בתשובה לבן משפחה, 08/12/05 14:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאחיינה של פרופ' גביזון אני בטוחה שאתה גאה בה. ויש במה, כמובן. אבל ישנם כמה וכמה פרופסורים מבריקים למשפטים, ולא כולם מתאימים לבית המשפא העליון. הרעיון של הידברות הוא טוב ויפה, אבל בהתחשב בעובדה שה''ימין'' וה''שמאל'' של גביזון נעצרים בגבולות העם היהודי היושב בציון, ושהיא איננה לוקחת בחשבון שיש כאן גם למעלה ממיליון ערבים בתוך תחומי הקו הירוק - ה''הידברות'' הזאת היא אתנוצנטרית ומאוד לא מתאימה לבית משפט שאמור לעשות צדק עם כלל אזרחי ישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדיון הזה הינו מגוחך או יותר נכון מעורר חלחלה. שופטים תפקידם לברר עובדות ולא לקבוע ערכים. על השופטים לברר האם החוק מחייב אותם לפסוק בדרך מסויימת או לא. הדעות של השופטים אינן אמורות להיות רלוונטיות. מכיוון שהן רלוונטיות, הרי שאנו בבעייה גדולה מאוד. שופטים שמטים את הדין בהתאם להשקפת עולמם הם עבריינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב המערכת אמורה לספק את השליטה ללא מגע יד אדם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסת אמורה לחוקק חוקים זוהי תפקידה. אין זה התפקיד של השופטים לחוקק חוקים. רק בדקטטורות אנשים שאינם נבחרים מחוקקים חוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך בדיוק תמציא שופטים שיוציאו את דעותיהם מהמשחק? איך הם יכולים לעשות את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה לא רצינית. כשאתה עולה בתור נציג הכיתה שלך לדבר בטקס סיום איסוף האספסת, האם אתה מרשה לעצמך לבטא דעות אישיות או שאתה מקפיד לייצג נאמנה את כלל הכיתה? האם כשאתה משמש כמפקד גדוד במילואים אתה מערב את דעותיך האישיות בתוך התדריכים שאתה נותן לחיילים? כיצד זה ששופטים כה מורמים מעם 1 אינם מסוגלים לשים את דעותיהם בצד, ביושבם על כס השפיטה? 1 מאז יש"ו לא היו אנשים כה קרובים לדרגת אלוהים כמוהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איסוף האספסת הוא מעניינם של אסטרופיסיקאים מנוסים וסופרים חתני פרס נובל בלבד. קטונתי. אני מתקשה להניח שמפקדי גדודי מילואים אינם מערבים את דיעותיהם האישיות בתדריכים לחיילים. זה גם נראה לי בלתי אפשרי. חשוב על אלה שתדרכו את החיילים לקראת ההתנתקות. האם הם באמת יכלו שלא לשים דגשים שונים על נחישות או רגישות? על שימוש/אי שימוש באלימות? האם שופטים יכולים לשים את דעותיהם האישיות בצד ביושבם על כס השיפוט? הרי כעובדה פרשנויותיהם לחוק יכולות להיות שונות זו מזו. האם נראה לך שההבדלים נובעים מרמת כשרון בלבד? כך גם לגבי רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים, מחנכים וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, קשה לשופטים לשים את דעותיהם בצד. אולם אין זה פוטר אותם מנסיון מתמיד לעשות זאת ומפסילה עצמית כאשר הם מרגישים שהם אינם יכולים לעשות זאת. במקרה של הדייל, היה על השופטים לדון בשאלה האם החוק מחייב את אל על להכיר בבחור השני כבן זוג. הם לא עשו זאת אלא פסקו לפי דעותיהם. לטעון שהם באמת ובתמים חשבו שהחוק מחייב הכרה בבחור כבן זוג מגוחך לדעתי. בנוסף לאלו, החברה צריכה להגן על עצמה מפני השופטים (גם אם הם הרבה יותר צדיקים וענוים ממה שיש לנו). שופטים מחזיקים בידם כח רב שמשחית ולכן החברה צריכה להגן על עצמה. היא חייבת לקבוע חוקים מפורטים וברורים שהשופטים לא יוכלו לשחק איתם. בעניין זה הכנסת כושלת ואינה ממלאת את תפקידה והציבור צריך להעניש את חברי הכנסת אשר מתרפסים בפני הדקטטורה השיפוטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהספקתי להכיר את דעותיך, אתה קרוב למרגרט תאצ'ר. מרגרט תאצ'ר טענה שאין דבר כזה שנקרא "חברה"; יש רק אוסף של אינדיוידואלים. לכן אולי עדיף שתכתוב שהאינדיוידואלים במדינת ישראל צריכים להגן על עצמם מפני מספר האינדיוידואלים שמחזיקים בתפקידי שופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להתחיל מבירור השאלה האם כניסת דעות השופטים למשחק היא רע (ולו רע הכרחי), או משהו רצוי. דעתי כאן היא כשל יעקב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי היא שדעות השופטים קיימות במשחק באופן קבוע ומחויב המציאות. אם אתה מסכים שהשופטים הם בני אדם בעלי בינה, אין לך אלא להסכים גם לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיעקב אמר בתגובה 352741. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי אותה עוד לפני תגובתי הקודמת. אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פירוש'' החוק, תמיד יש פירוש החוק, לא מדובר על דעה אישית בנושא הנידון במשפט אלא בדעה כלפי החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שהתייחסת דווקא לנקודה הזו ולא לנקודת ההכול שפיט של ברק. אני לא רואה גם בתגובה שלך טענה שיש כאן איזושהי סכנה לדמוקרטיה, וגם על זה אני שמח. אני אענה בנקודות: 1. שופט עליון לא אמור לייצג את הרעיונות שלך ולא רעיונות אחרים. בשביל זה יש את הכנסת ואת הדיון הציבורי. נראה לי שהסברתי כבר בתגובה הקודמת שלי את רעיון הפרדת הרשויות. 2. יש כמה וכמה סיבות שבגללן רות גביזון החליטה לתמוך ברעיון שמקורו בימין, קרי - שקודם כל נדבר במסגרת הציבור היהודי פנימה, ורק אחר-כך נשב ונדבר גם עם הציבור הערבי. גם אם יש שם סיבה אחת אידיאולוגית (ציונות?), היא לא הסיבה המנחה. היא הסבירה את התהליך שהוביל לזה יותר מפעם אחת. 3. דווקא הרעיון הזה שנשב מההתחלה כולנו. דתיים, חרדים, חילוניים, ערבים (ואולי יש עוד קבוצות), וננסה להגיע לחוקה משותפת, נשמע לי כמו רעיון אקדמאי-פרופסורי שלא מחובר למציאות, והמבין יבין. 4. המטרה האחרונה של הדרך היא שכולם יגיעו להסכמות. פה היה נסיון להתחיל מאיפשהו כהורדה של הרעיון הזה לרמה הפרקטית. מי שלא עושה פשוט לא עושה. אני מציע לך בחום לקרוא את האמנה. 5. כשרות גביזון ישבה עם הרב מידן כדי ליצור את האמנה, היא ראתה את עצמה גם כמייצגת הציבור הערבי. אני יודע שהיא לא יכולה לייצג אותו, אבל היא כן יכולה לייצג את העקרונות הדמוקרטיים ולוודא שהציבור הזה לא ייפגע. שוב אני אזמין אותך לקרוא את האמנה ולראות אם היא הצליחה בכך. 6. תפיסתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא אינה תפיסה הזויה של רות גביזון כפרט, אלא תפיסתה של מדינת ישראל מרגע היווסדה. אין לה מה להתנצל על זה שהיא ציונית. שמירת צביונה היהודי של המדינה עדיין נמצא בקונצנזוס היהודי-ישראלי. אני מבין שמבחינתך זו תפיסה שגויה (מדינת כל אזרחיה?), אבל זה בטח ובטח לא מונע מרות גביזון להיות שופטת בבית המשפט העליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שדגביזון כ*שופטת* עליונה יכולה לסכן את הדמוקרטיה (או לתרום הרבה לסכנות האורבות לה ממילא). מאידך גיסא - לו הייתה עומדת להתמנות לנשיאת בית המשפט העליון, זה כבר היה אחרת... "דווקא הרעיון הזה שנשב מההתחלה כולנו. דתיים, חרדים, חילוניים, ערבים (ואולי יש עוד קבוצות), וננסה להגיע לחוקה משותפת, נשמע לי כמו רעיון אקדמאי-פרופסורי שלא מחובר למציאות, והמבין יבין". המבין אולי יבין. אני לא הבנתי. גם לא הצעתי רעיון כזה. כפי שאמרת, גביזון איננה יכולה לייצג את הציבור הערבי. ודאי שלא. "תפיסתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא אינה תפיסה הזויה של רות גביזון כפרט". ודאי שלא. יש על זה קונצנזוס רחב. רק איש עדיין לא הסביר לי איך מתיישב לוגית הצירוף הזה של יהודית ודמוקרטית במדינה ש-20% מאזרחיה אינם יהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח אם תציירי לי תמונה שחורה בה גביזון מתמנה כנשיאת בית המשפט העליון. כשאנשים מנופפים בסכנות לדמוקרטיה, כדאי מאוד לדעתי שיתנו דוגמאות. אני אסתפק בדוגמא אחת. ואולי באמת גם תגידי מה את מציעה. הרי רוב להפרדת הדת מהמדינה לא יהיה פה בטווח הנראה לעין. איך לדעתך צריך להתקדם קדימה, ברמה הפרקטית, ועל איזה מעקרונותיך הראשוניים היית מוותרת אם בכלל? למה זה צריך להתיישב לוגית? המציאות שאנחנו חיים בה נראית לך לוגית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סכנה לדמוקרטיה: אם הממשלה עצמה איננה פועלת בהתאם לחוקים הנוגעים לזכויות אזרח ואדם (ויש מקרים לא מעטים כאלה), ונשיאת בית המשפט העליון סבורה שבג"ץ איננו יכול/צריך להתערב בעניין, זו בעיני סכנה גדולה לדמוקרטיה. ב. אינני רואה מה הקשר להפרדת הדת מהמדינה. ג. דברים שאינם מתיישבים לוגית יוצרים קונפליקטים חדשות לבקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תני לי בבקשה דוגמא קונקרטית, ונוכל לנתח אותה ולראות מה יקרה. בכל מקרה, אם התנהגות הממשלה פוגעת בזכות יסוד או עוברת על החוק, יש לבית המשפט חובה להתערב. מה שמצחיק זה שלפעמים בית המשפט "יתערב" דווקא לטובת המדינה, ויסביר למה היא פוגעת בזכויות כדי להגן על האופי שבחרה לעצמה. אבל זו המציאות שלנו, גם היום. ב. את באמת לא רואה? האם את רואה את הדת רק בהקשר של שירותי דת להמונים ואיסורים כאלה ואחרים, או שאנחנו מדברים על הוויתה של ישראל כמדינה יהודית? איך את פוטרת לדוגמא את עניין חוק השבות? למה בעצם שלא יוכל לחזור כל פלסטיני לביתו ביפו, בעכו או בגליל? ג. הקונפליקט התחיל הרבה לפני שניסינו ליצור איזושהי לוגיקה. אם נסתכל לפי הלוגיקה שלך, כל הרעיון של הקמת מדינת ישראל נושא בחובו בעיות לא מעטות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |