בתשובה לאורי כדורי, 09/01/07 9:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
===> "אני, כמובן, לא מדבר על פרשנויות חדשות אלא על מערכות ערכים חדשות שנכנסות למסגרות חינוך דתי במסווה של הוראת הסמכות החיצונית" לי נראה שאתה כן מדבר על פרשנויות - אבל לאו דווקא חדשות. הציונות הדתית היא "לאומית" על תנאי. היא רואה במדינה הציונית כלי לביצוע אחת המצוות של הסמכות החיצונית - "יישוב ארץ ישראל". "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ: כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (דברים לג, נב) ולפי פרשנות הרמב"ן (לא חדש, מהמאה ה-13) לפסוק הזה: "שנצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו" - זוהי מצוות עשה, שעליה פיתחה משפחת הרבנים קוק ספין תיקשורתי מהמעלה הראשונה. העניין הוא שיש פרשנים אחרים, לא ממש זניחים - דומני ר"שי למשל - שלא מסכימים עם הפרשנות הזו, ולדעתם מצוות יישוב ארץ ישראל מושעית עד שיבוא המשיח. הטענה של ניצה, להבנתי, היא ששני הזרמים מעוגנים בתורה והם לגיטימיים משום שהם מנסים, בכנות, לפרש את מצוות הסמכות החיצונית. ובהכללה: יש עוגן יציב אחד - התורה. כל מי שמפרש אותה הוא לגיטימי, ללא קשר לתוצאות הפירוש. כל מי שכופר בה כעוגן יחיד, איננו לגיטימי והוא חסר עוגן מוסרי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני מבין אותך. אבל אם כך, הרי שמבחינה מעשית אין שום יציבות! הרי יכולות להיות המון פרשנויות "כנות" שסותרות זו את זו. ואז, מה ההבדל בפועל בין מערכת חינוך דתית לליברלית? נניח וילד חרדי בברוקלין שואל את הוריו הליטאים מדוע הם, בניגוד לאלה עם הכיפות הסרוגות מישראל, חיים בניכר, לא מסייעים בהגנה על מדינת ישראל ולא מעוניינים בשום קשר מיוחד מעשי עם ארץ ישראל. איך התשובה שונה באופן מהותי מהתשובה של הורים ליברליים שישאלו על ידי ילדם מדוע אסור לו לקחת צעצוע מגניב של ילד אחר בגן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך: מבחינה מעשית אין שום יציבות! אבל יש מראית עיין של יציבות אם אתה אומר שהפירוש שלך - או זה שאתה מאמין בו - הוא הפירוש הנכון של הסמכות החיצונית. הרי לא יתכן ששני פירושים סותרים יהיו נכונים ולכן אלו שמקבלים את הפירוש ה"אחר" פשוט טועים. יחד עם זה, זוהי טעות "לגיטימית" כי היא מקבלת את העוגן. כמובן שזה פותח אפשרויות בלתי מוגבלות (מבחינה מעשית). הרי בהינתן חבל ארוך מספיק - פרשנות זה חבל אין סופי - אתה יכול להשאר קשור לעוגן ובכל זאת להפליג למרחקים. למשל הנה פסוק נוסף נוסף מהעוגן (ירמיהו ל"א, ל-ל"א): הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. מהפרשנות (של יהודים המאמינים בעוגן!) לפסוק הזה, צמחה הברית החדשה ועליה הנצרות. אבל זה כבר לא לגיטימי. ואני לא מקנא בילד שישאל את אביו למה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |