|
||||
|
||||
הכינוס העולמי למתמטיקה במדריד מחרתיים ב 22.8.06 יפתח במרכז הקונגרסים במדריד, הכינוס העולמי למתמטיקה ICM2006. בכינוס ישתתפו כ 3,300 מתמטיקאים מכל רחבי העולם. כנס זה נחשב למסגרת החשובה ביותר בתחום המתמטיקה העולמי והוא מהווה מעין האולימפיאדה הכלל עולמית שבה מוצגים העבודות העדכניות והחדשניות ביותר בתחום המתמטיקה. הכינוס הראשון של ICM התקיים בשנת 1897 בציריך. הכינוס השני התקיים בפריס בשנת 1900 ובו הציג דויד הילברט רשימה של 23 בעיות פתוחות שהשפיעו על התפתחות המתמטיקה במאה העשרים. עד היום נפתרו 20 מתוך הבעיות הללו ונותרו ללא פיתרון הבעיה השישית ( על מהות הקשר בין מתמטיקה לפיסיקה ) השמינית ( השערת רימן על מיקום האפסים של פונקציית זיתא ) והבעיה שש עשרה. ( על תכונות גיאומטריות של פתרונות של משוואות במרחב ׂ) הכינוס הקודם התקיים בסין בשנת 2002 בכינוס ישתתפו 33 מתמטיקאים מישראל, כמו כן ישתתף מתמטיקאי אחד מלבנון ובסך הכלל 68 מתמטיקאים ממדינות ערב רובם מאיראן. במרכז העניין בכינוס תעמוד ככל הנראה עבודתו של המתמטיקאי הרוסי יהודי פרלמן שפתר בשנת 2002 את השערת פואנקרה על יריעות תלת מימדיות קשירות השקולות טופולוגית לכדור. פרלמן הפיץ את עבודתו ברשת האינטרנט בהמשך היא הורחבה למאמר של יותר מ 400 עמודים אולם עד היום העבודה לא פורסמה בכתב עת. פרלמן דחה את פרס מכון קליי על סך מיליון דולר. בכינוס תוענק מדליית פילדס השקולה בקהילת המתמטיקאים לפרס נובל. כמו כן תוענק לראשונה מדלייה על שמו של גאוס הנחשב לאחד משלשת המתמטיקאים החשובים ביותר ארכימדס, ניוטון וגאוס. גאוס פיתח במשך כ 30 שנים גאומטריה לא אוקלידית אך היסס ככל הנראה לפרסם אותה. הוא אמר לפרקש אביו של יאנוש בוליה כי עבודת בנו בנושא הגאומטריה לא אוקלידית היא יצירה של גאון מהדרגה הגבוהה ביותר. משה קליין |
|
||||
|
||||
? |
|
||||
|
||||
תודה על ההערה ביחס לאירן- לא ידעתי: אז הנה פרוט חלקי בלבד ( ללא האיורים) , של 14 השקפים במצגת לכינוס במדריד על מתמטיקה משלימה: 1- Complementary Mathematics
2- Hilbert’s 24th Challenge At the end of his celebrated ICM lecture in 1900, Prof. David Hilbert was concerned that mathematics would split into separate, non-communicating branches. He stated: “I do not believe this nor wish it. Mathematical science is in my opinion an indivisible whole, an organism whose vitality is conditioned upon the connection of its parts” 3- Complementary Mathematics This work is motivated by Hilbert’s organic paradigm. Our solution is based on the relationship between the local and the non-local, as observed among 5-year-olds, who described the relationship between a point and a line. 4- 5-year-olds’ Observation (- Our work is based on insight about the relations between a point and a line. - We start by researching the Membership concept. 5- Membership: Two Options An element is either a set or an urelement. A urelement is a member of a set, but not a set by itself. A sub-element is an element that defines another element. - In Option 1 each member is also a sub-element of a given element, and it is notated by an Epsilon-like symbol. - Option 2 is an extension of option 1, where each member is not necessarily a sub-element of another element, and this kind of membership is called bridging, and notated by a Euro sign. - In the next slide we define the logical basis of a point and a line, but first we wish to use them in order to demonstrate an option 2 membership. - If a line-segment is a non-composed object (it is an urelement) just like a point, then a point can be a member of a line-segment, but it is not its sub-element, since a non-composed line-segment is not a collection of sub-elements. From this point of view, a line and a point are mutually independent just like two axioms. 6- Locality and Non-locality - In this slide we have the logical definition of Locality and Non-locality, which is based on the bridging between x and A where x and A are place holders of an element. - Definition 1 is the logical basis of Locality (_._ XOR __ .) and the Point concept is a particular case of Locality. - In general, any set's member is a particular case of Locality. - Definition 2 is the logical basis of Non-locality (_._ AND _._) and the Line concept is a particular case of Non-locality. 7- Bridging and Symmetry 8- Bridging and Modern Math 9- Organic Natural Numbers The standard Natural Numbers are both cardinals and ordinals because Peanos' or ZF axioms are based on induction. 10- Uncertainty and Redundancy 11- An example of Uncertainty and Redundancy - Let us use an analogy that is based on the relations between a light ray and a prism. - On the one side of the prism we can see a white light and on the other side we can see a colorful light. - Peano or ZF axioms that stand in the basis of the Natural Numbers, produce only a broken-symmetry products, where each N member is clearly distinguished (as can be seen in the colorful-light analogy). - We can also see that by using the Set concept in the standard way, we must ignore redundancy and uncertainty as first-order properties. - By using symmetry as a first-order property of the Organic Natural Numbers, we expand our research in order to include also symmetrical and partial-symmetrical products. -It allows us to use redundancy and uncertainty as first-order properties of the Organic Natural Numbers. - In this analogy, symmetrical products are represented by the white light, and the partial-symmetrical products are represented by the different symmetrical states that can be found within the prism. - Let us see some examples of these first-order symmetrical states. 12- Organic Natural Numbers 1 to 5 - By using symmetry as a first-order property of the Organic Natural Numbers, we discovered that N members are the particular case of the broken symmetry (marked by the orange rectangles). - Since each bridging between the local and the non-local is a first-order state, then each Organic Natural Number is both a particular case of the number system, and a general state of the number system. - In this case, the number system has a fractal-like shape, in which each part has a self similarity over scales. 13- Symmetry and arithmetic -By using symmetry as a first order property of the Organic Natural Numbers system, we can distinguish between multiplication and addition. -Multiplication can be used only in the case of a symmetrical bridging. -Addition can be used only in the case of a broken-symmetry bridging. - According to this distinction 1*3 is not equal to 1+1+1 , for example. 14- Further Research Finally, research done by Dr. Linda Kreger Silverman over the last two decades demonstrates that there are two kinds of learners: auditory-sequential learners (ASL) and visual-spatial learners (VSL). Complementary mathematics is a model that bridges between ASL and VSL. We believe that further research into various degrees of the number's distinction (measured by symmetry and based on bridging between locality and non locality) is the right way to fulfill Hilbert's organic paradigm of the mathematical language. |
|
||||
|
||||
There are certain common Privileges of a Writer,
the Benefit whereof, I hope, there will be no Reason to doubt; Particularly, that where I am not understood, it shall be concluded, that something very useful and profound is coucht underneath. Jonathan Swift, Tale of a Tub, Preface (1704) (as quoted by D. E. Knuth in "Sorting and Searching") |
|
||||
|
||||
חסידיה הראשונים של תיאורייה חדשה אינם מהווים עדיין הוכחה ודאית שהיא אינה נכונה ניטשה |
|
||||
|
||||
למעוניינים: ההרצאה של משה קליין תערך ביום ו' 25.8 בחדר R403 בין 17:15 ל 17:35. (14 דפי מצגת זה סביר ל-20 דקות). תקציר: http://icm2006.org/AbsDef/Shorts/abs_1412.pdf הימור: משה קליין יתקשה לשחזר את ההישג שלו מיום רביעי שעבר במרכז השחמט. לזכותו יש לציין, שהוא מתחרה בעוד 10 הרצאות קצרות בנות 20 דקות שינתנו באותו הזמן, וכן בעוד 7 הרצאות מוזמנות באורך מלא של שעה. |
|
||||
|
||||
What was Wednsday's achievement?
|
|
||||
|
||||
תגובה 403075 |
|
||||
|
||||
האמת, הוא אומר שם שהיא הוצגה ''בהצלחה'' אבל לא ממש מפרט מהי ההצלחה. לדעתי, אם ההצגה עברה מבלי שהושלכו עגבניות, זו אכן הצלחה. |
|
||||
|
||||
ההישג בעיני הוא שנמצאו 15 אנשים שטרחו להקשיב לו. |
|
||||
|
||||
ההישג הוא שגם האייל הצעיר וגם גדי אלכסנדרוביץ' לא היו נוכחים בהרצאה, ולכן ההרצאה נמשכה רק 20 דקות ולא 2000 שנה. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי על ההבדל בין מוזמנות ללא מוזמנות. האם הכוונה היא שיש הרצאות תחת הגדרת "מוזמנות", של מתמטיקאים יחסית ידועים, שהוזמנות ע"י מארגני הכינוס, ויש הרצאות "לא מוזמנות", באורך 20 דקות, של כאלה שפנו מיוזמתם וביקשו להרצות? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג למה הכוונה, אבל זה נשמע לי הגיוני. |
|
||||
|
||||
בדיוק כך. |
|
||||
|
||||
נו, איך היה? |
|
||||
|
||||
פגשתי את משה קליין ודורון שדמי ביום שלפני ההרצאה המתוכננת. כדי שלא להטעות, הזכרתי להם מיד מה דעתי על העבודה שלהם (אני לא רואה שום דרך להפיק ממנה תועלת). הבטחתי להם שאגיע לשמוע את ההרצאה, וגם שאני לא מתכוון להפריע למהלכה התקין בשום דרך, ואפילו לא להשמיע אף הערה בזמן שיוקדש לשאלות. להבטחה הזו היו כמה סיבות: ראשית, זו הפעם הראשונה שהם אמורים היו להציג את העבודה בפני פורום כזה, ולא רציתי לקלקל; לא רציתי שהכשלון (שלו ציפיתי) יהיה באשמתי. שנית, לא ידעתי מראש מה הם עומדים להציג, וחששתי שדעתי על ההרצאה תושפע ממה שאני כבר מכיר. שלישית, הייתי די משוכנע שתוך כמה דקות מתחילת ההרצאה יקום שם קול זעקה, והתרומה שלי ממילא תהיה מיותרת. כפי שכבר הוסבר כאן, אפשר לחלק את ההרצאות בקונגרס לשלושה סוגים. הראשון כולל הרצאות ראשיות, חלקן של זוכי הפרסים השונים וחלקן של מתמטיקאים ידועים אחרים. שתי הקבוצות האחרות - הרצאות מוזמנות (ארוכות יחסית) והרצאות קצרות - מחולקות ל-20 תחומי עניין שונים: 18 מהם מתמטיים טהורים, ושני האחרים הם "חינוך מתמטי ופופולריזציה" ו"הסטוריה של המתמטיקה". ההרצאות הראשיות וההרצאות המוזמנות נבחרות על-ידי ועדות מתאימות. המצגות הקצרות יותר מויינו על-פי תקציר (ללא צורך בהגשת מאמר תומך), כפי שמקובל גם בכנסים אחרים. ההרצאה של משה ודורון התקיימה תחת המסגרת של "חינוך מתמטי", והתרשמותי האישית היא שהתקציר, שפורסם מראש, הביא לריכוז גבוה יחסית של לא-מתמטיקאים (אנשים הסתובבו עם תג שמי, שהציג גם את התואר והמוסד. לא יכולתי להעמיד בשורה את הקהל שנכח בהרצאה ולבדוק מי מהם מתמטיקאי פעיל (אבל אין להכחיש שבסיום ההרצאה קצת הצטערתי על כך)). ההרצאה עצמה עברה ללא הערות מן הקהל. משה הציג את החומר המוכר לבאי האייל, ללא כחל ושרק ("אנחנו פותרים את הבעיה ה-24 של הילברט, איחוד המתמטיקה"; "התאוריה שלנו מכילה סתירות"). בסופה נשאלה רק שאלה אחת - האם זוהי הפעם הראשונה שהחומר מוצג לקהל (כן). מבחינתי, זה היה ניסוי פסיכולוגי מרתק. ההערכה המוקדמת שלי היתה שתוכן כזה יזוהה מיד כטרחנות מתמטית מן הסוג הגרוע, ושההרצאה תשוסע בשאלות ותעצר בחריקה. מכיוון שזה לא קרה, הגענו לשלב התירוצים (ששניים מהם מניתי לעיל: השיפוט אינו הדוק, והקהל היה - להערכתי - מורכב ברובו מלא-מתמטיקאים). אבל גם אם ההערכה הזו נכונה, אין ספק שהיו בקהל גם לא מעט מתמטיקאים, וצריך לבחור בין כמה אפשרויות מעניינות: 1. המאזינים לא זיהו במה מדובר 2. הלחץ החברתי השתיק את אלו שהרגישו צורך להגיב 3. אנשים העדיפו לשתוק מתוך נימוס, ומתוך הנחה שכולם ממילא זיהו מה קורה בהרצאה. (האפשרות שכולם הבטיחו למשה מראש, בנפרד, לשמור על פנים חתומות, אינה סבירה במיוחד). |
|
||||
|
||||
האם לא היה בקהל שום מתמטיקאי שזיהית ככזה? |
|
||||
|
||||
''אין ספק שהיו בקהל גם לא מעט מתמטיקאים''. |
|
||||
|
||||
השמטת בכוונה את האפשרות המעניינת ביותר? |
|
||||
|
||||
והיא? |
|
||||
|
||||
אה, לא בכוונה. דווקא חשבתי שחיכית שמישהו ישאל. (שהם לא טרחנים וכל השאר ראו את האור). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ששדמי-קליין שיכנעו את המתמטיקאים? |
|
||||
|
||||
האפשרות השלישית נשמעת לי סבירה. אני מניח גם שאנשים מגיעים עם רמה מסויימת של הערכה להרצאות ב-ICM - "בכל זאת, התקציר התקבל, אז אולי רק אני לא מבין משהו". כדאי להשוות את התקציר ששלח קליין: להרצאה עצמה, כפי שתוארה בתגובה 403566 וכפי שהעדת עליה אתה. הקשר ביניהן קלוש: בתקציר אין זכר ל"בעייה ה-24 של הילברט", אין זכר ל"1*3 איננו 1+1+1", ויש בו הרבה יותר ילדים. בעיני, זהו מעשה מאוד לא הגון. מותר גם להניח שאילו ההרצאה היתה מעוררת איזשהו עניין, היתה נשאלת לפחות שאלה עניינית אחת. |
|
||||
|
||||
קראתי עכשיו את התקציר במלואו. קשר קלוש הוא מחמאה גדולה. התקציר הוא סביר בנושא של ''חינוך מתמטי''. אבל משם ועד ההרצאה... הצרה היחידה היא שהזוג עשוי לחשוב שההרצאה מהווה עידוד להמשך העיסוק בתחום. |
|
||||
|
||||
למה זאת צרה? זה אוסף מפיות, זה אוסף פקקי קוקה-קולה, שלישי עוסק בטיפוס הרים וצפוי בכל שני וחמישי לריסוק עצמותיו - ורביעי יודע שלושה אקורדים על הגיטרה ועוסק בלחלום על היום בו תכיר האנושות בהיותו המוצארט הבא. כל אחד (חוץ ממני, במקרה) זקוק למשהו שייתן תחושת טעם ומשמעות לחייו, ומי אנחנו שנקבע לו מהו המשהו הזה? |
|
||||
|
||||
השאלה לא כמה אובדן זמן גורם אותו אדם לעצמו, אפילו לא כמה אובדן זמן הוא גורם לאחרים שבוחרים להתעמק בתורתו (בעייתם), אלא בעיקר כמה הדיוטות הוא מטעה בדרך. |
|
||||
|
||||
כיון שבמתמטיקה מונאדית מדובר, חוץ משגעון-לדבר-אחד ולעיתים גם שגעון גדלות - אין נשקפת ממנה להדיוטות סכנה אמיתית, מעשית. קשה לי להאמין שאיזה הדיוט יחליט לא לקבל טיפול כימותראפי או להתפטר מעבודתו ולנסות את מזלו כצייר-פסל-רקדן - דווקא בגלל המונאדית הנ''ל. סכנות של ממש נשקפות להדיוטות ולאידיוטים המסכנים ממגידי עתידות למיניהם, מקוראות בקפה ופותחות בקלפים, מרבנים מוכרי ברכות וקמיעות, מאסטרולוגים, כירולוגים, נומרולוגים, מקובלים מעשיים, ''רנטגנים'' עושי ניסים בתשלום, משחררים משדים, מצ'אקרות ומ''חסימות אנרגיה'', ומכל שאר רעות חולות מסוגים אלה. השדמונאדית - קרבתה אל החיים האמיתיים היא מועטת ביותר, אם בכלל, והיא נשארת בתחום התיאורטי - וזאת אפילו אצל הוגה וממציאה, שסיפר כאן היכנשהו שהוא עובד במקום עבודה כלשהו. אין מה לדאוג. |
|
||||
|
||||
משה עובד בגני ילדים ובהדרכת גננות, אאל''ט. אותי זה מדאיג. |
|
||||
|
||||
טוב, בקשר לילדים נכנעתי, את צודקת, אם כי קשה לדעת מה וכמה הם יזכרו בחלוף השנים. בקשר לגננות - ראיתי כמה מהן שהן, הממ... איך לומר את זה בעדינות? - הן לא סובלות מעודפים מעיקים של חכמה - גם בלי עזרתו האדיבה של משה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הסכנה הגדולה היא, אייל אלמוני, בהשארת מושג התודעה בידיהם של אנשים המבינים מושג זה רק ואך ורק מהזווית המיסטית, כפי שאתה מדגים בזאת. |
|
||||
|
||||
צר לי, אולי התנסחתי באופן לא ברור. כוונתי היתה דווקא להדגיש את *ההבדל* שבין המונאדית (בלי קשר לשאלה האם הבנתי אותה או לא - הבנתי, כך נדמה לי, מספר הקשרים פסיכולוגיים שלה) לבין עיסוקים מיסטיים המשפיעים לרעה על חיי היום-יום ועל החלטות אישיות חשובות של אנשים. גם תגובה 406167 היא שלי, ובה, ככל שהשגתי מגעת - אין שום עניין מיסטי. |
|
||||
|
||||
אני מופתע מההערכה המוקדמת שלך. מה שקרה היה בדיוק ההערכה שלי - כלום. עד כמה אתה בטוח בכך שהיו בקהל לא מעט מתמטיקאים (לא סטודנטים)? |
|
||||
|
||||
למה זה חשוב? (אני מניח שעוזי בטוח למדי). גם מתמטיקאים אמיתיים לא חייבים לשסע אדם באמצע הרצאה, תמוהה ככל שתהיה. הם אנשים מנומסים, לא גועליים כמונו. |
|
||||
|
||||
עד כמה מסננים הרצאות מסוג זה? |
|
||||
|
||||
מסננים, אבל ברמות שונות של חומרה, כפי שהוסבר בפתיל הזה. כמו כן, אפשר לסנן רק עפ''י התקציר, ואם התקציר אינו תואם את ההרצאה, אין כל-כך מה לעשות (חוץ מאשר להיזהר בפעם הבאה). |
|
||||
|
||||
סתם תהיה. |
|
||||
|
||||
ואתה היית רק שומע או הצגת משהו? |
|
||||
|
||||
אכן עוזי, באמירתך "התיאוריה שלנו מכילה סתירות" אתה מדגים את "הבנתך" לדברים שאמר משה בהרצאה. מה שאמר משה בהרצאה הוא: "המשפט: X הוא איבר ולא איבר של A נראה כסתירה בתורה מתמטית המתעלמת מאי-מקומיות, כתכונה מסדר-ראשון של מושג השייכות". בדיון שהיה ביננו לפני ההרצאה, הדגמת בצורה ברורה את אי-רצונך לנסות לנהל דיון רציני בפרטי העבודה, תוך טענה שאתה ממהר אך ניתן היה לראות בבירור כי: ביקורתך עלי באייל מבוססת על אי-ידיעה של מושג יסוד בתורתי והוא URELEMENT . בדיון הקצר שהתפתח ביננו התברר שאינך מכיר כלל מושג זה, אף-על-פי שהוא מושג מתמטי ידוע ומוגדר היטב. על אף טענתך כי אתה ממהר, נמשכת כנגד רצונך לדיון איתי, כאשר התחלת להבין כי ע"י שימוש במושג זה, ניתן להרחיב את מושג השייכות, מעבר לתלות קבוצה/איברים (כפי שמתקיים ב-ZF) ולקיים מרחב מתמטי מעניין, שבו שניי עצמים מתמטיים משוייכים זה לזה בעצמאיות-הדדית (כמו המצב המתקיים בין שתיי אקסיומות במרחב מתמטי תלויי הקשר). אך לבסוף גברה בך גישת ההתנגדות-מראש, שנקטת בה טרם הכרת מושג ה-URELEMENT , ובמקום להמשיך את הדיון, שהחל להיות מעניין בעיניך, בחרת לפרוש ממנו בנקודה זו. למעשה הופתעת למדי שזיהיתי אותך מבין אלפי האנשים שבאו לכנס, ולא הכנת את עצמך נפשית לפנייתי אליך באותם רגעים. משה לא הציג רק את החומר המוכר למשתתפי האייל, כי לעבודתי נוספו הגדרות לוגיות למקומיות ואי-מקומיות, כתכונות מסדר ראשון של מושג השייכות. למי שמעוניין, ניתן למצוא את הגרסה העדכנית של העבודה, ואת הגרסה שהוצגה בכנס ב: ועוד "שכחת" לספר כי בסיום ההרצאה, שבה נכחו כ-45 איש, ביקשו כ-30 מהם עותק של העבודה, וכמו-כן התקבצו סביבי מספר מתמטיקאים (ארבעה דוקטורים ושני פרופסורים, שאינם עוסקים בחינוך) וביקשו להבין את ההבדל שבין תורתי ללוגיקה-העמומה, ואף קיבלו תשובות שסיפקו אותם (שאת חלקן ניתן לראות בכתובת לעיל). שניים מהנוכחים באותו דיון, שהתקיים לאחר ההרצאה, הם מהמארגנים של הכנס העולמי הבא, שיתקיים בהידרבד שבהודו בשנת 2010, והם הזמינו את משה ואותי להשתתף בכנס זה, לאחר שהבינו את הרחבתי למושג הסודר, והקשר של הרחבה זו למושג ה-PARTITION , שבו עסקו רבות רמנוג'אן והרדי. כמו-כן הצגתי באופן אישי את יסודות עבודתי לפרופ' בנואה מנדלברוט, והוא הביע התענינות עמוקה, לקשרים האפשריים של מצבי הסודר השונים שגיליתי בתוך המספר-הטבעי, והשפעתם על תורת-הכאוס, שהוא כידוע, אחד מהתורמים העיקריים להתפתחותה. בקיצור עוזי, ליבי ליבי עימך. |
|
||||
|
||||
תודה על התגובה שמחזקת ומעמיקה את ההבנה שלנו |
|
||||
|
||||
אני מבטיח בזאת לכל הקוראים ש- עוזי לא נמשך לדיון של יותר מדקה נגד רצונו. הוא לא עוזב דיון בגלל דעה מוקדמת שלו אלא רק של הצד השני. הוא לא צריך הכנה נפשית למפגש עם דורון. באשר למושג המתמטי המוגדר היטב שדורון לימד את עוזי בכנס - אין בכוונתי להגיב. אגב, עוזי לא צריך את הגנתי - אבל לפעמים אני לא מתאפק. |
|
||||
|
||||
אולי תגיב בכל זאת בקשר למושג המתמטי המוגדר היטב? אנחנו חנונים ולא עוסקים בספורט כידוע <דמיין קישור לסקר>, ומה שעושה ללב שלנו קצת תרגול אירובי זה אקשן מהסוג הזה... בקיצור, יהיה כיף! - אתה לא רוצה שיהיה לנו כיף? |
|
||||
|
||||
בהכירכם את המתמטיקה השדמית, איזה משקל צריך לתת לעובדה שמופיע בה מושג (urelement) שהוגדר גם על-ידי אחרים? אבל זו הטעיה. אפשר לנסח שפות מסדר ראשון בכל-מיני אפנים, ובין השאר נטבע המונח "urelement" לתאור ה"אטומים" של שפה הכוללת קבוצות, שאינם קבוצות. למושג הזה יש משמעות בשפות שונות שמטרתן אקסיומטיזציה של תורת הקבוצות (בדוגמא החשובה ביותר, המערכת של צרמלו-פרנקל, אין כאלה בכלל). אצל דורון, הרצף אמור להיות urelement. כפי שכתבתי כאן בעבר, יש שני תנאים מצטברים שבלעדיהם אין שום טעם לדון בתורה חדשה: ראשית, היא צריכה להיות מנוסחת היטב (למשל, אסור להשתמש באקסיומות או בהגדרות במושגים שלא הוגדרו ואינם חלק מהשפה). שנית, צריך להראות שיש סיבה לעסוק בתורה החדשה. אחרת אפשר לזרוק למערכת של צרמלו-פרנקל ערימות של אקסיומות באורך קילומטר ורבע, ולהמציא "מתמטיקה חדשה" פעמיים בשבוע. אפשר לנסות להוכיח, למשל, שקיים במסגרת התורה החדשה מודל לאיזושהי תורה מוכרת, או להיפך, וכך לקשור את העקביות שלה לעקביות של תורות אחרות. אנליזה לא סטנדרטית היא דוגמא לתורה (מוזרה ו)שימושית, שאפשר להוכיח בעזרתה משפטים (באנליזה סטנדרטית!) שלא הצליחו להוכיח בלעדיה. <פסקה מיותרת>. |
|
||||
|
||||
האם שמעת עוזי על האפשרות שהמוטיבציה לעסוק במתמטיקה נובעת מהיופי הגלום בה? האם שמעת עוזי שהיכולת לעסוק במתמטיקה אינו מוגבל לשיטת הצעד-אחר צעד הלינארית, אלא ניתן להרחבה לשיטות חשיבה מקביליות המאפשרות הגעה לתוצאות ולהוכחות ריגורוזיות "במכה אחת" ולא בשיטה הסדרתית של צעד-אחר-צעד? המתמטיקה-המשלימה היא שיטה המכוונת לשילוב בין חשיבה מקבילית לחשיבה סדרתית, ובתור שכזו, היא חוקרת את מהותה של המערכת האקסיומטית עצמה, תוך שימוש בשילוב הנ"ל. אם תעיין ברצינות ב http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?p=256... תווכח לדעת כי ניתן לפתח דיון פורה בנושאים שאתה נמנע, עד כה, מלדון בהם, וכמו כן, ניתן לבסס את המתמטיקה המשלימה, ואת אופן טיפולה במושג השייכות, על יסודות לוגיים מוצקים, כפי שמודגם בקישור הנ"ל. אשמח אם תגיב לתוכנו. |
|
||||
|
||||
עיינתי במלוא הרצינות בקישור שסיפקת, והגעתי (כמו תמיד) עד להגדרה הראשונה: A system is any framework which at least enables to research the logical connectives between "in" , "out" כלומר, "מערכת" היא "מסגרת" ש"לפחות" "מאפשרת" "לחקור" את הקשרים הלוגיים "בפנים" ו"בחוץ".נתעלם מן הבעיות הכרוכות בקשרים (שאליהם יש התייחסות מסויימת לפני ההגדרה). אתה מתיימר להגדיר את המושג "מערכת". לצורך ההגדרה, צריך להכיר *ארבעה* מושגים אחרים, שלא הוגדרו (וגם אין להם שום משמעות מקובלת). לצורך העניין, נניח ש"מסגרת" היא מן מלה לא מתמטית שמתארת אוסף של הגדרות ומושגים; כדי להבדיל את המסגרות שהן "מערכת" מן המסגרות שאינן כאלה, אנחנו חייבים לדעת: 1. מהי "חקירה". 2. מתי חקירה "אפשרית" ומתי אינה "אפשרית". 3. מהו הסדר שבאמצעותו מחליטים שחקירה מסויימת טובה "לפחות" כמו חקירה אחרת. חסר תקנה. זו *אינה* תגובה לתוכן הקישור, אלא הסבר מדוע תגובה כזו אינה אפשרית. |
|
||||
|
||||
1. עוזי אם אינך יודע את משמעות המונח RESEARCH (לחקור, ולא חקירה) הרי שיש לך בעיה בהבנת הנקרא, שאיני יכול לעזור לך לפתור אותה. 2. מעניין איך ידעת לחבר את המילה "אפשרית" למילה "חקירה" מבלי להבין מהי "חקירה", כדבריך? אכן בצעת מעשה נועז בעשותך כן. 3. ועוד אתה "מרחיק לכת" ומעיז לצרף את המילה "סדר" למילה הבלתי-ידועה "חקירה" ואף להרחיק לכת ולנסות לבחון "חקירה" מול "חקירה" אחרת. איך בכלל הגעת לנסח את שאלות 2 ו-3 מבלי שיהיה לך צל של מושג מה משמעות המילה RESEARCH? בקיצור עוזי, התנהלותך הינה חסרת תקנה, ותגובתי הינה תגובה ישירה לדבריך , המדגימים בפשטות את אי-רצונך לקיים דיאלוג ביננו. כל זמן שתמשיך בדרך זו, תשאר בבורותך. |
|
||||
|
||||
תרגום לא מדוייק עוזי, התרגום המדוייק הוא: מערכת הינה מסגרת-עבודה, שלכל הפחות מאפשרת לחקור את הקשרים הלוגיים שבין פנים לחוץ. ומיד לאחר משפט זה, מתוארים הקשרים הלוגיים ומשמעותם, ע"י שימוש בטבלאות אמת. צריך להתאמץ כדי לא להבין זאת. |
|
||||
|
||||
עוזי, אהבתי את המשפט "...שפה הכוללת קבוצות, שאינן קבוצות." התנאים המצטברים, עוזי, שבעקבות הדיונים שלי איתך, ואם מאות רבות של אנשים מקצועיים ושאינם מקצועיים, פנים אל פנים וברחבי האינטרנט, הולכת לה ומתפתחת המתמטיקה-המשלימה ויסודותיה הולכים ומתחזקים כתוצאה מדיונים אלה. אם אינך מסכים איתי, אתה מוזמן בחפץ לב, להגיב לכל דבר מקטן ועד גדול, הכתוב ב- http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=60&... מה אעשה עוזי אם תורתי מציגה חלופה למושגי-יסוד המשמשים בקהילת המתמטיקאים הנוכחית? האם עלי להמנע מכך וליישר קו אם רצונם של אנשי קהילה זו, או במילים אחרות, לעסוק רק בפיתוח שפת המתמטיקה עפ"י המקובל בקהילה (או כדבריך, להשתמש בתורה רק לשם פתרון בעיות המקובלות על הקהילה)? מושג ההוכחה עוזי משמש כטעון מרכזי בדבריך. ומה אם המערכת שאני עוסק בפיתוחה מכוונת, בשלב זה, להעמקת והרחבת את ההבנה של עצם מושג ההוכחה עצמו? האם עלי להמנע מכך, לדעתך ? האם עלי קודם כל לרצות את רצון הקהילה כדי שרעיונותי יתקבלו ? ומה אם בכך שאנקוט בגישה זו, אני עושה שקר בנפשי, ועוסק במה שאיני מוצא בו עניין בשלב זה (שיפור מערכות קיימות)? במקום לנסות ולהבין לעומקן שאלות כגון אלה, הצאת לי בכנס את המבחן הבא: "כך" אמרת לי "את עבודתך וחלק אותה באופן אקראי ל-20 מתמטיקאים המשתתפים בכנס. אם רובם של אנשים אלא, יאמרו לך שעבודתך אינה מתמטיקה, רק מתוך עיון בעבודתך, אין לך ברירה אלא להסיק שעבודתך חסרת ערך בקהילה המתמטית". אני מניח שאתה צודק, אם המתמטיקה מוגבלת רק ואך ורק לתקשורת בין אנשים, עפ"י כללים קבועים מראש, כאשר כללים אלא מגבילים את העיסוק בשינוי הכללים עצמם, ע"י הנחלת צורת חשיבה אחת ויחידה והיא החשיבה הסדרתית של צעד-אחר-צעד. לדוגמא, חשיבה מקבילית, העוסקת בפתרון בעיות "במכה-אחת", אינה אינה קבילה ע"י קהילת המתמטיקאים הנוכחית, אלא אם ניתן להגיע לאותו פתרון בשיטת הצעד-אחר-צעד. ההרחבה שאני מציע עוסקת בגישור בין המקבילי לסדרתי, ולכן היא תזוהה מיידית כחוץ מתמטית ע"י קהילת המתמטיקאים הנוכחית. יותר מכך, המתמטיקה דהיום הינה תוצר של אנשים בעלי חשיבה סדרתית, ומטבע הדברים היא מושכת אליה אנשים המוכשרים לאופן חשיבה זה, עד שעצם מושג המתמטיקה מזוהה לחלוטין עם תבנית החשיבה הסדרתית. אני חולק על כך, ומדגים יצירת מתמטיקה אשר אינה מוגבלת רק לחשיבה-סדרתית ולעולם "בעיות" הסגור רק תחת חשיבה סדרתית. |
|
||||
|
||||
גם אני אהבתי את המשפט "עוזי, אהבתי את המשפט "...שפה הכוללת קבוצות, שאינן קבוצות."" במיוחד כאשר עוזי ו. כתב במקור: "...לתאור ה"אטומים" של שפה הכוללת קבוצות, שאינם קבוצות." – מילא לא להבין את הנקרא, מילא לסלסף את הציטוט, אבל יש לפחות קצת צדק פואטי בכך שנימתך הלגלגנית היא בדיוק זו בה מתקבלת המתמטיקה המשלימה שלך. בקיצור, המשך כך, ויישר כח. |
|
||||
|
||||
אייל אלמוני, החלק שהוספת אינו מעלה ואינו מוריד מ-''ערכו'' של הביטוי ''...קבוצות, שאינן קבוצות''. אם קיימת קבוצה, שאיבריה אינם קבוצות, אנו עוסקים עדיין בקבוצה. |
|
||||
|
||||
מדוע גדי ו. ? אם אתה מתמטיקאי, אז הגב אף הגב נא לכתוב ב- http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=60&... עדות האופי שלך לטובת עוזי אינה מעלה ואינה מורידה במקרה זה, כי אתה לא היית נוכח במפגש ביננו, ולא ראית את מבוכתו כאשר זיהיתי אותו (הוא היה נבוך מכייוון שהוא לא ראה אותי או את משה מימיו, ולכן הפתיעה אותו העובדה שזיהיתי אותו, וזאת היתה תגובה אנושית רגשית שאינה קשורה לעבודתי). מבוכתו התבטאה בכך שהוא נמנע מלהישיר מבט לעיני או לעיניו של משה, בכל אותם פעמים ששוחחנו (וכך היה גם בשיחה קצרה אחרי המצגת, שגם אותה קטע ביוזמתו מבלי לאפשר פתחון פה למשה או לי). בקיצור, הוא התנהג באופן מובהק כאדם שאינו חפץ כלל בדיון רציני פנים אל פנים, היורד לפרטי עבודתי ומותח בקורת עניינית עליה, תוך שיחה של פנים אל פנים. אולי אתה גדי ו. תאיר את עיננו מתוך הכרתך את עוזי, וספק לנו איזה מידע על דעותי המוקדמות, המונעות מעוזי לדון בפרטי עבודתי? אני מתכוון לכך בכל הרצינות. |
|
||||
|
||||
אני כתבתי - עוזי לא נמשך לדיון של יותר מדקה נגד רצונו. ואתה כותב ש-(..שיחה קצרה.., שגם אותה קטע ביוזמתו...). אז על החלק הזה אנחנו מסכימים! את המשפט השני אני מעדיף לתקן: אם הוא עוזב דיון בגלל דעה מוקדמת היא לא הדעה המוקדמת שלו. אני לא מקבל את טענתך המבוססת כנראה על קריאת מחשבות: "לבסוף גברה בך גישת ההתנגדות-מראש..." אגב, יכול להיות שהוא עוזב דיון גם בלי קשר לדעה מוקדמת. לגבי הצורך בהכנה נפשית. השפלת מבט מעידה על חוסר במוכנות נפשית? באשר למושג המתמטי החדש - זה פשוט שיעשע אותי. באותה מידה יכולת להראות לעוזי מספר שאותו הוא טרם ראה - זה מוגדר היטב וזה לא מעלה ולא מוריד מהתאוריות המתמטיות שלך. השאלה היא מה אתה עושה עם המספר הזה. |
|
||||
|
||||
לא תאמין גדי ו., עוזי אכן התכוון לדיון של דקה, אך מצא עצמו בדיון איתי שנמשך על פני כ-10 דקות, שבו גילה לראשונה, כי התנגדותו לתורתי נובעת מאי הכרתו את מושג ה-URELEMENT. כאשר, החלו "העניינים להתחמם", והתחלתי להסביר לו את האפשרות להרחבת מושג השייכות (שייכות בין עצמאיים-הדדית) מעבר לתלות איבר/קבוצה (בנקוט ב-ZF) , חתך עוזי את הדיון, ומיהר לאן שמיהר. איני עוסק "בקריאת מחשבות", שפת הגוף של עוזי בפגישה ביננו היתה ברורה למדיץ יותר מכך, מילותיו הראשונות בעת הפגישה הלא-מתוכננת היו: "צריך לזרוק אתכם מכל המדרגות", והוא הפגין באופן ברור לחלוטין שאין בכוונתו לנקוט בכל צעד כדי לשנות דעה זו. זאת לא היתה השפלת מבט אלא המנעות בוטה ומכוונת ליצור קשר עין, שמעידה בעיני על שפת גוף המשדרת התחמקות מקשר, או במקרה זה, המנעות מסיטואציה העלולה לגרום לשינוי בדיעה מוקדמת שלך. אני בא לכנס מתמטיקאים, שאליו התקבלתי כדת וכדין, כדי להציג תפיסה חדשה של מושג השייכות, המשפיעה, בין השאר, על מושג המספר. האם לדעתך ICM2006 אינו המקום המתאים להצגת רעיונות אלה ? |
|
||||
|
||||
מילותיו הראשונות היו "צריך לזרוק אתכם מכל המדרגות"? עוזי? האם שומע? האם היית מוכן/רוצה להכחיש או לאשר, ולספר אם זה היה בחיוך או בלי חיוך, בנימה מבודחת או ברצינות? |
|
||||
|
||||
אני אסביר לך איך אני רואה את הדברים: 1. עוזי לא מתנגד לתורתך - הוא טוען שהיא אינה מנוסחת היטב או שאין סיבה לעסוק בה או ששתי המגרעות מתקיימות בה יחד. 2. עוזי לא מרוצה מזה שאתם עם התורה המיותרת שלכם הצלחתם לשכנע את מארגני הכנס שיש לאפשר לכם לבזבז זמן של אחרים. 3. שפת הגוף של עוזי בשילוב עם העברית השגורה בפיו אמרה אין לי כוח לשטויות שלכם. 4. אתה התעקשת לדבר איתו - והוא חתך את הדיון כשנמאס לו. מעבר לזה באת לכנס מתמטיקאים אליו התקבלת כדת וכדין, וכך גם הוא. הוא לא הטריד אותך, אבל אתה כן הטרדת אותו. |
|
||||
|
||||
1. עוזי הודיע לי במפורש, שאחת הסיבות לבואו לכנס, היתה בגלל הזמנתו של משה באייל הקורא (למעשה, בהתאם לדברי עוזי עצמו, הוא לא התכונן להגיע לכנס, אך שינה את דעתו בעקבות הזמנתו של משה). 2. היתה לעוזי את האפשרות, לממש הלכה למעשה את אי-הנחת שלו מהתורה שפיתחתי, ע"י אמירה של דברים כדורבנות בסיום ההרצאה. יותר מכך. משה הציע לו מפורשות לומר את דבריו. 3. לא אתה, ולא עוזי מחזיקים במנדט כלשהו לקביעה חד-משמעית למיותרותה של תורתי, אלא אם אתם מראים כבל עם ועידה כי תורתי מיותרת מכל וכל, לכל דבר ועניין. לכן שוב, אני מזמין אותכם לעשות כן, תוך התיחסות מפורטת ל-http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?p=256... 4. שפת הגוף של עוזי בשילוב העברית השגורה בפיו, סתמה לנו את הפה, מראש. 5. לא התעקשתי לדבר איתו. עוזי תפס את מקומי ליד עמדת אינטרנט שקמתי ממנה, והיות וראיתי את תמונתו באתר הבית שלו, זיהיתי אותו. ניגשתי אליו, ברכתי אותו לשלום והצגתי את עצמי. בתגובה, קם עוזי מעמדת האינטרנט, ומתוך רצונו החופשי הלך יחד איתי להפגש עם משה, שעמד כ-30 מטר מהעמדה. אם הוא לא רצה לדבר איתנו, הוא היה יכול "להעיף אותנו מכל המדרגות" אפילו בלי לקום מהכיסא. |
|
||||
|
||||
מסקנה: בכנסים מתמטיים, התרחק מעמדות אינטרנט. (עוזי, גדי - כולנו יודעים שאתם צודקים. אין צורך להמשיך). |
|
||||
|
||||
(כמה זמן רציתי לבקש מגדי ועוזי להפסיק! בעיקר מגדי). |
|
||||
|
||||
כוח העדר, גדי, כוח העדר. |
|
||||
|
||||
בתור מישהו שהיה שם, אני יכול לשפוך קצת אור על סוגיית המבוכה: לא בכל יום אני נאלץ לומר למישהו שעבודה שהוא השקיע בה עשרים שנה היא (לדעתי המקצועית) חסרת ערך. אני מודה שהרגשתי לא בנוח. 1. לגבי נסיבות הגעתי לכנס, אתה קצת לא מדייק (אולי באשמתי): כשכתבתי למשה כמה שבועות לפני הכנס שתודה-על-ההזמנה אבל אני לא אהיה שם, זו אכן היתה התוכנית. אחר-כך היא השתנתה, מסיבות אחרות. |
|
||||
|
||||
עוזי, אתה מעניק משקל יתר להשפעת דעתך עלי. היו טובים ורבים ממך בכנס שלא נקטו בדרכיך. |
|
||||
|
||||
מה היו הדרכים האיומות בהן נקט? שפת גוף מבוישת? השפלת מבט? התעניינות בעוד דברים פרט להוד שדמיותו? או שהיו דברים חמורים אף מאלה? |
|
||||
|
||||
אין טעם להרביץ פה עכשיו עוד 3000-4000 תגובות על פשעי עוזי נגד האנושות או על התסביכים הזועקים לשמיים של מישהו אחר. בלאו הכי מכירים כבר את הנפשות הפועלות ועדיף לא להגיב ולתת להתקף החדש להרגע. |
|
||||
|
||||
שום דבר איום, סתם סגירות מובנית. |
|
||||
|
||||
1. אני לא מעוניין להכנס בעבי הקורה, אבל מאד משונה שעוזי נסע כל כך רחוק במקום להפגש איתכם כאן. ניחוש: עוזי אמר שלא התכוון להגיע *להרצאה שלכם*, אבל שינה את דעתו וכו'. מסתבר שגם המתמטיקה, או לפחות הענף המונאדי שלה, יכולה לשמש כבסיס לאופרת סבון. אני צופה כמה אלפי פרקים. |
|
||||
|
||||
עוזי כתב: "כשכתבתי למשה כמה שבועות לפני הכנס שתודה-על-ההזמנה אבל אני לא אהיה שם, זו אכן היתה התוכנית. אחר-כך היא השתנתה, מסיבות אחרות." דורון כתב: "למעשה, בהתאם לדברי עוזי עצמו, הוא לא התכונן להגיע לכנס, אך שינה את דעתו בעקבות הזמנתו של משה" מכאן אנו למדים ש: "אחרי הזמנתו של משה" =?= "בעקבות הזמנתו של משה" =?= - זה סימון מתמטי שאני המצאתי שמשמעותו: שווין מסיבה שאינה ברורה לי, אבל המתמטיקה המונדית כנראה יודעת להסביר. |
|
||||
|
||||
התגובות האלה גורמות לי להרגיש כמו הזקנה ההיא, שהצופים מעבירים אותה את הכביש... |
|
||||
|
||||
תפסיק להשתולל. עוד רגע1 מגיעים לצד שני. 1 400 תגובות ביני ובינך מה-היא. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כי, אין מתמטיקה בלי מתמטיקאים, ומתמטיקאים הם (אני מניח) בני-אדם, על כל המשתמע מכך. |
|
||||
|
||||
והיום פורסם במעריב, שפתרונו הוכח. |
|
||||
|
||||
''...שככל הנראה הצליח איפה שחוקרים רבים נכשלו''. איחס. |
|
||||
|
||||
למשה: איך עברה ההרצאה? לכולם: היה שם, בהרצאה הזאת או בכינוס בכלל, נציג איילי? (משפ. וישנה?) |
|
||||
|
||||
היה, אך טרם חזר. |
|
||||
|
||||
ביום שישי 25.8.06 הוצגה בכינוס העולמי למתמטיקה ICM2006 במסגרת הרצאה קצרה של 20 דקות תאורית המתמטיקה המשלימה. ביסוד התאוריה עומדת תפיסה חדשה שבה הנקודה והקו הם שני אלמנטים עצמאים הדדית שאינם נגזרים אחד מהשני. כך מורחב מושג השייכות הרגיל של קבוצות למושג הגישור. מתקבלת ההגדרה של אלמנט מקומי ולא מקומי ובהתאם לכך כינונה של לוגיקה משלימה. בהרצאה הקצרה באנגלית, הודגמה הרחבת מושג המספר באמצעות תאור רמות המובחנות. בדרך זו הופכת אי הודאות, לתכונה מסדר ראשון של שפת המתמטיקה. החדר היה מלא, ונכחו בו 45 משתתפים. 30 מהם ביקשו וקיבלו את המאמר לידיהם. במהלך הכנס נוצרו קשרים ראשונים על רקע הכינוס והתאוריה החדשה עם 20 מתמטיקאים. מ 15 מדינות. הכינוס העולמי הבא יתקיים בשנת 2010 בהודו. משה קליין גן אדם |
|
||||
|
||||
תודיע לנו אם אחד מהמשתתפים ייצור קשר בהמשך. |
|
||||
|
||||
אתה יכול ליצור איתי קשר לברור דרך הכתובת באתר: |
|
||||
|
||||
נאמר שהוא היה בכינוס, לאו דווקא בהרצאה של שדמי-קליין, לא? |
|
||||
|
||||
באתר של קליין רשום שהתיאוריה הוצגה למנדלברוט אישית. |
|
||||
|
||||
פגשתי לראשונה את מנדלברוט מפתח תורת הפרקטלים באופן הפרקטלי הבא. הייתה בכינוס תערוכה של תמונות ותמונה יפה של מנדלברוט המורכבת כולה מפיקסלים של פרקטלים שונים. ניגשתי מרחוק לתמונה ופתאום ראיתי מישהו דומה עומד לידה התקרבתי אליו וראיתי שקוראים לו מנדלברוט. פניתי אליו וסיפרתי לו על המתמטיקה המשלימה ועל המבנה הפרקטלי של המספר. הוא קיבל את המאמר לידיו. למחרת, דורון פגש אותו והציג בפניו את התאוריה. משה |
|
||||
|
||||
ו...? הוא חבט במצח ואמר אלוהים, איך לא חשבתי על זה בעצמי? |
|
||||
|
||||
:) |
|
||||
|
||||
מה מצחיק? אם באמת גיליתם דברים כל כך חשובים, ואם באמת הם כל כך פשוטים להבנה כמו שטענתם פה כל הזמן, אני מניח שמישהו כמו מנדלברוט שנחשף לראשונה לרעיונות שלכם היה צריך ליפול מהרגלים. אז זה לא קרה? |
|
||||
|
||||
אייל אלמוני, הכינוס במדריד נפתח בסרט יפה על עיטורי הסימטריה שבמקדש אלהמברה הרחוקה כ 400 קילומטר ממדריד. המלך של ספרד ברך יפה מאד את המשתתפים וציין את המסורת המתמטית הספרדית. כשתופסים את הקו כאטום הרי בזיקה לנקודה הרי הוא הופך להיות פרקטל. יוצא שהבסיס לתורת הכאוס הוא דווקא הישר הממשי. כתוצרה מכך מתגלות הסימטריות הבסיסיות של המספר הטבעי כפרקטל. המחשבה הליניארית בלבד ולא המקבילית ש 0.99999...=1 משטחת את היופי הזה. אשמח לשמוע את דעתך, לפני שאני מחליט האם נכון לשתף בפורום הזה את דעתו של ב.מנדלברוט לתאוריה שהצגנו בפניו בכינוס. משה |
|
||||
|
||||
אני לא מייצג את הפורום הזה, לא יודע למה אתה מפיל עלי את האחריות אם אתה רוצה או לא רוצה לשתף בפורום הזה משהו. לא רוצה, אל תשתף. לא יודע מה זה תורת הכאוס ובקושי יש לי מושג מה זה פרקטל. אני רק יודע שאתם טוענים שמצאתם תגליות מאוד מהפכניות ושלא מקשיבים לכם. אז הנה, הייתם בכנס הכי חשוב ודיברתם בפני אנשים כמו מנדלברוט (שם שאפילו אני מכיר) ואחרים. אז מה קרה? אמרו לכם שזה מדהים? אמרו שזה שטויות? אמרו שצריכים זמן ללמוד אם יש בזה משהו? דורון כתב למשל "מה כל כך קשה להבנה באופן שבו אני מתאר את התנאים האלמנטריים הקיימים בתודעתנו, ובמאפשרים לנו למנות ולסדר?". לדעתכם גיליתם משהו חשוב ושלא מאוד קשה להבין אותו. אז מילא האייל הצעיר, וגדי, ועוזי ו, ואלון עמית - מטומטמים כולם, אבל המתמטיקאים הכי טובים בעולם גם כן? |
|
||||
|
||||
עוד דוגמה: "אייל צעיר, אי היכולת של חבריך ושלך (האמונים על שימוש כמו שצריך בשפה פורמלית) להבין מושג כה פשוט כמו הקבוצה-המלאה , וכיצד קבוצה זו משנה את מושג השייכות מן היסוד, אומרת דרשני!" |
|
||||
|
||||
אייל אלמוני, בסדר, לא אפיל עליך דבר. אין צורך בכינויים או בהעלבות. מדובר פה על מתמטיקה וזה מה שיפה בה, לא ? גיליתי לאחרונה ש ICM מכונה בעצם : הכינוס העולמי למתמטיקאים ולא למתמטיקה. אני שמח שעוזי הגיע לכינוס ולהרצאה וחבל שהוא לא התבטא בסיום ההרצאה שלנו. אני ממליץ לך לקרוא את הספר היפה - כאוס מדע חדש נולד. צפיתי בדורון ובמנדלברוט מרחוק ששוחחו כ 10 דקות. מנדלברוט נראה מתעניין מאד בהסבר של דורון על המבנה הפרקטלי של המספר ובכלל על התאוריה. אולם זו לא הייתה פגישה מתוכננת בחדר אלא ביציאה מהאולם הראשי של הכינוס A . אני מקווה שיהיה לכך המשך בעתיד. |
|
||||
|
||||
כן, הוא הופתע עמוקות כאשר הבין לראשונה כי שיטת הייצוג של מספרים עפ"י בסיסים וחזקות הינה למעשה מערכת פרקטלית. לאחר שהבין את האופן שבו שיטתי מארגנת תבניות-מידע בין המקבילי (הסימטרי) לסדרתי (האסימטרי), כאשר ארגון זה מאפשר הגדרת מספר, המבוסס הן על בסיסים שונים והן על רמות מובחנות שונות על פני-קני מידה שונים (ראו נא דוגמא לשבר אורגאני מעורב בשקופית מס' 19 במצגת http://www.geocities.com/complementarytheory/VDND12.... ) גברה הפתעתו. מספרים אלה עניינו אותו במיוחד, לאחר שהבין כי הם אינם יצוגים של מספרים ממשיים אלא מספרים מסוג חדש, המבוססים על תכונת האי-לוקאליות על פני הישר הממשי (כאשר הישר הממשי עצמו אינו קבוצה אלא URELEMENT לא-לוקאלי). |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי לתומי שהמספר 7 שייך לישר הממשי. פתאום מסתבר שהישר הממשי הוא אוראלמט. |
|
||||
|
||||
במתמטיקה-משלימה, הישר-הממשי עצמו אינו קבוצה או שייך לקבוצה (הוא אינו אחד-מרבים). המספר 7 הינו איבר של קבוצה, אשר יש לו מיקום מדויק על פני הישר-הממשי, אך אין הוא איבר (או מרכיב) של הישר הממשי עצמו, כי הישר הממשי עצמו אליבא דהמתמטיקה-המשלימה הינו אטום לא-לוקאלי. לפרטים על הבסיס הלוגי של גישה זו, עיין נא ב-http://www.createforum.com/phpbb/viewtopic.php?t=60&... |
|
||||
|
||||
שיהיה בריא הישר הממשי שלך, אבל אין לי מה לעשות איתו. אני מעדיף את הסרגל שלי עם כל המספרים עליו. |
|
||||
|
||||
אם אתה מעדיף הן את הסרגל והן את המספרים שעליו, אז אתה תומך למעשה במתמטיקה המשלימה, אשר להבדיל מהאנליזת הישר-הממשי, אינה מתעלמת מ-''המצע'' הלא-מקומי (הסרגל כולו בב-אחת) העומד בבסיס אינסוף העצמים המקומיים (המספרים הממשיים) המסודרים לאורכו. |
|
||||
|
||||
לא אוראלמט, ציקלאמט. ובקריית-פרינציפ נהגו לשנן לבניהם ולבני בניהם: "יופטביומט! איפה הסלט?!" (נדמה לי שעדיף היה לדורון לכתוב Ur-element, ואז היה יותר נוח לקרוא ולהעתיק) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |