|
||||
|
||||
"עלייה במספר השעות בהן נישאר ללא מזגן בחום של יולי-אוגוסט הוא מחיר סביר, בעבור חיסכון של 1.5 מיליארד דולר. רק שכמו שלימדו ההשבתות של הימים האחרונים - ספק אם הציבור בישראל מסכים עם כך" מירב ארלוזרוב, בהחלט לא כותבת מתוכנתת, מנמקת למה בכל זאת כדאי להפריט את חברת החשמל, גם במחיר של הפסקות חשמל. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
בלי קשר לכתבה: יש לי קושיה דקדוקית: מותר לכתוב "*זה אינו מקרי* שחברת החשמל היא חברה מתקדמת מאוד, גם בסטנדרטים מערביים. זה *אינו מקרי*, ועל אף שמאוד לא נעים להיתקע במעלית או להיוותר בלי מזגן באמצע החום, *זה גם אינו מעודד*." ? ה"אינו" נשמע לי מוזר, אולי בגלל ה"זה". בכל אופן הכתבה קצת מעצבנת. שורת הסיום שלה לא רלוונטית ולא נכונה. לא נכונה - כי "הציבור בישראל" (הטוקבקיסטים בהארץ?) יעמוד בעוד שעתיים הפסקת חשמל בשנה (מישהו בכלל שם לב ל 150 דקות בשנה הקודמת?) - והעובדה שהפסקת חשמל *מכוונת* מעצבנת אותו נראית לי טריוויאלית ולא מעידה על כלום. מעבר לכך הציבור לא מחבב וועדי עובדים בחברות ממשלתיות. לא רלוונטית - כי הציבור כל כך רחוק מלהיות זה שקובע אם יבנו או לא יבנו עד שבכלל לא אותו מנסים לשכנע. הפרטת חברת החשמל במתכונת המתוכננת נראית לי כאיוולת מהמדרגה הראשונה ולא ברור לי מי יצא נשכר מכך. |
|
||||
|
||||
מצאת לך את מי לשאול שאלות בעברית... בכל אופן, אני לא מסכים איתך בקשר למאמר, ובקשר להפרטה, למיטב הבנתי, מדובר על פתיחת יצור החשמל (לא ההובלה) לתחרות, ולא הפרטה של חברת החשמל כמו שהיא. הפרטה (להבידל מפתיחה לתחרות) תמיד נראית לי כמו איוולת, שהנשכרים היחידים מזה הם הזכיינים (הבדר''כ מקורבים) שמקבלים מהמדינה מונופול רווחי במחיר מציאה. |
|
||||
|
||||
לפי מיטב הבנתי, לא מדובר אפילו בתחרות עכשיו, אלא בשינוי מבני בתוך חברת החשמל. הכוון הכללי לעתיד הרחוק הוא שמירת ההולכה במתח גבוה כמונופול ארצי, ופתיחת יצור החשמל בתחנות הכוח, והובלה מקומית במתחים נמוכים, לתחרות כזאת או אחרת, בפיקוח רשות החשמל. לפי החוק כרגע, חברת החשמל תצטרך להפעיל תחנות כוח חדשות ע"י חברות בנות, כשלב מקדים לרפורמה. לכך מתנגד ועד העובדים. במאמר בגלובס מצאתי כתוב כך: "לחברת החשמל אין צורך בהגדלה נוספת של הרזרבה ... יש לה בהקמה עוד שלוש תחנות: צפית, חגית וחיפה, שיתנו עוד 1,500 מגה-וואט, ושיהיו מוכנות בהדרגה עד 2008 או 2009. אבל, כדי לקבל רישיון הפעלה חוקי, חייבות שלוש התחנות המוכנות להירשם כחברות-בנות. זה החוק. רק שוועד העובדים מתנגד לרישום חברות הבנות, כי הוא מאמין, בצדק, שזהו הצעד הראשון לשינוי המבני שהוא מתנגד לו." יתכן שבעיות התחזוקה שהתעוררו לאחרונה הן סוג של לחץ לאשר הפעלת התחנות החדשות במתכונת הישנה. |
|
||||
|
||||
לזה התכוונתי כשכתבתי שיש יותר מגורם אחד (ועד העובדים) שיש לו אינטרס לשבש את הספקת החשמל. מצד אחד זה יכול להיות אמצעי להתנגד לתיאגוד וחלוקה ומצד שני זה יכול להיות אמצעי בעד תיאגוד וחלוקה. אולי מישהו שם רוצה לשבור את הכלים כדי שאיזה פוליטיקאי יחליט שהוא רוצה לבנות את הקריירה שלו על ריסוק ועד העובדים החזק במדינה. |
|
||||
|
||||
זה *לא* מקרי ש*אינו* לא רלוונטי כאן... |
|
||||
|
||||
אתה יכול להרחיב? יש איזה כלל שמבהיר את הסוגיה? |
|
||||
|
||||
אני דווקא הייתי בוחר ב''אין זה מקרי''. |
|
||||
|
||||
טוב, אלה הניסוחים של מדע המדינה... |
|
||||
|
||||
נראה לך מוזר, כי זו אנגרית (תרגום מילולי של It isn't accidental). כמו כל שאר המשפט, אגב. בעברית אפשר לומר "אין זה מקרה ש..." או "זה לא מקרה ש...", כאשר "לא" במקרה זה הוא מילת שלילה פשוטה ולא תוסף מסוג be ודומיו (שכחתי את השם הגנרי שלהם). מוזר עוד יותר: כבר ראיתי גם באייל משפטים מסוג "הבית הוא אינו גדול". |
|
||||
|
||||
''הבית הוא אינו גדול'' זו פשוט פליטת מקלדת. היה צ''ל ''הבית הוא ננו-גדול''. |
|
||||
|
||||
:-))) |
|
||||
|
||||
be ודומיו - אוגד. |
|
||||
|
||||
נכון, תודה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאני לא כושל כאן בזכרוני, אבל הנה הסבר שששמעתי פעם מעוזי אורנן (ואיני בטוח אם זה בקונצנזוס בין הבלשנים, או שמא זו תיאוריה פרטית שלו; לי זו נשמעת תיאוריה אפשרית, אבל לא מחויבת): הצורה הבסיסית לשימוש ב"אין" לשלילה היא: "אין" + נושא + נשוא שמני (כולל, כמובן, פועל בזמן הווה) - "אין הבור מתמלא מחולייתו", "אין זה מקרי שחברת החשמל מתקדמת". הצורה "יוסי אינו אוהב גלידה" היא קיצור ל"יוסי, אין הוא אוהב גלידה"; "יוסי" כאן הוא בתפקיד התחבירי של ייחוד (כמו "התפוח, נתתי אותו לרותי". נראה, אם כך, שאם אפשר לומר "אין X ...", אז אפשר גם לומר "X אינו...", ורק להטות את "אינו" לפי המין של X. ולפיכך, אם תקין לכתוב "אין זה מקרי ש...", תקין גם לכתוב "זה אינו מקרי ש...". אבל נבדוק יותר בזהירות, ונפרק את המשפט הנידון לפי אורנן: "זה, אין הוא מקרי ש...". ממש לא עובד: "הוא" לא יכול (למיטב הבנתי) להתייחס למשפט המשועבד, ובוודאי ש"זה" לא יכול להיות ייחוד שלהם. הוצעו כאן ההצעות הברורות: "אין זה מקרי ש...", "זה לא מקרי ש...". אבל מה דעתכם לקצץ עוד קצת - "לא מקרי ש..."? באוזני זה נשמע יותר אלגנטי, אבל אשמח לשמוע דעות נוספות. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, כי ה"זה" במשפטים הללו גם הוא שאול מהתחביר האנגלי. העברית אוהבת משפטים מסוג "לא יפה ללכלך", "לא טוב היות האדם לבדו" (ולא "זה לא טוב להיות לבד"... אנגרית!). למרבית הצער, כולנו חוטאים לפעמים בתוספת המיותרת, בין היתר כי היא כל כך שכיחה בשפה המדוברת, ואני חושבת שזה מעגל שמזין את עצמו. |
|
||||
|
||||
''לא במקרה''. |
|
||||
|
||||
כמובן! |
|
||||
|
||||
מזל טוב! (*לגמרי* לא במקרה):)... |
|
||||
|
||||
בעצם, אני לא בטוח שזה עדיף. את המשפט "לא במקרה חברת החשמל היא חברה מתקדמת מאוד" אפשר לקרוא בשתי הטעמות שונות. אפשר להטעים את "לא במקרה", ואפשר לומר אותו נמוך יחסית, לנשום ולהטעים יותר את "מתקדמת מאוד". בקריאה הראשונה ההדגשה היא של האי-מקריות, כאשר היותה של החברה מתקדמת הוא, במשתמע, כבר ידוע. בקריאה השניה, החידוש הוא שהיא מתקדמת, והאי-מקריות היא הערת אגב. הוספת פסיק תורמת לעידוד קריאת המשמעות השנייה, אבל זו לא תרומה חזקה, והיעדר פסיק לא מהווה חיזוק של ממש לקריאה הראשונה. כדי להכריח את הקורא להבין את הפירוש הראשון, אולי עדיף בכל זאת "לא מקרי שחברת החשמל...", או "לא מקרה הוא שחברת החשמל...". 1 סופו של בית שנפתח ב"אור החשמל מדגדג". במקרה. |
|
||||
|
||||
מירב ארלוזורוב לא שיכנעה אותי שצריך להפריט את חברת החשמל. ההיפך הוא הנכון. גם בילעדיה אני משוכנע שממשלת ישראל צריכה לא לפחד מהועד והמנהלים של חברת החשמל. יש לי הרושם שמאד נוח לדירקטוריון ולהנהלת חברת החשמל לפחד מהועד ואולי גם לאי אלו פוליטיקאים. אז על פוליטיקאים יש לנו דרכים ללחוץ; על בעלי קניין פרטיים אין לנו שום דרך כזאת; מי שרואה בישראל תחרות חופשית בתחום הזה לאחר ההפרטה-הוא משלה את עצמו. אגב, האם מישהו זוכר כמה פעמים השבית ועד העובדים את החשמל בישראל? אז בכל זאת יש משהו שלמדתי מנחמיה שטרסלר והוא המישפט: ושלא יעבדו עליכם. הפרטות של חברות תשתית כמו חברת החשמל אינה בהכרח טובה למדינה; ניגוד האינטרסים בין הציבור לחברה המופרטת הוא מובנה. מדוע אנחנו נעולים על כל מיני אידאולוגיות ולא לומדים מהניסיון של ארה"ב. מה שהבנתי הוא שיש מחלוקת האם להשקיע בתחנה גדולה או בטורבינות גז. מתארים את הנימוקים של חברת החשמל כנובעים אך ורק מהרצון לשמר מישרות. האם מישהו כאן קרא באיזה מקום את ההנמקות שלהם? החלוקה לטובים ורעים נמאסה עלי כבר לפני שנים רבות וכך גם להיות מנופלט. |
|
||||
|
||||
מה זה "ההיפך הוא הנכון"? חברת החשמל שכנעה אותך שצריך להפריט את מירב ארלוזורוב? |
|
||||
|
||||
את כרגיל צודקת ואפילו מהנה אותי הצורה בה את צודקת. טעות בניסוח. שיכנעה אותו שלא צריך. |
|
||||
|
||||
השאלה ''כמה פעמים השבית ועד העובדים את החשמל בישראל'' היא לא היחידה שמעניינת בהקשר הזה. אם ועד העובדים מקבל את כל מה שהוא רוצה, אין לו סיבה להשבית, וזה לא בהכרח סימן טוב (למי שלא עובד בחברת החשמל). המחלוקת בין גז ללא גז היא המחלוקת הקטנה, מאחוריה מתחבאת לה מחלוקת גדולה, יש החלטה לפתוח את יצור החשמל בישראל לתחרות, ועל זה המחלוקת האמיתית. |
|
||||
|
||||
זו מחלוקת רצינית כי היא נוגעת לשיטת התנהלות חברת החשמל בהנחה שהיא לא תופרט. המונח-לפתוח את השוק לתחרות -הוא מונח בעייתי ועמוס אידאולוגיה. המחלוקת היא באמת האם להפריט או לא. לא בהכרח יש קשר בין הפרטה לתחרות ממש. ייתכן ולקראת הפרטה תוצג מתכונת תחרותית בנוסח הגששים: כאילו הפרטה; חשמלבלוף. |
|
||||
|
||||
מכל מה ששמעתי, ה''הפרטה'' הולכת לעבוד כקרטל (בדומה לכבלים לפני האיחוד ל''הוט''), שבו זכיינים יבחרו במכרז, וכל זכיין יקבל אזור שליטה שבו תהיה לו בלעדיות. באופן רשמי, אמורה להיות תחרות בין הזכיינים, למעשה, הם יחלקו את המדינה ביניהם (כי לא כדאי לעשות משהו אחר), ומחירי החשמל, במקרה הטוב, ישארו ברמתם הנוכחית. |
|
||||
|
||||
יתר על כן, במקרה ולא ישתלם לזכיין לחבר / לשמור על חיבור לישוב מסויים, הישוב ינותק. ההפרטה בחברות האוטובוסים לא גרמה לשיפור השירות: כרגע נסיעה בחברת "קווים" יקרה יותר מבחברת "דן", ותחבורה למקומות כמו שוהם ("סופר בוס") פשוט מחפירה. חברה ממשלתית מחוייבת לדאוג לכל מקום, לא משנה כמה רחוק או לא משתלם או אמיד. |
|
||||
|
||||
התחבורה בשוהם וסביבתה מחפירה בהחלט. נסיעה מקומית בקרית אונו עולה 4.40 ש"ח. נסיעה מקומית בדן עולה 5.10 ש"ח. נסיעה בין בקעת אונו לת"א עולה בקווים 6.30 ובדן 8.50. |
|
||||
|
||||
אמור נא, מאין ההתמצאות היתרה הזאת? אתה הולך שוב לתוכנית המיליונרים? |
|
||||
|
||||
לשאלתך הראשונה: לשאלתך השניה, אני לא נוהג לענות על שאלות אישיות שנשאלות ע"י אלמונים. |
|
||||
|
||||
צר לי. אבקש את סליחתך. |
|
||||
|
||||
האייל easy מתבקש להבא לא להרוס תאוריות יפות עם עובדות מכוערות, ככלל אין להציג עובדות התומכות בתאורית הקפיטליזם החזירי (או בשם חסידיה השוטים - "השוק החופשי") ללא אישור מראש מטעם המשרד לאיכות האייל ושמירת החופש, כיכר טיאנאמן 5, בייג'ינג. |
|
||||
|
||||
אני מסתייג מהשימוש בהודעה שלי לתקיפת מתנגדי ההפרטה של התחבורה הציבורית. בעוד שבאשורים מסויימים ההפרטה שיפרה את השירות והוזילה את המחירים, במקומות אחרים השירות הדרדר בצורה ניכרת. אני לא הייתי באזור לפני ההפרטה, אבל עובדתית התחבורה הציבורית בשוהם וסביבתה היא שערורייתית ולפי מה ששמעתי, גם פתח תקוה סובלת מאוד מאז המעבר מ''דן'' ל''קווים''. |
|
||||
|
||||
לא דן ולא אגד לא היו חברות ממשלתיות בעת תחילת שבירת המונופול, לכן המינוח הפרטה הוא לא רלוונטי. בלי להיכנס לויכוח על השוק החופשי, אני חושב שמוסכם שכישלון נקודתי (וגם לא נקודתי) של פירוק המונופול, כאשר כל הגופים הפועלים נשארים תחת פיקוח צמוד של הממשלה, אינו מעיד על יכולתו של השוק החופשי לספק תחבורה ציבורית יעילה בהעדר פיקוח או תחת פיקוח חכם. |
|
||||
|
||||
לי נראה שמוסכם גם שהשוק החופשי יכול אולי לספק תחבורה ציבורית יעילה בהיעדר פיקוח, אבל איננו יכול להבטיח שתגיע תחבורה כזו גם לאיזורים פחות אטרטיסיים. |
|
||||
|
||||
אין בעיה שהפיקוח יחייב תחזוקה ברמה קבועה של קווים לא רווחיים, כפי שקרה עם אגד. |
|
||||
|
||||
אתה אמרת, ''בהיעדר פיקוח''. |
|
||||
|
||||
והוספתי ''או'' בדיוק למקרים כאלו. |
|
||||
|
||||
אתה צודק ואין ויכוח באף אחת מהנקודות הנ''ל. אני באופן אישי לא מתנגד לתחרות בתחום התחבורה הציבורית והכשלון (הנקודתי או לא) הוא בראש ובראשונה של משרד התחבורה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין ''פתיחה לתחרות'' לבין ''הפרטה''. הפרטה זה לקחת חברה בבעלות ממשלתית ולהעביר אותה לבעלות פרטית, פתיחה לתחרות זה לקחת שוק בשליטה ממשלתית ולאפשר לחברות פרטיות להתחרות בו באופן חופשי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |