|
אולי קצת הערכות מיד שנייה, יחסכו לך את המאמץ: נטען שהספר של היטלר (שתוכנן להיות כרך ראשון בסדרה "אנציקלופדית" על עולמו, קורותיו והגותו של היטלר (כמו נניח ספרי צ'רצ'יל), אך מפאת עיסוקיו האחרים נותר בודד) הוא משעמם במיוחד ובלתי קריא בגלל החזרות הבלתי פוסקות והאובססיביות על אותם רעיונות והזרם האסוציאטיבי המשוטט ללא כיוון ומטרה המאפיין את היטלר. בגלל סבך התסכולים האישיים, ההיסטוריה האישית העלובה שלו, כשלונותיו כאמן והצורך המכריע שלו למחוק את המימד האישי שלו לטובת תדמית הפיהרר- המנהיג הלאומי, היטלר היה אדם "ריק" - חסר כל אישיות פרטית משמעותית מעבר לתדמיתו הפוליטית (נטול הומור וללא קשרים אישיים משמעותיים שאינם פוליטיים מלבד אולי אימו. על קשריו עם אווה בראון הגרמנים למדו רק אחרי מותם). מסיבה זו (היטלר נשלט באופן אובססיבי ע"י הצורך להמציא את עצמו ולהכחיש את העובדות ההיסטוריות שלא תאמו את תדמיתו) הספר הוא גם בלתי אמין לגבי הפרטים וההיסטוריה האישית שלו (למשל הוא טוען שהיה חבר מס' 7 במפלגה הנאצית כאשר למעשה היה מס' 555). יחד עם זאת, היטלר ניחן בזכרון מצויין ובתפיסה אינטואיטיבית מצויינת של המגבלות והפגמים של האנושות, כך שבתוך ים המלל והפרנויות, יש גם אבחנות חדות מאוד על פסיכולוגיית ההמון וטיבה של תעמולה (אמירות שהרבה פעמים מיוחסות בטעות לגבלס שרק ציטט מן הספר). אאל"ט הספר דוקא תורגם לעברית בהוצאה מדעית לפני מספר שנים.
|
|