 |
אני מסכים איתך: מבחינה מעשית אין שום יציבות! אבל יש מראית עיין של יציבות אם אתה אומר שהפירוש שלך - או זה שאתה מאמין בו - הוא הפירוש הנכון של הסמכות החיצונית. הרי לא יתכן ששני פירושים סותרים יהיו נכונים ולכן אלו שמקבלים את הפירוש ה"אחר" פשוט טועים. יחד עם זה, זוהי טעות "לגיטימית" כי היא מקבלת את העוגן.
כמובן שזה פותח אפשרויות בלתי מוגבלות (מבחינה מעשית). הרי בהינתן חבל ארוך מספיק - פרשנות זה חבל אין סופי - אתה יכול להשאר קשור לעוגן ובכל זאת להפליג למרחקים. למשל הנה פסוק נוסף נוסף מהעוגן (ירמיהו ל"א, ל-ל"א):
הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
מהפרשנות (של יהודים המאמינים בעוגן!) לפסוק הזה, צמחה הברית החדשה ועליה הנצרות. אבל זה כבר לא לגיטימי. ואני לא מקנא בילד שישאל את אביו למה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש