 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאז 1990, ממשלות ישראל הולכות לפי תסריט קבוע עם שתי וריאציות, תסריט שאפשר לכנותו 'הפלה מימין'. בתסריט הזה מוקמת תחילה ממשלה 'רחבה', ואז כשרה"מ עושה צעד מדיני משמעותי, היא מתפרקת לאט לאט מהמרכיבים היותר-ימניים בה, ולבסוף נופלת. הוריאציה הראשונה מתרחשת כאשר הליכוד זוכה בראשות הממשלה (שמיר 1990, נתניהו 1996, שרון 2003). הוא מקים מיד ממשלת ימין, הנתמכת בלפחות מפלגה אחת שמימין לליכוד. ואז, בהמשך הקדנציה, מבצע רה"מ מהלך מדיני (ועידת מדריד, הסכם חברון, ההתנתקות) שגורם למפלגות שמימין לליכוד (ובמקרה של שרון, גם לגורמים בתוך הליכוד) לפרוש מהממשלה ולנסות להפילה. מנהיג הליכוד פונה במקרה זה למפלגת העבודה, שתומכת במהלך המדיני (מבחוץ או תוך כניסה 'טנטטיבית' לממשלה) ומשאירה את הממשלה בחיים לזמן מה, עד שלבסוף היא אינה מוכנה לשחק תפקיד חיצוני בלבד בממשל, והממשלה נופלת בקולות הימין הקיצוני. בכל המקרים, בבחירות שנערכות אחר-כך זוכה הקו המדיני המתון (רבין 1992, ברק 1999, רוב בכנסת להתכנסות 2006). הוריאציה השניה קורה כאשר העבודה בשלטון (רבין 1992, ברק 1999). בכל אחד מהמקרים, העבודה מרכיבה את הממשלה (ב-92 כי יש לה גוש חוסם, ב-99 כי ברק נבחר בבחירה ישירה) אך אין לה אפשרות להקים קואליציה של 61 ממפלגות 'שמאל' בלבד (בגלל הסירוב להכניס לממשלה את המפלגות הערביות) ולכן היא פונה לדתיים, ואולי גם לאיזו מפלגת ימין (רבין לקח את ש"ס, ברק את ש"ס, יהדות התורה והמפד"ל). זה עובד לתקופה מסוימת, אבל אז מבצעת הממשלה מהלך מדיני (הסכם אוסלו, הסכם קמפ דייויד) ובמהרה עוזבות מפלגות הימין את הקואליציה, וש"ס אחריהן, כך שמנהיג העבודה נותר עם 'ממשלת מיעוט' (כולל כל מיני ח"כים 'עריקים') וצעקות 'אין מנדט' ממלאות את החלל, עד שהממשלה נופלת, ומוחלפת בממשלת ימין. לכאורה, אין ספק שהתסריט יחזור גם הפעם: אולמרט אמנם היה איש ליכוד, אבל לצורך העניין הוא כמו מנהיגי העבודה, ולו בגלל אג'נדת ההתכנסות שלו. הבעיה היא שלאולמרט, כמו לקודמיו, אין אפשרות ליצור קואליציה תומכת=התכנסות של 61 ח"כים בלי לצרף אליה את אחת הערביות (וזה לא אופציה). אז כרגיל, הוא מצרף את ש"ס ויהדות התורה, ואולי איזו מפלגת ימין (ליברמן). ברור שמפלגות אלו ינשרו מהקואליציה ברגע שיתבצע המהלך המדיני, ולאולמרט תהיה בעיה. השאלה היא האם אולמרט יצליח לתפקד במקום שברק נכשל. לאולמרט יש שני יתרונות על ברק: ראשית, החוק החדש קובע שהצבעת אי-אמון דורשת 61 ח"כים שיצביעו על מועמד אחר לראשות הממשלה, וזה לא יקרה; שנית, אין לאולמרט אמנם 61 תומכי=התכנסות ציונים (תה"צ) אבל בהחלט ייתכן שיהיו לו 60 (מרצ תצטרף בשמחה), וכך יוכל לחסום כל הצבעה לפיזור הכנסת. כדי לתפקד עם ממשלת מיעוט כזו נשארה רק משוכה אחת, התקציב. וזו משוכה גדולה, שכן לא ברור איך יוכל אולמרט להעביר תקציב ועוד לשכנע בו עוד ח"כ "עורק" ממפלגה אחרת. למעשה,ף התסריט הסביר יותר הוא של "עריקה" משורות קדימה או הגמלאים אל האופוזיציה, ושוב, "הפלה מימין". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם בעצם אתה טוען שבאמת אנחנו במצב של תיקו פוליטי, ושאין רוב למהלכים המדיניים הצפויים של אולמרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואילו מהלכים מדיניים צפויים מאולמרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הסקת את זה ממה שכתבתי? יש, בוודאי, רוב למהלכים של אולמרט: גם עם הערבים יימנעו, הררב הוא 60 מול 50. השאלה היא האם ניתן להקים בישראל *ממשלה* יציבה במצב כזה. זאת מכיוון שבישראל נוטים לא להכניס לממשלה את 'המפלגות הערביות' 1. 1 בעיני זו טעות ומהלך מקומם, אבל זה מה שנהוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר הערבים תומכים במהלכים המדיניים של אולמרט אבל לא יהססו להצביע עם הימין כדי להפיל אותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהם יצביעו ויפילו אותה. אבל הם בהחלט עלולים להצביע נגד התקציב, למשל (ולתרץ את זה בתקציבים למגזר הערבי) או (יותר סביר) לדרוש תקציבים למגזר כתנאי לתמיכתם בתקציב. זה מצב לא נעים עבור ממשלות רבות (ראה מה קרה לרבין ולברק, שהיו באותו מצב בדיוק) וסביר שאולמרט יעדיף במקרה כזה ללכת לבחירות (אחרי זמן מה של 'הליכה על הקרח'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסריט אחר הוא של התפרקות הליכוד או עריקה של ח"כ אחד או יותר לקדימה. זה נראה לי תסריט מאוד סביר, שיוכל במקרה הטוב (טוב לאולמרט, הכוונה) לאפשר ממשלה יציבה ובמקרה הרע לאזן עריקות בכיוון ההפוך. איך זה משפיע על המודל שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ישראל ביתנו לא עושה רושם של מפלגה יציבה במיוחד. יש גם אופציה של הפלה משמאל, אם מדובר בגלל השמאל המדיני (אולמרט לא מפנה התנחלויות לא חוקיות, אולמרט ממזמז את המשא ומתן עם הממלשה הפלשתינית שתחליף את ממשלת החמאס שעתידה ליפול וכו'), או בגלל השמאל הכלכלי (אולמרט לא מעלה את שכר המינימום, מקצץ בקצבאות וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפלה משמאל תתרחש, סביר להניח, רק קרוב למדי לסוף הקדנציה (המשוער - אם הכל יתחיל להתפרק תוך שנה וחצי, אז זה יהיה ''קרוב למדי לסוף הקדנציה'' עבור מפלגת העבודה), כשהעבודה מתחילה לעשות קולות של ''אלטרנטיבה שלטונית'' ויוצאת מהממשלה בטריקת דלת מלודרמטית בתקווה שמישהו ישכח שעד לפני חודשיים ה''אלטרנטיבה'' הייתה שותפה מלאה לכל מהלכי הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר להסתכל על נפילת הממשלה בדיאבד ולהגיד שמפלגה מסוימת עזבה ''כשהכל התחיל להפרק'', או מצד שני, שהכל התחיל להתפרק כשמפלגה מסויימת עזבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אלא אם הקנדציה מתקרבת לקיצה הטבעי (הערכתי בערך שנה לפני תום ארבע השנים), העבודה לא תעשה את הפעולה הראשונה לעזיבת הממשלה - כלומר ''כשהכל מתחיל להתפרק'' משמעו כשהממשלה בקושי מצליחה לשמור על הרוב שלה (או בכלל לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אכן נראה לי סביר יותר שכמה ממתומכי ההתנתקות בישראל ביתנו יערקו. קשה לי יותר לראות את הליכוד מתפצל שוב, במיוחד עם נתניהו יודח וסילבן יעלה. 2. הפלה משמאל אפשרית תיאורטית, אבל כפי שניתחתי, לא קרתה באמת מזה שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתניהו יודח וסילבן יעלה, הליכוד יתפצל מהכיוון השני. סילבן יחתור לקואליציה והח"כים הנציים יותר של הליכוד יפרקו אותו או יערקו ימינה (אם לא באותו רגע, אז בהצבעות על הנסיגות). אני לא רואה דרך להמנע מזה: לדעתי, בתנאים של היום, אין זכות קיום קואליציונית או אלקטורלית למפלגה לא-ברורה מבחינה מדינית. זו הרי הסיבה ששרון הקים את קדימה מלכתחילה. ובכל מקרה, הקואליציה תקבל תגבור בדמות ח"כים מתונים מהליכוד, עם או בלי סיעה משלהם, ועם או בלי השם "ליכוד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הליכוד אחרי הפיצול דווקא נראה כאחת המפלגות היותר יציבות בכנסת, ולא נראה לי שהם יעשו עוד שטויות (כמו להתפצל עוד פעם, להצטרף לקואליציה של אולמרט, או להמליך את שלום). כמה מפלגת שלטון פוטנציאלית יכולה להרוס את עצמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה כרגע את הליכוד כמפלגת שלטון פוטנציאלית? עם נתניהו בראש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כן. נכון שכבר לא מדובר במפלגה גדולה, אלא במפלגה בינונית מינוס, אבל זאת עדיין המפלגה היחידה בימין שמציגה אלטרנטיבה אמיתית (להבדיל מליברמן והאיחוד הלאומי) לשלטון. בשביל להבחר לראשות ממשלה, אדם צריך כמה תכונות. אני לא רואה בימין היום אף אחד, מלבד נתניהו, שמקיים אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. רק שיהיה לו קצת קשה לחזור לימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו תכונות? אני התייחסתי לזה שהתנתקות/נסיגה/התכנסות/פשרה-טריטוריאלית זה הקונסנזוס היום. אני לא רואה שיש קונסטיטואנסיה משמעותית שתבחר ראש-ממשלה שלא מסכים עם הקונסנזוס הזה "על-אמת", וביבי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קשה לי להגדיר אותן במדויק, אינטליגנציה, דימוי ציבורי, יכולת מנהיגות, אומץ ציבורי, סבלנות, פשרנות, מוטיבציה, אידיאולוגיה, תחמנות ועוד. נתניהו כן מדבר על סוג של פשרה טריטוריאלית, רק שהוא לא מדבר על שום מעשה חד צדדי, ושהוא שם הרבה מאד תנאים לצד השני. היום נתניהו רחוק מאד מהקונצנזוס, אבל כמו שראינו בשנתיים האחרונות, הקונצנזוס הישראלי גמיש מאד. בסיטואציות בהן, למשל, הקסאמים מתחילים לפגוע בחיי אדם, ממשלת אולמרט נכשלת כלכלית, פרשיות שחיתות מתגלות על ימין ועל שמאל, החמאס מצליח להוציא לפועל פיגועים גדולים, אנשים נפגעים בנסיון פינוי של התנחלות, אולמרט מגיב בצורה קצת יותר מידי קיצונית, החרדים מצליחים להעביר כמה חוקים חדשים ועוד, הקונצנזוס ישתנה מהר מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאולמרט החזיק בהרבה מהתכונות האלו בעיני הציבור הרחב עד לשבץ הגדול, שלא לדבר על עד הקמת "קדימה". אני גם לא חושב שהקונסנזוס הישראלי גמיש כל-כך. כבר עשר שנים שראש-ממשלה לא יכול להיבחר בלי לפחות לרמוז לכיוון של ויתור על שטחים. הסכם אוסלו העביר אותנו ממצב של שתי מפלגות גדולות שמתנגדות לפשרה טריטוריאלית לשתי מפלגות שתומכות בה. הליכוד לא הסכים לשינוי הזה, או לפחות להכיר בו בצורה גלויה, ולכן שרון הקים את "קדימה". אני לא רואה לליכוד קיום כמפלגת שלטון פוטנציאלי מבלי שתאמץ קודם את העמדה העקבית של הרוב המוחלט של המצביעים בנושא הקרדינלי ביותר שממשלה בישראל מצופה להתמודד איתו. אתה באמת חושב שכל האסונות המינוריים שתיארת יביאו למצב שהציבור יתמוך בהמשך (או חיזוק) שליטה ישירה בגדה ובעזה? (במיוחד לא פיגועים גדולים, שלא אפשריים מעזה ורק יחזקו את התמיכה בהתנתקות חד-צדדית אם יצאו מהגדה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, זה דינמי מאד. גם נתניהו יותר מרומז על ויתור על שטחים (בתעמולה של הליכוד הציגו את המפה של הליכוד, בלי חלק גדול מהשטחים). על גמישותו של הקונצנזוס הישראלי קל ללמוד כשנזכרים בנצחונו של שרון (''דין נצרים כדין תל אביב'') על מצנע. האמת, אני רוצה להאמין לך, אבל לא מצליח לשכנע את עצמי. מאז הסכם לונדון, יש בפוליטיקה הישראלית מצב של נדנדה שמגבירה את עוצמתה בכל מערכת בחירות. ולא נראה לי שאולמרט יהיה האיש שיפתור את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה? אין מספיק נתונים. אנחנו צריכים מודל חדש. אני מציע שהעניין המרכזי הוא שהציבור לא רוצה לראות פלסטינים, לשמוע על פלסטינים עם כל הבכיות שלהם והאלימות שלהם, ובטח לא פיגועים. מי שיכול להבטיח את זה באמינות יזכה בבחירות. אם הוא יעשה את זה באמצעות כיבוש צבאי יעיל יותר, כיבוש בשלט-רחוק, התנתקות חד-צדדית או הסכם-קבע הרבה פחות מעניין את רוב הציבור בימינו. אני לא רואה שנתניהו יכול להבטיח את זה באמינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסקרים, ב-2001 אילו נתניהו היה מתמודד על ראשות הליכוד הוא היה זוכה בקלות, ואילו הוא היה מתמודד אח"כ על ראשות הממשלה הוא היה זוכה גם כן בקלות. נתניהו לא השתנה מאז, הציבור השתנה. וציבור שמשתנה כל כך מהר מקצה לקצה, גם יכול לחזור אחרוה באותה מהירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה קרה מאז 2001? נתניהו היה שר אוצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון היה ראש ממשלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוח יפה, רק שבמשפט "הבעיה היא שלאולמרט, כמו לקודמיו, אין אפשרות ליצור קואליציה תומכת=התכנסות" התחלף לך הביטוי "הסיכוי היחיד הוא" ב"הבעיה היא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא יעביר את התקציב בתמיכת המפלגות הערביות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |