|
||||
|
||||
דודה, את גם מעייפת אותי וגם לא נותנת לי קרדיט. מה, חשבת שאני אצא חוצץ נגד הקביעה שלך שבהנקה יש אלמנט אירוטי וחושני חזק, גם לאם וגם לתינוק? הלא אני מסכימה במאה אחוז. אבל לגבי ההנאה שבהיחשפות אני לא מסכימה, ולו מפני שכשעושים את זה נכון, לא רק שלא חושפים את הפטמות כלל - אלא אף אחד אפילו לא יידע שאת מיניקה, גם אם תשבי מטר מולו (קרה לי כבר כמה פעמים, עם חולצת הנקה. שאלו אותי אם התינוק עייף ורוצה לנוח, כי ראשו נח עלי). ובניגוד לדברים האיומים שחשבת עלי עד עתה ושישתנו אחרי שתקראי את השורה הבאה, אני לא "לוחמת נועזת" לעניין ההנקה בפרהסיה. בנושא זה אני מאמצת את הסלוגן של נייקי ולא יותר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ברקת, סבתא עצבנית וחביבה ומתוקה שלי, בבת עיני, נערת חלומותיי, מושא כל תשוקותיי כולן, צר לי שאני מעייפת אותך. זכרי נא את אשר אומרים גדולי המומחים - סקס טוב הוא מעייף! ולפני הפעם הבאה אולי תעשי כושר כמה ימים, באמת הרגשתי שאת קצת חלודה. תגובה 378044 לא הופנתה לשום אדם מסויים, גם לא אלייך, זוהי תגובה במסגרת האופציה - "פרסם תגובה למאמר". הדברים המוסגרים כן הופנו אלייך. שימי נא לב למילים הראשונות שבסוגריים, עד המילה - "חלילה". אמנם I only have eyes for you, אבל פה ושם, ככה, מ-מ-ש בטעות, יוצא לי לשזוף עיני גם בבחורות אחרות, מחלי נא. ביניהן, למשל, גם בממושקפת שבקדמת התמונה מתגובה 306763. אולי היא עושה את זה נכון ואולי את עושה את זה נכון ואולי שתיכן עושות את זה נכון, זהו במידה רבה עניין של שיפוט אישי. בואי נעזוב את ברקת לרגע, אני יודעת שזה קשה מאוד, אבל בואי לפחות ננסה. האם טענתך היא שלא רק את אישית טיפוס נזירי, סגפני, שאיננו יודע ליהנות משום דבר בחיים (לא אנסה לשנות אותך, זהו חלק מקסמך) - או שאת טוענת כי הנאת ההיחשפות *אינה קיימת בכלל אצל בני המין האנושי*? והאם את טוענת כי לא רק אצל ברקת, אלא אצל כלל הלא-לוחמות-הלא-נועזות לזכות ההנקה הפומבית - זה לא ייתכן שקיים אלמנט, מודע או, סביר מכך - בלתי מודע - של צורך שכזה - הצורך בהיחשפות? אה-אה - כאן את כבר מהלכת על קרח דק. אם תארגני לי מימון, אשמח לחקור את הנושא ולהביא סימוכין, כולל ראיונות תחת היפנוזה (במסגרת החוק ובסיוע אנשי מקצוע מורשים), כולל הרבה-הרבה תמונות. בזאת סיימתי לעייף אותך, לפי שעה. אני מקווה שעכשיו את כבר ממש מותשת וכי כל תא מתאי גופך זועק חדווה ואושר. שלך, כולי שלך, חרמנית (אופססס...) |
|
||||
|
||||
אני ממליצה על קומפרסים קרים, קודם כל. שנית, אני מאוכזבת ממך מאוד - ככה מפסיקים אחרי הפעם הראשונה? ושלישית, בצירוף הסוגריים ותגובתך זו, את בעצם מודה שהאקסהיביציוניזם כולו שלך. האומנם כך הוא? אם כן, מקווה בשבילך שזה לא היה ברחוב של סמיילי. |
|
||||
|
||||
מודה בכל סעיפי האישום, אקסהיביציוניזם וגם ווייריזם, וגם זכרונות אהבה מופלאים מנוה-צדק. הסרט, הספר, הסיטקום והקורס בקרוב - קצת סבלנות! הדוקו "חינם הייחודי של מעי סמיילי" בערוץ 8, לא יודעת מתי (עם ההפקה הזאת אין לי קשר). |
|
||||
|
||||
הלודביגה הנמצאת לידי, ומניקה בשעות אלה את בתנו הגות בת שלושת השבועות ו- 12 השעות, טוענת כנגד שאינה מוצאת כל גירוי אירוטי, חושני או אחר, מלבד תחושת רגיעה, בפעולה זו. היא דרך-אגב מצדדת בהנקה בכל מקום, ומציינת כי במרכזי הקניות באוסטרליה יש Parent's Room המכיל כורסאות נוחות ודלת מאובטחת למניעת בריחת הילדים הגדולים יותר ומיועד להנקה, החלפת חיתולים וכיוצא באלה. שאלה מהלודביג: התחושה האירוטית מהנקה מתפתחת אולי בגילאי תינוק מאוחרים יותר? בנוגע לדיון עצמו, הלודביג מעוניין לציין כי לו עצמו יש בעיה עם חשיפת דדי לודביגתו לעיניו השוזפות של הקהל הרחב, מתוך "קנאות בריאה". אולי, אם וכאשר יחס החברה כולו ישתנה, גם טעמו של לודביג יתבטל. |
|
||||
|
||||
שמת את האצבע על הסיבה האמיתית להתנגדות להנקה בפרהסיה: קנאת הבעל, וחוסר יכולתו לנתק את הסקס מהאימהות בסיטואציה של ההנקה בפרהסיה. לתחושת ההנאה הארוטית של האישה מההנקה אין קשר לעניין הזה. |
|
||||
|
||||
הגות? ברצינות? אללי... (דובי, שהוא ודוביתו מחפשים שמות, והיא לא מסכימה לברי) |
|
||||
|
||||
ברצינות. אחרת איך אכתוב בעתיד את המסה שלי על חשיבות ההגות? ברי? (כלומר מהמשמעות "ברור"?) אחת הבעיות בשם שבחרנו (שבחרתי לפני שנים והלודביגה שמחה לקבל...) היא האיות האנגלי. זה שאנו בחרנו הוא Hahgoot. הסיבה לאות h השניה היא למנוע את הצירוף Hag. כמו כן, זה יוצר חלוקה מעניינת של: Hah + Goot |
|
||||
|
||||
אללי. אני לא חובב גדול של שמות לא-סטנדרטיים. פעם חשבתי לקרוא לילד שלי "אנוש". מצד שני, כשחשבתי את זה, הילד עוד לא היה אפילו תיאורטי1. לא, ברי, כמו סחרוף. הדובית רוצה שקד, הבעיה היא שבאנגלית זה יהיה Shaked. אלא אם נכפיל את ה-K, כמובן. 1 הוא היה רטורי. |
|
||||
|
||||
חשבנו על שם זה בעדיפות גדולה לבן, אך פסלנו אותו בדיוק בגלל הסיבה שציינת. בכלל בנות זה יותר פשוט לדעתי - הרבה יותר שמות יפים, ולא מסתבכים עם המשפחה בגלל אי ביצוע ברית המילה. |
|
||||
|
||||
למה להכפיל את הK? מה רע ב-Shacked? |
|
||||
|
||||
כי האיות שלך לא עוזר בכלל לתקן את ההגיה - השם כמו שאתה כתבת אותו יתחרז עם smacked - כלומר, לא יבטאו את ה-E. באיות שלי יש סיכוי שכן. |
|
||||
|
||||
תמיד אפשר לאיית עם סימן הטעמה: Shakèd. לפחות דוברי ספרדית יהגו אותו נכון וסביר שגם לא מעט אמריקאים מודעים לסימון הזה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אני לא. ואני גם לא רואה סיבה להציק לילד שבסך הכל רוצה להקליד את השם שלו עם כל מיני סימני אותיות מעצבנים (לפחות אם מתבססים על מקלדת במצב אנגלית). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קודם כל, נדמה לי ששכחתי לומר מזל טוב, אז מזל טוב :-) שנית, אתה מעלה נקודה שלא חשבתי עליה - לא תמיד התינוק היונק הוא בן יחיד. אם שיוצאת לרחוב עם שני ילדים או יותר וצריכה להיניק את התינוק, לא תמיד יכולה להידחק למקום נסתר - הילדים האחרים בד"כ לא יישבו בסבלנות לידה וימתינו שתסיים את ההנקה. זה גם אומר שפעמים רבות היא "תיאלץ" להיניק בגן ציבורי, במתנ"ס או בספרייה, בהתאם לפעילות של הילדים הגדולים. |
|
||||
|
||||
זה יכול להיות נחמד, אבל אם הילד הגדול הוא מספיק גדול (נגיד בן חמש), החברים שלו שמשחקים אתו בגן הציבורי עלולים להציק לו: "אמא שלך מוציאה ת'ציצי". |
|
||||
|
||||
לא ממש רואים את השד בהנקה, כך שלא ברור כמה הילדים יעשו את החיבור הזה (אמא מניקה==רואים לה את הציצי). לא שלא הציקו לי בתור ילדה, אבל ההנקה של אמי את אחותי (הייתי בת 7-8 אז) מעולם לא עלתה כנושא להצקות, והיא דווקא הניקה בגן הציבורי. |
|
||||
|
||||
זה באמת משונה אבל אין לי ידע על הקונטקסט כולו, במקרה של הילדות שלך. שלא כמו מבוגרים שיש להם מעצורים - ילדים ניגשים קרוב-קרוב, מכופפים קצת את הראש, בוחנים ממרחק אפס את הדבר הזה שהאח של רוני מוצץ - ושואלים שאלות. אם הם לא רואים בדיוק, אזי הפתיח לכל השיחה יכול להיות: "אמא של רוני תיזהרי! התינוק נושך לך את החולצה!" לא בני 7-8, בני 4-5. ואם לא כולם, אז בדרך כלל יימצא החלוץ התורן, הסקרן, שיקרא לעוד שלושה לבוא לראות. הסקרן הזה, מתוקף תפקידו, הוא בדרך כלל גם בעל ידע מוקדם מסויים ויודע שציצי זה דבר שאמור לגרור צחקוקים. אלה לא נבואות שחור, בדרך כלל זה נחמד והצורה הכי טובה להתמודד היא לשמור על קור רוח ועל קוליות. |
|
||||
|
||||
תודה רבה לכל המברכים. שמה של הגות נבחר לפני הרבה שנים, כשרק דיסקסנו באופן מעורפל ביותר את האופציה של הרחבת שבט הלודביגים. לודביג, כפי שכבר הבנתם בודאי, חושב שפילוסופיה היא אחת האושיות של עולמו ולכן החליט באופן טיבעי לקרוא לדבר היקר לו ביותר על שם אחת האהבות הגדולות שלו. מצד שני, הוא גם אוהב גויאבות, אז תחשבו על האלטרנטיבה... דוברי עברית, מלבד ידיד אחד שלנו, הגיבו בחיוב רב על השם- נראה שהיום שמות יוצאי דופן כבר יותר נורמטיביים משהיו פעם. דוברי אנגלית יותר מנומסים... אך נראה כי הכתיב שבחרנו עוזר להם לבטא בצורה טובה את השם. עד כה טרם קיבלה כינויים מקוצרים, אך זה ודאי יגיע בהמשך, מאחר ואוסטרלים אינם משאירים שום שם שלם, אם הם יכולים. אני רציתי פטל לבת ויער לבן, אבל לודביג סירב להיות האבא של הקטקטים... |
|
||||
|
||||
בעיניי השם הגות הוא מקסים. וכינוי החיבה יכול להיות האגי. גם חמוד מאוד. |
|
||||
|
||||
גוטי נשמע לי יותר נוח לאוזן אנגלו-סקסית. |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו.:) |
|
||||
|
||||
כשהשכנה הייקית היתה צועקת "אה, גוט!", אני ואחי היינו מוסיפים עוד שני קרטיבים לחשבון הלא יחרץ של המאהב. ------- מזל טוב ללודביגים, ואם דברים בגו, אז גם לסמיילי. |
|
||||
|
||||
!!! כשאני הצעתי פטל לבת (זה בן, אבל אז עוד דיברנו תיאורטית), הדובית טענה שאני מופרע לחלוטין, וכל פעם שרצתה להתאונן עלי באוזני כל דיכפין, הייתה מספרת להם שאני רוצה לקרוא לבת שלי פטל. תבורכי! |
|
||||
|
||||
עכשיו, כשאתה כבר לא מחוייב לעמדת ה"כאן זה דיונים, קהילתיות זה אצל פופטיץ" - אתה תורם, במודע או לא, משהו לאוירה הקהילתית: לודביגה, דובית... (-: |
|
||||
|
||||
לדעתי יש לעודד מגמה זו ככל האפשר. |
|
||||
|
||||
אני רציתי לקרוא לכלב שלי מיצי.1 גורמים מסויימים בבית סירבו. 1כן, אני יודעת שילד וכלב זה לא אותו דבר. אבל תינוק כרגע לא ממש רלוונטי לעולמי.2 2גם הכלב ההוא, בעצם, כבר לא רלוונטי. _________ העלמה עפרונית וניצני תוכניות חדשות. |
|
||||
|
||||
היה לי חבר שלכלבה שלו קראו מיצי... |
|
||||
|
||||
למה הוא כבר לא רלוונטי? עוברת דירה? |
|
||||
|
||||
וזה היה מזמן. (עוברת? לאן יש לי לעבור? למען האמת, כרגע אני בשאיפה לא לעבור שוב, למרות שאני חוששת שבסוף השנה אני אאלץ) _______ העלמה עפרונית, שוב מאושרת. |
|
||||
|
||||
מיצי האומלל. (בעצם לא קראו לו מיצי). |
|
||||
|
||||
אני ממתין בקוצר רוח לצאצא שאוכל לקרוא לו נטל |
|
||||
|
||||
מכיוון שעוד אין לך צאצא, מן הסתם מדובר ב פרה-נטל. |
|
||||
|
||||
"נטל, נטל, בוא הביתה. האוכל מוכן..." "אבל רגשי-אשמהההההה, אני באמצע משחק גולות עם דוגמא-רעה וכיף-לצחוק-עליו" "טוב חמוד, אבל תוך חצי שעה כמו-כלא-אבל-לפחות-אני-לא-לבד חוזר הביתה מהעבודה ואז אתה עולה, ת'ה שומע?" |
|
||||
|
||||
חכה חכה שיהיה לך מגדיל-אוברדראפט משלך :-) |
|
||||
|
||||
דווקא ניסיתי לכוון ל prenatal. |
|
||||
|
||||
אז חכה בסבלנות. זו בדיחה שהפאנצ'ליין שלה מגיע רק אחרי תשעה חודשים :) |
|
||||
|
||||
האם עלינו לצפות לחדשות מכיוון זה? |
|
||||
|
||||
לצפות תמיד אפשר (אבל לא הייתי עוצר את נשמתי). |
|
||||
|
||||
מזל טוב. לפי הספר, בזמן ההנקה, הפעולה הקצובה של לחיצה-שאיבה-הרפיה שמבצעות שפתי התינוק על הפטמה, גורמת הפרשת הורמונים ובייחוד תוספת הפרשת אוקסיטוצין, ושולחת אותות נוירולוגיים לאזור האגן. בפועל, בשטח, התגובות מורכבות, כמובן, ממכלול של משתנים אינדיווידואליים, ובהחלט לא כל מיניקה חשה תחושה ארוטית ו/או עוררות מינית. אולי זה יכול לבוא מאוחר יותר. אולי ההתמודדות עם הכאבים המופיעים אצל רבות מהמיניקות בתקופה הראשונה, דורשת ריכוז תשומת הלב ואינה מאפשרת הפניית משאבים למחוזות אחרים. ואולי זה לא יקרה בכלל, אבל ממילא לכל זוג יש חוויות שהן ייחודיות לו ואינן דומות לאלה של זוגות אחרים, כך שאין טעם לחשוב במונחים של "הפסד", וכולי. לא יודעת אם זה דבר נפוץ או לא, ואולי יהיו כאן אנשים (נשים, לפי מישהי כאן?) שיחושו כלפיי דחייה יותר גדולה אף משחשו קודם. בכל אופן, יש מצבים בהם האם המיניקה מתגרה ואז גם בן הזוג מתגרה מההימצאות בחברתה - וקורה שנוצר מגע מיני תוך כדי הנקה הגבר יושב. האשה לא בדיוק יושבת עליו במלוא משקלה אלא ככה... איך לתאר את זה? - היא בערך חצי-יושבת-חצי-עומדת-באויר, ומשעינה את המרפק החפשי על רהיט כלשהו - שולחן, למשל. זאת כדי שגופה יספוג את זעזועי התנועה הקצובה והטלטול לא יפריע לתינוק ולא יבהיל אותו. זה יכול לקרות בעיקר כשהתינוק ממש קטן (ככה נדמה לי, זה מה שזכור לי), אולי עד גיל חדשיים-שלושה. מאוחר יותר זה כבר לא נוח. אני לא חושבת שזה קורה הרבה (בכל אופן, אצלי זה לא קרה הרבה), משום שהדבר כרוך באי נוחות פיזית ובמאמץ, לבל תיגרם אי נוחות גם לתינוק. זה צריך להיעשות בזהירות ולאט, ונראה לי שבדרך כלל זה לא ממש מההתחלה ועד הסוף אלא יכול להיות רק בחלק מהמשגל. אבל זאת חוויה אדירה שלא שוכחים אותה הרבה זמן (לפחות האשה). מומלץ. ******** - תגידי, מה אבא'שלך עובד? - הוא פילוסוף. - כן, גם אב'שלי, כל פעם שהוא לא הולך לעבודה אז סבתא שלי אומרת שהוא א גרויסע פילוסוף. אבל מה הוא ע-ו-ב-ד, אבא'שלך? - הוא פילוסוף. - אז מה העבודה שלו? - הוא... הוא כותב... הוא כותב מסות. - מסות הכנסה? :-] |
|
||||
|
||||
חשמנית יקרה, את כמובן יודעת ששפתי התינוק לא מבצעות שום פעולה על הפטמה, ולא נוגעות בה כלל, אלא רק בעטרה/הילה שמסביבה. אוי ואבוי אם הן נוגעות בפטמה = תפיסה לא נכונה, סדקים, כאבים, אאוץ'! |
|
||||
|
||||
טוב, אז לסתות התינוק, לשון התינוק, חיך התינוק, האזור הקדמי-עילי של לוע התינוק (כדי שלא יהיה אאוץ'). לא תשכנעיני שהפטמה פשוט יוצאת לטיול של שבועיים בחו''ל עד שכל העסק ייגמר. |
|
||||
|
||||
או.קיי, אולי נוגעות בה - לא מבצעות עליה את פעולת היניקה. |
|
||||
|
||||
וזה אחרי מאמצים ניכרים מצד רבים וטובים לשכנע את הרווקים התמימים שביננו שהנקה היא פעולה "סטרילית ותמימה", ללא אסוציאציות מיניות כלל. האייל הקורא משחית את הנוער ! |
|
||||
|
||||
את בטוחה שזה רעיון טוב לקיים יחסי מין (לא משנה מה עושים תוך כדי) חודשיים אחרי לידה? לא כדאי לתת לאינסטלציה להתאושש קודם? או שאולי אחרי הלידה הרביעית כבר אין צורך בהתאוששות? |
|
||||
|
||||
אתה רוצה להמשיך במדור הפורנוגרפיה האיילי? |
|
||||
|
||||
אני אשמח להמשיך ואף להתחיל בדברים נוספים במדור הפורנוגרפיה האיילי, אם רק תגיד לי איך מגיעים אליו. |
|
||||
|
||||
זאת את גם בתגובה 379172? (האגף השמרני באייל או משהו כזה?) |
|
||||
|
||||
לא, מחול השדים אינו שלי. הגבול שלי הוא על סף התנוחות. |
|
||||
|
||||
בטח גם באתרים לנכים מדברים חופשי על תנוחות ולא חושבים שצריך גבול, ובטח גם באתרים לזקנים עם כאבי גב. |
|
||||
|
||||
תנוחות משגליות. |
|
||||
|
||||
נכון, וגם נכים וזקנים מקבלים הדרכה על תנוחות משגליות. הכונה שלי היתה לומר שתנוחות הן חלק מהחיים. אם מישהו היה בא וכותב פה סיפור ארוך ומפורט שמתחיל "הוא דחף את הז&& שלו לתוכה והיא צרחה בתשוקה", היתה אולי בעיה מבחינת האופי של המקום המארח, אבל כאן התגובה עם התנוחה היא משהו מסוג אחר. |
|
||||
|
||||
טוב, נו. רק שאלתי שאלה. לא אסרתי שום דבר. אינני עורכת, רק עוברת אורח. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגם לפי ההמלצה הרפואית הסטנדרטית (מבלי להתייחס למקרים עם בעיות מיוחדות) - 4-6 שבועות אמורים להיות זמן התאוששות מספיק, לא? (האמת היא שאני לא יודעת מה אומרים בנושא זה בשנים האחרונות) מכל מקום, בלידות חוזרות, כשאין תפרים, ההתאוששות היא הרבה יותר מהירה, ואני בספק אם זוגות שאינם דתיים מקפידים בכלל על איזושהי תקופת התאוששות "רשמית". |
|
||||
|
||||
אה, גם ההורים שלי היו עושים ככה כשהייתי תינוק. אם התנהגתי יפה, בסוף האקט אפילו הייתי מקבל שאכטה מהסיגריה. |
|
||||
|
||||
הילדים שלי מקופחים, אין אצלנו סיגריות (נא לא לגרור אותי יותר, כרגע אני במצברוח מאוד גריר. מילה אחת בלתי זהירה ואספר גם למה אסרו עלינו להיכנס לחוף גורדון ואת הפרשנות האבולוציונית של המקרה העצוב ההוא). אבל איך הם הצליחו לגדל את האיש שיודע את התשובה על כל שאלה? זה לא בגלל השאכטה. |
|
||||
|
||||
ודאי שזו השאכטה. סוף סוף הקהמ"ק גילה את סוד ידענותו! |
|
||||
|
||||
שמעתי על כך שהנקה משמשת כאמצעי מניעה ברמה מסויימת, אבל זה נראה לי כשימוש קצת יותר מידי מילולי (או יותר מדי ויזואלי...) בזה. |
|
||||
|
||||
עובדה שזה לא עבד, לחשמנית יש איזה שישה שבעה ילדים. |
|
||||
|
||||
שישה תגובה 349985. |
|
||||
|
||||
הנקה היא אמצעי מניעה בטוח כמו הימים הבטוחים או המשגל הנסוג. מצד שני הריון הוא אמצעי גמילה ברמה מסוימת (הוא מיבש את החלב). |
|
||||
|
||||
משגל נסוג באמת איננו אמצעי מניעה בטוח במיוחד, אבל משקל נסוג - אם זה ברמה של אנורקסיה.... |
|
||||
|
||||
תשובה מיוטי: אחרי שנה וחצי, עדיין אין תחושה אירוטית. |
|
||||
|
||||
זה חמוד, "רני ויוטי". ממה בא הניק יוטי? (אם מותר לשאול) |
|
||||
|
||||
ככה קוראים לחצי מאתנו |
|
||||
|
||||
אני עוד לא ראיתי חולצות הנקה או שראיתי ולא ידעתי שאלה חולצות הנקה. בכל אופן להבנתי הדלה הפטמה מוכרחה להיחשף לכמה שניות לפחות, בהתחלה ובסוף. אחרת איך היא נכנסת לפה של התינוק? ביחד עם הבד של החולצה/חזיה? הרי ברור שהיא צריכה להיות חשופה, לא? |
|
||||
|
||||
הנה דוגמה נאה: כלום לא נחשף, כי יש שכבת בד נוספת, מכסה, מעל הפתח בחולצה. ליתר דיוק, אם אתה רוצה לראות מה נחשף, אתה צריך ממש לתחוב את ראשך לטווח של סנטימטרים ספורים ממקום האירוע, מזווית מסוימת מאוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |