בתשובה לדובי קננגיסר, 16/04/06 13:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש עוד מקומות מלבד הבית או שירותים ציבוריים, הרבה מאד מקומות. מי שרוצה מוצא, זה ממש לא קשה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אחד מהמקומות הללו יכול לעבור מישהו שההנקה הפומבית תפגע ברגשותיו. מה על האם לעשות במקרה כזה? לארוז את עצמה ולחפש מקום אחר אחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא נכון. יש חנויות (ומקומות) שהן ידידויות למניקה. הרבה מאד (מאד) מוכרים (ובעיקר מוכרות, כמובן) יותר מישמחו לתת לאם שמבקשת מהן להכנס למשרד או מקום צדדי ולהניק בלי הפרעה. אפשר להניק בצורה שהצופה מהצד לא יבחין שמדובר בהנקה. בגדול, ברחוב ישראלי עם חנויות, למצוא מקום מתאים יקח לא יותר מעשר דקות. אני מצפה מאדם שהנקה מפריעה לו בחנות בא הזבנים מאפשרים הנקה פומבית, ללכת לחנות אחרת או לסבול בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשר דקות?... אני מזכירה לך שהתינוק הוא חבר בחברת בני האדם, לא פחות מאותו אדם שההנקה מפריעה לו - ואולי אף יותר (שכן צרכי התינוק חשובים ודחופים יותר והוא חסר אונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקסימום עשר דקות. לא קורא שתינוק מחכה כמה דקות מהרגע שהוא מתחיל להראות סימני רעב עד הרגע שהוא אוכל? כשהאם נוהגת בכביש ללא שוליים, כשהאם נמצאת במקלחת, כשהאם נמצאת בשירותים, כשהאם ישנה ולא מתעוררת עד שהתינוק מתחיל לבכות, כשהאם אוכלת, כשהאם חולה...? כשנשים מניקות יפסיקו לנהוג, להתקלח, לישון או לעשות כל פעולה שלא יכולה להפסק בהתראה של פחות מדקה, אני אשנה את העמדה שלי. כמו שכבר אמרתי, לא יגרם שום נזק לתינוק אם הוא לא יוכל בשניה שבה הוא מראה סימני רעב ראשונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תינוק קטנטן אפשר "למשוך" עד הבכי כמה דקות. מה עם תינוק גדול יותר, שכבר יודע מה הוא רוצה, ודורש בקול? אפשר לומר לו "עוד רגע" ולמשוך שתיים-שלוש דקות, אבל עשר דקות הוא לא יחכה. תינוק בן 5-6 חודשים כבר לא "אוכל אגרופים" - הוא מודיע שהוא רעב, כשהוא מודיע שהוא רעב (ועדיין אי אפשר להרגיע אותו בעוגייה למשל, כי אסור לו). ומה עם הנקה כאמצעי הרגעה, נניח לתינוק שנפל ונחבל? (אל תגיד לי "יש מוצץ", הרבה תינוקות לא מסכימים לו). נראה שההצעה שלך להתחשבות בזולת ונימוס כוללת אותי סוחבת מחנות לחנות תינוק עצבני וצווח (שמן הסתם לא משפיע על קור הרוח של האם). לבקש בדחילו אם אפשר להיניק רק לרגע, להיתקל במבטים שרצים מהתינוק אלי, מחשבים בראש בזריזות את גילו (מתפעלים או רוטנים, תלוי בהשקפתם), נאמר שמסכימים, מסתכלים סביב לראות אם יש כיסא פנוי בשבילי, רוצים לסדר לי "פינת ישיבה" נוחה למרות מחאותיי, אומרים "חכי, נביא לך כוס מים" (תודה, יש לי תמיד בקבוק איתי), עומדים רגע מעלינו לראות אם הכל בסדר (מפריע לתינוק שגם כך לא במצב רוח מעולה, מלחיץ אותי, "עוצר את החלב", מגביר את הבכי)... אולי זה לוקח רק עשר דקות ולא יותר, אבל אם זה נקרא להתחשב בזולת, אני מוותרת - לא מתחשבת בזולת. מה הבעיה לשבת רגע בצד ולהיניק? מדוע אני צריכה לבקש אישור מן המרחב הציבורי? במצב היום, אני מנסה לא לנקר עיניים - יושבת קצת בצד, משתמשת בחולצות הנקה, מסתירה כמה שאפשר וכולי - אבל גם לא מתחבאת בשום מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, מבחינת רמת אי הנוחות, הרבה יותר מפריע לי לראות תינוק בוכה מאשר תינוק יונק. למען האמת, מפריע לי לראות תינוק בוכה (למרות שאלא אם הוא בוכה בחדר הסמוך באמצע הלילה, גם זה לא מדיר שינה מעיני) ולא מפריע לי לראות תינוק יונק (למרות שאני כן משתדלת להסיט את המבט, אבל כדי לא להביך את האם. אני, מ'כפת לי אני? שיהיה לו בתאבון), אבל מהדיון בו אני מתחילה לחשוב שזה חריג. (לא, זו לא תגובה שממוענת דווקא אלייך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה עם כל דברייך, רק שאלה אחת: "עוצר את החלב" - זאת עובדה ביולוגית או בעיקר מין מחשבה עממית (בקיצור, משהו שמישהו אולי היה קורא לו סיפורי סבתא)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומרים שלחץ ומתח (רגעי או מתמשך) קשור לרפלקס שחרור החלב. לא יודעת אם זה נבדק מדעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחץ ומתח משפיעים על כל רפלקס של שחרור, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יצא לי להכיר הרבה אמהות, עדיין לא הכרתי אף אחת שלא מתקלחת, שלא נוהגת, שלא אוכלת, שלא ישנה... 2. הנקה כאמצעי הרגעה זה סיפור אחר לגמרי. 3. מה את עושה כשאת צריכה (שוב, סליחה על הגסות) לחרבן? פתאום, באמצע חנות קיבלת קילקול קיבה? תורידי את המכנסיים ותעשי את זה? הרשי לי לנחש שלא. במידת האפשר תחפשי את השירותים הקרובים, אם כל חוסר הנעימות. למה? 4. אז, נכון. נימוסים זה לא תמיד הדבר הכי נעים, ולרוב זה באמת לא נח. אז מה, מוותרים? נפסיק בכלל להתחשב זה בזה? שברו את הכלים ולא משחקים? 5. ברוב המקרים באמת אין צורך "להתחבא", אבל מצד שני, מי שמשתין מהמקפצה (שוב, סליחה על הגסות), שלא יתפלא שהמציל העצבני צועק דווקא עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. במה שנוגע לפוסט-פארטום, אני מאמינה לכל דבר. 2. כלומר? אגב, לרוב הנקה היא גם וגם (היא ודאי רק אינה אמצעי האכלה). 3. שוב אנחנו מגיעים לדימוי האנאלי החביב עליך. ובכן, קודם כל אני אדם מבוגר, ואני כשירה פיזית ונפשית לדחות מעט את צרכיי (תרתי משמע). אין הדבר כן בתינוק - תינוק רך חווה את הרעב כתחושת כאב חריפה. שנית, אם צריך לחזור על זה אני מתנדבת: הנקה/יניקה אינה דומה לעשיית צרכים. מדוע? כי אני אמרתי. 3 סעיף קטן ג' - ההשוואה שלך די מגעילה. למעשה, אותי אישית היא מגעילה הרבה יותר מכל אשה מיניקה בפומבי. פשוט לא נעים לי לקרוא את התיאורים הפלסטיים שלך זמן כה קצר לאחר ארוחת הצהריים העריבה שאכלתי. האם אפשר לבקש שתפסיק עם זה? (או שמא אתה רק מוכיח איזושהי נקודה עקרונית?) 4. ראה לעיל. 5. הדיון אינו על "פליאה", אלא על השאלה עד כמה יש לכבד את צעקותיו של המציל העצבני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כלומר? 2. "את הצורך (...) אפשר לספק בכמעט כל הפעמים גם בלי לפגוע בערך"1 כשאי אפשר לספק אותו מבלי לפגוע בערך, מובן מאליו שצריך לספק אותו. 3. ראשית, לא מדובר על הצורך של התינוק, מדובר על הצורך של האם. שנית, דומה במובנים מסויימים, שונה באחרים. כמו שכתבתי לחכמולוג אחר, בשביל שהבדל יהפוך השוואה ללא לגיטימית הוא (ההבדל) צריך להיות רלוונטי. 3. סעיף קטן ג' - תיאורים פלסטיים? זה אחרי כל מה שנכתב כבר באתר הזה? כמובן שאפשר לבקש ממני להפסיק (כדאי לי להתקשר לnrg?) אם זה כל כך מציק לך. 4. איפה? 5. אם זה לא הובן מההקשר, אני מביע פליאה על הפליאה. את דעתי על כמה ולמה יש לכבד את צעקותיו של המציל הבעתי בלי קשר. 1 תגובה 379001 האמת, לך אולי נמאס שאני נותן דוגמאות של דברים שדוחים אותך (למרות שאין לך בעיה כשאת דוחה אחרים) לי נמאס כשאני צריך לצטט את עצמי. בואי נעשה הסכם2, אני לא אתן דוגמאות של דברים שאני יודע שדוחים אותך, ואת לא תשאלי שאלות להן נתתי תשובה בעבר. בפרט, אני לא אשתמש בדימויים אנאליים, ואת לא תשאלי אותי אף שאלה עליה אפשר למצוא תשובה בתגובה 379001. 2 על מי אני עובד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אעשה רווח בין סעיף לסעיף כי זה לא שווה את זה: 1. לא הבנתי. 2. הידד! על סוף המשפט אנחנו מסכימים. 3. לא הבנתי. לא הבנתי. סעיף קטן ג' - סתם חשבתי שיש מצב ל"נאה דורש נאה מקיים". עזוב. 4. בסעיף 3. 5. הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לשאול, האם יש לך חלדים? אם כן, האם אישתך הניקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף שלא לחשוף פרטים אישיים על עצמי, אני מניח שהארכיבאי שמסתובב פה יוכל לתת לך את כל הפרטים. אבל בכל זאת, מעניין אותי לאן זה מוליך, אז נשאל את זה ככה, האם יש תגובה שהייתי יכול לענות לך שהיתה מוציאה ממך תגובה שהיא גם עניינית, גם מחדשת וגם לא לוקה ב(http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93_%D7%94%D7%...)? אם כן, מהיא (התשובה ההיפוטטית שלי) ומה תגובתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''כשל'' הזה של פנייה מיוחדת יכול להיחשב כשל רק בחלק מהמקרים. במקרים אחרים הוא יכול להיות תקף מאוד. למעשה, במקרים מהסוג השני, זהו כשל מוחלט לראות בו כשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו... אתה מתכוון להשאיר אותי במתח? מתי הכשל הוא "כשל" ומתי הוא "תקף מאד"? מתי בדיוק זה כשל לראות בו כשל (אגב, אני תמיד מתבלבל בדברים כאלה, אבל נראה לי שהפעם דווקא אתה התבלבלת בין "ראשון" ל"שני". אתה יודע מה, סליחה. למה שאני אנסה לנחש למה אתה מתכוון)? האם אתה מתכוון לתקן את הערך בוויקיפדיה? אני כבר מחכה לראות את השיחה בינך לבין רדלר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעת אני רואה שהניסוח שלי היה קצת רב משמעי, ואיתך הסליחה. "במקרים אחרים הוא יכול להיות תקף מאוד" צ"ל "במקרים אחרים *הטענה* המוגדרת ככשל יכולה להיות תקפה מאוד". ואז זהו כשל לראות בה כשל. אתן לך דוגמא "טרייה" מהיום: שוחחתי עם מכרה מבוגרת שבעלה מאושפז כבר גמה חודשים בבי"ח סיעודי במצב קשה מאוד. היא חזרה מספר פעמים על כך שבמצב זה עדיף למות (משפט שאני מזדהה אתו בהחלט). כששאלתי אותה אם הזדמן לה לשמוע ממנו את דעתו בעניין זה לפני שחלה, היא אמרה שלא, ש"כמובן באופן נורמלי אתה לא חושב על דברים כאלה", אבל כיוון שלפני כמה שנים הוא ניסה להתאבד כשמצבו הכללי היה טוב בהרבה (רק משום שעבר מעבודה יוקרתית מאוד לכזו שהיא יוקרתית פחות) - אין לה ספק מה הוא היה אומר לגבי מצבו הנוכחי. אז זהו, שבזה אני דווקא לא בטוחה. לצערי, היכרתי מקרוב מקרים משני הסוגים - אנשים שהתערערו נפשית ורצו להתאבד, ואנשים שלקו במחלות כרוניות איומות וחלקם לא רצו בזה. וגם כאלה ששני הדברים קרו להם. אז יש מצבים שקשה מאוד להבין אותם על סמך התנסות אינטלקטואלית בלבד. בעיקר מצבים רגשיים, אבל לא רק. ולגביהם זהו כשל לטעון שיש כשל ב"פנייה מיוחדת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה המבחן שאת מציעה לאמינות ה"פנייה המיוחדת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודעת בדיוק, נראה לי שקשה לתחום את זה בקו מאוד ברור, אבל צריך פשוט לזכור שבצד הכשל הזה ישנה גם האמרה החכמה ''אל תשפוט את חברך עד שתגיע למקומו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי. מה דעתך על תגובה 379191 למשל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי דעה, כיוון שהיא מגיבה ברוח לא רצינית על דברים לא רציניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי היתה באמת חטטנית אבל שאלתי אותה כי האמירה שהצורך היה רק של האם ולא של התינוק, מראה על חוסר ניסיון עם תינוקות, חוסר רגישות לאמהות, ובעקבות כך אמירות שמשקפות רק השקפת עולם תיאורטית ולא מציאות של הורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי "שהצורך היה רק של האם ולא של התינוק", אמרתי (ואני מצטט) ש"לא *מדובר* על הצורך של התינוק, *מדובר* על הצורך של האם". מילה אחת (שמופיעה פעמיים) שהופכת את המשמעות לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר, מהשורש ד.ב.ר. ברקת *דיברה* על "אני כשירה פיזית ונפשית לדחות מעט את צרכיי (תרתי משמע). אין הדבר כן בתינוק - תינוק רך חווה את הרעב כתחושת כאב חריפה", ואני פשוט הזכרתי לה שבעוד שזה נכון, זה פשוט לא רלוונטי, בגלל שמי שמספק את הצורך של התינוק הוא ההורה, התינוק לא יכול לספק את הצורך שלו לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טובה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשהתחשבות בתינוק מתנגשת עם התחשבות בציבור דתי אפשרי בחנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת, אתה ממש מתעקש לשאול כל דבר חמש פעמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ל"כתבת כעת הפוך ממה שהבנתי שכתבת קודם."? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אני מבינה שאתה מצייר בנפשך שני תסריטים שונים: א. "גברת, אפשר לשאול למה את מיניקה בחנות שלנו?" "התינוק רעב" "אני מבקש לצאת - עכשיו ערב חג ויש פה קהל חרדי". ב. "גברת, אפשר לשאול למה את מיניקה בחנות שלנו?" "התינוק קיבל מכה ונורא נבהל" "אה, זה כבר סיפור אחר לגמרי. אין בעיה. את צריכה עוד משהו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאסור להרוג אדם אחר. אני באמת מאמין בזה, מלבד במקרים של הגנה עצמית. האם זה אומר שאני מדמיין לעצמי שני תסריטים שונים: א. "סמיילי, למה הרגת את משה" "הוא הרגיז אותי" "אם כך, מאסר עולם" ב. "סמיילי, למה הרגת את משה" "הוא רצה להרוג אותי עם סכין שהלך לאיבוד" "אם כך, לך הביתה" ודאי שלא. לעשות את הדבר הנכון אומר שלפעמים עושים את הדבר הנכון גם בלי לקבל את ההכרה שעשית את הדבר הנכון, אלא סתם בגלל שהוא הדבר נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בעלי החנות שהלקוחה שלהם רוצה להיניק יכולים להגיד לה לצאת החוצה, ולדעתך בעלי חנות אחרת יסכימו לארח אצלם אישה שכלל אינה לקוחה שלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך ספק? אתה לא היית נותן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. יש מסעדות שלא מרשות לך להשתמש בשירותים שלהם אם אתה לא קונה משהו. (דובי, שהסתובב פעם בכיכר טראפלגר חצי שעה בחיפוש אחר שירותים. בכל אחד מהמסעדות ובתי הקפה שם אמרו לו שאין להם שירותים בכלל, ואף אחד לא טרח לציין שיש שירותים ציבוריים נחמדים מאוד במרכז הכיכר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מתברר שאנשים בארץ בד''כ מאד נחמדים לנשים עם תינוק, הרבה יותר מאנשים בבריטניה לגברים ללא תינוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זו לא הייתה דוגמא, סתם סיפור. גם בארץ יש מספיק מקומות שלא מרשים ללא-לקוחות להשתמש בשירותים. חוץ מזה, שם פשוט לא היו להם חדרי שירותים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק זה "מתברר"? בדקת את העניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בדקתי את העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ניתן היה לצפות שחנות לבגדי תינוקות תהיה אחת מאותן ידידותיות למניקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שזאת שאלה תרבותית, ולא שאלה שקשורה למוצר הנמכר. גם לחרדים יש תינוקות (ואומרים שהרבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא מאוד קשור למוצר הנמכר. מצופה מחנות לבגדי תינוקות, שסביר להניח שהורי התינוקות מביאים את התינוקות עימם לחנות הזו, שיהיו יותר ערוכים ורגישים לסוגיית ההנקה, מאשר, נניח, חנויות למוצרי חשמל או לתשמישי קדושה. חרדים יש הרבה, כל חנות בירושלים ניתן להגיד שהיא משרתת גם חרדים. אז מה, האם תצא מהחנות, ועם תינוק בוכה בידיים תצא ותתדפק על דלתי חנויות שבהן היא לא לקוחה, ואף הן משרתות גם דתיים וחרדים, על מנת להניקו שם? וזה בדרך כלל חרדיות, לענ"ד, שקונות בגדים, והן משום מה, פחות נוחות להתרגז מהנקה, אולי משום שהן מניקות בעצמן. אגב, חנות היא מקום פחות פומבי מאשר רחוב או גן ציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, חנות היא מקום פחות פומבי, אבל מצד שני - בחנות האנשים הרבה יותר צפופים מאשר ברחוב, ומי שיש לו נטיה להיות נבוך - יהיה יותר נבוך. דבריי לא באים להאשים במשהו את המיניקות אלא רק להסביר למה חנות היא, מבחינה מסויימת, מקום קצת יותר בעייתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מצפה מחנות לבגדי תינוקות שתהיה ערוכה ורגישה לסוגיית ההנקה(א), אני מצפה מחנות לבגדי נשים שתכיל מבחר לכל סוגי הנשים(ב). מתברר שהצפיות של שנינו לא עומדות בפני המציאות. אז מה נשאר לנו לעשות? להתווכח עם המציאות? <הכניסי אנלוגיה שהמשתומם לא מרשה לי להכניס כאן>? זה לא באמת יעזור. מה שכן אפשר לעשות זה: 1. לנסות להבין את המציאות. 2. לנסות להבין מה אפשר לעשות במציאות הקיימת. לגבי 1. (א) נתתי הסבר שנראה לי מדוייק לחלוטין (ומתאים לתצפיות, למשל, השוואה בין חנויות בתרבויות שונות *אפילו בתוך הארץ* תגלה לך שבהתאם לתחזית מההסבר שנתתי, רמת ההתאמה של חנויות להנקה היא באמת פונקציה של תרבות הקונים בחנות, ולא של המוצרים הנמכרים בה). (ב) אני עדיין לא מבין למה חנויות לבגדי נשים לא מוכרות מידות גדולות, האם זו מהחידות שנועדו לשהאר פתוחות עד הקבר? לגבי 2. (א) כבר התיחסתי לזה בהרחבה, אני לא מוצא טעם בלחזור על מה שכתבתי, בעיקר בגלל שאין לי מה לחדש. (ב) ומה עושות נשים שצריכות בגדים במידות גדולות, אין לי תשובה, אולי קונות בגדי גברים? אולי קונות בגדי הריון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היה ברדיו "יום השמנים" או משהו כזה. היתה שם אשה שמנה שהסבירה מה עושות הנשים השמנות: הן לא מסתובבות ערומות ברחוב, אבל הן פשוט קונות הרבה פחות בגדים מהרזות, כי הן קונות רק לפי הצורך ולא לפי המצברוח או לפי "הקריזה". היה גם מעצב אופנה שהסביר למה זה ככה, למה לנשים שמנות מייצרים הרבה פחות בגדים: טקסטיל זה לא אידיאולוגיה, זה ביזנס כמו כל ביזנס. תעשיית ייצור הבגדים עובדת עם פלח השוק שמכניס הכי הרבה כסף, ומן הנסיון, הפלח שמכניס הכי הרבה כסף הוא מגיל X עד גיל Y וממידה X עד מידה Y, כששני הפרמטרים האלה הולכים כמעט תמיד בהתאמה. אולי זה עצוב, אבל כמו שאתה אומר - זאת המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל איפה? ברחוב? אתה אומר שזה מפריע לאחרים. אז מה נשאר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 379058 אבל גם בחלק מהרחובות והפארקים, אם זה יום יפה, אפשר למצוא מקומות בהם ההנקה לא תהיה בולטת ולא תפריע לאף אחד. מה גם שבהרבה מקומות ההנקה כבר נהפכה לנורמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבינה. אם היא לא בולטת ולא מפריעה, מה ההבדל בין הנקה בפארק להנקה בקניון? רציתי גם לשאול מה לעשות כשיורד גשם, אבל נראה לי שאסתפק בעצותיך עד הלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, יש הבדל? כשיורד גשם אני לצאת מהבית עם מטריה. מן המצאה גאונית כזאת שמונעת מהגשם לטפטף לך על הראש. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%9... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... איפה היינו? אתה שלחת את המיניקות לחפש מקום האכלה ברחוב או בפארק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 379063 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה "לשלוח"? אם במסעדה אומרים לך שבנוסף לכל המנות בתפריט יש היום קרם בורלה, אז שופכים לך את הקרם בורלה לגרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבינה שקרם בורלה מבוסס על סיפוריו הנאים של עודד בורלא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, עכשיו לכל הדיאלוג הטעון הזה את מכניסה התבדחות על הדיסלקציה (?) של סמיילי? עצה אישית, ממני האלמוני- תתנצלי על ההערה הזו עכשיו, לפני התגובה שלו, ויש סיכוי שייחסך פתיל ארוך בנושא הטיפשי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא היה לי משהו ענייני להוסיף שלא נאמר קודם. ב. סוף סוף היתה תגובה בלי סעיפים, אז אתה מייעץ לי להתנצל עליה? ג. לא ידעתי שהוא דיסלקט (אבל אם כן, ודאי שאני מתנצלת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא יהיו כאן התבדחויות על מה שהמתדיינים אומרים, מישהו עלול בטעות להתייחס לדיונים ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה מעולם לא ראית אשה מניקה אם אתה מציע להיניק עם מטריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שמעולם לא למדת לקרוא אם אתה חושב שהצעתי למישהו להיניק עם מטריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז סתם ענית לברקת בצורה לא עניינית? זה באמת מבלבל גם את אלו שכבר למדו את כל האותיות מא' עד ז'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי לברקת בצורה עניינית. אני יודע שזה קשה לעקוב אחרי דיון עם עשרות תגובות, אבל בכל זאת, אם אתה כבר מגיב, תקרא את ההקשר. ההקשר, לעניינינו, הוא תגובה 379049 והפתיל שהתפתח מאחוריה. למה הדבר דומה1? נגיד שהיינו מדברים על תעסוקה לילדים משועממים בשבת. נגיד שדובי היה שואל אותי איך אפשר להעסיק ילדים מלבד בלתת להם לראות טלויזיה2, ונגיד שהייתי עונה "יש עוד אפשרויות תעסוקה מלבד טלויזיה, הרבה מאד אפשרויות. מי שרוצה מוצא, זה ממש לא קשה."3 פתאום ברקת היתה קופצת4 ושואלת "אבל איפה", בתגובה הייתי נותן לה רשימה של מקומות ומוסיף "אבל גם בגני השעשועים, *אם זה יום יפה*, אפשר למצוא מקומות תעסוקה לילדים"5. האם אדם *סביר* יכול להסיק מהשתלשלות דיון שכזה שאני ממליץ לקחת את הילדים לשחק בגני השעשועים ביום לא יפה? אבל, לא. כשהדיון הוא על נושא שכזה, פתאום ברקת, ואחריה שאר העדר, לא מסוגלים לקרוא יותר משתי תגובות בלי לזכור את ההקשר שלהם. אז אני לא יודע מה עובר עליכם6, בדרך כלל כשאני קורא אותכם אתם מצטיירים כאנשים קצת יותר אינטליגנטים מאיך שאתם מצטיירים בדיון הזה. אז מה? קשה להתרכז? להט הקרב מערפל את שיקול דעתכם? יש איזה טעם בהמשך שיח החרשים הזה? מישהו בכלל קורא את מה שאני כותב, או שכולכם פשוט מעדיפים להמשיך להגיב על תגובות אותם לא קראתם? פשוט, אם זה ככה, אז תגידו לי, ובמקום לכתוב לעניין, במקום להקדיש זמן ומחשבה לכל תגובה שלכם, אני פשוט אתחיל להקליד סתם ג'יבריש. 1 ויסלח לי המשתומם על שימוש במטאפורה שכנראה לא נכנסת לספר המטאפורות המותרות על ידי ברקת. 2 תגובה 379049 3 תגובה 379051 4 תגובה 379060 5 תגובה 379063 6 כן, לא כולם, אבל כל כך הרבה ביחד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש לציין, שלא רק שאני קורא את דבריך, אני גם (בד''כ) מבין אותם, לעיתים קרובות (כמו במקרה זה) מסכים איתם ולפעמים גם מבין למה אנשים אחרים מתרגזים מהם (ענין של סגנון אני חושב). כדי להבהיר, אני חושב שזאת זכותה של כל אם (וכמובן של תינוקה) להאכיל (ולהיות מואכל) במרחב הציבורי, כולל חנויות, ספריות, מסעדות, מוזיאונים וכל מקום (אפילו פרטי) הפתוח לציבור הרחב. עם זאת, כאשר מדובר במקום פרטי, יהיה ראוי ומנומס לבקש את הסכמתו של בעל המקום. אם הוא לא רוצה, יש לנסות למצוא אפשרות אחרת, ורק בהעדר ברירה, להתנצל על אי הנעימות (של בעל המקום) ולעשות זאת על אפו ועל חמתו (של בעל המקום). מנסיון אישי, כל בעל חנות שאשתי שתחיה בקשה ממנו להניק בצל קורתו, לא השיב את פניה ריקם ואף דאג לה בד''כ למקום מוצנע ולכוס שתיה. (נכון שלא מדובר במדגם מייצג של חנויות אלא בעיקר בחנויות של צרכי בניה, אבל אני חושב שלא מדובר בענף חריג.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להסיר ספק, אני מסכימה איתך, לפחות בקווים כלליים (לא אכנס לניואנסים. אבל למשל לא בטוחה שהייתי יושבת להיניק במקום מסוים על אפו ועל חמתו של בעל המקום. למה אני צריכה ויברציות רעות כאלה? כשיש תינוק בידיים, אני מעדיפה לא להיכנס למריבות עם טיפוסים זרים. הייתי מבהירה לו מה דעתי עליו, יוצאת משם ומנסה להסתדר אחרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בחנויות של צרכי בניה" כמו needs of her sons או כמו constructions needs | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה בנייה, על אף שהקונטקסט לכאורה רומז אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השני. אתה יודע, בנית בית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעודד לשמוע (ואם אתה יכול לשלוח לי הסבר על הסגנון, אני אשמח לנסות ולהבין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו אני לא מסוגל לדמיין את הקבלן הממוצע יוצא מהחנות בסערה תוך הכרזה "לאחר מה שראיתי פה, אני לא חוזר בחיים !". מעבר לכך אתה צודק, רוב החנויות תאפשרנה הנקה במקום מוצנע, מה שלא פוגע בזכותם של אחרים שלא לאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא הבנתי את זה (שהוא מדבר על גשם סתם, בלי קשר להנקה). אבל זה לא פייר - התאמנתי :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה זה נוח להניק ולהחזיק מטריה (בפרט כשיש רוח חזקה) בו זמנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נוח מאוד. בייחוד אם באותו זמן אתה עומד על רגל אחת על שלושה כדורי ענק, זה על גבי זה, ומסובב על הרגל השניה עשרים חישוקים, ומאזן על הראש קערת חרסינה ועליה שלושים ושלושה גביעי יין אורז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיאור נשמע הגיוני (אם כי קלישאי משהו, צר לי לומר), למעט יין האורז. עד כמה שידוע לי, מדובר בוודקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני אנסח את הפסקה השניה בתגובה 379067 מחדש. ברקת שואלת אותי "מה לעשות כשיורד גשם?" ואני ממליץ: כשיורד גשם כדאי להשאר בביתך. אם הגשם התחיל כשאתה בבית שאינו ביתך, עדיף להשאר שם עד שהגשם יפסק. אם אין לך ברירה, ואתה חייב לצאת, אני ממליץ ללכת ככל האפשר תחת מכסה, מנהרה, אוטו, רכבת, קניון וכו' אם בדרכך אין מכסה שכזה, אני ממליץ על שימוש במטריה כמחסה נייד. אם אתה גם מתכוון להשתמש בשתי ידיך בחוץ ללא מחסה בגשם, אני ממליץ על מעיל גשם. אם אין לך מטריה, ואין לך מעיל גשם, ואתה עדיין חייב לצאת למקום ללא מחסה, אני ממליץ להוריד את המשקפיים. "אבל אין לי משקפיים" גדי אלכסנדרוביץ' ורני ויוטי אומרים לעצמם. נכון, וזה בטח מסביר משהו במה שקורא כאן (לחלופין, אם יש לאחד מכם או לשניכם משקפיים, אני ממליץ לנגב אותם אחרי הגשם ולפני שאתם מתחילים לקרוא משהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הייתה מה עושים אם יורד גשם וצריך להניק את התינוק, ונמצאים בחנות שבעליה לא אוהבים לראות נשים מיניקות, ובגן הקרוב אין מחסה מפני הגשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 379486 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כמה נתערב שאני אמצע קישורים עם תשובות לשתי השאלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיעו ימות המשיח, אתה מודה ש"בהרבה מקומות ההנקה כבר נהפכה לנורמה". נראה שהאשה מהמקרה הנדון נהגה בשיטה המקובלת למדי של הקשת היקשים והסתמכה ב-ד-י-ו-ק על דבריך המצוטטים בזאת. אולי היה צורך לתלות בחוץ, ליד השלט עם שמה של "פוקס בייבי", שלט נוסף, גדול ומאיר עיניים: "*כאן*, בניגוד להרבה מקומות אחרים - ההנקה טרם נהפכה לנורמה והמדיניות כלפיה תלויה במדד הסעיפולוגיה של בעל המקום באותו רגע. העבריינים יישלחו לשנתיים עבודה ציבורית: דיונים בענייני חירבונים עם סמיילי, באתר האייל הקורא". ובלצ"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די. אי אפשר ככה. או שאתה קורא את הדיון, או שלא. הדרך הזאת, של קריאת-חצי-דיון-והשלמת-מה-שלא-נקרא-בעזרת-כללי-היקש-שמוכרים-רק-לך פשוט לא עובדת כמדובר בי. אין ספק שהאשם הוא אני, אולי בפעם הבאה אני צריך לחשוב רק את מה שאתה מרשה לי, אבל בדיון הזה כבר התחלתי לחשוב אחרת, ואני פשוט לא יכול למחוק את מה שכתבתי. אז בבקשה, תחליט: 1. תקרא את הדיון, ותתיחס עניינית לטיעונית שטענתי. 2. תדלג על התגובות שלי בדיון. 3. תשלח לי במייל איך בדיוק אתה רוצה שאחשוב, על מנת שבפעם הבאה אחשוב בדיוק כמו שאתה רוצה שאחשוב, ואמנע ממך את הצורך של לקרוא את כל מה שנאי כותב. תוכל באמת לקרוא רק משפט אחד, ולכתוב תגובה על כל מה שכתבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני קראתי את כל הדיון, כפי שאין לי ספק שקראו אותו גם ברקת וגם האלמוני/ת שעליו הגבת כאן, והתרשמתי בדיוק כמוהם/ן. אולי בכל זאת הבעיה היא אתך, ולאו דווקא עם העובדה שאינך כותב את מה שציפו ממך לכתוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אמנם כבר כתבתי שאין ספק שהאשם הוא אני, אבל אתה מתעקש להוציא לי את הציפורניים. אז בסדר, מצד אחד, קראת את כל הדיון, מה שאומר שודאי וודאי קראת את תגובה 378201 מצד שני, קראת את תגובה 379063 ואתה חושב היא אומרת מהו חדש לגמרי. מה שאומר, כנראה, שלא קראת את תגובה 378201. אם אתה רוצה אתה מוזמן להסביר את עצמך, איזה מהתגובות לא הבנת? מה גרם לך לא להבין אותן? איך אני יכול לכתוב אותן בצורה יותר מובנת? (ובשביל טובת כלל הציבור, עדיף שתעשה את זה במייל, אני קורא את כל מה שאני מקבל, ומנסה להפנים את כל הביקורת הקונסטרוקטיבית שניתנת לי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תקרא את הניק בתגובה 379125 אולי תדע, א. שאינני ממין זכר (*אלמונית*). ב. שאתה מייחס לי טענות שלא טענתי (*אחרת*). ו-ג. שאולי מי שאינו טורח לקרוא את הדיון הזה הוא אתה דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. באמת סליחה. לא שמתי לב. ב. לא הבנתי.את טענת שאת קראת את כל הדיון (במילותייך "אני קראתי את כל הדיון") ושהגעת לאותה מסקנה *מוטעית* עליה הגיע/ה האלמוני/ת (במילותייך "והתרשמתי בדיוק כמוהם/ן"). זאת הטענה שאני מייחס לך. וכשאני קורא שוב את מה שכתבת, זאת הטענה שהעלת. אם את רוצה לטעון טענה אחרת, בבקשה. ג. כן קראתי, פספסתי את המין שלך. מצטער. קורה. אבל את הטיעונים שלך ושל כל מי שכתב קראתי. לא תמיד הסכמתי, אבל תמיד קראתי. אני יכול להבטיח לך שהעובדה שקודם לא הייתי מודע בודאות למינך, לא שינה בכלום את ההתיחסות שלי לגופם של הטיעונים. אני מנסה לקרוא טיעונים ללא קשר לטוען, וודאי שללא קשר למינו של הטוען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי. אז החשמנית/האלמונית הביעה כמו-השתוממות ("הגיעו ימות המשיח") לצורך הדרמטיזציה. אז? אז צריך להתעלם ממה שאמרה על כך - שבדיוק לפי דבריך, ההנקה הפרהסיה הולכת והופכת לנורמה, ומשום כך לא הייתה למיניקה בפוקס בייבי סיבה להניח שהיא בעייתית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת היתה החשמנית? בכל מקרה, התעלמתי מהשאר בגלל שעניתי לכל מה שהיא שאלה אותי כבר שלוש פעמים. אני לא מבין את ההגיון מאחורי שיטת ההתדיינות הזאת (בואו נשאל אותו עשרים פעמים את אותה שאלה בניסוח קצת אחר, בסוף הוא ישבר או יסתור את עצמו), ולא מבין למה אני תמיד נגרר אחריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 379155. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה למתן את "סגנון ההתבטאות החריף" שלי, ואת "האנלוגיות הקיצוניות". אתה אומר שזה עדיין לא מספיק? טוב, אני אנסה עוד קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר טוב מאשר לקבור את הצד השני בסעיפים ותתי סעיפים עד שהוא זועק לעזרה מתוך ההריסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי נושא הסביבה העוינת מתגובה 378201, שתי נקודות: א. כבר נאמר מספר פעמים כאן ובמקומות אחרים כי באותו יום לא היה עומס ולא היו הרבה חרדים. ב. לגבי "ברומא נהג כרומאי", יש כאן בכל זאת איזשהו עניין של מדרון חלקלק. הרי דבריה - הנכונים, לטעמי, של הד"ר ברזון עצמה (מתוך ווינט, אבל זה הופיע לא רק שם): "כל חנות בירושלים יכולה תמיד להגיד שהיא משרתת אוכלוסיה דתית וחרדית, אבל זו לא תשובה. מעבר לכך, החנות כלל לא הייתה עמוסה כשהייתי שם למרות ערב החג..." - ובאמת, ירושלים היא עיר שיש בה הרבה מאוד חרדים וזה לא חייב להיות דוקא עניין של אשה מיניקה. אפשר לומר - ואומרים (ראה הסכינאות במצעד האהבה וכו'): "יש כאן הרבה חרדים ולכן אל תעשו את א', ב', ג', ד', ו-ה'. ובכלל, עופו לנו מהעיניים, אנחנו לא נשקוט ולא ננוח עד שנדחק מכאן את רגליו של אחרון החילונים" - והדברים האלה נאמרים, אם כי לא בדיוק בניסוח הזה אלא בכל מיני צורות אחרות, ולא רק בירושלים, ירושלים היא פשוט עמוד האש שלפני המחנה - אז מה יהיה? נעבור לאירופה? לקנדה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שנשאר לי להוסיף לדיון, אולי אח"כ, אם לא יהיה לי עוד מה להוסיף אני פשוט אוסיף קישורים לתגובות שכתבתי. אפשר לחלק את החנויות בירושלים לשלוש קבוצות: א. חנויות שמשרתות אוכלוסיה חילונית בלבד. ב. חנויות שמשרתות אוכלוסיה דתית וחרדית בלבד. ג. חנויות שמשרתות את כולם. כנס רגע לראשו של בעל חנות, לא חנות לממכר בשר לא כשר, או חנות לממכר ספרי קודש, סתם חנות. לאיזה קבוצה היית רוצה להשתייך? מי היית רוצה שיבקר בחנות שלך, רק דתיים וחרדים? רק חילוניים? ואולי גם וגם? מובן שאם אנחנו, החילוניים בירושלים (או בכל הארץ), נתעקש לקנות רק בחנויות שלא משרתות דתיים וחרדים2 בסופו של דבר יקומו הרבה חנויות כאלה. האם זו מטרה נעלה מספיק? האם זו מטרה נעלה בכלל? האם אנחנו מוכנים לפגוע בפרנסתם של אנשים אחרים, לפגוע בכח הקניה שלנו1, רק בשביל שנשותינו תוכלנה להניק בכל מקום? אולי בכל זאת אפשר להתפשר? למצוא את המקום בו אפשר להניק בלי לפגוע ברגשותיהם של אחרים? אולי גם ברגשות שלנו אפשר לפגוע? האם אנחנו באמת יכולים לדעת שלא יפגעו ברגשות שלנו? אולי סטטוס קוו, לא סטטוס קוו שנובע מחקיקה, ומכוחה של הממשלה, אלה סטטוס קוו שנובע מרצונם הטוב של האנשים, מהערכה הדדית, גם ללא הסכמה, גם ללא הבנה, רק מתוך נימוס, אולי סטטוס קוו שכזה טוב יותר מ*מלחמה*? או שאתם באמת רוצים לקחת את הלפידים, ללבוש את הסדינים, ולצאת להאבק בכוחות השחור עד הניצחון? אני מאמין שבסופו של דבר, אם נכבד את הרגשות שלהם, תוך כדי עמידה איתנה על העקרונות שלנו, ועל הצרכים שלנו, גם הם יכבדו את הרגשות שלנו. ואם לא, מה שיתחיל בתור מאבק בין מסורתיים לחילוניים, יכול להפוך למאבק בין חילוניים לחילוניים, ובסוף אף אחד לא יתחשב ברגשות של אף אחד. אני לא רוצה לחיות בחברה כזאת. באירופה ובקנדה לא חיים בחברה כזאת. לפעמים לדבר ולהקשיב יכול להועיל הרבה יותר מאשר להאבר ולהאבק. השנאה הזאת, הבוז הזה, לא באמת עוזרים לאף צד. יצא לי לבלות כמה ימים בזמן האחרון במחלקת יולדות במרכז הארץ, מקום בו באמת נשים מניקות כל הזמן בכל מקום3, ועדיין, אפשר היה לראות איך נשים שבחרו שלא להראות מניקות, לא נראו מניקות. אפשר לשבת על סולם באמצע החנות, ואפשר ללכת לתא מדידה. עוד שנייה אחת, אפשר לשמור את כח המאבק הזה לדברים חשובים באמת4. 1 אני חושב כח קניה נובע מגודל השוק. 2 מבחירה שלהם, ז"א חנויות בהן נשים מהלכות עירומות, חנויות בהן מפזרים שומן חזיר על הבגדים או אפילו חנויות בלי מזוזה, אבל זו עדיין בחירה שלהם. 3 <הכנס הערה שוביניסטית כאן> 4 <הכנס הערה ליברלית כאן> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם "יצא לי לבלות כמה ימים בזמן האחרון במחלקת יולדות במרכז הארץ" אמורה להיות תשובה ל תגובה 379170 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש באייל איזה כלל שלא ידעתי עליו, האוסר על מגיב להגיב לנקודה מסויימת מתוך דברי מגיב אחר, מבלי שהדבר עומד בסתירה (לפחות מכל מה שאני קראתי, ובפירוש קראתי) לכל השאר? אז אולי זה צריך להופיע בדף הראשי או ב"תשובות לשאלות נפוצות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי אין כלל כזה. אין שום כלל שאוסר על שום תגובה מכל סוג שהוא. העניין הוא שיש כאן איזה מגיב אלמוני שמתעקש להגיד לי מה אני טוען, גם שהדברים שהוא שם בפי עומדים בסתירה מוחלטת לדברים אותם אני טוען למעשה. בהתחלה זה קצת מדגדג, אז אני מנסה בסבלנות להסביר את עצמי שוב, אחר כך זה מציק, אז אני עונה בקוצר רוח, בסוף זה נמאס לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, לא מתוך כוונה לקנטר - איפה הוא מתעקש להגיד לך מה אתה טוען? האם המילים "בהרבה מקומות ההנקה כבר נהפכה לנורמה" לא הופיעו בתגובה 379063, תחת הניק "סמיילי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהופיעו, רק שאמרתי את אותו הדבר בתחילת הדיון. אין בהם שום חידוש, שום דבר שסותר משהו שאמרתי קודם, או שיכול לגרום לאדם סביר להגיב בצורה שהגיב האלמוני בתגובה 379110. הרושם שאני מקבל שאני שומע מישהו אומר לי "הגיעו ימות המשיח, אתה מודה ש..." הוא שעד היום לא חלקתי על משהו, ועכשיו, אחרי שהוא הרביץ לי שבועיים במרתפים, אז עכשיו אני "מודה". אז לא הגיעו שום "ימות המשיח", ואני לא "מודה" בשום דבר עליו לא "הודיתי" בתחילת הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוונה להמשיך עם דיון המשנה הזה. ובכל אופן, אתה כנראה מגלה כאן קצת רגישות יתר לדברים שאני אינני רואה אותם. אינני רואה חשיבות גדולה בביטוי ''הגיעו ימות המשיח'', ובדיון שנמשך יומיים-שלושה אינני רואה חשיבות גדולה בשאלת טיעון יותר ישן וטיעון יותר חדש ומה הופיע בדיון קודם ומה הופיע אחר כך, ואינני רואה איפה יש כאן מקום להתבטאות חריפה מסוג ''אחרי שהוא הרביץ לי שבועיים במרתפים''. ותסלח לי על מה שעשוי להישמע כהתנשאות, אבל אולי באמת סגנון ההתבטאות החריף הזה בצירוף האנלוגיות הקיצוניות שלך - הם הגורם לכל ההיתקלויות שלך כאן עם אנשים. אנא קבל את דבריי ברוח טובה. בזאת סגרתי מצידי את הנושא, כל טוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |