||
רק דוגמא: במשפט הטיהור של ז'אן ד'ארק, מעידים 89 גברים ו-10 נשים. ל-29 מהגברים קוראים ז'אן, ל-8 גיום, ול-8 פייר. קשה לי להאמין שכל ה-29 נולדו באותו יום. |
|
||||
|
||||
צרפת זה מערב אירופה1. מרכז אירופה זה לא צרפת2 |
|
||||
|
||||
חששתי שתגידו את זה. התכוונתי גם לצטט מ''יריד וידיקום'' בתרגום אלתרמן, אבל אנגליה נמצאת אפילו יותר מערבה מצרפת. |
|
||||
|
||||
אני התכוונתי לצ'כיה, הונגריה וכאלה. |
|
||||
|
||||
יש פה ערבוב בין שלוש תופעות: 1) שכבת גיל שנקראת על שם רב שנפטר. זה מה שיש בדוגמא של חסידות לעלוב וזה מה שהיה עם השם צבי יהודה לילידי תשמ"ג. 2) קריאה מתמשכת על שם של הנפטר הטרי ביותר של החסידות, או במקרה של הרב עובדיה של הרב החי הדומיננטי. 3) העדפת שם אחד על פני כל השמות האחרים, לימים לשנים ולדורות (חב"ד וברסלב). אבל בעצם זו רק תת קבוצה של (2) לגבי אנשים שאין להם תחליף. השאלה המעניינת היא האם בחסידות גור יש היום חלוקה שווה של שימוש בשמות של האדמו"רים לדורותיהם או שיש העדפה לאדמו"רים מסויימים? |
|
||||
|
||||
ושטרני, מאיפה זה? (הבת של השכנים הדתיים נקראת כך). |
|
||||
|
||||
אולי על שם קריינדל טשרני, מ''סיפור פשוט''. |
|
||||
|
||||
חחחחחח :-) לילד שלהם קוראים מענדל, אז כנראה שזה על שם אישיות רבנית (אבל לא בטוחה אם הם ברעסלבים או מה). |
|
||||
|
||||
שטרני או טשרני? הראשון הוא אולי לזכר יאיר, והשני נשמע לי כמו הבן של אוחובסקי. |
|
||||
|
||||
תיכף תגיד לי שזה על שם מאיר שטרית. |
|
||||
|
||||
טשרני זה בפולנית שחור. |
|
||||
|
||||
מישהו מהקהילה שלנו התחתן עם סיב''ה - ''סבל יהודי ברית המועצות'' (לי נשמע הגיוני מאוד ששם החיבה שלה היה ''סבל'', אבל לך תדע). אני זוכר שסיפרו לי שגם לאחותה יש שם מקורי כזה, ואאל''ט זה היה זה (נשמה טהורה וכו וכו וכו). |
|
||||
|
||||
גבי ניצן סיפר פעם על ילדה בשם סיו''ה - סובו ירושלים והקיפוה (לאחותה קראו אלישבע - אין לנו יהודה ושומרון בלי עזה). |
|
||||
|
||||
באלישב''ע הזאת נתקלתי, וגם באיזו בת-שב''ע ששכחתי מה ראשי התיבות של שמה. |
|
||||
|
||||
יש גם מי''ה - מלחמת יום הכיפורים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |