|
||||
|
||||
לוא דווקא. אני אישית דווקא הייתי מוכן, אם היה לי קצת יותר זמן,לקרוא את מיין קאמף. מעניין לראות כיצד בדיוק מנמק היטלר את התורה המוזרה שלו, מה כתוב בספר ומה לא כתוב בו. למשל, מה כתב האוסטרי הנמוך ושחור השער על העם הגרמני ועל הגזע הארי? |
|
||||
|
||||
אף אחד מראשי הנאצים לא נראה נורדי, גבלס נראה פחות נורדי מהיטלר. מכל מקום, בתיאוריות הגזע הנאציות לא היה הרבה מן החידוש, אלא חזרה על תיאוריות עליונות גזעית של סטויארט צ'מברלין (אנגלי שהאמין בעליונות הגרמנים, והשפיע על היטלר רבות), של ז'וזף גובינו הצרפתי (שהאמין שהצרפתים יושבי נורמנדי הם עליונים ולעומת זאת בגרמנים דבק דם סלאבי ולכן הם פחותים) ומבחר אנטישמיות משל ראש עירית וינה בתחילת המאה שהיה מסית אנטי יהודי. |
|
||||
|
||||
גרינג? |
|
||||
|
||||
לואגר |
|
||||
|
||||
נכון. משום מה שמו פרח מזכרוני. |
|
||||
|
||||
ריינהרד היידריך (AKA "המפלצת הבלונדינית"). |
|
||||
|
||||
הוא באמת היה בלונדי, אבל בוא היה ''רק'' הממונה על צ'כיה. ראשי המנגנון הנאצי היו היטלר, הימלר, גרינג, בורמן, הס, גבלס, פון ריבנטרוף. |
|
||||
|
||||
אם כבר בתקופה הזו עוסקים, יש ספר שכתב עיתונאי אמריקני (פרד אקסנר - "זהו האויב") תוך כדי המלחמה על התקופה שבין 1935 ל1942. הוא נותן תיאור עיתונאי מעניין שלא מוצאים בד"כ בספרי ההיסטוריה על התקופה ועל אישיותם של מנהיגי הנאצים וגם מספר על הידיעות הראשונות על השואה. הוא ירד מן הדפוס מזמן אבל קיים באנגלית בספרית אונ. ת"א (שמו של המחבר באנגלית הוא Oechsner, Frederick) |
|
||||
|
||||
הוא לא היה רק ממונה על הפרוטקטוראט של מורביה. הוא היה ראש ה-rsha המשרד המרכזי לבטחון הרייך- איש בעל עמדת כוח מאד חזקה אך בדרגה שניה להיטלר, גרינג, הימלר. בורמן היה איש מפלגה חזק אך לא הדרג הראשון של מנהיגי הרייך. כשבורמן הגיע לשיא כוחו-היידריך כבר היה שוכן עפר. |
|
||||
|
||||
The sad truth is that the gentiles hate us not for being jewish, but for the message that we convey : we are jewish we are much smarter and better than you are. And this what i believe contributed to the demise of so many of us.
|
|
||||
|
||||
I'm not so sure that the inflation of Jewish bright minds at the end of the 19th century and the beginning of the 20th still remains. Chinese emmigrants are much better.
|
|
||||
|
||||
אולי קצת הערכות מיד שנייה, יחסכו לך את המאמץ: נטען שהספר של היטלר (שתוכנן להיות כרך ראשון בסדרה "אנציקלופדית" על עולמו, קורותיו והגותו של היטלר (כמו נניח ספרי צ'רצ'יל), אך מפאת עיסוקיו האחרים נותר בודד) הוא משעמם במיוחד ובלתי קריא בגלל החזרות הבלתי פוסקות והאובססיביות על אותם רעיונות והזרם האסוציאטיבי המשוטט ללא כיוון ומטרה המאפיין את היטלר. בגלל סבך התסכולים האישיים, ההיסטוריה האישית העלובה שלו, כשלונותיו כאמן והצורך המכריע שלו למחוק את המימד האישי שלו לטובת תדמית הפיהרר- המנהיג הלאומי, היטלר היה אדם "ריק" - חסר כל אישיות פרטית משמעותית מעבר לתדמיתו הפוליטית (נטול הומור וללא קשרים אישיים משמעותיים שאינם פוליטיים מלבד אולי אימו. על קשריו עם אווה בראון הגרמנים למדו רק אחרי מותם). מסיבה זו (היטלר נשלט באופן אובססיבי ע"י הצורך להמציא את עצמו ולהכחיש את העובדות ההיסטוריות שלא תאמו את תדמיתו) הספר הוא גם בלתי אמין לגבי הפרטים וההיסטוריה האישית שלו (למשל הוא טוען שהיה חבר מס' 7 במפלגה הנאצית כאשר למעשה היה מס' 555). יחד עם זאת, היטלר ניחן בזכרון מצויין ובתפיסה אינטואיטיבית מצויינת של המגבלות והפגמים של האנושות, כך שבתוך ים המלל והפרנויות, יש גם אבחנות חדות מאוד על פסיכולוגיית ההמון וטיבה של תעמולה (אמירות שהרבה פעמים מיוחסות בטעות לגבלס שרק ציטט מן הספר). אאל"ט הספר דוקא תורגם לעברית בהוצאה מדעית לפני מספר שנים. |
|
||||
|
||||
"מאבקי" תרגום ירון דן, עריכה מדעית משה צימרמן ועודד היילברונר, יצא לאור בהוצאת אקדמון, 1992. |
|
||||
|
||||
את הספר עצמו לא ראיתי, אבל חיפוש באתר האוניברסיטה העברית מגלה שמדובר על פרקים מתוך, ולא הספר השלם. |
|
||||
|
||||
מקריאה, הפרקים האלה מספיקים מאד. |
|
||||
|
||||
אתה ממליץ? |
|
||||
|
||||
נראה לי שהוא ממליץ על המספיקות. |
|
||||
|
||||
הם התחילו את הספירה מ-500, אז יוצא שהוא היה חבר מספר 56 (לפי החשבון) או 55 (כפי שנטען בכל המקומות שנתקלתי בהם - כנראה התחילו למעשה את הספירה מ-501). |
|
||||
|
||||
בינתיים התברר לי שהספר יצא ב-2 חלקים ויותר מאוחר יצאה מהדורה שכללה את 2 החלקים (זו הגרסה שניתנה לכל זוג טרי ברייך ה-III). |
|
||||
|
||||
היטלר דווקא היה ממוצע בגובהו - 175 ס"מ, פחות או יותר (5 רגליים ו9 אינצ'ים). ואגב - אוסטריה היא אומה גרמאנית, שפשוט הייתה כבר מעצמה חזקה מדי (תחת האימפריה האוסטרוהונגרית) כאשר ביסמארק החל בתהליך איחוד המדינות הגרמאניות תחת שלטון פרוסי (מה שידוע בתור הרייך השני, או פשוט גרמניה) ולכן לא נכבשה יחד עם כל השאר. מקור השם אוסטריה, למיטב ידיעתי, הוא בקיצור הכינוי "הרייך המזרחי" או משהו בסגנון. |
|
||||
|
||||
ביסמארק בחר את ''גרמניה הקטנה בלי אוסטריה כי רצה הומוגניות גרמנית. |
|
||||
|
||||
לא מכיר את הטענה הזו. בכל מקרה מסע הסיפוחים כלל לא מעט מיעוטים, כך שהטענה נשמעת קצת מוזרה. הנרטיב שאני מכיר, לפחות, הוא שאוסטריה היתה אז מדינה גרמאנית מובהקת בדיוק כמו פרוסיה, אלא שכמתחרה העיקרית של פרוסיה על ההגמוניה הפאן-גרמאנית, התנגדה למסע הסיפוחים של ביסמארק. מלחמת פרוסיה-אוסטריה התנהלה בדיוק על נושא זה, והסתיימה בניצחון של ביסמארק שהספיק כדי להשאיר את אוסטריה מחוץ למערכה, אבל היה רחוק מלהספיק כדי לכבוש גם אותה בכוח. אין לי מושג מה היה עושה ביסמארק אם היה יכול לכבוש גם את אוסטריה (או לספח אותה בלי התנגדות ממשית), אבל אני מניח שמה שהניא אותו לא היה שלושה וחצי צ'כים שגרו בוינה. |
|
||||
|
||||
אוסטריה קדם 1918 היתה "אוסטרו-הונגריה" ולא Oesterreich של היום. היא היתה מדינה דואלית עם שוויון מלא להונגריות, ללא נטיות גרמניות לאומניות. (הצ'כים היו מיעוט מדוכא ולא שייכים לעניין). הנראטיב שאתה מציע לא כל כך מתיישב עם זה. |
|
||||
|
||||
הונגריה נכבשה מידי העות'מאנים על ידי האימפריה האוסטרית, ורק לאחר מאות שנים (בהם ניסו ההונגרים גם למרוד נגד השלטון האוסטרי) ההונגרים קיבלו מעמד שווה זכויות בתוך האימפריה ששינתה את שמה לאימפריה האוסטרו-הונגרית. בכל מקרה, כפי שאמרתי, אוסטריה הייתה מעצמה אזורית - גרמאנית בדיוק כמו פרוסיה - כאשר ביסמארק החל במהלכים לאיחוד גרמניה תחת הגמוניה פרוסית (בערך באותן שנים בהן הפכה האימפריה האוסטרית לאוסטרו-הונגריה), ולכן ביסמארק לא יכל אפילו לחשוב על לספח גם את אוסטריה. כאן מתחיל וכאן נגמר ההבדל האתני בין אוסטרים לגרמנים, שבעצם משמעותו הוא סכסוך בין אוסטרים (גרמאנים) לפרוסים (עוד גרמאנים). |
|
||||
|
||||
על מה אתה מדבר? הבעיה העיקרית של הקיסרות ההבסבורגית היו הלאומית שבשליטתה. הונגרים, אוקראינים, סרבים, סלובנים, צ'כים, סלובקים, קרואטים פולנים (גם הגרמנים שלטו על פולנים כך שזה אינו משנה). איזה שנים וחצי צ'כים. הגרמנים היוו מיעוט בקיסרות. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהגרמנים לא היו מיעוט בתוך כל שטחי הקיסרות. אמרתי שעצם העובדה שלאוסטרים הייתה אימפריה משל עצמם גרמה לכך שהם יוותרו מחוץ לגרמניה המאוחדת. גם תחת השלטון ההבסבורגי היו טריטוריות לאומיות ברורות יותר או פחות, ובהן חבל הארץ הקרוי אוסטריה, בו היה רוב מוחץ לגרמנים. |
|
||||
|
||||
התמונה היתה יותר מסובכת. אבל איציק ש. צודק בכך שה"תכנית הגדולה" של ביסמארק היתה כינון אימפריה לאומית גרמנית. הכללת אוסטריה ברייך הגרמני לא היתה בכלל אופציה מהרבה מאוד סיבות שהעיקרית בהן היתה שאוסטריה באותם ימים עדיין נחשבה מדינה חשובה וגדולה יותר מפרוסיה. צרוף אוסטריה לרייך משמעותו היתה ויתור של פרוסיה על ההגמוניה ברייך הזה, וזה כלל לא עלה על דעתם. האופציה שכן עלתה, היתה קריעת שטחים של אוסטרו-הונגריה (עם גרמנים וגם עם סלבים) לטובת הרייך החדש. ביסמארק כמובן לא כבש שום שטח גרמני בכוח (זה היה למעשה איחוד מרצון) מלבד שניים. השטח הראשון היה שלזויג-הולשטיין (שהיו בה גם דנים). הסיפוח הזה גרם לסכסוך בין פרוסיה לאוסטרו-הונגריה שהסתיים בנצחון בזק של פון-מולטקה הגרמני בסדובה (1866). מולטקה ובעיקר הקייזר שנטיותיו האבסולוטיות הלכו והתפתחו להתנגשות עם ראש הממשלה האוטוקראטי שלו ביסמארק, רצו להביס את האוסטרים ולספח שטחים נרחבים שלהם לפרוסיה. ביסמארק השתולל מזעם ואיים להתפטר, עד שהקייזר נכנע לרצונו והסכם מהיר נחתם עם האוסטרים שהיה די נוח כלפיהם. ביסמארק היה היחיד ששמר על "אחדות המטרה" והפרדת היריבים. הוא הבין שהמכשול בפני איחוד גרמניה הוא לא גרמני (למרות האיבות ההיסטוריות למשל בין הבווארים הקתולים ברובם לפרוסים הלותרנים), אלא ההתנגדות הצרפתית. הוא הציע לאוסטרים הסכם נוח מאד, תמורת הנייטרליות שלהם בקרב הגדול שתכנן: פרוסיה-צרפת (1870-1871). הנצחון הגרמני הגדול הזה הסתיים בסיפוח השני: אלזס-לוריין (שוב בחלקה צרפתית). צריך לזכור שגם לאחר האיחוד, גרמניה היתה פדרציה מבוזרת למדי. גם במלה"ע ה-I לבוואריה היה בית מלוכה וצבא משלה. ואפילו היום גרמניה היא אולי המדינה הפדרטיבית ביותר באירופה. |
|
||||
|
||||
האם אי הכללת אוסטריה הקתולית בגרמניה המאוחדת, לא נבעה גם או בעיקר, מהשאיפה להפוך את הגרמנים הקתולים בדרום גרמניה למיעוט מול רוב פרוטסטנטי? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע. הנקודה היא שהכללת אוסטריה בגרמניה המאוחדת כלל לא היתה על הפרק באותו זמן. (נראה לי שמאז מלחמת שלושים השנה יחסי הדתות הנוצריות בגרמניה די נינוחים. בכלל נראה שהגרמנים אינם נוצרים אדוקים במיוחד). |
|
||||
|
||||
אני זוכר שקראתי שביסמרק נאבק במפלגה הקתולית שאיימה על הריכוזיות שהנהיג כי הייתה נאמנה קודם לכל לאפיפיור. הוא עשה זאת במסגרת מה שנקרא הקולטורקאמפף, מלחמת התרבות במהלכה הוא העביר חוקים אנטי קתוליים. |
|
||||
|
||||
מעניין. היות והפרוסים אינם קתולים, אני מנחש שהקתולים (כשליש מן הגרמנים) המרוכזים בדרום ומערב גרמניה גם לא התלהבו מ''איחוד גרמניה'' - משאת נפשו של ביסמארק. כאשר מכנים את ביסמארק אוטוקראטי -הכוונה היא שהוא נאבק בכל גורם פוליטי אחר (הסוציאליסטים, המלוכנים והנה גם הכנסייה) כדי להחליש אותם. |
|
||||
|
||||
בהנחה שהתייחסת לסעיף ב' שלי, הרי שהצורך שאתה מתאר שקול לצורך לימודי לטעמי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |