|
||||
|
||||
כך גם קוראים להם בפועל, בחיי היומיום, או שזה מצטמצם ל"חנה"? (או "חנני", או פשוט "מושמוש") |
|
||||
|
||||
אני מכירה מישהי שקראה לבתה בצירוף ''נורית אהבה'' (נורית שם בדוי שהמצאתי כרגע, אהבה שם אמיתי) ומקפידה לקרוא לה כך בכל פעם. |
|
||||
|
||||
אני מכירה זוג הורים שקראו לבתם ''נורית אהובה'' (נורית שם בדוי ששאלתי ממך, אהובה ע''ש הסבתא) ומקפידים לקרוא לה כך בכל פעם. |
|
||||
|
||||
אני מכיר זוג הורים שקראו לבתם ''נורית לולו'' (נורית שם בדוי ששאלתי ממך, אהובה ע''ש הסבתא) ומקפידים לקרוא לה כך (נורית-לולו) בכל פעם. |
|
||||
|
||||
קצת רחוק, לולו מאהובה. באותה מידה יכלו גם לקרוא לה ים או אגם ע''ש סבתא אהובה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל תמיד מצחיק אותי לשמוע את כולם קוראים לה ''נורית-לולו'' |
|
||||
|
||||
שמעתי את ההורים מקצרים לרואה וחנה. אישית, אני מעדיפה שמות של מילה אחת. את הילדים שלי קראתי בשם אחד, מלבד אלו שנקראו על שם אדם שהיו לו שני שמות. גם אז אני משתמשת רק בשם הראשון. מבחינתי, שם זה אמנם דבר בעל חשיבות ומשמעות, אבל בעיקר עניין פונקציונלי. שתי מילים לילד אחד זה קצת ארוך. |
|
||||
|
||||
1. לא צריך די הרבה ילדים כדי להספיק גם לקבוע כלל וגם לקבוע לו יוצאים מהכלל (ברבים)? 2. מה שמעלה את השאלה: שלוש מילים לשני ילדים זה סביר? חמש לארבעה? |
|
||||
|
||||
זה כמו בבגדים: לבכור נותנים שם של 3 מילים, ואח"כ הבא אחריו יורש מילה אחת. |
|
||||
|
||||
אצל הורי היה להיפך. אני קיבלתי שם אחד בלבד, ואצל אחי כבר היו אנשים מתים לקרוא על שמם. |
|
||||
|
||||
1. יש לי (ב"ה בלעה"ר). 2. אני בעד מילה אחת לילד אחד, אבל לא אתמקח אתך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |