|
||||
|
||||
קודם כל, נדמה לי ששכחתי לומר מזל טוב, אז מזל טוב :-) שנית, אתה מעלה נקודה שלא חשבתי עליה - לא תמיד התינוק היונק הוא בן יחיד. אם שיוצאת לרחוב עם שני ילדים או יותר וצריכה להיניק את התינוק, לא תמיד יכולה להידחק למקום נסתר - הילדים האחרים בד"כ לא יישבו בסבלנות לידה וימתינו שתסיים את ההנקה. זה גם אומר שפעמים רבות היא "תיאלץ" להיניק בגן ציבורי, במתנ"ס או בספרייה, בהתאם לפעילות של הילדים הגדולים. |
|
||||
|
||||
זה יכול להיות נחמד, אבל אם הילד הגדול הוא מספיק גדול (נגיד בן חמש), החברים שלו שמשחקים אתו בגן הציבורי עלולים להציק לו: "אמא שלך מוציאה ת'ציצי". |
|
||||
|
||||
לא ממש רואים את השד בהנקה, כך שלא ברור כמה הילדים יעשו את החיבור הזה (אמא מניקה==רואים לה את הציצי). לא שלא הציקו לי בתור ילדה, אבל ההנקה של אמי את אחותי (הייתי בת 7-8 אז) מעולם לא עלתה כנושא להצקות, והיא דווקא הניקה בגן הציבורי. |
|
||||
|
||||
זה באמת משונה אבל אין לי ידע על הקונטקסט כולו, במקרה של הילדות שלך. שלא כמו מבוגרים שיש להם מעצורים - ילדים ניגשים קרוב-קרוב, מכופפים קצת את הראש, בוחנים ממרחק אפס את הדבר הזה שהאח של רוני מוצץ - ושואלים שאלות. אם הם לא רואים בדיוק, אזי הפתיח לכל השיחה יכול להיות: "אמא של רוני תיזהרי! התינוק נושך לך את החולצה!" לא בני 7-8, בני 4-5. ואם לא כולם, אז בדרך כלל יימצא החלוץ התורן, הסקרן, שיקרא לעוד שלושה לבוא לראות. הסקרן הזה, מתוקף תפקידו, הוא בדרך כלל גם בעל ידע מוקדם מסויים ויודע שציצי זה דבר שאמור לגרור צחקוקים. אלה לא נבואות שחור, בדרך כלל זה נחמד והצורה הכי טובה להתמודד היא לשמור על קור רוח ועל קוליות. |
|
||||
|
||||
תודה רבה לכל המברכים. שמה של הגות נבחר לפני הרבה שנים, כשרק דיסקסנו באופן מעורפל ביותר את האופציה של הרחבת שבט הלודביגים. לודביג, כפי שכבר הבנתם בודאי, חושב שפילוסופיה היא אחת האושיות של עולמו ולכן החליט באופן טיבעי לקרוא לדבר היקר לו ביותר על שם אחת האהבות הגדולות שלו. מצד שני, הוא גם אוהב גויאבות, אז תחשבו על האלטרנטיבה... דוברי עברית, מלבד ידיד אחד שלנו, הגיבו בחיוב רב על השם- נראה שהיום שמות יוצאי דופן כבר יותר נורמטיביים משהיו פעם. דוברי אנגלית יותר מנומסים... אך נראה כי הכתיב שבחרנו עוזר להם לבטא בצורה טובה את השם. עד כה טרם קיבלה כינויים מקוצרים, אך זה ודאי יגיע בהמשך, מאחר ואוסטרלים אינם משאירים שום שם שלם, אם הם יכולים. אני רציתי פטל לבת ויער לבן, אבל לודביג סירב להיות האבא של הקטקטים... |
|
||||
|
||||
בעיניי השם הגות הוא מקסים. וכינוי החיבה יכול להיות האגי. גם חמוד מאוד. |
|
||||
|
||||
גוטי נשמע לי יותר נוח לאוזן אנגלו-סקסית. |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו.:) |
|
||||
|
||||
כשהשכנה הייקית היתה צועקת "אה, גוט!", אני ואחי היינו מוסיפים עוד שני קרטיבים לחשבון הלא יחרץ של המאהב. ------- מזל טוב ללודביגים, ואם דברים בגו, אז גם לסמיילי. |
|
||||
|
||||
!!! כשאני הצעתי פטל לבת (זה בן, אבל אז עוד דיברנו תיאורטית), הדובית טענה שאני מופרע לחלוטין, וכל פעם שרצתה להתאונן עלי באוזני כל דיכפין, הייתה מספרת להם שאני רוצה לקרוא לבת שלי פטל. תבורכי! |
|
||||
|
||||
עכשיו, כשאתה כבר לא מחוייב לעמדת ה"כאן זה דיונים, קהילתיות זה אצל פופטיץ" - אתה תורם, במודע או לא, משהו לאוירה הקהילתית: לודביגה, דובית... (-: |
|
||||
|
||||
לדעתי יש לעודד מגמה זו ככל האפשר. |
|
||||
|
||||
אני רציתי לקרוא לכלב שלי מיצי.1 גורמים מסויימים בבית סירבו. 1כן, אני יודעת שילד וכלב זה לא אותו דבר. אבל תינוק כרגע לא ממש רלוונטי לעולמי.2 2גם הכלב ההוא, בעצם, כבר לא רלוונטי. _________ העלמה עפרונית וניצני תוכניות חדשות. |
|
||||
|
||||
היה לי חבר שלכלבה שלו קראו מיצי... |
|
||||
|
||||
למה הוא כבר לא רלוונטי? עוברת דירה? |
|
||||
|
||||
וזה היה מזמן. (עוברת? לאן יש לי לעבור? למען האמת, כרגע אני בשאיפה לא לעבור שוב, למרות שאני חוששת שבסוף השנה אני אאלץ) _______ העלמה עפרונית, שוב מאושרת. |
|
||||
|
||||
מיצי האומלל. (בעצם לא קראו לו מיצי). |
|
||||
|
||||
אני ממתין בקוצר רוח לצאצא שאוכל לקרוא לו נטל |
|
||||
|
||||
מכיוון שעוד אין לך צאצא, מן הסתם מדובר ב פרה-נטל. |
|
||||
|
||||
"נטל, נטל, בוא הביתה. האוכל מוכן..." "אבל רגשי-אשמהההההה, אני באמצע משחק גולות עם דוגמא-רעה וכיף-לצחוק-עליו" "טוב חמוד, אבל תוך חצי שעה כמו-כלא-אבל-לפחות-אני-לא-לבד חוזר הביתה מהעבודה ואז אתה עולה, ת'ה שומע?" |
|
||||
|
||||
חכה חכה שיהיה לך מגדיל-אוברדראפט משלך :-) |
|
||||
|
||||
דווקא ניסיתי לכוון ל prenatal. |
|
||||
|
||||
אז חכה בסבלנות. זו בדיחה שהפאנצ'ליין שלה מגיע רק אחרי תשעה חודשים :) |
|
||||
|
||||
האם עלינו לצפות לחדשות מכיוון זה? |
|
||||
|
||||
לצפות תמיד אפשר (אבל לא הייתי עוצר את נשמתי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |