 |
|
 |
||
|
||||
 |
זהו, שאני לא מסכימה עם נקודת ההנחה שלכולנו בהכרח יש אינטרס לשלם פחות. נקודת המוצא שלך נראית, לפחות על פניה, מאד צרה. מה אם אני חושבת שעדיף שאני אשלם יותר כדי לאפשר לאחרים לשלם פחות? מה אם אני חושבת שעדיף לעבור לשיטה של הלוואות/מלגות בכפוף לשכר שתרוויח בהמשך? מה אם אני חושבת שאמנם לכיס שלי זה יכאב קצת יותר *כרגע* אבל בעתיד זה ישפר את המצב במדינה כולה ולכן גם אני ארוויח מכך? מה אם אני חושבת שגם אם זה יפגע בכיס שלי כרגע ואני לא ארוויח מזה שום דבר, עדיין יש בכך רווח מוסרי שאני מוכנה לשלם בשבילו? אני לא בטוחה אם אני רוצה לקצץ במשכורות הסגל שמלמד אותי. גם ככה הרבה מהם עוברים למכללות - אם כבר מדברים על אינטרסים צרים. מה לגבי? אין לי דעה מגובשת מספיק. אבל מהתנהלותם של ראשי אגודות הסטודנטים וממעט השיחות שיצא לי לנהל עם "מנהיגי המאבק" הרושם היחיד שקיבלתי הוא שמדובר בילדים ששים אלי קרב שרוצים למנף את עצמם על חשבוני. *זה* בטח לא גרם לי להתחזק בדעתי בעד השביתה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שבדרך כלל קורה, הדיון מתדרדר להשקפה הצרה ביותר: "דמוקרטיה? אה, זה לדאוג לסקטור שלך, במיוחד אם הוא מיעוט", או כמו הדילמה של "האם בתור ליברל-נאור אתה אמור להיות סובלני לקבוצות שאינן סובלניות". הבעיה היא שללא בירור מעמיק יותר של הבסיס עליו עומדות ההשקפות האלה, לא ניתן לפתור דילמות מסוג זה, או לעמוד מאחורי עמדה כלשהי בצורה אמינה. הבעיה שלי היא, שהייתי מצפה מסקטור הסטונדטים להיות מודע לכך ולהוות איזושהי דוגמה. בנוסף, לדעתי על קבוצה שאכן מנסה להגדיר את עמדתה בצורה הגיונית ומבוססת, יש את החובה גם להיות בעלת עמדות בנושאים משיקים שאינם משפיעים עליה ישירות. במקרה של סטודנטים, אם השכלה זה דבר חשוב, מה לגבי בתי ספר תיכוניים, בחינות הבגרות, והפסיכומטרי? מה לגבי מעמד התארים המתקדמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בנוסף, לדעתי על קבוצה שאכן מנסה להגדיר את עמדתה בצורה הגיונית ומבוססת, יש את החובה גם להיות בעלת עמדות בנושאים משיקים שאינם משפיעים עליה ישירות." מאיפה הגיעה העמדה התמוהה הזו, שלכל קבוצה שפותחת במאבק חייבות להיות דעות גם לא בנושא שעליו היא נאבקת? היית באמת מצפה, למשל, מויקי קנפו להיאבק במקביל למען האמהות החד הוריות, הנכים ונפגעי הטרור, בגלל שכולם שייכים איכשהו למדיניות רווחה? נו, באמת. לכל קבוצה יש זכות להיאבק על מה שנראה לה לא צודק. היא לא חייבת להיות מפלגה עם מצע מגובש ורשימת עקרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז קום המדינה-אילי גם קודם- היה ציבור הסטודנטים בישראל ידוע כציבור ללא עמוד שידרה, אפאתי וללא שמץ של אוונגארד חברתי או פוליטי תוסס כפי שאפשר למצוא במקומות שונים בעולם. הסטודנטים מעולם לא הובילו שום דבר במדינת ישראל. לא אחטא הרבה לאמת אם אומר שכציבור צעיר ולומד הוא אימפוטנטי להחריד. הדבר היחיד שהוא הצמיח הוא עסקנים פוליטיים למרכזי המיפלגות: רוני מילוא, צחי הנגבי, אביגדור ליברמן ודומיהם, סליחה שכחתי כמה. פעם תלו את הדבר בשירות הצבאי הארוך והקשה, אבל היום יש לא מעטים שאינם משרתים ואיפה הם? רוצה הוכחות? קיראי את הדיון כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסטודנטים יש שתי טענות אפשריות בדרישה להורדת שכ''ל - או שזה מגיע להם, או שזה הצעד הנכון מבחינת המדינה. הראשונה מגוחכת. השניה מתבססת על-, ולכן גם דורשת, התייחסות רחבה יותר ממה שנוגע רק לקבוצת הסטודנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הכל מפושט אצלך לשתי הנחות כל כך רדודות - או שזה שטחי, או שזה לא הגיוני. אכן, כר פורה לדיון. אכפת לך לנסות ולהסביר למה דרישה לכבד את מסקנות הועדה בראשות שופט שהגישה את המלצותיה בסך הכל לפני 7 שנים היא מגוחכת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד. הפעם. כי עברו שבע שנים, וזכותם (חובתם!) של נבחרי הציבור החדשים לערוך גם שינויים, בהתאם למצב המשתנה ולרצונותיו המשתנים של הבוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שונה היום המצב בארץ מלפני 7 שנים? אילו הוכחות אפשר למצוא שרצון הבוחר השתנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מן הסתם התכוונתי לעניין ההשכלה הגבוהה. שלא לדבר על כך שמסקנות הועדה מלפני 7 שנים מעולם לא יושמו במלואן. אז עוד שנה-שנתיים הממשלה הזו תתחלף, ואז יקימו ועדה חדשה, שמסקנותיה גם ייושמו לאורך מספר שנים מצומצם. איכשהו, נראה לי שהתהליך המגוחך הזה תורם הרבה יותר לכיסם של כל מיני "לשעבר"ים מאשר לבניית מדינה יציבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כונתך לועדת וינוגרד-התשס''א.לפני שש שנים. הועדה פעלה כשהמדינה היתה במצב פיננסי מאד גרוע והיא החליטה להוריד בהדרגה את שכר הלימוד. כשהמצב השתפר (של המדינה לאו דוקא של האזרחים), הממשלה החליטה להעלות את שכר הלימוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשקפה שלי צרה ואני לא מרגיש שאני צריך להתבייש בזה, בכלל לא. אני, כסטודנט וכאדם צעיר, לא מבין למה אני וחבריי צריכים לחוות כניסה קשה כל כך לחברה האזרחית. אני נאבק בשביל עצמי ובשביל פרצופה של ההשכלה הגבוהה. ועדת שוחט צריכה לדון, בעיני, לא רק בעניין שכר הלימוד אלא גם בנושאים נוספים כמו מעמדן של המכללות, הפסיכומטרי, הקשר הבירוקרטיה המוסדית של האוניברסיטאות ובין הסטודנט. יכול להיות שלסטודנטים אחרים מפריעים נושאים אחרים. אין לנו כסטודנטים חובה כלפי שום דבר. כמו בשאר החברה גם בקרב הסטודנטים תמצא אנשים בעלי דיעות מגוונות. ישנם לא מעט סטודנטים שפעילים בעמותות ובארגונים שונים, ירוקים, חברתיים ופולטיים. אין לנו אג'נדה אחת ברורה ולא יכולה להיות כזאת. אתה רואה את זה גם בדיון הנוכחי. אם אתה שואל אותי אז לדעתי כדאי שבין האזרח למדינה יהיה ניכור מסוים. כאזרח אני לא יודע בדיוק מה קורה עם הכסף שיש למדינה, איך בדיוק מחולק התקציב, איזה נתח מהעוגה מקציבים לי ואיזה יכולים להקציב. אין שקיפות בישראל, ואולי אין מדינה שיש בה שקיפות. המאבק שאני מנהל הוא סקטוריאלי במהות- אני מרגיש שדופקים אותי, שמנצלים אותי, שלא סופרים אותי. איני מעוניין בפוליטיקה הגדולה אלא בפוליטיקה הקטנה, זו שנוגעת לי, למשפחתי ולחבריי באופן אישי. האינטרסים של המדינה, המוצהרים והסמויים, סותרים לא פעם את אלו שלי. אני לא נתין של המדינה- אני דואג לקבוצה אליה אני משתייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טענתך היא "אני סקטור, מותר לי לנקוט כל פעולה (חוקית) על מנת להטיב את תנאי (במקרה הזה – הפחתת או אי-העלאת שכה"ל)" – אתה כמובן צודק, אבל אל תתפלא בבקשה שאתה לא מקבל שום תמיכה מאלה שאינם נמנים על הסקטור שלך. אני מניח שהסיבות ברורות. אם אתה מבקש לעגן את סיבות המאבק בנימוקים חיצוניים לטובת סקטור הסטודנטים (ואני לא בטוח שזו כוונתך, יש לכך רק רמז בתגובתך האחרונה) – עליך נטל השכנוע. "פרצופה של ההשכלה הגבוהה"? אני למדתי בשנים 90-94. שכה"ל היה בסביבות 10,000 ₪, בערך 50% (ריאלית) גבוה יותר ממה שאתה משלם היום. אני מניח שתוכל להראות לי איך ההשכלה הגבוהה השתבחה בעקבות ההפחתה העצומה הזו. אני לא מצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא נתין של המדינה- אני דואג לקבוצה אליה אני משתייך." - ככה? אז הקבוצות האחרות ידאגו גם הן לעצמן. בפרט, קבוצת משלמי המיסים ידאגו שאפילו פחות מכספיהם יתרמו להשכלה של פרזיט כפוי-טובה כמוך. ובא לציון גואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב מוצאת את עצמי תוהה האם זו באמת דעתך, או שסתם בא לך להתווכח... בכל אופן, למען הדיון: 1. איזה רווח מוסרי יש בלהתחיל את חייך כאזרחית עובדת כשאת משועבדת להלוואות ומקבלת שכר של עובדת מתחילה? ואיך, בדיוק, ישתפר המצב במדינה בעקבות זאת? 2. בואי לא נהיה תמימות: בישראל, יותר כסף שזורם למוסד כלשהו (בין אם זה המדינה, האוניברסיטה שלך או מה שלא יהיה) לעולם לא משפר את המצב בשביל האזרחית הפשוטה. לי, כסטודנטית, זה ברור שאם הטכניון יקבל יותר כסף כתוצאה מהעלאת שכר הלימוד, הוא ילך לתקציבי מחקר או למשיכת חברי סגל בכירים חדשים. ולא, למשל, לשיפור יחס מרצה:סטודנטים בטכניון, או כל דבר דומה שיועיל לי כסטודנטית. זה לא ממש מעניין אותי אם ראש אגודת הסטודנטים בטכניון מעוניין להפגין בשביל למנף את עצמו או לא. המטרה ראויה מספיק וזה מה שחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שיש לי נטייה להפריח תגובות רק לשם הויכוח. את בטוחה שזו אני שאת מתכוונת אליה? ועכשיו לעניין: 1. תוכנית ההלוואות כמו שאני מבינה אותה, היא כזו לפיה תצטרכי להחזיר את הכסף כשתשתכרי את השכר הממוצע במשק לפחות. או משהו כזה. למה זה נראה לי מוסרי? לא יודעת, נראה לי הולם שאם קיבלתי כסף אני אצטרך להחזיר אותו. האם זה יהיה פחות כיף? אין ספק. איך זה ישפר את המצב במדינה? הו, אני יכולה לחשוב על כמה דוגמאות. למשל, שכסף יוכל להיות מופנה לקבוצות נזקקות יותר או אפילו לדברים ש*אני*, כפרט, לא יכולה לדאוג להם. נניח, שבילי אופניים בערים.1 חוצמזה שאולי זה יפסיק את השחיקה האיומה במעמד התואר הראשון, שזה לכשלעצמו עניין חיובי בעיני. זו לא הלוואה שמישהו מצפה שאני אחזיר ביום שאני מקבלת את התואר וגם לא בשנה וחצי שאחרי. משועדבת להלוואות? לא אם את צריכה להחזיר סכום סביר כל חודש ואין ריבית אימתנית שמאיימת עלייך. ברגע שאת מרוויחה פחות מהשכר הממוצע במשק, החזר ההלוואה מוקפא וגם לא אמור למנוע מהמדינה לסבסד *חלק* מהלימודים או להעניק מלגות/הקלות לבעלי קשיים מסויימים. 2. כנראה שכאן אנחנו חלוקות - נדמה לי שאם יותר כסף ילך לתקציבי מחקר או משיכת חברי סגל בכירים חדשים, אני כן ארוויח מזה. כסטודנטית ועוד הרבה יותר מכך - כתושבת המדינה הזו. חוץ מזה, לפחות בחוגים שאני לומדת, היחס מרצה:סטודנטים סביר בהחלט. בקורסי החובה זה בערך 150 סטודנטים על מרצה. המון, נכון. אבל מרגע שעוברים לקורסי בחירה זה צונח דרמטית. באחד מהקורסים שאני עושה יש שני מרצים בכירים על שמונה תלמידים. 3. אני לא בטוחה אם המטרה ראויה (כבר ציינתי שאני גם לא בטוחה שהיא לא?) אבל הדרך פוגעת *בי*. אם ראש אגודת הסטודנטים בוואטאבר מעונין להפגין בשביל למנף את עצמו, הוא ידאג פחות לאינטרסים שלי, וזה מה שחשוב. 1למען הסר ספק - אם אני זוכרת נכון לא עליתי על אופניים מאז גיל 17. זה היה מזמן. ________ העלמה עפרונית, בדיוק התעוררה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, זו את - בדיון אחר השוויתי אותך לגדי והוא מחה. לא חשוב. בעקבות הדיון חשבתי שוב על כל עניין ההפגנה, והגעתי למסקנה שמה שבאמת מרגיז אותי זו השיטה. כלומר: אני יכולה לחשוב על עוד כמה דרכים בהן ניתן להקל על הסטודנטים חוץ מהורדת שכר הלימוד. זה לא שאני בטוחה שלהוריד את שכר הלימוד ב-50% זו הדרך היחידה. אבל מרגיז אותי התהליך שבו כל שר חינוך חדש שנכנס (ולצורך העניין, כל שר חדש שהוא) מקים ועדה, שהרכבה לא מייצג נאמנה את הצדדים הנוגעים בדבר, והחלטותיה ידועות מראש. בשביל מה בכלל קיימים נבחרי ציבור, אם את כל ההחלטות החשובות במדינה מחליטות ועדות חיצוניות, שחלק נכבד מתקציב משרדי הממשלה הולך למשכורות של העומדים בראשן? בשביל מה להקים ועדה שתחליט על שכר הלימוד, אם העומד בראשה כבר הצהיר שחייבים להעלות אותו? והאם זה נראה לך הוגן שלסטודנטים אין נציגים בהרכב הועדה? כך שלעניות דעתי, אם כבר כל "ועדה" כזו מחליטה ממילא משהו שנקבע מראש, עדיף לי שיהיו נציגים שלי בה. ועוד כמה הערות לגבי הדברים עליהם דיברנו קודם: 1. טוב, בטכניון, לפחות בחלק מקורסי החובה היחס הוא מרצה אחד לכ-300 סטודנטים. קצרה היריעה מלתאר את מלוא העוולות הלימודיות שמתרחשות בטכניון (מקצתן תיארתי בתגובה 416500). 2. לא תמיד אם מישהו נותן לך כסף, את צריכה להחזיר אותו. למשל, יש סיכוי טוב שהביטוח הלאומי לא יחזיר לי את הכסף שנתתי לו ועודי נותנת. במקרה שלנו, את בהחלט מחזירה את הכסף למדינה בשנים של גביית מיסים ממשכורת גבוהה יחסית (נקווה). 3. נסיון העבר המועט שלי מלמד, שיותר כסף למדינה זה *ממש* לא אומר יותר כסף לדברים שחשובים, בין אם זה שבילי אופניים או קבוצות חלשות. יותר כסף לדברים שחשובים משיגים בעזרת מאבק. מה הנסיון שלך אומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה בלתי סביר בעליל שלסטודנטים יהיו נציגים בהרכב הוועדה. "סטודנט" הוא סטטוס זמני, שנמשך 3-4 שנים (*אולי* ש-6-7 שנים אם מתעקשים משום-מה לשים את תלמידי המחקר וסטודנטים לתואר ראשון באותה סירה, אבל זה לא משנה דבר), ולא מייצג שום דבר משמעותי. אין אף אינטרס שיש לאדם שהוא במקרה סטודנט כרגע, ואין לכל אחד אחר, ולדעה שלו אין משקל מיוחד בנושא הזה (או בכל נושא אחר). 1. נשמע שאת בעיקר ממורמרת על ענייני מנהלה הקשורים בטכניון, מרמור שאופייני לתלמידי תואר ראשון שפשוט אינם מבינים את המעמד שלהם באוניברסיטה. זו אי-הבנה בסיסית שלך, והיא לא קשורה לנושא שכר הלימוד. אולי זה יעזור לך: http://www.phdcomics.com/comics/archive.php?comicid=... 2. על סטודנט ממוצע להחזיר את שכר הלימוד בדיוק בשל אותו סט ערכים לפיו עליו לא לקבל חזרה את דמי הביטוח הלאומי שהוא משלם. אם וכאשר יונהגו הלוואות-מדינה סבירות, השכר הגבוה יותר בממוצע של הסטודנטים, ישתקלל בתנאים הנוחים בהם סטודנטים יוכלו לקבל אותן. 3. בעזרת מאבק אפשר להשיג, למשל, שינוי בסדרי העדיפיות של הקצאת כספי המדינה. בלי כסף, אף מאבק לא יועיל. אני מעדיף שהכסף שהולך על סבסוד שכר הלימוד שלך (ושלי, גם אני סטודנט) - גם אם ישאר בידי האוניברסיטה - ילך לפחות למטרות ראויות יותר, כמו מחקר או משכורות גבוהות יותר לסגל האקדמאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. ומה לגבי המאמץ של הסטודנט ללמוד? האם אין לזה שום משמעות? אתה באמת רואה בלימודים איזה שירות שהסטודנט מקבל, ולכן הוא צריך לשלם עליו? אולי המרצים צריכים לשלם לסטודנטים על כך שהם מאלצים אותם להתעמת עם מוחות חדשים וטריים כל הזמן, מה שיכול למנוע מהם להסתייד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון! וגם המנתחים צריכים לשלם לחולים שמאפשרים להם להתנסות חינם אין כסף! והסבלים שמביאים לי מייבש כביסה על הגב צריכים לשלם לי עבור ההזדמנות לעשות קצת כושר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון נכון, השני לא. סבלים יכולים למצוא דרכים מעניינות ובריאות יותר לעשות כושר. מצד שני, יש לא מעט בתי-ספר לרפואה בארה''ב, למשל, שמחזיקים במרפאה מיוחד במחירים מוזלים, ככלי לאימון הסטודנטים. ומכיוון שרופא הוא תמיד סוג של תלמיד של גוף האדם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הפקולטה לפסיכולוגיה בתל אביב מציעה טיפולים זולים במיוחד הניתנים על ידי סטודנטים לתואר מתקדם. אני מניח שיש עוד דוגמאות להסדרים כאלה, בהם כולם מרוויחים. אבל הלימודים לתואר ראשון הם בברור *אינם* דוגמא כזו. כמה פדרדיך ניטשה-ים או ג'ורג' דנציג-ים יש? אני עוד לא פגשתי סטודנט לתואר ראשון שהצליח להאיר את עיני המרצה שלו. בניגוד לרושם שכנראה קיבלת ממני, אני חושב שסטודנטים לתואר ראשון אכן משרתים בעצם לימודיהם גם מטרה חברתית כללית יותר, ולא רק את עצמם. *אבל*, הם משרתים גם את עצמם, וברור שאין בלימודיהם אף לא שמץ של אלטרואיזם. לכן על המדינה להקל עליהם (וגם לקדם שוויון הזדמנויות אקדמאי), אבל רק במידה מסויימת, ובטח שלא עד מעבר לנקודה בה ההקלה עליהם פוגעת בסיבות שמלכתחילה הצדיקו אותה (למשל, מביאה לפגיעה במחקר האקדמאי). אני מאמין, כאמור, שהאופטימום מתקבל על ידי מוסד של הלוואות-מדינה בתנאים מיוחדים לצרכי לימודים אקדמאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מרצה יכול למצוא דרכים מעניינות ומחכימות יותר לחדד את מוחו מאשר לנסות ולהעביר שוב בפעם העשירית את אותו חומר טריוויאלי לסטודנטים שנה א' שרובם ממילא לא מבינים ולא רוצים להבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבינים מילא, הייתי כבר בלא מעט שיעורים שלא הבנתי על מה דיברו בהם, אבל למה "לא רוצים להבין"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הייתי במספיק שיעורים שבהם שמעתי סטודנטים ממלמלים "את מי זה מעניין בכלל?" ו"למה אנחנו צריכים ללמוד את זה?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די כבר לקחת את הסרקאזם שלי בכזו רצינות. הנה טיעון קצת יותר לעניין: כל הניתוח של נושא הלימודים כאילו מדובר באיזה שירות שניתן ע"י האוניברסיטה לסטודנט, ושהוא צריך להגיד תודה שבכלל נותנים לו לשלם על זה כל-כך מעט, הוא אבסורד, ואני אסביר. החוק הישראלי אוסר על חברות לקחת עובדים לתקופת הכשרה ללא תשלום משכורת. אבל כאשר מדובר בהכשרה היקרה ביותר, הכשרה שדורשת תואר אקדמי, הרי שלא רק שהחברות אינן מתבקשות לשלם לעובדים עליהן, הן גם אינן מתבקשות לשאת בכלל בעלות כלשהי מההכשרה, אלא מקבלות את העובדים מוכשרים חינם אין-כסף. מי שמשלם הם המדינה והסטודנטים, וקרנות מלגות שונות. זו חלוקה בלתי-הוגנת של העלות, והדרישה של הסטודנטים להורדת שכר הלימוד אינה מגיעה עד כזית מהחזרת מה שמגיע להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כלומר אתה חושב שהחברות צריכות לשלם, לא המרצים. אני עדיין לא מסכים איתך, אבל על זה אין לי חשק להתווכח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציע שחברות ירכשו סטודנטים מהאוניברסיטאות? כלומר ישלמו לאוניברסיטה תמורת העסקת בוגריה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אופציה מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם חופש העיסוק של הבוגרים? מה יקרה אם האוניברסיטה תחליט לנהל משא ומתן קשוח? אז מישהו לא יוכל לעבוד בכלל. אולי האוניברסיטה תשכיר את בוגריה באמצעות חברות כח אדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עכשיו אנשים יוצאים מהאוניברסיטה בלי שיוכלו לעבוד בכלל, או מבלי שתהיה להם הרבה בחירה היכן לעבוד, או דרך חברות כ''א. אפילו בהייטק. לפחות אם החברות ישלמו את שכה''ל כמו גם שכר מינימום לפחות, הסטודנטים יוכלו ללמוד בשקט. אני לא חושב שזה פתרון אידיאלי, מכיוון שהוא עדיין נכלל תחת חוקי המשחק הקפיטליסטיים, שאינם יכולים לספק חברה מאושרת, אבל אני לא חושב שהוא עד-כדי-כך מופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מוזר לשמוע את זה ממך, מפני שברור שבעל המאה יהיה גם בעל הדעה. בסופו של דבר השוק הפרטי ירצה לקבוע את תוכניות הלימודים וישלם רק עבור סטודנטים מצטיינים בפקולטות רלוונטיות. באופן חלקי סוג התנהלות כזה קיים גם כיום בצורה של תוכניות מלגות או התמחות או תוכניות תמיכה בפקולטות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברות משלמות על הכשרתך. קוראים לזה "משכורת". אם היא לא הייתה גבוהה מספיק בכדי לכסות הן את ההכשרה והן את המאמץ, אנשים לא היו משקיעים את הכסף והמאמץ במסלול הזה. אנשים כן עושים זאת, בהמוניהם, ומכאן שהחברות אכן משלמות. QED | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אין מובטלים בעולם, ולכולם יש הזדמנויות שוות, וכולם חופשיים לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אז חברות צריכות לשלם לא רק על תקופת ההכשרה של השכירים שלהן, אלא גם על תקופת ההכשרה של השכירים והעצמאיים שמתחרים בהן, וגם על כאלו מענפים נפרדים לגמרי. תודה שהזכרת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, גם "שר" הוא סטטוס זמני, שנמשך לרוב 3-4 שנים. אז מה בייגה שוחט עושה בוועדה? מה עושה אותו כשיר להחליט על עתידם של אלפי צעירים בישראל? ולמה לדעה שלו יש משקל מיוחד בנושא ההשכלה הגבוהה, אם כל פועלו היה להיות שר אוצר במיל'? 2. לא הבנתי את סט הערכים המשותף לביטוח הלאומי ולשכר הלימוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואללה. גם "שר" הוא סטטוס זמני. נו, את רצינית? מה שעושה אותו כשיר להחליט על עתידם של אלפי אזרחי ישראל (סטודנטים או לא) הוא כמובן היותו נבחר ציבור ברשות המבצעת. משקל דעתם של חברי הוועדות מואצל על ידי השר. אם את מערערת על הסמכות השלטונית של הממשלה, או על שיטת המשטר בישראל, כדאי שלהבא תבהירי זאת מראש. הצעד הטבעי הבא: לדרוש נציגות סטודנטיאלית בדיוני משרד הביטחון בעניין מערך המילואים. עם כל הכבוד לאינטרסים הלאומיים, יש לי מבחן בשבוא הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רצינית לחלוטין. אם אתה טוען שלסטודנטים לא צריכה להיות נציגות בוועדה, כי "סטודנט" הוא סטטוס זמני, אני שואלת למה לשר לשעבר צריכה להיות נציגות בוועדה, אם גם "שר" הוא סטטוס זמני. את השאלה "את רצינית?" אתה צריך לשאול את עצמך. בייגה שוחט הוא לא נבחר ציבור ברשות המבצעת. הוא שר לשעבר. בחרו אותו לתפקיד כי הוא בעד העלאת שכר הלימוד. למקרה שלא שמת לב, אחת ממטרות ההפגנה היא ערעור על הרכב הועדה, או כלשונך, "ערעור על הסמכות השלטונית של הממשלה". הנה, הבהרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נראה שלא הובנתי. אסביר את עצמי יותר בפירוט: לא מובן לי למה העובדה ש"סטודנט" הוא סטטוס זמני משמשת אצלך כטיעון כדי להסביר למה לסטודנטים לא צריכה להיות נציגות בהרכב הועדה שדנה בהשכלה הגבוהה. באמת לא נראה לך שלנציג סטודנטים יש מה לתרום בנושא? אם הועדה אמורה לדון על שכר הלימוד, כדאי שיהיה מישהו שיכיר מקרוב את ההוצאות של סטודנטים ואת מצבם. מה כאן נראה לך לא הגיוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שהסטודנטים אינם "ציבור", לא יותר מתלמידי תיכון או חיילים בשירות חובה, למשל. העובדה שאת כרגע סטודנטית, והשכן שלך מלמטה לא, לא מעניקים לדיעה שלך בעניין תוקף מיוחד לעומת שלו. אם הטענה היא כללית ("צריך לשלם יותר לסטודנטים") ולא פרטית ("צריך לשלם יותר לי"), מדיניות הממשלה באשר להשכלה הגבוהה בפירוש לא צריכה להתייחס במיוחד לעמדת הסטודנטים. אם הטענה היא כן פרטית - אז על אחת כמה וכמה. בחני את עצמך: האם עמדתך בנושא הייתה שונה אילמלא היית סטודנטית בעצמך? אם כן, אל תתפלאי אם היא מקוממת את שומעיה. מן הסתם העניין הוא לא בכך שהועדה לא מכירה מקרוב את הוצאות הסטודנטים (וברור שהיא כן, די בגישה לנתוני הלמ"ס כדי לקבל על כך תמונה טובה יותר מכל עדות אישית אנקדוטלית של "נציג סטודנטים"). האמוציות החזקות וההפגנות מעידות יותר מהכל שהעומד כביכול על הפרק, הוא עניין של "צדק", "אידיאולוגיה" ו-"מדיניות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, גם תלמידים וחיילים הם "ציבור", והייתי מצפה שיהיה נציג של מישהו מהם בוועדה שעוסקת בעניינם (כמובן - לא מתלמידי כיתות א'). שנית, אכן העומד על הפרק הוא עניין של מדיניות, וגם של אידאולוגיה (חברתית, כלכלית) - לא הבנתי מה הנקודה. אם לא הייתי סטודנטית, בוודאי הייתי הורה לסטודנטית, או לסטודנטית לעתיד. וכן, זה בהחלט היה מעניין אותי מה יהיה הנטל של לימודי הילדים על התקציב המשפחתי. ואחרון: כמובן שבייגה שוחט יכול לגשת לנתונים ולקבל מידע על ציבור הסטודנטים. אבל למה שהוא יעשה את זה, אם כל מי שיושב בוועדה כבר החליט שצריך להעלות את שכר הלימוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מדובר בילדים ששים אלי קרב שרוצים למנף את עצמם על חשבוני" לפחות במוסד אקדמי אחד, חברי אגודת הסטודנטים *מקבלים משכורת* על השתתפות בהפגנה. והרי עוד סיבה לארגן שביתה, ולעשות רעש והפגנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פרטים בבקשה. (למשל - לאן לשלוח קורות חיים? סתם, סתם.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מעוניין לחשוף פרטים שעלולים לפגוע במקורות שלי. אומר רק שפעילי האגודה, הלבושים בחולצות מודפסות ומנופפים בשלטים, מקבלים מהאגודה ''שעות נוספות'' תמורת ההשתתפות בהפגנה. אי אפשר להתעשר מזה, אבל זה הופך את ההפגנה לאירוע עוד יותר משתלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |