|
||||
|
||||
יש הבדל בין אוטודידקטיות במחקר תיאורטי (כמו: היסטוריה, ספרות, מתמטיקה, פיזיקה או פילוסופיה) לבין אוטודידקטיות במימושים פרקטיים (כמו רפואה, הנדסה, עריכת דין או ראיית חשבון). למרות הדורון שדמים של עולמנו, בהחלט יכול להיות שאוטודידקט יתרום הרבה מאד למדע (והייתי מוסיף שכבר היו דברים מעולם, אבל אין לי כח לחפש כאלה). |
|
||||
|
||||
בימים עברו, להיות אוטו-דידקט לא היה עניין גדול; פשוט לא היה הרבה מה ללמוד. אם אתה מחפש דוגמאות, אני מניח שאפשר בקלות לכנות את דקרט או ניוטון או גאוס "אוטו-דידקטים". כיום, הסיכוי שמישהו שלמד לבד בבית מספרים ומהאייל הקורא יצליח לתרום משמעותית למתמטיקה או פיזיקה הוא קטן מאוד מאוד (לא אפס, אבל די קרוב). אם כבר, אני לא רואה מדוע לאדם כזה יש פחות סיכוי לתרום בהנדסה או רפואה. |
|
||||
|
||||
אני מאמין שאפשר למצוא דוגמאות גם מהמאה שעברה. הרי הבעיה של שדמי לא היתה היותו אוטודידקט (כזכור, קליין יד ימינו, היה מתמטיקאי מדופלם). להנדסה ורפואה יש חלק תיאורתי וחלק פרקטי. לחלק התיאורתי יכול לתרום גם אוטודידקט (לא נשמע לי סביר, אבל אני לא מבין כלום מבין בהנדסה או רפואה). בכל מה שנוגע לחלק הפרקטי, אדם סביר לא יתן לאוטודידקט לרפא אותו, לבנות לו גשר, או לכתוב את ספרי החשבונות שלו. זה ההבדל, לכתוב ספרים ולהציע רעיונות כל אחד יכול, ולפעמים רעיונות שכאלה תורמים הרבה מאד. |
|
||||
|
||||
מי מנתח טוב יותר: בוגר סטז' טרי ומדופלם, או מנתח מנוסה בן חמישים שקנה בצעירותו את התעודה בלטביה? |
|
||||
|
||||
השאלה היא מי ייתן לאדם צעיר שקנה תעודה בלטביה לנתח וכך לצבור נסיון. |
|
||||
|
||||
ייתן גם ייתן. לא מזמן היה אפילו ''רופא'' בלי תעודה לטבית שהצליח לעשות אי אילו ניתוחים ללא שום הכשרה שידוע עליה... |
|
||||
|
||||
לא זו הייתה השאלה שלי. העובדה שהוא הצליח לנתח ללא הכשרה לא עונה לשאלה *מי* נתן לו לנתח. אם הוא שיקר לאנשים אודות ההכשרה שלו, זו כבר רמאות, התחזות או זיוף ולכן לא רלונטית. אם מישהו נתן לו לנתח למרות שידע שאין לו השכלה רשמית, זה כבר משהו אחר. (ובכל מקרה, לא הייתי רוצה שהוא יתקרב אלי או אל מישהו שיקר לי עם איזמל מנתחים בעשור הראשון לעבודה שלו.) |
|
||||
|
||||
והאם תעודה מלטביה איננה *זיוף*? גם אני מוותרת על שירותיו הטובים לי או למישהו מיקיריי. |
|
||||
|
||||
כל תעודה שלא מעידה על השכלה אמיתית היא מזוייפת. גם תעודה מלטביה, כמובן. |
|
||||
|
||||
מי יכול להרים משקל כבד יותר: אני או צ'ן יאנקינג1? |
|
||||
|
||||
אל תשאיר אותנו במתח - מי? |
|
||||
|
||||
היא. ובכל זאת, אדם סביר לא יתן לאישה בממשקל 58 קילו להרים 237 קילו. |
|
||||
|
||||
237 ק"ג הם סכום של שתי הרמות (כלומר הנפה ודחיקה, אם אני לא טועה). כמובן שזה עדיין מרשים. |
|
||||
|
||||
ולעומת זאת היום הידע הרבה יותר נגיש, וכל הרוצה, יקח ויטול. אלא שהרוב לא רוצים. ואגב, היסטוריונית אוטו-דידקטית, את זה גם אני יכולה להגיד על עצמי. השאלה אם מישהו יתייחס אלי או לא. |
|
||||
|
||||
אני נהגת אוטו-דידקטית, מעולם לא למדתי נהיגה. |
|
||||
|
||||
ניחשנו. |
|
||||
|
||||
אדם שקרא הרבה חומר בתחום מסויים ומתמצא בו יותר מאחרים יכול לקרוא לעצמו גם "היסטוריון חובב" (ביטלסאי חובב, בטהובנאי חובב, פיקאסואי חובב :-) ). הרי אף אחד לא יחשוד בו שכל הידע שלו בהיסטוריה מתמצה במה שלמד בביה"ס, וכל אחד יבין שכשהוא מגדיר את עצמו כ"חובב" - הוא מתכוון לתחום שהוא מתעניין בו במיוחד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בתחום אחד מסויים? ואיך יקרא לעצמו "אוטודידקט" או "חובב" כבד במיוחד (ואולי גם בעל רגשי נחיתות קשים במיוחד) מהסוג של תגובה 255384: "כדי לנקות את השולחן בענייני ידע, הריני להצהיר בזאת כי אני מחזיק בידע ברמת לימודי תואר ראשון ושני (לימודים ופרקטיקה) בתחומים הבאים: היסטוריה כללית, הסטוריה יהודית, הסטוריה של המזה"ת, חינוך, כלכלה (רק קצת), ניהול אתרים (ניהול BBS במשך שש שנים נחשב? אם לא, מחק), ספרות, ספרות אנגלית, עיתונאות, עריכה, עיצוב גרפי (התמחיתי בגרוע), פילוסופיה, פילוסופיה של הדתות, ציור, קולנוע, קליגרפיה ועיצוב הכתב העברי, קרימינולוגיה, תולדות האמנות, תסריטאות, תרגום." |
|
||||
|
||||
חייבים להודות שהכותב הנ''ל הוא אכן בעל ידע עצום בתחומים הנ''ל. |
|
||||
|
||||
חשבתי שפסו אנשי האשכולות מן הארץ- טעיתי. |
|
||||
|
||||
ותגובה חכמה לאוטודידקט כבד תגובה 255616 |
|
||||
|
||||
פיקסואי חובב הוא מי שמצייר ציורים של פיקאסו? |
|
||||
|
||||
אני חושב שגם גאוס וגם ניוטון למדו באוניברסיטאות, אבל מה זה משנה? אם מישהו מעביר להם את החומר בע"פ או מעביר להם אותו בכתב, מה ההבדל המשמעותי? דרך אגב, בפעם הבאה שאתה מחפש לנקוב בשמו של מתמטיקאי אוטודידקט, אני חושב שלייבניץ הרבה יותר מתאים. הוא גם למד מקריאה עצמאית (לעומת "הקשבה עצמאית"?) וגם המציא הרבה גלגלים מחדש. שאלה מעניינת היא עד כמה חידוש המיושן היה בזבוז זמן ועד כמה אימון איתן/מצויין/משהו-שלא-מתחרז. |
|
||||
|
||||
יכול להיות היסטוריון אוטודידאקט ואף היסטוריון טוב. אין הרבה כאלו אך נדמה לי שגדליהו אלון לא היה בעל תואר אקדמי. אולי אני טועה. |
|
||||
|
||||
כיון שכל החומר המדעי התאורטי ממילא כתוב בספרים ומאמרים, ובמדעי הטבע לא חסרים גם ספרי תרגילים, אפשר ללמוד לבד כמעט כל תחום תיאורטי. אוטודידקט, כלומר אדם בעל משמעת עצמית מספיק גדולה כדי ללמוד בלי שוט הבחינות מעל ראשו, יכול להגיע להישגים נכבדים - ויש מקרים כאלו גם היום. רובם נכנסים לאקדמיה בשלב כלשהו של החיים מפני שזה מאפשר להם להתקיים ממה שמעניין אותם. |
|
||||
|
||||
זה יפה בתאוריה, אבל לא כל כך מעשי. אדם שלומד מחוץ למסגרת האקדמית לא מקבל למעשה פידבקים חיוביים על העבודה שלו (כמה כבר מפרסמים מאמרים שלא ע"י מוסדות אקדמיים/חברות ?). בלי לקבל פידבק על העבודה, קשה להשקיע שנים נוספות כדי להמשיך ולהתקדם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |